ימי מוהרנ״ת חלק שני צט

תוכן עניינים

בְּיוֹם רְבִיעִי פָּרָשַׁת אֱמר שְׁלשִׁים וּשְׁנַיִם לְמִסְפַּר-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל י"ז אִיָּר עָלִינוּ עַל הַסְּפִינָה לַאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה, בְּיוֹם רְבִיעִי פָּרָשַׁת קְדוֹשִׁים הֶעָבָר כְּשֶׁבָּאנוּ מֵהוֹסְקִיֶע לְגַאלִיטֶע, הוֹדִיעַ לָנוּ הַבַּעַל הַבַּיִת תֵּכֶף שֶׁיֵּשׁ סְפִינָה שֶׁהוֹלֶכֶת לְאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא, וּבְיוֹם שִׁשִּׁי אוֹ לְמָחֳרָתוֹ תֵּצֵא כַּנִּזְכַּר לְעֵיל וְאָמַר לָנוּ שֶׁנִּצְטָרֵךְ לִתֵּן בְּיקֶר דְּהַיְנוּ שְׁמוֹנָה-עָשָׂר אֲדֻמִּים וְאָמַרְתִּי לוֹ שֶׁזֶּהוּ יוֹתֵר מִשְּׁלשׁ-מֵאוֹת טָאלֶיר, הֵשִׁיב שֶׁיּוּכַל לְהַעֲמִיד הַמִּקָּח בְּסַךְ שְׁלשׁ-מֵאוֹת טָאלֶירוּמֵחֲמַת שֶׁהָיִיתִי בָּהוּל אָז מְאד אוֹדוֹת הַבִּילֶעט כַּנִּזְכַּר לְעֵיל, וְגַם כָּסְפִּי הָיָה חָזָק מְאד לְמַהֵר נְסִיעָתִי, עַל כֵּן לא הֵשַׁבְתִּי דָּבָר וְהָיִיתִי מְרֻצֶּה לִתֵּן אֲפִלּוּ זֶה הַסָּךְ, רַק שֶׁלּא הָיָה בְּיָדִי לְסַלֵּק זֶה הַסָּךְ בְּתוֹךְ כָּךְ הָלַכְתִּי עִם רַבִּי אַבְרָהָם לַקּוֹנְסְלֶיר וְהָיָה לִי שָׁם כָּל הַצַּעַר הַנִּזְכָּר לְעֵיל, וְחָזַרְתִּי בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם לְהוֹסְקִיֶע לַעֲשׂוֹת גְּמָר אוֹדוֹת הַסְּפָרִים וּבְיוֹם חֲמִישִׁי בָּאתִי לְגַאלִיטֶא וּכְשֶׁחָזַרְתִּי מֵהַקּוֹנְסְלֶיר וַעֲדַיִן לא פָּעַלְנוּ לְקַבֵּל הַבִּילֶעט אָמַר לָנוּ רַבִּי אַבְרָהָם הַנִּזְכָּר לְעֵיל שֶׁכְּבָר נָתַן אַדְרוּף סַךְ חֲמִשִּׁים טָאלֶיר לַקַּפִּיטַאן עַל שְׂכִירוּת הַסְּפִינָה בְּסַךְ שְׁלשׁ-מֵאוֹת טָאלֶיר, וְנָתַתִּי לוֹ מִיָּד שְׁלשִׁים טָאלֶיר, אַף עַל פִּי שֶׁתֵּכֶף הֵבַנְתִּי שֶׁיֵּשׁ רַמָּאוּת בַּדָּבָר אֲבָל לא יָדַעְתִּי אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִמּוֹ כִּי יָרֵאתִי מִמֶּנּוּ מֵחֲמַת הַבִּילֶעט שֶׁאֲנִי צָרִיךְ שֶׁיֵּלֵךְ עִמִּי בְּכָל פַּעַם, וְלא יָכלְתִּי לְהִתְגָּרוֹת עִמּוֹ עַל כֵּן הֻכְרַחְתִּי לִתֵּן לוֹ שְׁלשִׁים טָאלֶיר וְהִנֵּה נִתְעַכֵּב קַבָּלַת הַבִּילֶעט עַד יוֹם שֵׁנִי כַּנִּזְכַּר לְעֵיל, וּבְתוֹךְ כָּךְ בְּשַׁבַּת קדֶשׁ הִכְנִיס אוֹתָנוּ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי פּוֹלִין לְבֵיתוֹ, וְכִבֵּד אוֹתָנוּ לְקַדֵּשׁ עַל יֵין שָׂרָף שֶׁלּא הָיָה מָצוּי אָז בִּסְטַמְבּוּל גַּם בַּיּוֹם כִּבֵּד אוֹתָנוּ בְּפֵרוֹת כַּנָּהוּג וְהָיוּ שָׁם עוֹד אַנְשֵׁי פּוֹלִין וְכֻלָּם עָנוּ וְאָמְרוּ שֶׁבְּוַדַּאי רַבִּי אַבְרָהָם מַטְעֶה אוֹתָנוּ הַרְבֵּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתֵּן כָּל כָּךְ בְּעַד הַסְּפִינָה גַּם בְּיוֹם חֲמִישִׁי אָמַר לִי שֶׁהוּא בְּיקֶר גָּדוֹל, וְהָיָה לָנוּ צַעַר גָּדוֹל כִּי בֶּאֱמֶת לא הָיָה בְּיָדֵינוּ לְסַלֵּק כָּל זֶה הַסָּךְ וְהָיָה לָנוּ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מַה אֶעֱשֶׂה כְּשֶׁאָבוֹא לַאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא הֵיכָן אֶכְנס לִלְווֹת לְסַלֵּק לַקַּפִּיטַאן וְגדֶל הַצַּעַר שֶׁהָיָה לִי בְּיָמִים אֵלֶּה אֵין לְשַׁעֵר וּבִפְרָט שֶׁעַתָּה נוֹדַע לִי שֶׁהוּא מַטְעֶה אוֹתָנוּ וְנִתּוֹסֵף לָנוּ הַצַּעַר יוֹתֵר וְאַף עַל פִּי כֵן רָאִיתִי שֶׁאֵין בְּיָדִי לְתַקֵּן הַדָּבָר אִם לא שֶׁאַשְׁלִיךְ לְאִבּוּד הַשְּׁלשִׁים טָאלֶיר שֶׁנָּתַתִּי אַדְרוּף עוֹד אָמְרוּ לִי כַּמָּה אֲנָשִׁים בְּשַׁבַּת קדֶשׁ הֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ סְפִינָה שֶׁהוֹלֶכֶת לָעִיר בַּיְרוּט וְשָׁם הַדֶּרֶךְ קָרוֹב יוֹתֵר הַרְבֵּה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מֵהַדֶּרֶךְ שֶׁיֵּשׁ מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְגַם נוּכַל לִשְׂכּר בְּפָחוֹת הַרְבֵּה מִסָּךְ הַנִּזְכַּר לְעֵיל וְהָיָה לִבִּי חָלוּק מְאד מַה לַּעֲשׂוֹת:

לכבוד נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. ולכבוד נשמת רבי נתן מברסלב בן חיה לאנה,  ולזכות כל ישראל החיים ומתים.

מקור: rabenubook
דילוג לתוכן