יונה פרק-ג עם טעמים וניקוד
{א} וַיְהִ֧י דְבַר-יְהוָ֛ה אֶל-יוֹנָ֖ה שֵׁנִ֥ית לֵאמֹֽר: {ב} ק֛וּם לֵ֥ךְ אֶל-נִֽינְוֵ֖ה הָעִ֣יר הַגְּדוֹלָ֑ה וִּקְרָ֤א אֵלֶ֙יהָ֙ אֶת-הַקְּרִיאָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י דֹּבֵ֥ר אֵלֶֽיךָ: {ג} וַיָּ֣קָם יוֹנָ֗ה וַיֵּ֛לֶךְ אֶל-נִֽינְוֶ֖ה כִּדְבַ֣ר יְהוָ֑ה וְנִֽינְוֵ֗ה הָיְתָ֤ה עִיר-גְּדוֹלָה֙ לֵֽאלֹהִ֔ים מַהֲלַ֖ךְ שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִֽים: {ד} וַיָּ֤חֶל יוֹנָה֙ לָב֣וֹא בָעִ֔יר מַהֲלַ֖ךְ י֣וֹם אֶחָ֑ד וַיִּקְרָא֙ וַיֹּאמַ֔ר ע֚וֹד אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְנִֽינְוֵ֖ה נֶהְפָּֽכֶת: {ה} וַֽיַּאֲמִ֛ינוּ אַנְשֵׁ֥י נִֽינְוֵ֖ה בֵּֽאלֹהִ֑ים וַיִּקְרְאוּ-צוֹם֙ וַיִּלְבְּשׁ֣וּ שַׂקִּ֔ים מִגְּדוֹלָ֖ם וְעַד-קְטַנָּֽם: {ו} וַיִּגַּ֤ע הַדָּבָר֙ אֶל-מֶ֣לֶך נִֽינְוֵ֔ה וַיָּ֙קָם֙ מִכִּסְא֔וֹ וַיַּעֲבֵ֥ר אַדַּרְתּ֖וֹ מֵֽעָלָ֑יו וַיְכַ֣ס שַׂ֔ק וַיֵּ֖שֶׁב עַל-הָאֵֽפֶר: {ז} וַיַּזְעֵ֗ק וַיֹּ֙אמֶר֙ בְּנִֽינְוֵ֔ה מִטַּ֧עַם הַמֶּ֛לֶךְ וּגְדֹלָ֖יו לֵאמֹ֑ר הָאָדָ֨ם וְהַבְּהֵמָ֜ה הַבָּקָ֣ר וְהַצֹּ֗אן אַֽל-יִטְעֲמוּ֙ מְא֔וּמָה אַ֨ל-יִרְע֔וּ וּמַ֖יִם אַל-יִשְׁתּֽוּ: {ח} וְיִתְכַּסּ֣וּ שַׂקִּ֗ים הָֽאָדָם֙ וְהַבְּהֵמָ֔ה וְיִקְרְא֥וּ אֶל-אֱלֹהִ֖ים בְּחָזְקָ֑ה וְיָשֻׁ֗בוּ אִ֚ישׁ מִדַּרְכּ֣וֹ הָֽרָעָ֔ה וּמִן-הֶחָמָ֖ס אֲשֶׁ֥ר בְּכַפֵּיהֶֽם: {ט} מִֽי-יוֹדֵ֣עַ יָשׁ֔וּב וְנִחַ֖ם הָאֱלֹהִ֑ים וְשָׁ֛ב מֵחֲר֥וֹן אַפּ֖וֹ וְלֹ֥א נֹאבֵֽד: {י} וַיַּ֤רְא הָֽאֱלֹהִים֙ אֶֽת-מַ֣עֲשֵׂיהֶ֔ם כִּי-שָׁ֖בוּ מִדַּרְכָּ֣ם הָרָעָ֑ה וַיִּנָּ֣חֶם הָאֱלֹהִ֗ים עַל-הָרָעָ֛ה אֲשֶׁר-דִּבֶּ֥ר לַעֲשׂוֹת-לָהֶ֖ם וְלֹ֥א עָשָֽׂה:
רש"י על יונה פרק-ג
{ד} נהפכת. נחרבת (ולא אמר נחרבת כי נהפכת משמש שתי לשונות רע וטוב אם לא יעשו תשובה נחרבת, ואם יעשו תשובה אז נהפכת על אנשי נינוה קאי שיהפכו מרעה לטובה ויעשו תשובה הג"ה דר"ע) : {ו} אדרתו. לבוש יקריה : {ז} ויזעק. צוה והכריז : מטעם המלך וגדוליו. מעצת המלך וגדוליו ציוו להכריז : {ח} ויקראו אל אלהים בחזקה. אסרו אמהות לבד והולדות לבד אמרו לפניו רבש"ע אם אין אתה מרחם עלינו אין אנו מרחמים על אלו : {ט} מי יודע. עבירו' שבידו ישוב : {י} וינחם האלהים. יתעשת על הרעה לשוב ממנה :
מצודת דוד על יונה פרק-ג
{א} שנית. בדבר השליחות אל נינוה : {ב} אשר אנכי דובר אליך. והוא מה שקרא ואמר עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת ולא הוצרך לפרש כי מאיליו יובן : {ג} מהלך. כשיעור הליכת שלשה ימים : {ד} ויחל. כשהתחיל לבוא בעיר מהלך יום קרא ואמר הנה יש עוד זמן ארבעים יום ואח"ז תהיה נינוה נהפכת ר"ל כמהפכת סדום ועמורה מיש לאין : {ה} באלהים. ר"ל בדבר האמור בשם האלהים : ויקראו צום. הכריזו יום צום : {ו} ויגע הדבר. השמועה הגיעה לאזני המלך וקם מכסאו לשבת על הארץ והעביר מעליו לבוש מלכות : {ז} ויזעק. צוה להכריז בקול זעקה לאמר מעצת המלך ומעצת גדולי המלכות נגזר לאמר האדם והבהמה וגו' ובעבור עגמת נפש ציוו למנוע מאכל מבהמות למען יכנע לב האנשים : אל ירעו. מוסב על הבהמה : {ח} ויתכסו. גם זה מן הכרוז שצוה שכולם יתכסו בשקים להראות הכנעה מרובה ושהאנשים יקראו אל אלהים בכל לב וכל אחד ישוב מדרכו הרעה ומן החמס אשר עשו בכפיהם : {ט} מי יודע. גם זה מן הכרוז שאמר מי היודע דרכי התשובה ישוב לה' ואז ינחם האלהים וישוב מחרון אפו ולא נהיו נאבדים מן העולם : {י} כי שבו. כי כן עשו כדבר המלך ועם כי לא נזכר : וינחם. נתחרט על הגזרה :
מצודת ציון על יונה פרק-ג
{ג} לאלהים. דרך המקרא כשרוצה להגז יל דבר בתכלית סומכו למלת אל וכן ארזי אל (תהלים פ) : {ד} ויחל. מל' התחלה : {ו} אדרתו. ת"י לבוש יקריה וכן אדרוז שנער (יהושע ז) והוא מל' אדיר : שק. יריעה עבה : {ז} ויזעק. הכריז בקול זעקה : מטעם. ענין עצה הנאמרה בטעם וכן וטעם זקנים יקח (איוב יב) : יטעמו. מל' טעימה וענינו אכילה מועטת : מאומה. שום דבר : ירעו. מל' מרעה : {ח} בחזקה. ר"ל בכל לב : {ט} ונחם. ענין הפוך מחשבה וחרטה :
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל J. Alan Groves Center – בתנאי רשיון CC-2.5
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א