תפריט
דף הבית ספרי קודש אונליין ספר יונה עם טעמים, ניקוד ומפרשים יונה פרק-ב עם טעמים, ניקוד ומפרשים

יונה פרק-ב עם טעמים וניקוד

{א} וַיְמַ֤ן יְהוָה֙ דָּ֣ג גָּד֔וֹל לִבְלֹ֖עַ אֶת-יוֹנָ֑ה וַיְהִ֤י יוֹנָה֙ בִּמְעֵ֣י הַדָּ֔ג שְׁלֹשָׁ֥ה יָמִ֖ים וּשְׁלֹשָׁ֥ה לֵילֽוֹת: {ב} וַיִּתְפַּלֵּ֣ל יוֹנָ֔ה אֶל-יְהוָ֖ה אֱלֹהָ֑יו מִמְּעֵ֖י הַדָּגָֽה: {ג} וַיֹּ֗אמֶר קָ֠רָאתִי מִצָּ֥רָה לִ֛י אֶל-יְהוָ֖ה וַֽיַּעֲנֵ֑נִי מִבֶּ֧טֶן שְׁא֛וֹל שִׁוַּ֖עְתִּי שָׁמַ֥עְתָּ קוֹלִֽי: {ד} וַתַּשְׁלִיכֵ֤נִי מְצוּלָה֙ בִּלְבַ֣ב יַמִּ֔ים וְנָהָ֖ר יְסֹבְבֵ֑נִי כָּל-מִשְׁבָּרֶ֥יךָ וְגַלֶּ֖יךָ עָלַ֥י עָבָֽרוּ: {ה} וַאֲנִ֣י אָמַ֔רְתִּי נִגְרַ֖שְׁתִּי מִנֶּ֣גֶד עֵינֶ֑יךָ אַ֚ךְ אוֹסִ֣יף לְהַבִּ֔יט אֶל-הֵיכַ֖ל קָדְשֶֽׁךָ: {ו} אֲפָפ֤וּנִי מַ֙יִם֙ עַד-נֶ֔פֶשׁ תְּה֖וֹם יְסֹבְבֵ֑נִי ס֖וּף חָב֥וּשׁ לְרֹאשִֽׁי: {ז} לְקִצְבֵ֤י הָרִים֙ יָרַ֔דְתִּי הָאָ֛רֶץ בְּרִחֶ֥יהָ בַעֲדִ֖י לְעוֹלָ֑ם וַתַּ֧עַל מִשַּׁ֛חַת חַיַּ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽי: {ח} בְּהִתְעַטֵּ֤ף עָלַי֙ נַפְשִׁ֔י אֶת-יְהוָ֖ה זָכָ֑רְתִּי וַתָּב֤וֹא אֵלֶ֙יךָ֙ תְּפִלָּתִ֔י אֶל-הֵיכַ֖ל קָדְשֶֽׁךָ: {ט} מְשַׁמְּרִ֖ים הַבְלֵי-שָׁ֑וְא חַסְדָּ֖ם יַעֲזֹֽבוּ: {י} וַאֲנִ֗י בְּק֤וֹל תּוֹדָה֙ אֶזְבְּחָה-לָּ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר נָדַ֖רְתִּי אֲשַׁלֵּ֑מָה יְשׁוּעָ֖תָה לַיהוָֽה: (ס) {יא} וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה לַדָּ֑ג וַיָּקֵ֥א אֶת-יוֹנָ֖ה אֶל-הַיַּבָּשָֽׁה: (פ)

רש"י על יונה פרק-ב

{א} דג גדול. זכר היה והיה עומד בריוח ולא נתן לב להתפלל רמז הקב''ה לדג והקיאו לתוך פיה של נקבה שהיתה מלאה עוברי' והיה שם בדוחק ויתפלל שם שנאמר ממעי הדגה : {ג} מבטן שאול שועתי. מבטן הדג שהוא כשאול לי : {ד} כל משבריך וגליך. כל נחשולוהי דימא על שם שהנחשול משבר ומפרק את הים : {ה} ואני אמרתי. כשהשליכוני אל הים הנני מת ונגרשתי מנגד עיניך : אך. ראיתי שקיימתני כל אלו הימים ידעתי כי אוסיף להביט אל היכל קדשך : {ו} סוף חבוש לראשי. ימא דסוף תלי לעיל מן רישי, שהראהו הקב''ה ים סוף ואיך עברו ישראל בתוכו שהיו שתי עיני הדגה כמין שתי חלונות ומסתכל ורואה כל מה שבים : {ז} לקצבי הרים ירדתי. לסוף מדת ההרים הקבועים על התהום ירדתי. אני אמרתי הארץ בריחיה בעדי. כנגדי למעלה ממני סגור ולא אצא לעולם, בעדי כמו (מלכים ב ד) וסגרת הדלת בעדך וכן כל בעד שבמקרא עור בעד עור (איוב א) אבר כנגד אבר : לעולם. מוסב על מה שאמר למעלה ואני אמרתי נגרשתי ואני אמרתי הארץ בריחיה סגורים בעדי לעולם : ותעל משחת חיי. אבל כבר ראיתי כאן גיהנם ומשם העליתני והנני עתה כנגד תחת ההיכל שבירושלים כענין שנאמר אך אוסיף להביט אל היכל קדשך ותבא אליך תפילתי אל היכל קדשך : {ח} בהתעטף. באשתלהיות וכן בהתעטף נפשם וכן בעטף עולל (איכה ב) : {ט} משמרים הבלי שוא. אותן שעובדים לעכו''ם : חסדם יעזובו. יראת הקב''ה שכל חסדם וטובתם מאתו יעזובו אבל אני איני כן אלא בקול תודה אזבחה לך כך תרגם יונתן ופרקי דר' אליעזר דרשו כלפי המלחים שעזבו חסדם שהיו מטיבים לעכו''ם ונתגיירו : {י} ישועתה לה'. נדרי שלמים ותודה אשלם לשם ישועות אשר לה', ישועתה כמו לישועתה וכן קומה עזרתה לנו (תהלים מד) לעזרה שלנו :

מצודת דוד על יונה פרק-ב

{א} וימן. הזמין את הדג לבלוע אותו מיד שלא יטבע במי הים : {ב} ממעי הדגה. ארז''ל בתחילה בלעו דג זכר ועמד שם בריוח ולא נתן דעתו להתפלל ורמז המקום להדג והקיאו אל פי הדגה ושם עמד בדוחק מפני העוברים והתפלל מתוך הדחק : {ג} קראתי. הנה קראתי אל ה' מפני הצרה אשר עלי וידעתי כי יענני הואיל ואני קיים כל הימים הללו : מבטן שאול. היא הדגה שהיא לו כעומק השאול : שמעת קולי. מובטח אני אשר שמעת קולי : {ד} ותשליכני. הנה השלכת אותי במצולה בחוזק הים : ונהר יסובבני. כי שם היה המקום שמתחברים מי הנהר ומי הים : עלי עברו. כי כשעברו על הדגה עברו גם עליו בהיותו במעיה : {ה} ואני אמרתי. כשהשליכו אותי הימה חשבתי הנה נגרשתי מנגד עיניך ר''ל העלמת עין ממני : אך אוסיף. אך עתה הואיל וקיימתני כל הימים הללו מובטח אני לצאת מזה ואוסיף עוד להביט אל היכל קדשך לבא שמה בקול תודה : {ו} אפפוני מים. המים סבבו אותי עד קרוב להוצאת הנפש : תהום יסובבני. כפל הדבר במ''ש : סוף חבוש לראשי. כי כשהדגה שטה עמו בים נקשר הסוף בראש הדגה וכאלו נקשר בראשו הואיל והיה במעיה : {ז} לקצבי הרים. לאחרית ההרים התקועים בים והוא קרקעית הים : ירדתי. בהיותי במעי הדגה : הארץ בריחיה. רצה לומר חשבתי שהארץ הבריח' בריחיה כנגדי עד עולם כי לא אשוב אלי' כאילו סגרה את עצמה בבריחים : ותעל. אבל הואיל וקיימתני כל הימים הללו אקוה שתעל חיי משחת הקבר הוא בטן הדגה : {ח} בהתעטף. כשהיה נפשי שעלי מעוטף ומעונה זכרתי את ה' להתפלל לפניו והנה בא אליך תפילתי אל היכל קדשך הוא השמי' : {ט} משמרים הבלי שוא. הם אנשי הספינה המשמרים הבלי שוא הוא העבודת כוכבים ידעתי שהם יעזבו חסדם ולא יקיימו מה שנדרו בעת צרה : {י} ואני. אבל אני אזבחה לך זבחים בקול תודה והודאה על הנס ואשר נדרתי אשלמה בעבור הישועה של ה' : {יא} ויאמר. ר''ל העיר לבו להקיאו : לדג. יתכן שאחר התפלה חזרה הדגה להקיאו אל פי הדג לעמוד בריוח : ויקא. ר''ל כמו שהעיר לבו כן עשה והקיאו אל היבשה :

מצודת ציון על יונה פרק-ב

{א} וימן. ענין הזמנה כמו וימן להם המלך (דניאל א) : {ג} מבטן שאול. ר''ל מעומק הקבר : שועתי. ענין צעקה כמו הקשיבה לקול שועי (תהלים ט) : {ד} מצולה. כן יקרא עומק המים וכן השלכת במצולות (נחמיה ט) : בלבב. ר''ל בחוזק והוא ל' מושאל על כי הלב הוא החזוק מבע''ח : משבריך. כן יקראו גלי הים ע''ש שנראה כשוברים את הים וחוזרים ונשברים וכן משברי' יתחטאו (איוב מא) וכפל המלה בשמות נרדפים ואמר וגליך וכן אדמת עפר (דניאל יב) : {ה} נגרשתי. מל' גרושין : להביט. לראות : {ו} אפפוני. ענין הקפה וסבוב כמו אפפו עלי רעות (תהלים מ) : תהום. עומק הים : סוף. מין דשא הגדל במים וכן קנה וסוף קמלו (ישעיה יט) : חבוש. ענין קשירה כמו ולנשברת לא חבשתם (יחזקאל לד) : {ז} לקצבי. ענין אחרית וסוף והוא מל' ויקצב עץ (מ''ב ו) כי אחרית דבר החתוך הוא במקום שנחתך : בריחיה. מל' בריח והוא כעין מטה המושם לרוחב השער לסגרו : בעדי. כנגדי וכן וסגרת הדלת בעדך (שם ד) : משחת. ענין בור וחפירה כמו בשחתם נתפש (יחזקאל יט) : {ח} בהתעטף. מל' עטיפה ולבישה כי כשהאדם הוא בצרה הוא מעונה וכפוף כאלו מעוטף קצתו בקצתו וכן העטופים ברעב (איכה ב) : {ט} הבלי. מל' הבל ודבר שאין בו ממש : {יא} ויקא. ענין הוצאה דרך הפה כמו פן תשבענו והקאתו (משלי כה) :

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל J. Alan Groves Center - בתנאי רשיון CC-2.5
בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט''א

שינוי גודל גופנים
ניגודיות