יא. עיקר פחדו ויראתו של יעקב אבינו בטענתו להקב''ה ''ואתה אמרת'' - שלא תיפגם מידת התמימות אצל זרעו

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר בים דרך - בראשית יא. עיקר פחדו ויראתו של יעקב אבינו בטענתו להקב''ה ''ואתה אמרת'' - שלא תיפגם מידת התמימות אצל זרעו
תוכן עניינים

--------

ועתה נבוא לבאר את דברי יעקב אבינו שהם בקשה מצד אחד, ותביעה מצד שני, כי כשם שעל השגת שלימות התמימות היתה עבודתו ועמלו של יעקב אבינו כל ימיו להשיגה לעצמו, כן על מידה זו היה ירא וחרד פן תפגם אצל זרעו.

וזו היתה כוונת טענתו של יעקב אבינו להקדוש ברוך הוא: ''ואתה אמרת היטב איטיב עמך'', והוא המשך לתחינתו ''הצילני נא מיד אחי מיד עשו פן יבוא והכני'', ובא לומר דאין עיקר הדאגה והחרדה שלי באם יבוא והכני על גופם בלבד, אלא בעיקר על אובדן אמונתם, לפי שהרי: ''ואתה אמרת היטב איטיב עמך'', שהיא הבטחה אישית ליעקב אבינו, כלומר, אמת מקבל אני עלי כל דין שתביא עליו, ומצדיק אני את הנהגתך, והגם שהבטחתני - שמא גרם החטא ונתמעטו זכויותי, אולם ירא וחרד אני מערעור האמונה שיכול להיגרם מכך אצל זרעי, בגלל ההבטחה שהבטחת לאברהם על זרעו, שהרי מה יאמרו בני ביתי הנותרים לפליטה כאשר יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו, והלוא בהכרח יהיו נותרים לפליטה, וכמו שפירש רש''י: ''והיה המחנה הנשאר לפליטה'' - ''בעל כורחו, שבוודאי ימלטו''.

אם כן אלו הנותרים מה הם יאמרו: היכן הבטחתו של הבורא שהבטיח לאבינו שלא יעזבנו, ולחיזוק טענתו הזכיר יעקב גם שבעצם זו הבטחה שהובטחה לא רק לו אלא גם לאברהם סבו ''כחול הים'', הרי בכך תתערער אמונתם של זרעו בהיותם רואים שאותה הבטחה הידועה להם מסבם ומורשת היא להם - לא נתקיימה, ועל כך דאג וחרד יעקב אבינו יותר מהכל, פן יבוא עשו ויכנו אם על בנים, והרי ''אתה אמרת היטב איטיב עמך'', ופירש רש''י: היטב - בזכותך, איטיב - בזכות אבותיך, והרי הבטחתנו לשומרנו ובאם לא תקויים הבטחה זו - ניסיון קשה מאוד יהא לזרעו, ושמא לא יעמדו בו ותתערער אמונתם, ואין אבדון לזרעו יותר קשה מזה. דאמנם להצלת עצמו היה לו להזכיר ההבטחה שהובטחה לו לעצמו, אולם לסכנת אמונת זרעו קשה יותר בזה שלא תתקיים הבטחת האבות, דזה היה מקובל אצלם אהבת ה' לאבות ושבועתו להם לדורותם.

והגם שתקויים הבטחתו יתברך באיזה דרך שהיא לפי עומק מחשבתו יתברך, אולם מאחר שכלפי מראית העין תהא סתירה להבטחתו, הרי שמכך זרעו יפול באמונה. וזה שאברהם לא טען טענה כזו כשנצטווה לעקוד את יצחק? משום שבמות יצחק אין לו ליצחק זרע כלל, אולם כאן חשש יעקב לזרעו - שבהכרח יהיו נותרים לפליטה - שלא יתחלל שמו ואמונתו יתברך אצלם.

וראיתי אח''כ בספר ''מכתב מאליהו'' (ח''ב עמ' 184) שהצדיקים תובעים שלא תהא הנהגה המפריעה לעבודתם, ובהיות אברהם מפיץ אמונה, יופרע מהנהגה זו שיש בה חילול ה', ועיי''ש שכן היתה כוונת אברהם בתפילתו על סדום ובביטויו החריף: ''חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק כרשע והיה כצדיק כרשע'', כוונתו היתה בזה שיפריע לו לעבודתו בהפצת אמונה הנהגה כזו, וכן זו היתה כוונת משה רבנו בטענתו: ''למה הרעות לעם הזה'', וכן בטענתו: ''למה יאמרו מצרים ברעה הוציאם'' וכו', ולענייננו, זו היתה כוונת יעקב אבינו שבכך תופרע עבודתו בחינוכו את בניו לחיזוק אמונה.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך - בראשית

אמונה ובטחון
הרה''ג יעקב ישראל לוגאסי שליט''א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן