יָדוּעַ הוּא שֶׁבִּשְׁעַת מִיתָה עוֹמֵד מַלְאַךְ הַמָּוֶת וּמְפַתֶּה לָאָדָם שֶׁיִּכְפֹּר, וְעַל כֵּן הָעֵצָה לִמְסֹר מוֹדָעָה קֹדֶם מוֹתוֹ שֶׁבְּאִם יָבוֹא אֵלָיו מאה''מ בִּשְׁעַת מִיתָה וִיפַתֵּהוּ לִכְפֹּר, שֶׁכְּפִירָתוֹ זוֹ בְּטֵלָה וּמְבֻטֶּלֶת, וּבְכֵן מָה הַמָּקוֹר לִדְבָרִים אֵלּוּ, וְעוֹד מַדּוּעַ מוֹצֵא הוּא הִזְדַּמְּנוּת לָבוֹא דַּוְקָא בִּשְׁעַת מִיתָה לְפַתּוֹתוֹ לָזֶה?

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר נפשי בשאלתי חלק ב - שו''ת יָדוּעַ הוּא שֶׁבִּשְׁעַת מִיתָה עוֹמֵד מַלְאַךְ הַמָּוֶת וּמְפַתֶּה לָאָדָם שֶׁיִּכְפֹּר, וְעַל כֵּן הָעֵצָה לִמְסֹר מוֹדָעָה קֹדֶם מוֹתוֹ שֶׁבְּאִם יָבוֹא אֵלָיו מאה''מ בִּשְׁעַת מִיתָה וִיפַתֵּהוּ לִכְפֹּר, שֶׁכְּפִירָתוֹ זוֹ בְּטֵלָה וּמְבֻטֶּלֶת, וּבְכֵן מָה הַמָּקוֹר לִדְבָרִים אֵלּוּ, וְעוֹד מַדּוּעַ מוֹצֵא הוּא הִזְדַּמְּנוּת לָבוֹא דַּוְקָא בִּשְׁעַת מִיתָה לְפַתּוֹתוֹ לָזֶה?
תוכן עניינים

--------

הדברים מבוארים היטב בספר ''מכתב מאליהו'' (ח''ב עמ' 67-68):

...יש בחירה באופן אחר לגמרי, שמשנה את נקודת הבחירה מן הקצה אל הקצה למדרגה רחוקה הרבה מן המדרגה הראשונה. יש והאדם עומד על פרשת דרכים ממש, ובאיזה צד שיבחר יְשַׁנֶּה את עצמו למצב חדש לגמרי. למשל: בחור אומד בשיקול הדעת אם לילך ללמוד בישיבה או ליכנס למסחר. אם יבא לישיבה ירים בזה את עצמו למעלה גבוהה הרבה ממצבו הראשון, ואם יצא למסחר ישפיל את עצמו כ''כ עד שעלול הוא לאבד את רוחניותו לגמרי ח''ו בהשתקעו בעסקי הממון. בחירה זו שמשנה את מדרגת האדם לגמרי היא כללית, וישנה שהיא אינה אלא בחירה רק לגבי נקודה אחת והיא פרטית, כלומר, לאחר שהחליט האדם ללמוד בישיבה עדיין יש לו בחירה כמה שעות ילמד והיאך ילמד, והוא בפרטות של ענינו הכללי.

ענין הבחירה הכללית נמצא מפורש בחז''ל ובראשונים. איתא בזוהר ויחי (רי''ח:) ''בשעתא דבר נש שכיב.. אתוסף רוחא עלאה ביה מה דלא הוה ביומוי וכיון דשריא עלוי ואתדבק ביה חמי מה דלא זכי ביומוי... וכד אתוסף ביה וחמא כדין נפיק מהאי עלמא הה''ד תוסף רוחם יגועון... כי לא יראני האדם וחי בחייהון לא זכאן במיתתהון זכאן''. פי' האדם מת ע''י שנוסף בו רוח שלא היה בו, ושאי-אפשר שיהיה בו בחיים (היינו גילוי שכינה בשלימותו) וכשהנפש רואה אותו גילוי - אמיתת הרוחניות - ודבקה בו, על ידי זה מסתלקת מן הגוף. וברמב''ן (בתורת האדם) איתא שצריך למסור מודעה קודם מיתתו שאם יחרף ויגדף ח''ו סמוך למיתתו אין בדבריו כלום. והדבר תמוה איך אפשר שהאדם יבוא לאפיקורסות בשעה שרואה את האמת בבהירות? אכן הדבר מבואר בספר ראשית חכמה (שער היראה פי''ב) שכתב שאין אדם מת עד שרואה את הקב''ה בעצמו, ואמר: ''אם צדיק הוא מוסר נפשו לבעליו, אם רשע גמור הוא מגביר יצרו ומקשה ערפו''. בשעת מיתה, כשאדם רואה שכבר אין לו תקוה בעוה''ז, יכול לקבל את הרעיון הזה בשני אופנים: או שידבק את עצמו לגמרי אל האמת שהוא רואה באותה שעה ויהא בעל תשובה גמור הרואה פני שכינה, או שיתאמץ להחזיק בגשמיות ויתרעם על מה שנוטלים אותה ממנו עד שיחרף ויגדף. נוראות ענין המיתה מרעישו להיתפס לקיצוניות, או לעליה קיצונית או לירידה קיצונית כנ''ל. וכן כל נסיון וכל סכנה שבאים על האדם מרעישים אותו למהפכה כזו בהלך נפשו. זהו מה שאמרו חז''ל ''השטן מקטרג בשעת סכנה'', כי ידוע שקטרוג למעלה היינו הסתת היצר למטה; השטן הוא היצה''ר ''שיורד ומתעה עולה ומרגיז'' (ב''ב טז.); ובשעת הסכנה יש הסתה של בלבול הדעת המשכח מהאדם לגמרי את האמונה והבטחון בהשי''ת. שעה זו היא שעת החלטה ו''בחירה כללית'': אם האדם יחזק את עצמו בחזוק גדול וימסור את עצמו לגמרי אל רחמי הבורא ית' בתפילה, יתעלה בזה עלוי גדול בהכרת הבורא ובבטחון, ואם ח''ו ירפה את עצמו ויפול בשחת בלבול הדעת, לא זה בלבד שלא יתעלה מן הנסיון, אלא שיפול נפילה גדולה לצד הכפירה והמבט הגשמי. במצב כזה אי אפשר להשאר במצבו הראשון כי שולט בו גדר הבחירה הכללית. זהו ענין קטרוג השטן בשעת הסכנה, שיש כאן הסתה גדולה ועצומה, ועל האדם לבחור בשינוי גמור במדרגתו לכאן או לכאן.

ועיין עוד שם בדבריו שבכל הזדמנות שישנה אפשרות להתעוררות גדולה או להציל עצמו מרדת שחת ברגע קטון, וכמו רות שהלכה עם נעמי אזי אם מנצלה האדם ובוחר בטוב מתעלה, ואם אינו מנצלה אינו די שנשאר במצבו הקודם אלא אף נופל לגמרי ממדרגתו, וכדוגמת ערפה שפנתה עורפה מנעמי נפלה לגמרי ממדריגתה כמובא בחז''ל.

ולכך מוצא היצר הזדמנויות באדם המכריעות את מצבו לרע גמור או לטוב גמור, ואז בא לקטרג עליו ולפתותו כדי להכריעו, וכאמור שלפי גודל השינוי שבתוצאה כן אז יתגבר ביותר, וכמו יום חופתו של אדם שהוא יום מכריע בחיי האדם שנמחלין עוונותיו - יבלבלו בשטותי והבלי העולם, וכן כמו ההכנה לימים נוראים - חודש אלול, עשרת ימי תשובה וכיוצא, יטריד לאדם כדי לטול ממנו קדושת הימים, וכן כשמתעשר האדם הרי שאז הבחירה כללית אצלו לאן ינטה בעושרו, וכן כשנופל האדם לצרה המזעזעת אותו, ואז יכולה להתערער אמונתו, קופץ היצר להציע לו את ''עזרתו'' להפילו בדרכים שונים ומנצל הוא זעזועו להפילו כי כמו כן באם יעמוד האדם בנסיון זה של האמונה יתעלה למאד. לכך במצבים שיש בהם הכרעה לגורל מצב האדם לרע או לטוב מתעצם היצר ביותר כי אז רווחו גדול, ועל האדם במצבים כאלה להתחזק ביותר.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט''א
נפשי בשאלתי חלק א - שו''ת

הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט''א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן