''יִזְכֹּר לוֹ יוֹם הַמִּיתָה'', הַאִם בְּעֵצָה זוֹ אֵין חֲשָׁשׁ שֶׁיָּבוֹא הָאָדָם לִידֵי עַצְבוּת?

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר נפשי בשאלתי חלק א - שו''ת ''יִזְכֹּר לוֹ יוֹם הַמִּיתָה'', הַאִם בְּעֵצָה זוֹ אֵין חֲשָׁשׁ שֶׁיָּבוֹא הָאָדָם לִידֵי עַצְבוּת?
תוכן עניינים

--------

הגרי''ח זוננפלד זצ''ל רבה של ירושלים, העיד על עצמו: מיום הגיעי לארבעים שנה לא הסחתי דעתי מהיום האחרון. וכשנשאל ע''י איש סודו רבי משה בלוי: האם מחשבות שכאלה אינם מטרידות את הנפש ומביאים לתוגה ולעצבות? השיב: לי אין זה מזיק, ואין הדבר משפיע על בריאותי... (עמודא דנהורא, כט).

הרי שבעצם עצה זו נפלאה ביותר, ומוכרחת היא לכל אדם, שהרי לזכור שהאדם עראי בעולם, ובסופו של דבר ימות ורק אז יגיע לתכלית שהוא עוה''ב, זו הרי ידיעה מינימלית, הרי אוי ואבוי לאדם שהולך בשליחות ושוכח שהנהו בשליחות, שוכח את תפקידו, מתעלם ומתנכר מתפקידו ולבסוף לא רק שלא מבצע שליחותו עוד גם מזיק והורס מהמטרה שלמענה נשלח.

והנה לרשעים זכירת יום המיתה היא לרועץ, ובבחינת ''אכול ושתו כי מחר נמות'', כי אצלם עוה''ז הוא העיקר, כך שאצלם יום המיתה אדרבא, מחזק להם את הניצול של העוה''ז.

ומטבע האדם לדחות מחשבת יום המיתה, וכמאמר הזוהר שהזכרנוהו לעיל: ''בר נש אזיל בהאי עלמא וחשיב דדיליה והוא וישתאר בגויה לדרי דרין'', כך שעיקר הצלחתו של היצר הוא בזה שמפתה לאדם שיחיה לעולם, וכמו שכן רוב בני העולם מעיזים לחטוא רק מכח זה שחיים המה בהרגשה שישארו בעולם עוד זמן רב, כך שבוודאי תועלת מרובה יש לאדם החפץ חיים - לזכור שימות, וכמאמרם ''רצונך לחיות - מות עד שלא תמות'', אלא שיש להזהר לראות זאת בכוון חיובי, דהיינו להתעורר מכך לזכור ולחשוב על התכלית, ולא בכוון שיביא לעצב ותוגה.

ולכך לא כל הזמנים מתאימים להרהר בזה, כשאדם בעליה ובהתרוממות הנפש, או כמו כן כשהוא במצב שפוחז עליו יצרו וחפץ להחטיאו, אז נכון וטוב לחשוב ולהתבונן ביום האחרון, או כמו כן כשהאדם בדאגה על עניני העולם, יחשוב שעולם זה הוא חולף ואינו שוה לדאוג בו על כלום. אולם כשהאדם במצב של שברון לב ודיכוי רוח בוודאי שאז לא הזמן להרהר בזה אלא במחשבות המשמחות את הלב, ובמיוחד דברי תורה שהמה המשמחים את לבו של האדם גם כשהנהו בשאול תחתיות.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט''א
נפשי בשאלתי חלק א - שו''ת

הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט''א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן