חייב אדם לזכור כי בשבילי נברא העולם - אפיקי אליהו על התורה

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר אפיקי אליהו על התורה חייב אדם לזכור כי בשבילי נברא העולם - אפיקי אליהו על התורה
תוכן עניינים

--------

א. והתודו את חטאתם אשר עשו (ה.ז)

איתא בסיפרי זותא – לפי שנאמר והתודה אשר חטא יתודה על חטא אשר חטא וכו', יכול אף הנהרגין ע"פ זוממין. אמרת לא אמרתי אלא ואשמה הנפש ההיא וכו'. [הובאו דבריו ברמב"ם (ספר המצוות עשה ע"ג)]. והיינו, דהוה ס"ד דאף אדם הנהרג ע"פ עדים מחויב להתוודות אף שזוממים המה.

ותמוה - מאי ס"ד שיתוודה אותו אדם, הלא לא חטא כלל, שהרי שקרנים הם העדים הזוממים במיתתו. ועל איזה חטא יודה ויתוודה?

ב. וכל תרומה לכל קודשי ישראל אשר יקריבו לכהן לו יהיה וכו'. דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל (ה.ט-יב)

איתא בברכות (סג.) - אמר ר' יוחנן: למה נסמכה פרשת סוטה לפרשת תרומות ומעשרות? לומר לך, כל שיש לו תרומות ומעשרות ואינו נותנן לכהן, סוף נצרך לכהן ע"י אשתו. שנאמר: "ואיש את קודשיו לו יהיה". וסמיך ליה: "איש איש כי תשטה אשתו", וכתיב: "והביא האיש את אשתו" וכו' [וכן הוא ברש"י כאן].

והדברים צ"ב, מה שייכות ישנה בין עיכוב התרומות והמעשרות לבין השקיית הסוטה ע"י הכהן, שעקב אי הבאתם לכהן נענש הוא בסטיית אשתו והבאתה אל הכהן?

ג. עוד יש להבין, מדוע לא נענש בעונש הדומה לעיכוב המעשרות, כעונש הפסד בממונו כבסיס העבירה אותה עשה?

ד. דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם איש או אישה כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה' (ו.ב)

פירש רש"י – למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה? לומר לך, שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין שהוא מביא לידי ניאוף.

ממשמעות הלשון "הרואה" סוטה בקלקולה, משמע - כי כל הרואה, אף אם הרואה הינו צדיק וירא ה', צריך להזיר עצמו מן היין.

ויש לתמוה, וכי מפני שראה סוטה בקלקולה צריך להינזר מן היין, הרי לא עשה הוא שום מעשה עבירה, היא זו שחטאה, ומדוע א"כ צריך להזיר עצמו מן היין?

ה. עוד קשה, מדוע צריך להינזר מן היין רק בגלל שראה אותה בקלקולה, הלא ע"י היין נעשים הרבה מצוות - כקידוש, הבדלה וכו'. א"כ מדוע בגלל שראה את הסוטה בקלקולה, צריך להפסיד את כל המצוות הנעשות ביין?

ו. יברכך ה' וישמרך (ו.כד)

יש לדקדק, מדוע נקט הפסוק "יברכך"- בלשון יחיד, מדוע לא נקט קרא לשון רבים, כפי שפתח הכתוב בלשון רבים - "אמור להם"?

ז. פר אחד בן בקר איל אחד וכו' (ז.טו)

ותמוה הדבר, לשם מה חזרה התורה ומנתה גבי כל נשיא ונשיא את קורבנו לחוד. הלא כולם הביאו פר ואיל וכו', ויכלה התורה לסכם את כל קורבנות הנשיאים בפרשה אחת. ומדוע חוזרת ומפרטת התורה בכל אחד ואחד את קורבנו בפרשה נפרדת?

{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד }

יבואר ע"פ יסודו של הגר"י ניימן זצ"ל בספרו דרכי מוסר. בהביאו את הסברו של הסבא מקלם לפשר אריכותה של התורה בקרבנות הנשיאים, ומבאר כי התורה רצתה ללמדנו בזה כיצד מתייחסים אל היחיד כאשר הוא מאוגד בתוך הכלל. כאשר, למשל, רבים עושים מצוה מסוימת ניתן היה לחשוב שהכלל כולו נחשב ליחידה אחת, ובהתאם לכך אין הבחנה פרטית במעשיהם של היחידים המרכיבים את הכלל, פרשת הנשיאים מלמדת אותנו שבשמים אין מתייחסים אל הרבים כאל כלל אלא שמחים עם כל יחיד ויחיד כאילו היה יחידי בעולם. בשום אופן אין אהבת הקב"ה לאיש ישראל ושמחתו בו מתמעטת בגלל שישנם עוד רבים שעשו את המצוה כמוהו.

כל זאת משום שלא כמידת בשר ודם - מידתו של הקב"ה. כאשר יש לאדם אחד, בנים רבים, אהבתו מתפצלת ומתחלקת ביניהם. במאזן כללי כל אחד זוכה פחות לתשומת לב מכפי שהיה מקבל אילו היה בן יחיד. לעומת זאת, אהבתו של הקב"ה הינה ללא גבול. לעולם לא יהיה הבדל אצלו ביחס אל היחיד בין אם הוא יחידי או חלק מהכלל.

אכן בנים יחידים אנו לפני המקום. עכ"ד.

עוד יש להוסיף את דברי הגר"ח שמואלביץ זצ"ל בספרו שיחות מוסר (מאמר ק). וז"ל - וע"י ההתבוננות בגדלות האדם זוכים עוד להנצל מן החטא, וכמו ששנינו בגמ' סנהדרין (לז א) באיום שמאיימין על עדי נפשות כדי שלא יעידו עדות שקר, "חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם", ופירש"י: "כלומר חשוב אני כעולם מלא, לא אטריד את עצמי מן העולם בשביל עבירה אחת".

וזה היה חלק עיקרי בעבודת מורינו המשגיח זצ"ל בשיחותיו, להתבונן ולהראות את גדלות האדם. עכ"ל.

אם יבין האדם כי "בשבילו נברא העולם" ממילא יזהר ככל יכולתו לבל יעבור שום עבירה קלה שבקלות, וידקדק ככל יכולתו בכל מצוה ומצוה, שהרי הכל נברא בשבילו להכשילו או לזכותו ועליו לעמוד בכל הניסיונות.

כ"כ תמיד ישים לנגד עיניו לתלות במעשיו הרעים את כל המאורעות אשר קורים סביבו, ע"י כך ממילא יתחזק ויתעלה מעלה מעלה במעלות התורה והרוחניות.

א"כ מבואר - כי כל אחד מישראל חייב לזכור כי הינו בן יחידי לבוראו, לזכור תמיד "כי בשבילי נברא העולם".

{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }

הקושיא הראשונה מתורצת – אותו אחד אשר עדים שקרנים העידו נגדו ונגזר דינו למיתה, על אף שלא עשה מאומה. מ"מ, לא סתם זימנו לו מן השמים שיעידו עליו שקר, אין זה אלא כדי שיחזור בתשובה מחטאיו, שהרי הכל נעשה במיוחד בשבילו - למען ישוב בתשובה מכל חטאיו ועוונותיו אשר חטא.

לפ"ז גם הקושיות ב' וג' מתורצות – עניין העונש אותו מקבל מי שלא הביא תרומותיו ומעשרותיו לכהן, בהבאת אשתו לכהן. הינו מידה כנגד מידה - הבעל אשר לא הבין כי מצות הבאת המעשרות המיועדות לכהן - הינה מצוה המיוחדת רק בשבילו - כבן יחיד לפני בוראו. סופו להביא את אשתו המקודשת והמיוחדת רק לו אל הכהן, בכדי לברר אם פרצה היא את גדרי הקידושין.

לפ"ז גם הקושיות ד' וה' מתורצות – "הרואה סוטה בקלקולה" אשר זימנו לו מן השמים במיוחד בשבילו לראות מחזה זה, צריך הוא להזיר עצמו מן היין, מפני שכל העולם נברא במיוחד בשבילו, ועל אף חשיבות היין לקיום מצוות התורה, אם זכה לראות את הסוטה בקלקולה, סימן מובהק הוא כי רוצים שיזיר עצמו מן היין המביא לידי ניאוף.

לפ"ז גם הקושיא השישית מתורצת – ברכת הכוהנים כתובה בלשון "יחיד" ובלשון "נוכח". ללמדנו, כי ברכת ה' מיוחדת בשביל כל אחד ואחד מישראל, כבן יחיד לפני בוראו - כי אם ישמור האדם את מצוות ה' המיועדות במיוחד בשבילו, יתברך בברכה המיוחדת והמיועדת לו במיוחד.

כ"כ אפשר לומר, כי באה התורה לרמז, ש"אמור להם"- הברכה של רבים יכולה לבא על ידי היחיד, מכח ה"יברכך"- היחיד, אשר הבין כי כל העולם נברא בשבילו.

ולפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת – מסביר הגר"י ניימן: כי באותה המידה ששמח ה' בקרבנו של נחשון בן עמינדב - שהקריב ביום הראשון, שמח גם בקורבנותיהם של שאר הנשיאים, והדבר מוצא את ביטויו בפירוט אשר פירטה התורה אצל כל אחד מהם. הפירוט הרב בקרבנו של נחשון היה גילוי של שמחה ואהבה של הקב"ה בקרבנו.

לפיכך, החזרה על אותו פירוט אצל כל אחד ואחד מהנשיאים, מורה על אהבה לכל יחיד, אהבה שלא נפגמה פגימה כלשהי על ידי היעשות המצוה על ידי רבים. ללמדנו, כי לכל אחד ישנו ציווי מיוחד בשבילו בהקרבת קורבנותיו, ובקיום מצוות התורה לפני ה' יתברך, כיסוד ה"בשבילי נברא העולם".

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט''א
אפיקי אליהו על התורה

פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א - שנת תשע"ב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן