זוגיות אברהם ושרה - מכבדה יותר מגופו - אפיקי אליהו על התורה

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר אפיקי אליהו על התורה זוגיות אברהם ושרה - מכבדה יותר מגופו - אפיקי אליהו על התורה
תוכן עניינים

--------

א. ויקח אברם את שרי אשתו (יב.ה)

איתא במשך חכמה בשם הזוה"ק - כי משך אברהם את שרי בדברים, משום שאין רשות להוליך את אשתו לארץ אחרת בלא רשותה.

והקשה המש"ח: הרי לארץ ישראל יכול אדם לכוף אשתו לעלות, ומדוע היה צריך למושכה בדברים?

ב. עוד יש להקשות, מדוע לא אמר לה ישירות, כי הקב"ה ציום ללכת ארצה כנען. מדוע שכנעה רק ע"י שמשכה בדברים, הרי ודאי אם היה אומר לה כי הקב"ה ציום, מיד היתה חייבת להסכים לעלות?

ג. ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם (יב.ח)

פירש רש"י – "אהלה"- אהלה כתיב, בתחלה נטע את אהל אשתו, ואחר כך את שלו.

ויש להבין, מדוע באמת נטע אברהם קודם את אוהל שרה ורק אח"כ את אוהלו שלו, מדוע לא נטע את אוהלו תחילה?

ד. אמרי נא אחתי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך (יב.יג)

איתא ברבינו בחיי - ולשון "נא" הוא לשון פיוסין, ויאמר הכתוב על דרך הפשט, הריני מזמן לפיס ממך, ומה הם הפיוסין, "ידעתי כי אשה יפת מראה את", "והיה כי יראו אתך וכו'", "אמרי נא אחתי את", והכל נמשך לפסוק אמרי נא.

ויש לתמוה, מדוע היה צריך אברם לפייס את שרה בכדי שתציל את חייו, עד שהיה צריך להקדים ולשבח את יופיה לשם כך, הרי בודאי איננה רוצה במותו? ועוד שמחויבת היא לו מצד עשייתה רצון בעלה?

ה. אמרי נא אחתי את וכו' (יב.יג)

איתא בבראשית רבה (מ, ד) - אברהם היה עיקר: "ויקח אברהם את שרי אשתו", עשה עצמו טפלה: "אמרי נא אחתי את" וכו'.

ויש להבין, מה שייכות ישנה בין "ויקח אברהם" ל"אמרי נא", שקישר המדרש בין המקראות?

ו. עוד יש לשאול, מדוע באמת, אברהם שהיה עיקר "עשה עצמו טפלה"?

ז. בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי (טז.ב)

פירש רש"י – "לקול שרי"- לרוח הקודש שבה.

ויל"ע, דמשמע שהיה זה רצון ה'. וצ"ב, מדוע א"כ, חיכה אברם ששרי תאמר לו לעשות הדבר, ולא עשה מעצמו מרוח קודשו?

ח. ותקח שרי וכו' שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען וכו' (טז.ג)

פירש רש"י – "מקץ עשר שנים"- מועד הקבוע לאשה ששהתה עשר שנים ולא ילדה לבעלה, חייב לישא אשה אחרת (יבמות ס"ד).

ויל"ע, דאם "חייב אדם לישא אשה אחרת", מדוע חיכה אברם עד ששרי תבקשהו לישא אחרת?

ט. עוד צ"ב, מדוע חיכה אברם לשרי שנים רבות, ולא נשא אישה נוספת שנים רבות קודם לכן, להיבנות ממנה זרע. מדוע חיכה עד גיל מאוחר זה - עד להסכמת שרי?

י. ויאמר אלקים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה וברכתי אותה וכו' (יז.טו-טז)

איתא בירושלמי סנהדרין )פ"ב, ה"ו) - ר' הונא בשם ר' אחא: יוד שנטל הקב"ה מאמנו שרה ניתן חציו על שרה וחציו על אברהם.

ויש לידע, מה העניין ששינוי השם נעשה בדרך זו דווקא - שה-י' התחלקה דווקא לשני ה'. מדוע לא התחלקה ל-ו' ו-ד', שאברהם יקבל ה-ו', ושרה תקבל ה-ד'. והעניין צ"ב!

{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}

יבואר ע"פ יסודו של הג"ר בן ציון אבא שאול זצ"ל בספרו אור לציון חכמה ומוסר [בין אדם לחבירו – ה', בין איש לאשתו]. וז"ל - איתא בגמ' במסכת יבמות ובמסכת סנהדרין – ת"ר האוהב את אשתו כגופו, והמכבדה יותר מגופו, והמדריך בניו ובנותיו בדרך ישרה, והמשיאן סמוך לפירקן, עליו הכתוב אומר "וידעת כי שלום אהלך" (יבמות סב: סנהדרין עו:).

ואין זו רק מעלה טובה, אלא פסק הלכה. כדברי הרמב"ם בהלכות אישות (פט"ו הי"ט) שכתב, וכן צוו חכמים שיהא אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו, ואם יש לו ממון מרבה בטובתה כפי ממונו. עכ"ל. וכו'.

הכבוד מתבטא גם בדיבור, על כן ישתדל להחמיא לה במילים טובות על פעולותיה, ובזה הוא מכבדה, ואין צריך לומר שלא יעיר לה מדוע לא הכנת אוכל וכדו', שאין היא משרתת שלו. עכ"ל.

בכלל "מכבדה יותר מגופו", היינו, גם כן, שאל לו לבעל להיות כופה דעותיו ורצונותיו על אשתו ללא התחשבות בדעותיה ורצונותיה. אלא עליו להיות קשוב ולכבד את רצונות ליבה, את רגשותיה ודעותיה - הן בדיבור הן במעשה – רק בדרך זו יזכו בני הזוג ל"וידעת כי שלום אהלך"- בשלום בית אמיתי.

{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}

הקושיות א' וב' מתורצות – "ויקח אברם את שרי אשתו"- דרך התנהגות אברם כלפי שרי אשתו, מלמדתנו לדורות כיצד יש לבעל להתנהג עם אשתו.

כפי שמצינו, כי על אף שיכל אברם לכוף את שרי מצד הדין לבא עימו לארץ ישראל, ועל אף שיכל לומר לה כי ה' ציוום לעלות לארץ ישראל ומיד היתה באה עימו. בכל זאת, על האדם לכבד את אשתו יותר מגופו ומחובתו לכבד גם את רצונות אשתו. לזה נהג אברם בדרך הפיוס בדברים, עד להסכמתה המלאה, מתוך רצונה ודעתה - רק לאחר מכן עלה עימה לארץ ישראל.

לפ"ז גם הקושיא השלישית מתורצת – הנהגת אברהם ש"בתחלה נטע את אהל אשתו, ואחר כך את שלו"- היתה מתוך הנהגת כבוד בשרה, בהיותו "מכבדה יותר מגופו"- והקדים הוא כבודה ונוחיותה קודם לכבודו ונוחיותו. ותחילה הקים את אוהלה תחילה ורק אח"כ את אוהלו שלו.

לפ"ז גם הקושיות ד', ה' וו' מתורצות – "אמרי נא אחתי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך"- אף במצרים נהג אברם עם שרי שוב בדרך כבוד ופיוס, נהג הוא כציווי חז"ל "מכבדה יותר מגופו"- והקדים הוא כבודה ורצונה לרצונותיו הוא, על אף שהיה לו בזה פיקוח נפש ממש.

אף כאשר ביקש בקשתו משרי דיבר אליה בכבוד, באומרו לה: אמרי "נא" אחותי את, והקדים לפייסה באומרו לה כמה יפה היא: "הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את וכו'", למען תסכים מדעתה ומרצונה לומר עליו כי "אחיה הוא" ולהציל את חייו.

אברהם שהיה עיקר הבית "עשה עצמו טפלה" בדיבורו אל שרי – כי כך צריך להיות הבעל "מכבדה יותר מגופו", וכביכול טפל הוא לה בכבדו את אשתו - על אף שהוא "עיקר הבית".

לזה קישר המדרש בין הפסוק "ויקח אברם את שרי" לפסוק "אמרי נא אחותי את"- כי בשני מקראות אלו למדים אנו מדרכו של אברהם, כיצד נהג עם שרה אמנו - הכל בדרך הפיוס בדברים, תוך דיבורו אליה בכבוד רב, באי כפיית אשתו לעשות רצונותיו ובקשותיו.

לפ"ז גם הקושיות ז', ח' וט' מתורצות – "וישמע אברם לקול שרי"- למרות שידע אברם כי צריך לישא אחרת מרוח קודשו, על אף שמצד הדין חייב לשאת אחרת מקץ עשר שנים, ועל אף ששנים רבות קודם לכן עוד בצעירותו יכל לקחת לו אישה אחרת. בכל זאת, שוב נהג אברם בדרכו - בדרך הזוגיות המושלמת, לא כפה את אשתו לדעותיו ורצונותיו, כיבד הוא אותה יותר מגופו, תוך היותו קשוב לרגשותיה, לדעתה ולהסכמתה.

לכן, רק לאחר שמעצמה הסכימה עימו שרי שיקח את הגר שפחתה, נענה אברם כביכול לקול שרי, תוך פיוסה לדבר, ועשה המוטל עליו.

ולפ"ז גם הקושיא העשירית מתורצת – משינוי שמותם של אברהם ושרה למדים אנו, כי בזוגיות מוכרח שיהיה כבוד הדדי בין בני הזוג, כאשר גם הבעל חייב לכבד את אשתו אף יותר מגופו.

והיינו, כפי שה-י' שנטלה משרה, התחלקה דווקא לשני ה', ולא ל-ד' ו-ו'. ללמדנו, כי זוגיות האיש והאשה חייבת להיות כ-ה' ו-ה' – כביכול כבוד הדדי - משני הצדדים, בהיות בני הזוג קשובים זה לזה, בהיות הבעל "אוהבה כגופו ומכבדה יותר מגופו".

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט''א
אפיקי אליהו על התורה

פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א - שנת תשע"ב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן