מאת אריה הכהן פלשניצקי שליט"א מח"ס 'אתקינו סעודתא' ו'שערי בית המדרש'
17/10/2013
המשנה במס' ברכות (ט' ע"ב) שואלת, מאימתי קורין את שמע בשחרית [ממתי מתחיל זמן קריאת שמע בבוקר. השיטה השניה במשנה היא דעת] רבי אליעזר אומר [זמן קריאת שמע מתחיל משיהא אפשר להבחין] בין תכלת לכרתי [דהיינו שיהא אור שיוכל להבחין בין צבע תכלת לירוק הדומה לתכלת] וגומרה [ומסיים את קריאת שמע]עם הנץ החמה [להשמיענו שמצוה לגמור את קריאת שמע עם הנץ החמה בכדי שיסמכו גאולה (ברכת 'גאל ישראל') לתפילת שמונה עשרה שמצותה עם הנץ החמה].

ואומרת שם הגמרא: ותיקין [אנשים ענוים ומחבבין מצוה – רש"י] היו גומרין את קריאת שמע עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפילה. ואומרת הגמ' בהמשך: העיד רבי יוסי בן אלקים משום קהלא קדישא בירושלים [בשם קהילת הקודש שבירושלים] כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום. ופירשו בתוספות, שכוונת הגמ' שכל מי שסומך גאולה לתפילה כותיקין שקורא קריאת שמע קודם הנץ ותפילה אחר הנץ אינו ניזוק כל היום.

כתב השו"ע (סי' נח' סעי' א'): ומצוה מן המובחר לקרותה (קריאת שמע) כוותיקין (פי' תלמידים. ורש"י פי' אנשים ענוים ומחבבים המצות) שהיו מכוונים לקרותה מעט קודם הנץ החמה (פי' יציאת החמה כמו הנצו הרמונים) כדי שיסיים קריאת שמע וברכותיה עם הנץ החמה ויסמוך התפלה מיד בהנץ החמה ומי שיוכל לכוין לעשות כן שכרו מרובה מאד. וכתב במשנה ברורה: ומובטח לו שהוא בן עולם הבא ולא יוזק כל אותו היום.

וא"כ נשאלת השאלה, מדוע לא כולם נוהגים להתפלל ותיקין? וראיתי שכתבו בשם הגרש"ז אויערבך (הליכות שלמה פרק ה' הערה 56) שהיה מורה לבחורים שאף על פי נשתפילה בותיקין דבר גדול הוא, מכל מקום שמירת זמני הלימוד וסדרי הישיבה קודמים ועליהם להתפלל בישיבה. והגרש"ז אויערבך אחר נישואיו החל להתפלל בותיקין, אך לאחר זמן נוכח שהדבר יגרום לו להפרעה בסדר זמני הלימוד וחדל מכך, ע"ש.

אמנם מובא בספרים הקדושים שיש חמש פעמים בשנה שצריך להשכים ולהתפלל ותיקין. וכך כתב בספר מטה משה (תלמיד המהרש"ל - סי' תתקנח'), ב-ה' בקרים משכימים לתפילה שנאמר (איוב ג' כג') ותפקדנו לבקרים ולרגעים תבחננו, זה ראש השנה ויום הכיפורים שבהם נפקדים כל מעשה אדם. הושענא רבה, שנאמר (איכה ג' כג') חדשים לבקרים רבה אמונתך. פורים שנאמר (תהלים קא' – ח') לבקרים אצמית כל רשעי ארץ. וזהו המן. ט' באב, שנאמר (ישעיה לג' ב') היה זרועם לבקרים אף ישועתינו בעת צרה. וסימן לדבר (לכל ה-ה' השכמות) שנאמר (בראשית כב' – ג') וישכם אברהם בבקר, נוטריקון א' זהו ט' ב'אב. ב' זו בריאת עולם, היינו ראש השנה שבשרי נברא העולם. ר' רבה זו צומא רבה (יום כיפור) ה' הושענא רבה. מ' מגילה היינו פורים. בענין אחר זהו (אברהם) סוף תיבות של הושענא. ב' ס"ת של תשעה באב. ר' ס"ת של יום כפור. ה' ס"ת של ראש השנה. ם' ס"ת של פורים.

ה-ה' השכמות הללו מוזכרים גם באליהו רבה (סי' תרסד') בהלכות הושענא רבה וז"ל: ומשכימים לבית הכנסת והוא אחד מחמישה השכמות ראש השנה ויום כיפור הושענא רבה תשעה באב פורים. (ומובא גם בשערי תשובה שם, ע"ש מה שכתב בשם המהרי"ל. והנה ישנם עוד השכמות, למחרת יום כפורים, כמבוא' במג"א סי' תרכ"ד סק"ז. וערב פסח, עיין בסידור היעב"ץ - דיני ערב פסח דלת ב' אות א'. ועי' בספר מועד לכל חי סי' לא' ס').

כתב בשו"ת שיח יצחק (סימן שעז'): והא דמשכימים בהושענא רבה, מצאתי מזה גם במג"א סי' נ"ח ס"ק ג', דביום ערבה דמפשי ברחמי יכול לקרות קריאת שמע משעלה עמוד השחר. ועל פורים כותב טעם בספר חמדת אריה [פ' י"ז אות ו'] אי משום דיום זה מרובה במצות, או משום דהדור קבלוה בימי אחשורוש, והוי כיום קבלת התורה, שניעורים בו מהאי טעמא, עי"ש.

אולם לגבי יום טוב מצינו בגמ' מגילה (כג' ע"א): ביום טוב מאחרין לבוא [לבית הכנסת, שצריך לטרוח בסעודת יום טוב, כך מפורש במסכת סופרים בפרק יח' ד'. רש"י. - ויל"ע אם גם ביום טוב צריך להיות מעשרה ראשונים בבית הכנסת] וממהרין לצאת [משום שמחת יום טוב– רש"י] ביום הכפורים ממהרין לבוא ומאחרין לצאת ובשבת ממהרין לבוא [שכבר תיקנו הכל מערב שבת, ויפה למהר ביאתן לקרות שמע כוותיקין– רש"י] וממהרין לצאת[משום עונג שבת – רש"י]. (וכן פסק הרמ"א בהלכות יום טוב בסי' תקכט' סעי' א'. ועי' בפי' נחלת יעקב עמ"ס סופרים מה שפירש).

כתב בשו"ע הרב (סי' תקכט'): ביום טוב שחרית מאחרין מעט לבוא לבית הכנסת כדי שיכינו מקצת צרכי הסעודה קודם הליכה לבית הכנסת ולא יצטרכו להתעכב בתיקון כל צרכי סעודה בבואם מבית הכנסת. וגם בבית הכנסת אין מאריכין מאוד אלא ממהרין לצאת כדי לשמוח בשמחת יום טוב ויש לגעור בחזנים המאריכים יותא מחצות היום וכו'. ועכשיו בזמן הזה שמאריכין בפיוטים ויכולות הנשים להכין צרכי הסעודה בעוד שאומרים הפיוטים לפיכך ימהרו לבוא לבית הכנסת כמו בשאר ימות השנה וצריך למחות ביד מקצת מקומות שמאחרין לבוא לבית הכנסת ביום טוב וגם מאריכין בפיוטים קודם קריאת שמע ומתוך כך הם עוברים זמן קריאת שמע.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות