וורט על פרשת תולדות

תוכן עניינים

--------

פרשת השבוע פרשת תולדות. "וְאֵלֶּה תּוֹלְדת יִצְחָק בֶּן-אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק" (בראשית כה, יט), אומר רש"י הקדוש: "וְאֵלֶּה תּוֹלְדת יִצְחָק" – יעקב ועשו האמורים בפרשה, הכוונה, פרשת השבוע באה לספר לנו על תולדות יצחק בן אברהם, היינו על יעקב ועשו. והנה, יש פרשה נוספת בתורה שגם היא פותחת ב"וְאֵלֶּה תּוֹלְדת", והיא: "אֵלֶּה תּוֹלְדת נחַ" (בראשית ו, ט), גם אותם מילים והיא אינה נקראת פרשת תולדות, היא נקראת פרשת נח! ואילו כאן בפרשתנו, נקראת הפרשה "תולדות" ולא נקראת פרשת יצחק, ככתוב "וְאֵלֶּה תּוֹלְדת יִצְחָק", מדוע פרשתנו נקראת "תולדות" וב"אֵלֶּה תּוֹלְדת נחַ" נקראת נח? מבארים חז"ל מה בין שתי הפרשות. בפרשתנו, פרשת השבוע, עיקרם של הדברים הוא: פרשת לידת יעקב ועשו מיצחק ורבקה, על כן נקראת הפרשה תולדות, ואילו בפרשת "אֵלֶּה תּוֹלְדת נחַ" עיקרם של הדברים הוא נח ולא תולדותיו שהם: שם, חם ויפת, (זה פסוק הבא). ואמנם כתוב בתורה "אֵלֶּה תּוֹלְדת נחַ", לא כתוב שם, חם ויפת, אלא "אֵלֶּה תּוֹלְדת נחַ נחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדרתָיו אֶת-הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ-נחַ" (בראשית ו, ט). מה זה אומר? פרשת נח, שהיא גם פותחת ב"אֵלֶּה תּוֹלְדת נחַ" – שם הכוונה לתולדות אחרים, לא לתולדות פיזיים, ביולוגיים, ילדים, אלא לתולדות רוחניים. ונסביר: תולדותיו של נח היה נח. נח היה תולדה של עצמו, נח הוליד את עצמו, ומי היה נח? "אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדרתָיו אֶת-הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ-נחַ" (שם), הוי אומר, כשהתורה הקדושה, באה ואומרת מפני מה זכה נח להיות האב השני של האנושות, אחרי שכל תולדותיו של האדם הראשון נכחדו במבול? מה זכה נח להיות אבי האנושות השני? הוא ואשתו נעמה ושלושת בניו, זהו הגרעין הראשון לעולם המתחדש אחרי המבול, מפני מה זכה? אומרת התורה: כי הוא הוליד את עצמו, הוא הוליד את נח, ומה זה נח? איש צדיק, הוא הוליד צידקות, הוא הוליד תמימות – "אֶת-הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ-נחַ", הוא הוליד את עצמו שהתהלך עם האלוקים – מאמין, ובזכות זה הוא זכה להישרד ממיליונים שנכחדו בגלל שהשחיתו את דרכם. ובכן "אֵלֶּה תּוֹלְדת נחַ נחַ" – שם הכוונה לתולדות הרוחניים שלו וזה הוא עצמו וצדקתו. ואילו בפרשת השבוע, אנחנו עוסקים בתולדות פיזיים, ביולוגיים - היינו יעקב ועשו.

אומר המדרש בתחילת נח, תנחומא: "אמר ר' יהודה הלוי: בשעה שאדם מסתלק מן העולם, בלא בנים, הוא מיצר ובוכה" – הוא לא השאיר אחריו שם ושארית בעולם, (יש לנו ליד ירושלים "יד אבשלום" – מה זה "יד אבשלום"? אומרים חז"ל: אבשלום לא השאיר אחריו ילדים, היה לו וטו, הוא רצה שיהיה לו שם ושארית בארץ, שיזכרו אותו, שיהיה רחוב על שמו, איזה מבנה על שמו, שיזכירו... אגב, המבנה על שמו, והנשמה, רוצה שיהיה לה שם ושארית בארץ, אז הוא הקים את יד אבשלום, ועד היום הזה כולם יודעים ומזכירים את אבשלום), זהו צורך טבעי של האדם שהוא רוצה כדי שיהיה לו זכרון: אדם כותב ספר שירים, אדם כותב ספרים, אדם בונה בית, הכל כדי שיזכרו אותו.

אומר ר' יהודה הלוי, תנא: "בשעה שאדם מסתלק מן העולם ללא בנים, הוא מיצר ובוכה, אומר לו הקב"ה: למה אתה בוכה? מפני שלא העמדת פרי בעולם הזה? יש לך פרי יפה מן הבנים! וזה התורה והמעשים טובים שעשית! שנאמר: "פְּרִי-צַדִּיק עֵץ חַיִּים" (משלי יא, ל)" – בנים לא אמר! לא אמר: פרי צדיק בנים! אלא "פְּרִי-צַדִּיק עֵץ חַיִּים" ומה זה עץ חיים? "עֵץ-חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ" (משלי ג, יא), זה כינוי לתורה למעשים טובים של האדם, אומר לו הקב"ה במדרש: על מה אתה מיצר? על בנים ביולוגיים, ילדים?! יש לך ילדים! מעשיך הטובים הם פרי מעלליך הטובים, אלו הבנים שלך, אלו ילוו אותך לבית עולמך, אלו יגנו עליך, אלו ישלחו לך את הפקלאות למעלה, במקום הקדיש שאומרים הילדים הביולוגיים, לעילוי נשמת אביהם ואימם.

שואלים המפרשים: מה ענין תולדות אצל מעשים טובים? מדוע באמת זה נקרא פרי? מדוע זה תחליף לבנים? ומסבירים: בפרקי אבות אנחנו לומדים שמכל מצוה שאדם עושה, כל מעשה טוב שאדם עושה, נברא מלאך קדוש, כפי שנאמר: "הָעוֹשֶׂה מִצִוָה אַחַת, קוֹנֶה לוֹ פְרַקְלִיט אֶחָד" – סנגור – "וְהָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת, קוֹנֶה לוֹ קַטֵּיגוֹר אֶחָד" (אבות ד, יא) – בחיים, האדם בורא מלאכים, אם הוא עושה מעשים טובים – מלאכים טובים, אם הוא עושה חלילה, מעשים רעים, הוא בורא לעצמו מלאכים משחיתים – קטגורים. (דברי ר' אליעזר בן יעקב)

וזה שאמר הכתוב: עיקר התולדות של האדם, אומר הקב"ה לזה שנפטר ללא ילדים, אינם התולדות הביולוגיים שלו, רק התולדות הרוחניים שלו, היינו שיוליד במעשיו הטובים, נמצאת אומר: אדם בא לעולם כדי לקיים מצוות פרו ורבו, להביא ילדים, אם אין, אז יש עוד פרוייקט שאדם מצווה עליו: להביא ילדים רוחניים! מה פירוש? האדם צריך בעולם הזה להוליד, אם הוא אינו מוליד ילדים מבחינה פיזית, ביולוגית, אז הוא צריך להוליד מלאכים. וכדי להוליד מלאכים, הוא לא צריך גם אישה, כל מעשה טוב של האדם הוא מלאך, שנאמר: "כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה-לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל-דְּרָכֶיךָ" (תהילים צא, יא), כמו שהבנים הם תפארת אביהם, עטרת הבית - "בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ" (שם קכח, ג), אף המעשים הטובים של האדם שהוא מפיק מעצמו, מוליד – זה מוליד מלאכים טובים, וחלילה אם האדם חוטא, אז הוא מוליד לעצמו בנים משחיתים – מלאכים רעים, זה נאמר בפרק אבות.

"כי האדם בא לעולם, כדי להוליד ולדות, לקיים מצות פרו ורבו, ואולם, בראש וראשונה, עליו להוליד מלאכים" – זה הפרוייקט הראשוני של האדם - מעשים טובים – להוליד מלאכים ורק אח"כ להוליד ולדות רוחניים.

ומביא הזוהר הקדוש, פרשת וישב: "שאל ר' חייא, אדם נקי מעוונות ועמלו בתורה וכל מעשיו לשם שמים ואין לו בנים, או שהיו לו בנים ומתו" - בקיצור, אין מי שילווה אותו, אומר הזוהר הקדוש: מה יהיה עם אותו אדם בעולם הבא, מי יזכה אותו בעולם הבא? הרי חז"ל אומרים: בן מזכה אביו, זה כל הרעיון של קדיש, צדקה, הזכרת נשמות, ולו, אין את זה והוא מיצר ובוכה, אומר הזוהר: "ענה לו ר' יוסי: דע ר' חייא שהמצוות והמעשים הטובים שאדם עושה בעולם הזה, הם ילדיו הטובים" – זה הפירות שלו, הם יגנו עליו, הם ילוו אותו, הם ישמרו עליו. מיהם? המלאכים שהוליד! כל אדם מוליד גם וולדות גופניים כאמור וגם מלאכים.

מביא המדרש ראייה: ר' יוחנן! מי לנו גדול מר' יוחנן גדול חכמי ישראל, היו לו עשרה בנים וכולם מתו, אמנם מביא הבן איש חי, (ברכות) שנשאר לו בן אחד - ר' מתנה ושלחו אותו לבבל, משנה מקום משנה מזל, אבל מתו לו עשרה בנים. חזקיה – אמורא גדול, מעולם לא היו לו ילדים, אומר הזוהר הקדוש: אם כן, מה לך להצטער, הנה זה מה שנאמר: "טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ" (קהלת ז, א), יום המוות מלווים את האדם הולדות הרוחניים שלו, אם הוא הכין לעצמו צידה לדרך.

"אֵלֶּה תּוֹלְדת נחַ" – כי שם מדובר על הזכויות של נח להישרד ולבנות עולם חדש. מה הזכויות? שם לא מדברים על ילדים, אח"כ כתוב שהוא הוליד ילדים. כתוב: "אֵלֶּה תּוֹלְדת נחַ", "נחַ"- זה היה התולדות שלו, שהוא היה אדם שהיה נוח, ומי שנוח בורא מלאכים, אתה לא כועס על בני אדם, אתה לא כועס על אשתך, אתה מוליד מלאכים, איש צדיק, זה מיליארדי מלאכים, שם מדברים על התולדות הרוחניים של האדם.

וכאמור, פרשת השבוע עוסקת בוולדות האמיתיים, הגופניים - אלו יעקב ועשו, לכן היא נקראת פרשת תולדות. ויש בפירוט סיפור לידתם של יעקב ועשו, סיפור הריונם, סיפור בואם לעולם, דרך גידולם, עיקר חשוב ויסוד מוסד לבנין העולם וקיומו.

אנחנו נדבר סביב התולדות ודור אחד שלפני כן.

מיד אחר העקידה, סוף פרשת וירא, אברהם אבינו סיים את מעשה העקידה, חוזר בשלום, אמרה התורה כך: "וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" – אחרי העקידה – "וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמר" – משהו חשוב נאמר לו, ומהו? "הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם-הִוא" – לרבות – "בָּנִים לְנָחוֹר אָחִיךָ" (בראשית כב, כ) – 3 אחים היו: אברהם, נחור והרן. הרן מת על פני אביו תרח בילדותו, והשאיר אחריו בן ושתי בנות, לוט – בן אחי אברהם, ושרי ומילכה. אברהם נשא את היתומה, בת אחיו – שרה, ונחור אחיו גם הוא נשא את בת אחיו היתומה – את מילכה. אומרת התורה הקדושה, כשאברהם אבינו חוזר מהעקידה, יצחק אבינו היה כבר 37, נאמר: "וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמר הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם-הִוא בָּנִים לְנָחוֹר אָחִיךָ" – צריך להבין, מה זה "וַיֻּגַּד"? ולמה זה נאמר מיד אחרי העקידה? והתורה הקדושה מנתה את כל השמות של בני נחור ומילכה וגם הייתה להם שפחה שנקראה ראומה, והתורה מונה את כל הילדים, סה"כ 8 בנים שילדה מילכה לנחור ו-4 בנים ילדה ראומה - שפחת נחור לבעלה, יחד 12 בנים, ובנות לא היה לו! מוסיפה התורה: "וּבְתוּאֵל" – אחד משמונת הבנים שהיה של נחור ממילכה – "יָלַד אֶת-רִבְקָה" (שם, שם כג) – כלומר 12 בנים היו לו ונכדה אחת - היא רבקה.

מצינו כאן הקבלה מאוד מעניינת: אברהם אבינו היה לו בן מהגר – ישמעאל, ובן משרה – יצחק הממשיך. יצחק אבינו הייתה לו אישה אחת והיו לו שני בנים – יעקב ועשו. אברהם אבינו ידע שעם ישראל נבנה על גרעין של 12 שבטים, הוא חשב שזה יבוא ממנו, גם יצחק חשב כך ולא, 12 שבטי יה, באו מהדור השלישי של אברהם – יעקב, ואיך החלוקה? 8 בנים לאימהות – רחל ולאה ו-4 בנים שהם בני השפחות – בלהה וזלפה – יחד 12, הקבלה! וליעקב אבינו בת אחת – דינה. כמו לנחור, נכדה – רבקה. לנחור זה היה מיד 12 בנים ובת אחת, לאברהם רק בדור השלישי, אחרי זיכוך וזיקוק.

אומר בעל "צרור המור" ר' אברהם סבא מגולי ספרד: כתוב: "הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם-הִוא בָּנִים לְנָחוֹר אָחִיךָ", מה זה שמילכה "גַם-הִוא" ילדה? במילים "גַם-הִוא" יש כאן איזה רבוותא. מה נאמר לו? שבעצם הוא חזר מהעקידה, ויצחק בן 37 והוא צריך להתחתן, אבל אברהם אבינו לא יחתן אותו עם בנות כנען, כמו שיצחק לא נתן ליעקב להתחתן עם בנות כנען, הוא חיפש מישהו יותר מיוחס מבני שם, אלא "וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם" שנולדה בת במשפחה של נחור אחיו. בסה"כ היא נולדה עכשיו, היא הייתה צעירה מיצחק ב-37 שנים, כשהוא היה בן 40 הוא לקח אותה בת 3 וחיכה עד שתוכל ללדת, כמה מאמצים עשה אברהם כדי לחפש שידוך נאות לבנו יצחק, הוא שלח את אליעזר, רק רבקה – היא הכלה, היא תגדל. אבל מה זה שנאמר בתורה "הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם-הִוא בָּנִים"? מה זה "גַם-הִוא"? "גַם-הִוא" זה רבוותא, משמע שבלידה שלה היא לא ילדה את רבקה, אלא זו הייתה נכדה שלה, בת בתואל, אם כן, מה זה "גַם-הִוא"? אומר "צרור המור" (הרמב"ן מדבר על זה, רבנו בחיי): "ומה שאמר "גַם-הִוא" להורות, לאברהם לא היו ילדים עד גיל 100, שרה בת אחיו, לא היה לה ילדים עד גיל 90, היא כבר הייתה עקרה, כפי שאמרה בתורה: "אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה-לִּי עֶדְנָה" (יח, יב) – ומה קרה לאחותה שהיא גם גיסתה – מילכה? גם לה לא היה ילדים, גם היא הייתה עקרה.

אומר בעל "צרור המור והרמב"ם וחז"ל: "ומה שאמר "גַם-הִוא" להורות שבזכות אברהם נעשה נס לנחור ומילכה אשתו" – גם הם נפקדו. מתי? כשנפקדה שרה, לפני 37 שנים. בכמה היא נפקדה? מספיק היה שהייתה נפקדת בבן אחד – בתואל שהוא היה מוליד את רבקה, או שמילכה הייתה מולידה בת שהיא הייתה צריכה להיות מיועדת ליצחק אבינו, אבל בסוף זו הייתה נכדה שלו, אז מה זה "גַם-הִוא"? נס גדול קרה לא רק אצל שרה, נס גדול קרה שגם אחותה העקרה, (מסתבר, אומר הרמב"ם שהם לא היו רחוקים בגיל: נחור ואברהם, מילכה ושרה, שנתיים שלוש, אז גם היא הייתה אשה זקנה) גם היא ילדה, גם היא נפקדה, ובכמה? ב-8 ילדים! וראומה 4 ילדים, נחור גם היה עקר, בסה"כ 12, ובתואל ילד את רבקה, זה הזיווג של יצחק.

אומר בעל "צרור המור": "כי נחור ומילכה אף הם היו כבר זקנים ולא היה להם ילדים ומשנעשה הנס לשרה שהיא נפקדה ביצחק, נעשה הנס גם לנחור ומילכה" - "גַם-הִוא" – "ולפי שזה היה בדרך נס, כל ה-12 ילדים שילד נחור, בזכות שרה, תמצא באלו התולדות שהיו 12 תמצא 12 שהיו 12 של יעקב", אצל אברהם זה היה צריך לבוא רק בדור השלישי, זיכוך אחר זיכוך, ניקוי אחר ניקוי, ואצל נחור זה בא מיד, אגב, גם הגר ילדה מיד, שרי הצטערה ובכתה – אומר בעל צרור המור: "א"כ, כשהיא נפקדה בזכות שרה באורח ניסי, היא מיד נפקדה ב-12 ילדים, כמו 12 הבנים של יעקב, וכמו ששם הייתה בת יחידה, גם פה היתה בת יחידה" - כמו יעקב – 8 מהאימהות ו-4 מהשפחות, גם פה אותו דבר, מה הזהות הזו בין האחיות והגיסות? "וכל זה בא להורות לנו, כי בזכות אברהם ושרה, נעשה גם נס זהה לנחור ומילכה, השפע האלוקי שיורד לצדיקים – אברהם ושרה, אז יש גודש ומהגודש נהנים גם אחרים ונהנתה גם מילכה, וזה יודיע כי רבקה נועדה ליצחק בן אברהם, שאף הוא בא לעולם בנס וגם רבקה באה לעולם בנס. ורבקה נולדה רק בגלל הולדת יצחק.

הרי כל העולם התפעל ששרה אחרי בלותה, ילדה את יצחק, הנס היה גדול יותר, הכל התפעלו לא רק מהנס שהיה לשרה, אלא גם מהניסים הפריפרים, שהנס של שרה השפיע גם על אחותה שגם היא ילדה, אומר בעל צרור המור: "כי הכל הכירו שנחור ומילכה הולידו בהיותם זקנים רק בזכות אברהם, זה ייקר את אברהם ושרה, ולשם כך הכל היה זהה, מספר בני הגבירה ומספר בני השפחה והבת היחידה, וכנגד 12 בנים שהיו ליעקב שבטי יה, היו 12 בנים" – מצד עם ישראל, הנס היה מצד הקדושה – יצחק והשושלת, והנס השני מהצד השני – סטרא אחרא, אגב, לישמעאל אתם יודעים כמה בנים היו לו שהם היו כולם נשיאים? 12! כך כתוב בתורה! שוב אנחנו מוציאים את המספר 12, זה מול זה ברא אלוקים, הטוב והרע, עם ישראל והפלסטינאים מקבילים, אבל לישמעאל לא היה שם בת, אבל זה לא המקבילית הזהה, כמו נחור ומילכה.

למדנו שהנס של שרה, השפיע ניסים גם על נחור ומילכה והכל ידעו: הו, גם אחותה נפקדה, בזכות שרה, והם ידעו זאת כי הם ראו את המקביל, הם ראו שהכל , (12, 8, ו-4 והבת היא הזיווג) מה פתאום היא נפקדה, היא לא הייתה ידועה כצדקת כמו שרה? אלא לפאר את שמו של מי שאמר והיה העולם שעשה נס לאברהם ושרה, אז הוא עשה גם למקביל, למי? להוריה וסבתא של רבקה.

והנה באים חז"ל ומגלים: "הנס שה' יתברך עשה לשרה השפיע לא רק על מילכה, אלא גם על נשים עקרות אחרות שאף הן נפקדו והכל ידעו שזה בזכות שרה" – הרבה נשים עקרות נפקדו באותו זמן, השפע, הברכה שהקב"ה השפיע על שרה השפיע לא רק על מילכה אחותה, אלא גם על הרבה נשים עקרות והכל שאלו: מה קרה? הרי הרופאים התייאשו כבר, ואיצטגנינים אמרו: אנחנו רואים בכוכבים שלא יהיו לכם ילדים, ונפקדו המוני נשים, למה? כי כולם אמרו: הא, גם לנו אחרי יאוש נולדו, כנראה שזה בזכות הצדקת שרה, הרי הרופאים התייאשו...

מביא המדרש, מובא גם בילקוט מעם לועז: ביום השמיני מל אברהם אבינו את יצחק בנו, האדם הראשון שנמול בגיל 8 ימים היה יצחק, שהרי ישמעאל נימול בגיל 13, הוא היה מבוגר ממנו ב-13 שנה, ושמחתו של אברהם אבינו הייתה כה רבה שהוא קרא לו: יצחק, ומה זה יצחק? מלשון חדווה וגיל – "כָּל-הַשּׁמֵעַ יִצֲחַק-לִי" - אברהם אבינו ביטא את השמחה והאושר שלו בלדת בנו בגיל 100 ואחרי בלות אשתו, בשם יצחק. אומר המדרש: למה הוא קרא לו יצחק, היה יכול לקרוא לו גם שמחה? מה פתאום יצחק (יו"ד, צד"י, חי"ת, קו"ף)? אומר המדרש: אברהם אבינו רצה לפרסם את הנס שה' עשה לו וע"י כך לפרסם שבזכות יצחק נפקדו כל העקרות, מה הוא עשה? הוא בחר בשם יצחק שמפרסם את הנס, ואיך? יו"ד – כנגד עשרה מאמרות שנברא העולם וכנגד עשרת הדיברות, לבטא בזה - יצחק בני היחידי הוא תכלית הבריאה, כי ממנו יֵצא העם אשר יקבל את עשרת הדיברות (בראשית- בשביל ראשית, בשביל ישראל שנקראו ראשית), אז אברהם שם את היו"ד כאות ראשונה, שבשבילו נברא העולם שנברא בעשרה מאמרות, הוא ובניו יקבלו את עשרת הדיברות, ו-צד"י - הוא נולד בשנת ה-צ' של האימא שרה (גיל 90) – פרסום הנס, ומה זה חי"ת – ומלתי אותו כדבר ה' ביום השמיני ללידתו, היום אנחנו רגילים למול, אבל כשאברהם מל את יצחק בנו, ראשון למילה, רבים אמרו לו: מה אתה עושה לו ניתוח? הוא תינוק! החי"ת נימול בן שמונה, לבטא בזה, כדבר ה'! וקו"ף – שוב פרסומי ניסא – אני הייתי בן 100 בלידתו!! ובכן, הוא הכניס בשם יצחק שמבטא חדווה וגיל, הוא פירסם את הנס - 4 אותיות.

אומר המדרש: "ונהנה העולם מהנס שעשה ה' לשרה שכל העקרות שהיו באותו דור נפקדו בזכות שרה", איפה זה מרומז בתורה? "וה' פָּקַד אֶת-שָׂרָה" (בראשית כא, א), התיבה "אֶת" היא תמיד ריבוי, לרבות, (לדוגמא: "אֶת-ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא" (דברים ו, יג) - לרבות תלמידי חכמים, "כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אִמֶּךָ" (שמות כ, יב) – לרבות את אחיך הגדול), וכאן, מה זה בא לרבות? התיבה "אֶת" באה לרבות את שאר הנשים העקרות. ומה נאמר מיד? "וַתּאמֶר מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם הֵינִיקָה בָנִים כִּי-יָלַדְתִּי בֵן לִזְקֻנָיו" (כא, ז) – שואלים חז"ל: כמה בנים היא הולידה? אחד! כמה בנים היא הניקה? אחד, אז למה כתוב "הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה"? איזה בנים היו לה? מהו "הֵינִיקָה בָנִים"? שגרמה לשמחה שגם נשים אחרות הניקו, אז פירוש ראשון: ע"י שלי נולד יצחק, נפקדו עקרות בבנים, וזו שמחתי, אני מפרגנת לכולם, בזכותי האושר והשמחה באו לבתי עקרות רבות, למה ה' עשה נס לכולם, (מילא למילכה, כי רבקה צריכה להיולד, כדי שידעו שזו המשפחה שאברהם אבינו צריך להשתדך איתה), אבל למה כל העקרות נפקדו? אומר המדרש: ומתוך זה למד העולם שיש בורא לעולם שיש בכוחו לשנות חוקי טבע, שאילו היה הנס לשרה בלבד, היו הבריות אומרות: קרה מקרה" אם יספרו לך שנפקדה אישה בגיל 90 בתג'יסטאן, אז אומרים: קרה אחד למיליארד, גם לה קרה...אבל הקב"ה רצה שהעולם כולו ידע שזה לא על דרך המקרה, שיד ה' הייתה פה, מה עשה ה'? הוא פקד את כל העקרות באותו יום, כדי שהכל ידעו שזה בזכות שרה.

ודבר נוסף אומר המדרש: חלק מהציבור אמר: קרה מקרה ששרה ילדה, עד שהם שמעו שכל העקרות נפקדו, אבל היו עוד סוג נשים רעות יותר שאמרו: "זה לא יכול להיות, לא יכול להיות שאישה בת 90 תלד!" אז מי זה הילד הזה? אז אמרו נשים: הוא אסופי – "ודאי אספה תינוק מאלו שהפרוצות זורקות לאשפה" - מוציאים תינוק בן יומו באשפתו – "והיא טוענת שזה בנה" - לך תאמין לה... ואז זה הקטין את הנס, ולכן מה עשה ה'? כולם נפקדו! ואם כולם נפקדו, אז זה לא שיאי גינס...נו, אז מה כולם לקחו ילדים אסופים באותו חודש? מה זה? לא יכול להיות! א"כ, למה הקב"ה פקד עקרות אחרות? כדי שכולם יכירו שזה בזכות שרה, לפרס את הנס, הכל למען השושלת הקדושה – אברהם, יצחק ויעקב - עם ישראל. אומר המדרש: אדרבה, אם שרה לבד ילדה, אז אומרים שרה, אבל אם כל העקרות ילדו, אולי יפרשו את זה אחרת, לא תתפרסם גדולת ה' יתברך, מי יאמר שזה בזכות אברהם ושרה? מי יגיד? הרי אלפים ילדו עקרות, מה יאמרו? תופעת טבע, הרופאים מצאו תרופה, או שינוי אוויר בעולם, ההורסוקפיה השתנתה, היא אכלה איזה מאכל שבא מתאילנד... אז שואל המדרש: מי אומר, אולי אם רבים נפקדו, אז זה יקטין את הנס?! מה עשה הבורא יתברך? העדיף שכולם ילדו ולא אחת שתלד, ולא יגידו: מקרה, ובאשר לטענה: כולם ילדו, עשה הקב"ה נס שכל אלה שילדו, נתייבש להם החלב, ורמדיה, מטרנה - נאסר, כי עוד לא הוקם קיבוץ מעברות. אז איך מאכילים? שכל אישה תיקח לה מינקת, אבל הם יתייבשו כל אלה שילדו, מה עושים? הם ידעו ששרה גם יש לה ילד? אמרו: אולי נלך לשרה, היא צדיקה, באו אל שרה, תור ארוך, בית חרושת לחלב, מחלבה, ואמרו לה: עשי עימנו טובה ותני טיפת חלב בלי ויטמין די לכל תינוק להרטיב לו קצת את הלשון, ושרה הייתה צנועה, היא הניקה את בנה והיא כיסתה את עצמה כשהיא מניקה, באו אליה, אז היא מיד לקחה 2 ילדים בבת אחת והניקה אותם בעת ובעונה אחת, ראו הנשים שיש פה מחלבה, היא שפעה חלב – נס חדש, לא רק שהיא ילדה וכולם ילדו, אלא שהיא הניקה את כולם. וזהו שנאמר בתורה: "הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה", כי היא הניקה את הבנים של כולם. וזהו שנאמר: "מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת" – עקרת הבית ועיקר הבית, שהייתה עקרה – "אֵם-הַבָּנִים שְׂמֵחָה הַלְלוּיָהּ" (תהילים קיג, ט) – שרה הפכה להיות אם הבנים, היא הניקה את כולם והצילה את כולם. אז כולם אמרו הללו את ה'. מה הם הבינו כולם? שכל העקרות נפקדו בזכות שרה, והיא גם השקתה את כולם, הכל הבינו ששרה הצדקת השפיעה על כל העקרות - היה פרסומי ניסא.

מה אמרו כל הליצנים, הרשעים שבדור? שהרי הם לא מפרגנים לאברהם ושרה, כי הם היו חרדים, הם באו ויקראו בשם ה', בנו מזבח לה' והרשעים היו עובדי אלילים, הם לא פירגנו! הכופרים לא פירגנו! כולם ברכו: יחי אלוקי, יהי כבוד ה' לעולם. נו, אז אתם באמת חושבים שהליצנים "בלעו" את זה? לא בלעו! אבל איך הם יכולים להתכחש לנס - ששרה ילדה וכולם ילדו באותו זמן איתה, לא רק מילכה, ו"הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה"?! אפשר להתכחש לנס?

אומר המדרש (תנחומא): "וְאֵלֶּה תּוֹלְדת יִצְחָק בֶּן-אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק" (בראשית כה, יט), שואלים חז"ל: אם כתוב "וְאֵלֶּה תּוֹלְדת יִצְחָק בֶּן-אַבְרָהָם", למה צריך לכתוב "אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק"? אמר ר' יצחק: "אין לך דור שאין בו ליצנים", ליצנים זה לא רשעים, רשעות עם קריקטורות משפיעה יותר, רשע אומר את שלו, אבל כשמלבישים לזה קריקטורה לגלגנית, שמגחכים, ועושים הצגות על החרדים והציבור צוחק, עושים בדיחות - ליצנות אחת דוחה מאה תוכחות! תוכחה זה אמת, תביא 100 תוכחות לדבר הזה, יבוא ליצן אחד ויצחק ויעשה קריקטורה וכל ההוכחות וכל האמיתיות שלכאורה נראו בעליל, יושמו לאל...

ממשיך ר' יצחק (תנחומא תולדות ו) ואומר: "אין לך דור שאין בו ליצנים, אחרי שהבורא יתברך עשה ניסים והכל הכירו ששרה ילדה אחרי בלותה" - והקב"ה עשה כי כל העקרות יילדו והקב"ה נתן לה "הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה" שכולם התיבשו, כדי להוכיח שנס עשה אלוקים בזכות שרה, מה עשו האפיקורסים, הרשעים? הם לא יכלו להתכחש לנס, כי אם יהיה היה איזה עיתונאי כותב: זה לא בזכות שרה, אז יגידו לו: אבל "הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה"! לא נקנה את העיתון שלכם, נו אז הם הרימו ידיים? יגידו: עשה ה' נס?! לא!!! חרדים נצחו?! לא! לכן הם ביקשו לפגוע בייחוסו של יצחק, מה הם אמרו? למה הם רצו לפגוע בייחוסו של יצחק? כי כאב להם שיצחק הוא היורש של אברהם, ולא ישמעאל, הם היו רוצים שזה יהיה אחד מבני עשו, מה פתאום העם היהודי הוא העם הנבחר?! אמרו: אין להתכחש - שרה ילדה את יצחק – אע"פ שהיא מעולם לא ילדה והצטמקו דדיה – אין להתכחש! אבל מי אומר שזה מאברהם?! רגע אחד, הרי בדיוק לפני שנה היא לוקחה לבית אבימלך מלך פלישיתים, שנה בדיוק, אומרים חז"ל, אבל אישה לא מחזיקה הריון 12 חודש... אבל יש נשים שמאחרות לתוך עשירי, אז אולי קרה כאן משהו משונה, שהיא החזיקה הריון 12 חודש, אבל מאבימלך! (תכניס את זה לשיאי גינס), אבל זה לא סביר, אבל ליצנות לא צריכה סבירות או אמיתות, כותבים בעיתון וזהו, מי אומר שזה צריך להיות אמת?! אז הם אמרו: שיצחק הוא בן של שרה מאבימלך, אמנם היו ניסים ושרה ילדה, אבל הוא לא בן של אברהם, אז ממי הניסים? אם זה מאבימלך, אז ישמעאל הוא היורש של אברהם, כי אברהם הוא המוריש, שרה לא המורישה ויצחק הוא הבן של שרה, ובכך היו פוגמים בקדושת העם היהודי, בייחוסו של העם היהודי, בכל היסוד של אלקי אברהם, של אלקי יצחק ושל אלקי יעקב.

מה עשה הקב"ה: "וְאֵלֶּה תּוֹלְדת יִצְחָק בֶּן-אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק" – עוד פעם נס, (כל דרך לידתו של העם היהודי מאבות העולם, זה הכל ניסים), שם את קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם, יצחק אבינו היה של אברהם, והעידו כל הבריות שיצחק הוא בנו של אברהם. וזהו שאמרה התורה, אומרים חז"ל: "וְאֵלֶּה תּוֹלְדת יִצְחָק בֶּן-אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק", בשביל מה צריך לכתוב שוב "אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק"? אלא אברהם הוליד את יצחק ולא אבימלך, הרי הוא הוא דומה לו, אומר בעלי התוספות, מביא בעל הטורים: הוֹלִיד בגימטריא 55 בגמטריא זה גם "דומה".

עכשיו תקשיבו טוב מה זה אבסורד של הליצנים: בא הרב מבריסק, גאון עוזנו בדור הקודם, והוא נותן כאן היבט נוסף לכל הסיפור של "אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק" ושואל: מה התכוונו הליצנים להרוויח בליצנות זו, שהרי הם לא יכלו להתכחש לנס הגדול שכל הנשים ילדו ומילכה גם היא ילדה, א"כ וכי אם שרה ילדה מאבימלך, אז זה לא נס?! זה גם נס! בכל מקרה, הם היו צריכים להודות שלידת יצחק, גם אם זה מאבימלך, זה באורח ניסי, א"כ אם כבר הם מודים שהיה נס לשרה שמעולם לא ילדה, אז ודאי יותר מסתבר שהיא ילדה מבעלה שנמצא איתה כל הזמן, מי זה בעלה? אברהם! מה עוד שאם מאבימלך, אז יצטרכו להגיד שהיה כאן דבר לא מסתבר, שהיא החזיקה הריון 12 חודשים, תביאו עוד אחת כזו... אז הם הלכו כאן על דרך שבכלל לא מסתברת, אז נס היה, שרה ילדה אחרי 90, כולם ילדו בזכותה – שהרי "הֵינִיקָה בָנִים", שואל הרב מבריסק: איך העזו ומה הרוויחו שבאו ואמרו "מאבימלך"? ועונה: (יסוד גדול לחיינו היום יומיים) גם הליצנים בעל כורחם הודו שהיו ניסים גדולים לשרה, מה הם ביקשו? שזה לא יהיה מאברהם, שזה יהיה מאבימלך, הם מוכנים שהיה כאן דבר נדיר שלא מצינו שאשה החזיקה הריון 12 חודשים, למה הם כ"כ הפיצו את התזה הזו שזה היה מאבימלך? כי הם ביקשו לייחס את הנס לאבימלך, לכוחות הטומאה. אבל מי אומר שה' עשה את הנס? אולי זה בזכות אבימלך שהשתחווה לפסל, או לעשתורת, או לאילים הכנעניים, אולי זה היה אבימלך שהתפלל לכוכבים ומזלות, עובד כוכבים היה, אולי זה אבימלך שהביא את הילד לעולם וגאל את שרה מעקרותה, אולי זה הוא?! מה היו מרוויחים מזה? כי אם זה מאברהם, אז זה בא מסטרא דקודשא, אז זה בא בזכות הקדושה של אברהם ושרה, אז בכך זה נותן כבוד ולגיטמציה וחיזוק לדרך שאברהם בחר בו, אז הרבה אנשים יחזרו בתשובה וזה הם לא פירגנו... נס כן, שרה ילדה בת 90, אבל אם זה מאבימלך, אז זה לא מחזק את אברהם אבינו, זה מחזק את כוחות הטומאה. אם זה מאבימלך, אין זה מחייב מאומה אז מה, צריך כבר לשמור שבת?! צריך להניח תפילין?! לא! משתחווים לכל האילים של אבימלך, מה זה משנה מה? אין זה מחייב לשנות אורח חיים, אין זה משנה להסיק מסקנות ולקחים שה' עושה ניסים דווקא לאברהם אבינו, אין זה אומר שכל הניסים יעידו שדרכו של אברהם צלחה, אז אם כן, שרה ילדה בזכות אבימלך, בזכות התיפלות שלו ומילכה גם היא וכל העקרות נפקדו גם הן, והניקה בנים שרה...אבימלך! גוולאט! מה עושה הקב"ה? הוא לא יתן לליצנים לעוות את העולם! ממשיך הקב"ה לעשות ניסים גם לאברהם אבינו – "אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק" – יצחק דומה לו! עכשיו מה תגידו?

מוסיף הרב מבריסק: "הלא רואים אנו עין בעין שהקב"ה עושה ניסים עם עם ישראל, עם יושבי הארץ, הכל חשים שכל המאורעות המתרחשות איתנו, הם שלא כדרך הטבע, כל השרדותו של העם היהודי 2000 שנה, זה הרי אומר משהו שהכבשה שרדה מ-70 זאבים?! אין לך מופת גדול מזה!!!" - הרי כל ההיסטוריה של העם היהודי – נצח ישראל לא ישקר – אנחנו פה, בארץ אבותינו, אפשר למחוק את זה במחי יד?! מלחמת השחרור תש"ח הייתה נס אחד גדול! כולם רוצים לטרוף אותנו! אז אנחנו אומרים שיש בורא עולם והבורא עולם שומר על עם ישראל, כפי שהובטח לאבותינו הקדושים, זה כל התנ"ך, ה' מכה בנו שאנחנו לא בסדר, אבל נצח ישראל לא ישקר - השגחה פרטית על עם ישראל. שואל הרב מבריסק: ומה אומרים הכופרים? הליצנים והרשעים? יד המקרה, כוחנו וכו', אבל איך אפשר?! אומר הרב מבריסק: "פשוט, גם הם יודעים את האמת, אבל הם לא יכולים להודות שהניסים הם בשביל החרדים, בשביל לומדי התורה, זה לא, כי אז הם פשטו את הרגל, הם לא יגידו את זה, אבימלך היה גנרל טוב, למרות שהם רואים שהכל הולך הפוך.

רק ליצנים שבדור מסוגלים לחשוב שהקב"ה עושה ניסים לאבימלך, אבל הטבע לא משתנה, עקרות לא ילדו, שרה לא ילדה כי עקרה אחרי בלותה, איזה זכויות יש לאבימלך? הוא היה פלסטינאי – מלך פלישיתים - אברהם הוליד את יצחק, אם יש ניסים, אם הכבשה שרדה, אם אנחנו חיים בניסים, אז הניסים הם לא בזכות אלה שהולכים בדרך של אבימלך! זה רק בזכות אברהם, אלה שאומרים כל יום: אלוקי אברהם, יצחק ויעקב, אלה שעוסקים בתורת משה, אלה שממשיכים את רוח ישראל סבא, בזכותם, אע"פ שיש הרבה רשעים – "וְנָשָׂאתִי לְכָל-הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם" (יח, כ) – אף אחד לא יעלה על הדעת שקיומנו והשרדותינו זה בזכות אלה שהולכים בדרך של אבימלך, להם אין ניסים, אז ודאי הכבשה שורדת בזכותם... שום דבר, ראינו כבר מה שקורה, רק בזכות "אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק".

וממשיך ואומר: מה כוחות הרשע רוצים? מה כוחות הליצנים רוצים? והיו ליצנים שאמרו שהיא ילדה את יצחק מפרעה, שואלים המפרשים: פרעה זה היה שנתיים לפני, אז מה יגידו שהיא החזיקה הריון שנתיים? זה אפילו הם לא יעזו לומר, מה התשובה? הליצנים אומרים מפרעה, למרות שגם הם יודעים שזה לא נכון, אבל כדי לבלום את ההתעוררות לחזור בתשובה, אז הם מפיצים – פרעה – אף אחד לא יברר מתי זה היה, אבל הליצנות עובדת על אנשים, אנשים יושבים בצוותא ומחייכים ומגחכים על החרדים, אפילו שזה לא אמיתי, אפילו שזה רחוק מהמציאות, זה הרי תיאטרון אבסורד, מה זה משנה, העיקר צוחקים?! שותים לחיים? מספיק! אל תשאלו שאלות על רשעים וליצנים, אומרים חז"ל.

אומר הרב מבריסק: היום ראש חודש, הנה מתקרבים אנו בימי החנוכה, בתפילות שתקנו לנו חז"ל בחנוכה אנו אומרים כך: "וְעַל הַנִּסִּים...וְעַל הַנִּפְלָאוֹת" מה אנחנו אומרים? מהם הניסים והנפלאות? "מָסַרְתָּ גִּבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים. וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים. וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים. וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים" – מה זה נס?! לא יכול להיות אנשים חלשים שהם גיבורים? "וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ." מה לא יכול להיות שעוסקי תורתך יהיו חזקים?! בשלומא "מָסַרְתָּ גִּבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים" – נס! שואל הרב מבריסק: מה שייך "וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ"? זה לא שייך לנס. הנוסח הזה אומר דרשני. ועונה יסוד גדול: יש לנו עסק עם אנשים רשעים, או ליצנים שלא מוכנים להודות שהניסים הם בזכות דרכו של אברהם, בזכות התורה. והחידוש ב"וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים" וב"וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ", הוא בבהירות הנס, כי "גִּבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים, וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים" – זה נס, אבל העדיין הנס אינו בהיר. מה זה אינו בהיר? בזכות מי היה הנס? אז אחד אומר: בזכות הרמטכ"ל, או בזכות האסטרטגיה של פיקוד הדרום, או של המצביא הגדול. לא מספיק "וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים. וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ", צריך גם "וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים. " ומה העניין בזה? על כן לשם הבהירות במשמעות הנס ובלקחו, כפי שהקב"ה רוצה שיכירו וידעו כל יושבי תבל, אז לא מספיק גיבורים ביד חלשים, או גיבורים ביד מעטים, כי ניתן לומר שזה בזכות המצביא, או הברקה של אלוף, צריך לראות עין בעין שזה נס אשר חולל ה' ביד המכבים, אז כתוב: "וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים" – ולכן כולם אומרים הטהורים ניצחו, ואם כתוב "וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ" – אז התורה ניצחה! כי בלעדי זה, זה אבימלך, אומר הרב מבריסק: ומכאן שגם יהיו ניסי ניסים, זה עדיין לא ישכנע שדרכו של אברהם צודקת, צריך שבצד "וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים", יהיה "וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ", שיהיה כבוד לתורה הקדושה. שזה יהיה אברהם ולא אבימלך, כי הרשעים עד שלא יראו להם את זה בעליל, הם תמיד ימצאו תירוצים מתחת לאדמה.

"אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק" – זה כנגד הליצנים! אם אתם רוצים לדעת עד היכן גדול כח ההשפעה של הליצנות, עד היכן הליצנים מוכנים לומר שזה לא בזכות אברהם, אביא בפניכם פרק בתנ"ך, משפט אליהו ונביאי הבעל (מלכים א, פרק יח): "וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל-כָּל-הָעָם וַיּאמֶר עַד-מָתַי אַתֶּם פּסְחִים עַל-שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים אִם-ה' הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו וְאִם-הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו" – עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים, הגדירו את עצמכם, אתם דתיים או אינכם דתיים?!, הולכים עם האלוקים, או עם הבעל?! הפסיחה על שתי הסעיפים, היא הסכנה הכי גדולה לעם ישראל, ממשיך אליהו ואומר: "וַיּאמֶר אֵלִיָּהוּ אֶל-הָעָם אֲנִי נוֹתַרְתִּי נָבִיא לה' לְבַדִּי" – כי הרי איזבל הרגה את כל הנביאים, "וּנְבִיאֵי הַבַּעַל אַרְבַּע-מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים אִישׁ" – כנגדי! "וְיִתְּנוּ-לָנוּ שְׁנַיִם פָּרִים וְיִבְחֲרוּ לָהֶם- הַפָּר הָאֶחָד" – נביאי הבעל – "וִינַתְּחֻהוּ וְיָשִׂימוּ עַל-הָעֵצִים וְאֵשׁ לֹא יָשִׂימוּ וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת-הַפָּר הָאֶחָד" – השני – "וְנָתַתִּי עַל-הָעֵצִים וְאֵשׁ לֹא אָשִׂים" – שנינו נקים שני מזבחות - "וּקְרָאתֶם בְּשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם וַאֲנִי אֶקְרָא בְשֵׁם-ה' וְהָיָה הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר- יַעֲנֶה בָאֵשׁ הוּא הָאֱלֹהִים"! – כולם מכירים, משפט אליהו בהר הכרמל.

"וַיּאמֶר אֵלִיָּהוּ לִנְבִיאֵי הַבַּעַל בַּחֲרוּ לָכֶם הַפָּר הָאֶחָד וַעֲשׂוּ רִאשׁנָה כִּי אַתֶּם הָרַבִּים" – כבוד – "וְקִרְאוּ בְּשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם. וַיִּקְחוּ אֶת-הַפָּר אֲשֶׁר-נָתַן לָהֶם" – מה זה "אֲשֶׁר-נָתַן לָהֶם"? הוא נתן להם? הם בחרו! - "וַיַּעֲשׂוּ" – ניתחו אותו, שמו אותו על המזבח – "וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁם-הַבַּעַל מֵהַבּקֶר וְעַד-הַצָּהֳרַיִם לֵאמר הַבַּעַל עֲנֵנוּ וְאֵין קוֹל וְאֵין ענֶה...וַיְהַתֵּל בָּהֶם אֵלִיָּהוּ וַיּאמֶר קִרְאוּ בְקוֹל-גָּדוֹל" – לא צעקתם מספיק – "כִּי-אֱלֹהִים הוּא כִּי-שִׂיחַ וְכִי-שִׂיג לוֹ וְכִי-דֶרֶךְ לוֹ אוּלַי יָשֵׁן הוּא וְיִקָץ". אומרים חז"ל: ליצנות? כת ליצנים אין רואה פני שכינה, מתי מותר להתלוצץ? על עבודה זרה! הנה אליהו התלוצץ על נביאי הבעל!

"וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים כְּמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי-יַעֲקב...וַיַּעַשׂ תְּעָלָה...סָבִיב לַמִּזְבֵּחַ. וַיַּעֲרךְ אֶת-הָעֵצִים וַיְנַתַּח אֶת-הַפָּר וַיָּשֶׂם עַל-הָעֵצִים" – ואז ציוה אליהו: "מִלְאוּ אַרְבָּעָה כַדִּים מַיִם וְיִצְקוּ עַל-הָעלָה וְעַל-הָעֵצִים" – מים להפריע לאש, להרטיב את העולה – "וַיּאמֶר שְׁנוּ וַיִּשְׁנוּ" – עוד ארבעה כדים – "וַיּאמֶר שַׁלֵּשׁוּ וַיְשַׁלֵּשׁוּ. וַיֵּלְכוּ הַמַּיִם סָבִיב לַמִּזְבֵּחַ וְגַם אֶת-הַתְּעָלָה מִלֵּא-מָיִם" – מזבח רטוב, נוזל, ומים מסביב לתעלה - "וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיּאמַר ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל הַיּוֹם יִוָּדַע" – קידוש ה' – "כִּי-אַתָּה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל וַאֲנִי עַבְדֶּךָ וּבִדְבָרְךָ עָשִׂיתִי אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" – זה לשמך אני נותן כבוד, לא לשמי, הכל לשם שמיים – "עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי וְיֵדְעוּ הָעָם הַזֶּה כִּי-אַתָּה ה' הָאֱלֹהִים וְאַתָּה הֲסִבּתָ אֶת-לִבָּם אֲחֹרַנִּית" – הם נהיו חילונים, פנו אחורה, אבל אני רוצה להחזיר אותם בחזרה – "וַתִּפּל אֵשׁ-ה' וַתּאכַל אֶת-הָעלָה וְאֶת- הָעֵצִים וְאֶת-הָאֲבָנִים וְאֶת-הֶעָפָר וְאֶת-הַמַּיִם אֲשֶׁר-בַּתְּעָלָה לִחֵכָה" – ירדה אש, עם המים, עם הרטיבות, ושרפה את הכל.

עכשיו תקשיבו טוב, איך שחז"ל (ילקוט שמעוני) לומדים כאן את הפסוקים.

אומר להם אליהו "בַּחֲרוּ לָכֶם הַפָּר הָאֶחָד וַעֲשׂוּ רִאשׁנָה" - בחרו שני פרים תאומים, זה הכל צריך להיות זהה, כי אחרת יגידו: הוא בחר איזה פר אחד שיש לו מזל, אומר להם: בחרו שני פרים תאומים, מאם אחת, הגדלים על אבוס אחד, והטילו עליהם גורלות – כדי שלא יאמרו: "הי, אתה הסתכלת על העיניים של הפר ובחרת את הפר שהוא מזמין אש" – לא! נתן להם את כל הברירות, אומרים חז"ל: "ופרו של אליהו, נמשך אחריו מיד, ואותו הפר שעלה לשם הבעל, לא הלך אליהם", אז הם באו למשוך אותו, והוא לא נמשך, (איך אומרים: רגליים ברזל – נצמד לקרקע) ואז נתקבצו כל נביאי הבעל ועוד 400 נביאי האשרה, וכולם לא יכלו להזיז רגליו, נו, זה נס? עד שפתח אליהו פיו ואמר לו: "לך עימהם", השיב הפר לעיני כל אליהו: "אני וחברי יצאנו מבטן אחת, וגדלנו על מרעה אחד, ועל אבוס אחד והוא עולה לחלקו של הקב"ה ושמו של הקב"ה מתקדש עליו?! ואני עליתי לחלק הבעל להכעיס את בוראי? אני אגרום לחילול ה'?!" אמר לו אליהו: "לך עימהם, ואל ימצאו עלילה וכשם ששמו של הקב"ה מתקדש ע"י פר זה שלי לעולה, כך יתקדש על ידך, אתה לא תעלה, אבל יהיה קידוש ה'"! אמר לו הפר אליהו: "שבועה שלא אזוז מכאן עד שתמסרני לידם" – אני לבד לא עולה להיות קורבן של עובדי הבעל, מיד אליהו לקח אותו, ויתנו להם, כמו שנאמר: "וַיִּקְחוּ אֶת-הַפָּר אֲשֶׁר-נָתַן לָהֶם" – הוא נתן להם, כי הפר לא רצה לבוא, אומרים חז"ל: נס!

אומרים חז"ל, כתוב: "וַיְפַסְּחוּ עַל-הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה" מה זה "אֲשֶׁר עָשָׂה"? היה צריך להיות אשר עשו! מי עשה? אליהו לא בנה להם את המזבח! אז מה זה בלשון יחיד "אֲשֶׁר עָשָׂה"? מלמד, שמי שבנה להם את המזבח הוא חיאל מבית העלי, אדם ידוע לשמצה - יהושע אחרי שהוא כבש את יריחו, הוא קילל ואמר: "אָרוּר הָאִישׁ לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר יָקוּם וּבָנָה אֶת-הָעִיר הַזּאת אֶת-יְרִיחוֹ בִּבְכרוֹ יְיַסְּדֶנָּה" – כשהוא יניח אבן פינה בנו הבכור ימות "וּבִצְעִירוֹ (ו, ו) – צעיר ילדיו – "יַצִּיב דְּלָתֶיהָ", בקיצור, כל הילדים שלו ילכו! אמר חיאל בית העלי, רשע: "יהושע מת ודבריו מתו" ועמד ובנה את יריחו, כתוב בתנ"ך, כפי שנאמר בתנ"ך שכל הילדים שלו מתו! ובמקום לחזור בתשובה, זה יצר בו רגש של נקמה בה', למרות שידע שזה קללת יהושע, ולכן המשיך להתעקש, והוא בנה את המזבח של עובדי הבעל. אומרים חז"ל: "עשאו נבו ובנה מזבח נבו והניחו אותו שם, נתנו לו גפרורים ונפט, אמרו לו נביאי הבעל: כשתשמע את הקול שאנחנו צועקים: הבעל עננו, הבעל עננו, ומיד חטֵא את האש אשר בידך, וזה יבער. ומה יאמרו? יש!! הצלחנו!! וזאת למרות שחיאל ונביאי הבעל ידעו שזה שקר. והם ידעו שאליהו הוריד אש מהשמים, כלומר שהאידאה של הליצנים והרשעים זה השקר, אז איך אתם יכולים לומר שהאידאה שלכם היא האמת? אז מה נאמר שהאידיאה של אליהו אמת?! מה פתאום!!! המטרה מקדשת את האמצעים – שקר!!! אלא מה, היה פה נס, אומרים חז"ל: מיד זימן הקב"ה נחש שהכישו ומת, ואח"כ מצאו אותו אח"כ מת, וזה לא דלק והם התגודדו, והם ראו שאליהו שפך מים וכן הוריד אש מהשמים. נו אז הנצחון ביד החרדים! וכשאליהו מתפלל שתרד אש מהשמים, הוא אומר כך: "עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי".

אמר ר' אמי: מדוע הוא אמר פעמיים "עֲנֵנִי"? ה"עֲנֵנִי" הראשון הוא בשביל שתרד אש מן השמים, ואז כשהם יראו את זה, הם יבינו שדרכו של אליהו הנביא צלחה, ו"עֲנֵנִי" שתשיח דעתם שלא יאמרו מעשה תוהו, מעשה כשפים הוא! הליצנים יאמרו: אחרי שהם היו תאומים וגדלו באבוס אחד ו.. ו.. ו.. – מעשה כשפים!!! ולמה אתם לא הצלחתם? הרי אתם מומחים גדולים בכשפים?! לא הצלחנו והוא הצליח... איך אומרים: הלך לו הקלף, אז אומר ר' אמי: אז אליהו הנביא התפלל: רבש"ע אני בא לקדש את שמך, תעשה לי ניסים - עשית לי, אז תעשה לי עוד נס אחד שלא יהיה פתחון פה לליצנים, כי הם יאמצו כל מה שירצו, הם יגידו: מעשה כישוף, הם יגידו: היה ברק, ואם יענו להם: אז למה לכם לא היה ברק?! הם יענו: לא יודעים. ליצנים, רשעים לא חייבים הסברים ותשובות, זה דרכם.

אומר הרב מבריסק: אחרי כל הניסים שנעשו לאליהו, אחרי הכל שלא עלה בידם כלום, מבקש אליהו שהוא יזכה שידעו הכל לייחס את הנס למחולל הניסים, להקב"ה, ולא לסטרא אחרא. ואנחנו למדים מזה: שאלמלא הקב"ה היה מכניס בליבות כל ישראל: "יש אלוקים, אליהו צודק, אפס נביאי הבעל", אז עדיין הוא לא הצליח וזה בא ללמד שלליצנים ולרשעים אתה יכול לראות אותות ומופתים, הם לא רוצים, כי אם הם יגידו: אליהו צודק, הם יצטרכו לשים כיפה על הראש וללכת עם ציצית ולהניח תפילין ולשמור שבת, וללמוד תורה, הדתיים צודקים... – ואת זה הם לא רוצים!

אם כן מה הפלא שהרשעים אמרו: מאבימלך התעברה?! הרי הם יודעים את האמת, הם מוכנים לצאת לרחוב עם שקר, (עם חיאל מדליק מבפנים) הכל בגלל דבר אחד: לא להיות חרדי!!

אומר הרב מבריסק: "החכם מכל אדם אומר: "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל-דָּבָר" (משלי יד, טו) – (וילדים הוסיפו: לחתול ולעכבר) הם מאמינים לכל דבר, עבר חתול שחור – נגמר! אין אבסורד בעולם שהפתי לא מוכן להאמין לו, קמיע, יש לו בובה ונעל במכונית, הוא שובר קרח לפני המשחק של ביתר ירושלים, יש לו חמסה, יש לו חתול שחור, הוא לא נכנס לחדר מס 13, הוא מאמין בהורסקופיה, הוא מאמין בכישופים, בכוסות קפה.. למה לא? אם מאן דהוא, עם איזה קוקו באיזה אחד מהרי ההימליה אומר שבעוד חודש העולם יתהפך ותבוא הוריקאן על ארה"ב, אז כבר כולם לוקחים את זה בחשבון – טפשים שכמותכם! למה?

מאבימלך, ילדה... מפרעה ילדה... - "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל-דָּבָר" – רק לדבר אחד לא – לאמת, כי היא מחייבת. ואילו איש האמת הוא אינו פתי ולא מאמין לכל דבר, אבל הוא מאמין בדבר אחד: ה' אלוקים אמת! וכאן נשאלת השאלה: כל שאלו שאינם מאמינים בבורא עולם ובבריאת העולם, הם מוכנים להאמין בכל האבסורדים ועושים ליצנות על כל מאמיני האמת, למה?

אומר ר' צדוק הכהן מלובלין: האדם מטבעו הוא סקרן גדול (גם שקרן) מבקש להכיר ולדעת לראות, לחשוף הכל, מטפס על פסגות, צולל לתהומות, נכנס למכרות ולמערות, פרט לדבר אחד שם הוא מטיל וטו – להכיר את משמעות החיים, להכיר את האדון של הבירה, בייחוד כאשר רבים בני אדם מאמינים ומתפללים אליו יתברך, ואני מוסיף: הוא רואה שהדולר האמריקאי אומר אמונה בה', ובפתיחת מושב הסנט בקונגרס אומרים פרק בתהילים, וכל התנ"ך זה ה', הוא רואה הכל ה' - שיהיה סקרן, שיתן כאן מיל אחוז של אמת, שיברר אולי זו האמת, ואולי זה החיים שלו, פה זה ברור לו: לא! ולכן הוא פתי!

אומר ר' צדוק: (רבש"ע,) אתה הרי סקרן ורק לגבי מה שמעורר את הסקרנות הכי גדולה: יש משמעות לחיים, יש בורא עולם, פה אתה לא מוכן לשמוע, (איך אמר לי מישהו שאמרתי לו: בא לישיבה, הוא אמר: אני פוחד שאני אשתכנע) אין לנו ויכוח עם אנשים בעלי אידאות שונות מאיתנו, יש לנו ויכוח עם נביאי הבעל ששמים את חיאל בפנים שיעשה הוקוס פוקוס וידליק ואז הם יגידו: יש...וזאת למרות שזה שקר! אבל עבדא בהקפרא ניחא ליה – העבד רוצה הפקר, הוא לא רוצה עול מלכות! זו הבעיה שלנו, הויכוח שלנו עם הרשעים, הכופרים, הליצנים הוא אחד: אתה לא רוצה? לא!

אל תטען את כל הטענות שלך,

אבל הוא מוכרח לטעון את הטענות שלו

אבל הטענות שלך הם אבסורדיות, הם ליצניות,

זוהי המגיננה שלי!

אבל היא אבסורדית!

תן לי להתגונן!

אין כאן ויכוח אמיתי מי צודק, יש כאן ויכוח בין אדם שמוכן לקבל על עצמו עול מלכות שמים לאדם שאינו מוכן לקבל ואז יש לו תירוצים.

אם אתם חושבים שאחרי שכתוב "אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק" אז תמו כל הליצנים, אפילו שכל העקרות נפקדו ו"הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה" ויצחק דומה לאביו ובכל זאת הליצנים קיימים. אומרים חז"ל: "ועדיין לא תמו הליצנים מן העולם, כל אימת שהם מוצאים זיז קטן להתלות בו, שוב הם פותחים את חרצובות פיהם ופולטים דברי רשע וליצנות", מתי? הם מוכנים עוד פעם לפתוח את המגירות ולהוציא את כל הטענות השטוטיות שלהם, ובלבד להכפיש את שמו של העם היהודי אפילו שזה הוכח שזה לא נכון - "כְּכֶלֶב שָׁב עַל-קֵאוֹ כְּסִיל שׁוֹנֶה בְאִוַּלְתּוֹ" (משלי כו, יא).

"וַיְהִי יִצְחָק בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת-רִבְקָה בַּת-בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי לוֹ לְאִשָּׁה" – בן ארבעים שנה אחרי כל הויכוחים אם הוא נולד מאבימלך. שואל רש"י: וכי עדיין לא נכתב שהיא בת בתואל ושהיא אחות לבן הארמי? מה התורה מאריכה בכל הייחוס שלה, מי היה הייתה, מי אבא שלה?! אלא להגיד שבחה שהייתה בת רשע, ואחות רשע, ממקום רשע, ומאנשי רשע, ולא למדה ממעשיהם.

בא ה"כלי יקר" ואומר רעיון נפלא נוסף: שנולדו יעקב ועשו אחרי שנים רבות, כשיצחק היה בגיל 60, 60 שנה אחרי תופעת הליצנים, שוב קפצו הליצנים עם אותה טענה: יש לנו הוכחות שיצחק הבן של שרה מאבימלך, הרי יצחק דומה לאברהם ואברהם כבר מת, (כתוב שאברהם זקן, אז הוא ביקש שהקב"ה יתן לו היכר בן אברהם לבנו), מה קרה? יצחק ורבקה הולידו את יעקב ועשו, והעולם ראה: יעקב צדיק – איש תם יושב אוהלים ועשו - גנסטר, צד נשים, רמאי, שקרן, תאוותן, באו הליצנים ואמרו: איך יכול להיות שליצחק אם הוא בן אברהם ושרה יוולד לו בן כמו עשו? איך זה יכול להיות? הא... זה ברור מעל כל ספק שיצחק הוא שרה מאבימלך! ולכן מה שיעקב נולד, בגלל שהוא ירש את התכונות של הסבתא – שרה הצדקת ועשו – הוא ירושה מהסבא, אבימלך... (אבל לא אברהם) שוב, חזרו עם אותם טענות, אוויליות, אבסורדיות. ושוב הפרשה חוזרת לעיתונות.... עתה הוכח הדבר בעליל שיצחק הוא בן של אבימלך!! עשו יוכיח.. גוואלט.

אומר ה"כלי יקר": באה התורה הקדושה ואומרת: אם רצונכם להוציא לעג, הרי קרוב יותר לומר שעשו דומה לאחי האם, הילדים דומים לאחים, אם אתם מחפשים את הסיבה למה עשו, אז תלכו לפי שורת ההגיון, כי יעקב דומה ליצחק שהוא אברהם ושרה, ועשו דומה לדודים שלו, רבקה היא צדקת, אבל מי זה אח שלה? מאיפה היא באה? מפדואל ומפדן ארם. מה שעשו היה צד נשים תחת בעליהם, את זה ירש מבתואל, מה שאמר הלעיטני, ירש ממשפחה שבאה מפדן ארם שהם היו אכלנים גדולים, ומה שהיא רמאי ירש מדודו לבן הארמי - הרמאי, אז באה התורה הקדושה ואומרת: אם אתם אבוסרדים, אז יש לכם טענות יותר טובות, מה פתאום מאבימלך, יצחק הוא בן שרה ואברהם, עשו דומה לדודים שלו.

מה אנחנו לומדים מכאן? לומדים מכאן יסוד גדול – עם ליצנים עד סוף כל הדורות הם ישלפו לך את כל הטענות והקב"ה עושה ניסים

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) לנר תמיד - על פרשת השבוע

הרב יצחק ברנר זצ''ל
נערך מסרטי הקלטה ע''י ר.רצון תליט''א
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן