ה. עד היכן צריכה להיות הרגשת המאמין בקנייני עולם הזה

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר בים דרך - ויקרא ה. עד היכן צריכה להיות הרגשת המאמין בקנייני עולם הזה
תוכן עניינים

--------

ונתבונן עד היכן צריכה להיות הרגשת האדם המאמין בקנייניו בעולם הזה.

בפרשת ''ויגש'' (פמ''ז) התורה מבארת היאך שיעבד יוסף את כל המצרים לפרעה בשנות הרעב, שמתחילה קנה מהם בעבור הלחם שהביא להם - את כל מקניהם, וכנאמר (פסוק ז'): ''ויביאו את מקניהם אל יוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה וגו''', ובשנה השנית קנה מהם יוסף את כל אדמתם, וכנאמר (פסוק כ'): ''ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה וגו''', ולאחר שקנה מהם את אדמתם עשאם חוכרים את האדמות מפרעה, והיו עובדים באדמותיהם, וארבע ידות היה להם והחמישית לפרעה.

ומה היתה תגובתם של מצרים ליוסף לאחר כל פעולות אלו (פסוק כה): ''ויאמרו החייתנו, נמצא חן בעיני אדוני והיינו עבדים לפרעה''.

לאחר שלא היה להם מה לאכול, הבינו אנשי מצרים שכדאי להם בשביל לקבל לחם ולחיות לתת את כל אדמותיהם ומקניהם, ולהיות עבדים לפרעה, ולעבוד בשכר כפועל לפרעה על אדמותיהם שהיו פעם רכושם הפרטי.

ובכן נישא ק''ו אם כך הבינו אנשי מצרים שיש להתייחס לנותן לחמם, על אחת כמה וכמה שכן צריכה להיות הרגשת המאמין שנתברך בקנייניו שרכש בעולם הזה, דמאחר שמעיקרי ויסודות האמונה הוא להאמין שהקב''ה מחיה את הכל, ואין שום קשר בין ההשתדלות שלנו להצלחתנו, ומזונותינו המה ממנו בלבד, ומעולם ולא היה רכושנו רכוש פרטי שלנו, ורק הנראה לעינים הוא שאנו עושים ופועלים, אם כן לו היתה תחושתנו כך באמיתות, היינו מכירים באמת שאין לנו כלום מן העולם, וכשם שהמצרים כשראו שלחמם תלוי ביוסף, התבטאו: ''החייתנו, וגו' והיינו עבדים לפרעה'', ואף שבייחס לפרעה רכושם היה רכוש פרטי שלהם. כך צריכה להיות תחושת המאמין הרואה שאת לחמו מקבל מהרבונו של עולם, שבעצם אינו אלא שכירו של הבורא - הבעה''ב, ומתוך כך להסיר מעצמו כל חשבון של דאגה, וכנ''א: ''השלך על ה' יהבך'', פי' משאך, דהיינו התורה רצתה להשריש בנו יסוד בעיקר אמונה זו כדי שמתוך כך נבוא להשליך על ה' כל יהבנו, וכמו שהשכיר אינו דואג את דאגת הבהע''ב, כן שלא נדאג ולא נטרד אנו בעסקינו אחר שאיננו אלא שכירים בהם, ובפרט שכאמור עוד יותר שונה ענינו מאנשי מצרים שהרי מעולם לא היה לנו רכוש פרטי, אלא כל הרכוש הוא פקדון שזיכנו בו הבורא להפקיד בידינו את ברכתו, לכך גם אם יתן את כל אשר לו לרבש''ע עליו להרגיש ''החייתנו'', שהקב''ה מתחסד עמו ומחייהו.

כמה רחוקים אנו מהרגשה זו, וזאת בעבור שאחיזת העינים של העולם מתעתעת בנו, ונדמה לנו שאנו פועלים ועושים, ורכושנו הוא שלנו, ובכוחותינו אנו ממציאים לעצמנו את חיותינו, כך שקשה לנו מאד לוותר ולפזר מרכושינו לזולתנו, נוטלים אנו על גבינו את כל הדאגות והמתחים, משום שמרגשים שכל האחריות נופלת עלינו.

ובעצם איננו שמים לב שאנו אומרים זאת בפינו בכל ברכת המזון, ''הא-ל הזן אותנו וכו' בחן בחסד וברחמים'', הכי מרגישים אנו על כל ארוחה וארוחה שאנו אוכלים כאילו אכלנוה בבית תמחוי?! ובאמת כך אנו אומרים שאכלנו בחסד וברחמים, שהוא ייחס המתייחס למעניק ומאכיל אוכל לעניי תמחוי, כך צריכה להיות הרגשתנו, שלעולם אוכלים אנו מבית התמחוי הגדול של הרבונו של עולם.

וזו גם מטרת ציווי ''והארץ לא תימכר לצמיתות'', שכל קרקע חוזרת ביובל לבעליה והטעם הוא ''כי לי הארץ'', המטרה של המצוה להרחיק מהאדם את הרגשת הבעלות על נכסי עולם הזה ולזכור שבעצם הבעלים הבלעדי הוא הקב''ה - כי גרים ותושבים אתם עמדי.

וראיתי מעשה בתלמיד הסבא מנוברדוק, ששאלו: מה לעשות כאשר קונה הוא בגד חדש כדי לא להרגיש הרגשת גאווה? ענה לו הסבא: שלפני שלובש או משתמש בבגד חדש שקנה, יתנהו לרעהו לכמה ימים, כדי שיחשב בכך למשומש ורק אחר כך ילבשהו, ובכך תישבר אצלו תחושת הבעלות על קנייני עולם הזה.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך - בראשית

אמונה ובטחון
הרה''ג יעקב ישראל לוגאסי שליט''א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן