ה - אמונה - הכלי היחיד להשגת דבקות באין סוף

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר בלבבי משכן אבנה - ט' ה - אמונה - הכלי היחיד להשגת דבקות באין סוף
תוכן עניינים

--------

''הן יראת ה' היא חכמה'' (איוב כח, כח) , והביא הרמח''ל במס''י מרבותינו ז''ל, שיראת השי''ת היא לבדה חכמה, ותו לא! והרי זהו פלא: מדוע יראת ה' לבד היא חכמה, הרי ישנן הרבה חכמות? ויתירה מזו, מדוע יראת ה' צריכה חכמה? נסביר את המושג האמיתי מהי חכמה. איתא ב'פתח אליהו': ''אנת חכים ולא בחכמה ידיעא''. איזו חכמה הננו הולכים לחפש ולהשיג: את ה''אנת חכים ולא בחכמה ידיעא'', או את החכמה שאנחנו יכולים להשיג? האם האדם מחפש את החכמה ששכלו מסוגל להשיג, או שהוא מחפש את ה''אנת חכים ולא בחכמה ידיעא''? נבאר את הדברים. הרי לכאורה אם ''לא בחכמה ידיעא'', איך אפשר להשיג זאת זה, הרי זו אינה ידיעה הנתנת להשגה בכח החכמה? אבל באמת זה איננו כך. כלל ברור לנו, שכל דבר שחז''ל גילו לנו, זו אינה ''ידיעה'' בעלמא, אלא דרך לעבודת ה', להשגת קרבת ה'. אם כן, לשם מה גילו לנו חז''ל ש''ולא בחכמה ידיעא''? בפשטות, כדי להרחיקנו מההגשמה, שלא נחשוב ח''ו שהחכמה של הבורא והחכמה שלנו שוות הן. אבל בעומק, כתובה כאן נקודה הרבה יותר פנימית: כל דבר בנוי בצורה של אור וכלי. ניקח לדוגמא כוס ומים: ההיקף של הכוס גדול מהיקף המים. אילו היקף הכוס תהיה קטנה יותר, המים לא יוכלו להכנס בה. אדם רוצה להשיג את הקב''ה, שהקב''ה ישכון אצלו. איך זה יכול להיות? הרי מי יותר גדול, הקב''ה או האדם? בודאי שהקב''ה! אז איך הוא יכול להיכנס בתוך האדם? ''הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך'' (מ''א ח, כז) . איך יתכן, אפוא, שאדם יזכה להשראת השכינה, הרי הקב''ה הוא אין סוף והנברא מוגבל? אולם אע''פ שכתוב ש''השמים ושמי השמים לא יכלכלוך'', עם כל זאת הרי הקב''ה ביקש לבנות לו בית - ''הוא [ - שלמה המע''ה] יבנה בית לשמי'' (ש''ב ז, יג) . בבית זה היתה לכל יהודי האפשרות להתקשר לבוראו, וכתוב בספה''ק, שהשגת האלוקות שהיתה במקדש, היתה בדרך פשיטות, בדרך תמימות, ולא בדרך של התבוננות. עומק הענין נראה כך. האדם הוא נברא. האם יש לו כח להתחבר לאין סוף? התשובה: כן! ! ! הרי זוהי תכלית כל התורה כולה. אלא שנשאלת השאלה: כיצד יתכן הדבר, הרי לכאורה זוהי סתירה מיניה וביה; הקב''ה הוא אין סוף ואנחנו מוגבלים? וכאן מגיע סוד התמימות, סוד האמונה: להשיג אני יכול רק כפי כוחי, אבל להאמין - אני מאמין שיש אין סוף, ואם זוהי אמונה שלימה באמת, בלי שום השכלה [שהרי אם יש בזה השכלה - שוב ההשגה היא לפי התפיסה שלי], אם ברור לו לאדם ש''הריני מאמין באין סוף'' - אמונה זו, היא הדבר היחיד שיכול להוות כלי להשיג דרכו דבקות באין סוף, ומצד זה נקראת התוה''ק ומצוותיה ''כל מצוותיך אמונה'', שהוא מאור התורה. כל שאר הכלים, אפילו אם אדם חכם - הקב''ה יותר חכם ממנו, אם הוא מבין - הקב''ה מבין יותר, עשיר - הקב''ה עשיר יותר וכו'. הרי אנו מובדלים בעצם מהקב''ה, הוא יתברך ''אין סוף'' ואנחנו נבראים, אין לו דמות הגוף, אינו גוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף. היכן, אם כן, יכול להיות בכלל היכי תימצי שיהיה לאדם קשר עם הקב''ה? - רק בנקודה שהאדם מאמין בו שהוא אין סוף! כי כשהוא מאמין בזאת, נמצא שהוא מתחבר למושג הנקרא ''אין סוף''! ואין הכוונה מכח השגה. ודאי שלנברא אין שום אפשרות להשיג אין סוף. אך עצם כך שהוא מאמין בו ית' שהוא אין סוף, בזאת הוא מתחבר למושג הנקרא ''אין סוף''.אם לאמונה זו יש לבוש של ''שכל'', של ''השגה'' - שוב אין זו אמונה טהורה. מפני כך צריך שהנפש תהיה תמימה , שתוכל להאמין אמונה גמורה, בלי שום השכלה. ודאי שיש גם את ענין ההשכלה, אבל שורש עצם הנפש שיכול להתחבר לבורא עולם, הוא אותה נקודה שיש לה קשר עם האין סוף, וקשר לאין סוף יכול להיווצר רק ע''י אמונה גמורה של תמימות. כל זמן שלא - האדם נמצא ''במקרי הגבול'', בגוף ובמשיגי הגוף, ואף אם יצא מהעולם הזה וילך לעולם הבא, אך העולם הבא עצמו אינו אין סופי! לכל דבר יש קץ ותכלית. יש דבר אחד שאין לו סוף: בורא עולם! ויש דבר אחד בעצם שיכול לקשר את האדם לקב''ה: האמונה! - אדם מאמין שהקב''ה אין סוף, נמצא שהאמונה שלו היא אמונה אינסופית, הוא מאמין שאין סוף. זהו כלי יחידי שיכול לדבק את האדם לבוראו. ''הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו, שמתוך שהיו מתעסקין בה, המאור שבה היה מחזירן למוטב'' (איכה רבה, פתיחתות ב) . הבחינה של ''מאור'', היא אותה נקודה פנימית שבתורה, שהיא ''תורת ה' תמימה משיבת נפש''. כל זמן שהתורה אינה תמימה בהשגת האדם, אין בה גילוי של הנקודה הפנימית מצד המשיג שמשיג אותה, וממילא לא יתכן שיהיה קשור לקב''ה. הוא יכול להשיג השפעות - ברוחניות וגשמיות - אבל קשר לבורא עולם באמת - לא יכול להיות שיהיה לו! ''החכמה מאין תמצא'' (איוב כח, יב) - ה''אין'' - התמימות - הוא האמונה! ממילא, אם אין לו ''אין'' - אם חסרה לו התמימות, אמונתו אינה שלמה - חכמתו אינה מגיעה מהמקום האמיתי, ובהכרח גם שחכמה זו לא תביא אותו למקום האמיתי, כי הכלל הוא: ''שלוחי בשר ודם - ממקום שמשתלחים לשם מחזירים שליחותן'' (ב''ב כה ע''א) , ואם יניקת תורתו אינה ממקור פנימי ואמיתי, לא יכול להיות שהתורה תביאהו למקום יותר גבוה מהיכן שיצא. סוף דבר צריך להבין, שהכח היחידי הפנימי להתקשר לקב''ה היא נקודת האמונה, והכח הזה הוא המאור שבתורה שמחזירו למוטב, שמביאה אותו לקב''ה. אלא שכח זה טמון עמוק, עמוק, פנימה בתוך התוה''ק! כמו שכתב ה'מאור עיניים' בשם ה'בעל שם', שנקודה זו כמעט ולא הושגה כלל, אלא שבדורות האחרונים, ככל שמתקרב ''אורו של משיח'', אור זה נמצא יותר בגילוי, והנפש יכולה יותר בקלות להשיגו.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב המחבר שליט''א
בלבבי משכן אבנה - א

ספר זה בא להראות וללמד דעת כיצד יזכה האדם לדברי המס"י (פ"א) שכתב כי השלמות האמתי הוא רק הדבקות בו ית"ש
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן