ה. אברהם אבינו נתייחד ביחודיות אהבה מהקב''ה, לא מצד גדלותו בייחס לאחרים אלא ממילוי תפקידו בשלימות

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר בים דרך - דברים ה. אברהם אבינו נתייחד ביחודיות אהבה מהקב''ה, לא מצד גדלותו בייחס לאחרים אלא ממילוי תפקידו בשלימות
תוכן עניינים

--------

וכדי שהדבר יהא ברור, נביא דבריו של ה''חתם סופר'' בהקדמתו לשו''ת ''יורה דעה'':

''יתברך היוצר וישתבח הבורא, אשר בחר באומה נבחרה, אוהבי מצוותיו ושומרי תורתו, יעקב בחר לו י-ה ישראל לסגולתו, בני ישראל עם קרובו, זרע אברהם אוהבו, כדכתיב (ישעיה מא, ח): ''ועתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך זרע אברהם אוהבי''. ולמה זה חיבה יתירה נודעת לאברהם אבינו ע''ה משאר אבות העולם, שקרא אותו המקום בשם אוהבו?

בירור ענין זה נודע לנו ממאמר השם יתברך (בראשית יח, יט): ''כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה''' וגו' [ידעתיו, פירש רש''י: לשון חיבה]. הורה בזה, כי נפלאת אהבת ה' לאברהם אבינו ע''ה על שלימד דעת את העם וקרבם לעבודתו, והיא שעמדה לו יותר מכל מעשה הטוב, וזכות הנפש אשר היה לו לעצמו, כי באמת גם לפניו היֹה היו יחידי סגולה אשר ידעו את ה' ודעת דרכיו יחפצו ובאהבתו ישגו תמיד. מי לנו גדול מחנוך אשר מעוצם תשוקתו ודביקותו בה', נתפרדה החבילה - חברת ארבע היסודות, חדל מהיות אדם, ונתעלה להיות כאחד מצבא מרום במרום העומדים את פני המלך לשרתו [''ואיננו כי לקח אותו אלקים''], ולא מצינו באברהם אבינו ע''ה שנזדכך עפרוריותו כל כך. אך לא מצד פחיתות וחסרון נפשו לא הגיע אל המעלה הזו, לא, כי אם אברהם אבינו ע''ה היה עושה כאשר עשה חנוך - להתבודד עצמו מחברת בני אדם - התעלה גם הוא להיות ממלאכי א-ל, ואשר לא עשה כן, הוא - כי התבונן בחכמתו כי לא באלה חפץ ה' שישלים האדם את נפשו לבד, ואת אנשי דורו ישאיר אחריו תרבות אנשים חטאים ומכעיסי ה', כמקרה אשר קרה לדורו של חנוך ודור המבול.

הנסיון הזה לימד אותו, כי טוב לאדם למעט בהשלמת נפשו למען רבות כבוד ה', למעט את מורדיו ולהרבות עבדיו ויודעיו. כי מה יתן ומה יוסיף האדם אם יוסיף מלאך אחד על אלפי רבבות מלאכי מעלה, הלא ה' בורא וממציא כהנה וכהנה חדשים לבקרים. ואם כה יעשו יחידי סגולה בכל דור ודור, יימצא אחד מני אלף קודש לה', ורוב העולם מקולקל, הארץ תישם מרעת יושביה וחפץ הבריאה תשאירה מעל''.

ועוד בהקשר לזה מדבריו הנפלאים של ''החתם סופר'', היאך הקב''ה לא מונע שום טובה ושלימות מנפש המשקיעה עבור זיכוי הכלל, ואף שמפאת זה נחסר למשקיע מזמנו ויכולתו בהשקעת עצמו. ואלו דבריו:

...אמר ה' יתברך: ''המכסה אני מאברהם את אשר אני עושה וגו' כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' וגו' למען הביא ה' על אברהם את אשר דיבר עליו''. לכאורה יש לדקדק בלשון הקרא: 'למען הביא ה' על אברהם' וגו', אשר לפי המשך המקרא 'למען הביא' נמשך אל הסמוך 'ושמרו דרך ה'', והיה זה נראה, חס וחלילה, כעבודה הפחותה על מנת לקבל פרס.

ומה שאנו צריכים לעמוד עליו עוד הוא, כי לא נמצא בשום נביא התבוננות שיתבונן ה' תחילה אם ראויה להאציל עליו הנבואה מצד כשרון מעשיו מה שנמצא באברהם אבינו ע''ה שהתבונן ה' לאמור ''המכסה אני מאברהם''. וההתבוננות הזה למה?

לכן נראה, לעניות דעתי, בודאי אם היה אברהם אבינו ע''ה במדריגת הנבואה שיתגלה אליו דבר משפט אשר ייעשה באומה או בעיר פלונית, לא ימנע ממנו הנבואה כמו שנגלה לישעיה, ירמיה ויחזקאל, כמפורש בריש ירמיה: ''נביא לגויים נתתיך'' - גם במה שאינו נוגע לאומה הישראלית כלל, אך אברהם אבינו ע''ה באמת לא הגיע אל מדריגת נבואה כזו, כי לא היה לו פנאי להתבודד עצמו במחשבתו ולקשר נפשו במדריגת נבואה כזו, לפי שהיה מוטרד תמיד בלימוד התלמידים, והיתה דעתו מעורבת בין הבריות להכניסם תחת כנפי השכינה, ואילו היו תלמידים האלו במעלה הנכונה, לא היה לימודו אותם מניעת התבודדות המחשבה, אך הם בתחילת לימודם היו במדריגה פחותה, עד שהיה צריך להכניסם לאט לאט, ובתחילת לימודם הרגילם לעבוד את ה' על מנת לקבל פרס, ועל שהתנועע נפשו תמיד להתעסק עם קצרי דעת כאלו, לא נשאר לו פנאי להתבודד מחשבותיו לנבואה כזו.

אך ה' הטוב, היודע מצפוני לב ונפש, ידע את אברהם, אמר: הלא זה עבדי אברהם, אם גם כי לא הגיע אל מדריגת נבואה כזו, מכל מקום לא יתכן לכסות ממנו דבר, כי אין חסרון בשלימות נפשו, וכל מיעוט הכנתו אל הנבואה הוא רק על ידי שהוא מטריד עצמו לכבודי, ולמעני משליך נפשו מנגד וגוזל ממנה מעלת הנבואה. אם כן, לא יתכן שצדיק כזה יפסיד על ידי עבודתו באהבתו אותי, וזהו תואר הקרא, אמר ה' יתברך ''המכסה אני מאברהם'' - היתכן שאכסה מאברהם את אשר אני עושה, הלא ידעתיו כי כל מיעוט הכנתו לנבואה הוא ''למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה'', והם עוד פחותי הערך העובדים על מנת לקבל פרס, למען הביא ה' על אברהם את אשר דיבר עליו. כל כך משפיל עצמו; הולך ממקום גבוה אל מקום נמוך ללמוד עם קצרי דעת כאלו, וכל זה הוא עושה לכבוד שמי, ולהרבות עבדי ומיודעי - אי לזאת, שכרו מאתי תצא - שעל אף מיעוט הכנה לנבואה, אגלה לו כל צפון ולא יסתר ממנו דבר.

ודבר זה הוא מוסר השכל להשלם; אם אמור יאמר העבד העברי: חשקה נפשי בה' וחפץ אני להתקרב אליו, ואיך אעשה זאת למעט בלימודי ובמושכלות שלימות נפשי בשביל להשלים נפש חברי? התשובה אליו - דברי חז''ל: הרבה למדתי מרבותי, ויותר מחברי, ומתלמידי יותר מכולם. היפלא מה' דבר למלאות לך שלימות נפשך מה שהחסרת לכבוד שמו?! אתה עשה את אשר ציווך לעשות - ללמד דעת את העם, וה' יעשה את שלו, עשה רצונו כרצונך והוא יעשה רצונך כרצונו, למלאות נפשך מידיעת השלימות, ויספיק לך זמן המועט להשיג השגות רבות ונשגבות עוד יותר מכדי יכולת שכלך. ועל זה ועל כיוצא בזה אמרו חז''ל: אף על פי שניטלה נבואה מן הנביאים - מן החכמים לא ניטלה. כוונת הענין, כי סוד ה' ליראיו לגלות להם מצפוני ספוני תורתו כרצונם וחפצם ותשוקתם אליה, אל ה', ויאר לנו דברים גבוהים ורמים אף מה שלא יגיע אלינו לפי קוצר שכלנו.

אני לדודי ודודי לי בכל עת ובכל מקום המוקטר ומוגש לה', אך אליו נישא לבבנו, במאור תורתו יאיר עינינו, ממנה נפלאות יראנו, להעמיד תלמידים הרבה יזכנו, גם בערב אל ינח ידינו, אל תשליכנו לעת זקנה ככלות כוחנו אל תעזבנו, רצוננו לראות מלכנו, במהרה בימינו אמן.

הארכנו להביא דבריו הנפלאים של החת''ס שכבר הבאנום למעלה בפרשת ''אמור'' לענין ''זיכוי הרבים'', וחזרנו שוב כאן להביאם לעינינו, שהמה המאלפים בינה לאדם שיעשה את תפקידו בהתאם לנתונים שהקב''ה הטביע בו, וכמו שכן הבין אברהם אבינו כשראה עצמו מוכשר לקרב נפשות תחת כנפי השכינה, וכן מעוד התבוננויות שהיו לו שכן זהו רצון ה' ממנו, ומיד הכניס עצמו בכל כוחו בעבודה זו, ובזה זכה למצוא חן בעיני ה' עד שיקראהו ''אברהם אוהבי'', להורות שהמציאת חן בעיני הקב''ה תלויה במילוי התפקיד המתאים.

והנה מגלה לנו החת''ס, חנוך נתעלה בעצמותו יותר מאברהם אבינו. וכמו כן אברהם אבינו לא הגיע לנבואה בפועל כירמיה וישעיה, וזה להיותו נאמן לתפקידו להכניס תלמידים תחת כנפי השכינה.

וכי מפני זה נגרע ממעלתו של אאע''ה אצל הקב''ה, אדרבא דוקא את אברהם ידעו ה' להיות אבי האומה, והודיעו חיבה יתרה, כמבואר בדברי החת''ס, ומדוע? כי הבין מה תפקידו, ועשאהו באמונה בכל כוחו.

נצייר לעצמנו שהיה אברהם מקנא בחנוך וחפץ להיות במדריגה כמותו, ומניח את כשרונותיו הברוכים בקירוב רחוקים תחת כנפי השכינה, הרי שבזה היה מועל בתפקידו, ולא היה משיג את רצון ה' ממנו.

ורק מה שנשאר לבאר הוא, מאין ידע האדם מה תפקידו, ומה גם שהבאים ללמוד בישיבה באים הם לאותו תפקיד - להתעלות בתורה, ובאותו תפקיד רואה האחד שחבירו עולה עליו, אם כן הסיבה לקינאה במקומה עומדת.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך - בראשית

אמונה ובטחון
הרה''ג יעקב ישראל לוגאסי שליט''א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן