הקדמה

תוכן עניינים

--------

אחת מקללות הגלות הנוראה, הוא העדר הנביאות ורוח הקודש שהיתה שורה בזמן המקדש, מכך גבר החושך וההסתר ובני אדם מגששים באפילה למצוא נקודת אור ואין.

בשיחה זו נתייחס לתופעה המצויה היום בימינו ששורשה העדר בהירות האמונה, והוא מה שנתקפים בני אדם בהעדר השמחה והסיפוק ולפעמים עד כדי חרדות ודאגות שווא, בבוקר תאמר מי יתן ערב ובערב מי יתן בוקר, ואפשר לומר שהיא מהקשיים הגדולים של השלכות סוף גלותינו, ונראה בעז''ה כמה עצות לזה להיות האדם סמוך ובטוח ולבו כלב הארי בשלווה ורוגע מתוך בטחונו בה', שזהו בעצם עיקר סימן הביטחון (כמבואר ב''חובת הלבבות'' שער הביטחון) - השלווה והרוגע מתוך השלכת כל אשר לו גופו וממונו ביד ה'.

שואל ה''אבן עזרא'' (פרשת יתרו), הכיצד תצוה תורה לאדם שלא לחמוד ושלא להתאוות, וכי שליט האדם ברוחו מלהתאוות את אשר לרעהו והוא חסר מאותו דבר, הלא זה טבע אנוש, ולא מבעיא הלאו ד''לא תתאווה'' שהוא מיד שמעלה בלבו תאוות חפץ חבירו ומחשב בדעתו כיצד יקנהו ממנו, וכי אפשר שלא להתאוות, אלא אפילו לגבי ''לא תחמוד'' - הגם שהאיסור מהתורה הוא כאשר קנהו בחמדתו, זהו לענין מלקות לפי שאין לוקין רק על לאו שיש בו מעשה, אולם פשוט הוא שגם בחמדה לבד מסתמא ישנו סרך איסור, שהרי סוף סוף חומד הוא דבר שאסור לו לקנותו מחמת איסור התורה.

ומתרץ, למה הדבר דומה? לכפרי עובד אדמה שאין בו מן ההשכלה כלום, וראה לנסיכה בת המלך שנישאת לנסיך חכם בן מלכים, התעלה קינאה בלבו על אותו נסיך לאמר: מדוע זכה נסיך זה בבת המלך ואילו הוא - אותו כפרי - לא זכה? הלא לטפשות תחשב אותה קינאה, אחר שרחוק הוא מזרח ממערב מלהיות לו סיכוי אפילו לראות את בת המלך, ועל אחת כמה וכמה לשאתה לאשה.

כן הוא הדבר, אחר שגזירת א-ל עליון להקציב לכל אדם את אשר יוקצב לו, ואין אדם נוגע במוכן לחבירו במאומה, אם כן גזירת א-ל עליון חוצצת בין אשר לחברך מלהיות שלך, וחציצה זו היא ממש כמו החציצה העומדת בין הנסיכה לאותו כפרי, ואף שלאדם נדמה כי קרוב אליו הדבר אשר לחבירו ולכך חומד ומתאווה, אמנם יאמין שבגלל הגזירה שגוזר ה' לכל אחד את אשר יהיה לו, זהו עצמו סיבה יותר מכל סיבה להרחיק מלהיות קרוב אדם לאשר שייך לחבירו, ואף שלכאורה הדבר בהישג ידו.

עם רעיון נפלא זה נבוא גם לנושא דאגות וחרדות שווא התוקפים את בני האדם מסיבות שונות, והוא דיש לדעת המרחק עצום בין הפחד והדאגה לבין המציאות שהינך פוחד וחרד ממנה, ואף שלך נדמה שאת אשר יגורת הנה הוא בא, ולפי דרך הטבע עלול לקרות לי מקרה כזה או כזה, עליך להאמין שהינך רחוק מלבוא עליך אותו דבר אשר אתה חרד ממנו, ממש כמו שרחוק הדבר מלבוא עליך קודם שחרדת ממנו, או כמו כן רחוק הדבר מלבוא עליך כמו שנדמה לך שרחוק הוא מלבוא על חבריך שאינם חרדים מחרדתך, ואולי אף עלולים אחרים הרבה יותר ממך שיבוא עליהם אותו דבר חלילה שהינך חרד ממנו, על אף שהם אינם חרדים כלל מאותו דבר, היות וא-ל עליון הוא הגוזר לאשר יֵעָשֶׂה ואין מי שיזרזו או יעכבו מלעשות רצונו, ואף כשנראה הדבר קרוב יתכן ורחוק הוא מאד מאד, או להיפך.

ואל תקשה מהפסוק ''את אשר יגורתי בא לי'', דמשמע שעלול לבוא על האדם את אשר הוא ירא ממנו, דזה נאמר לאדם שארע לו איזו עלילה שהעלילו עליו, או חשש הפסד, או חשש חולי, והינו חרד ודואג על גורלו, אולם אדם שנתקף בחרדות של שווא ללא סיבה טבעית, ודאגה גוררת אצלו דאגה, וחרד הוא כל היום מפורענויות העולם ומחשבותיו מתרוצצות כל היום בבלבול הדעת, ועד שסותר הוא דאגה זו באה לו דאגה אחרת, וכשמשיב הוא לעצמו שאין מה להחרד מדבר זה, צומחת לו דאגה אחרת, על זה לא נאמר: ''אשר יגורתי בא לי'', דהוא דומה לאדם שחשב כל היום על דבר וחלם עליו בלילה, דאז אין החלום מורה על משהו כנבואה אחר שחשב על כך ביום, כמבואר בגמרא, כן בדומה לזה אדם שזה שיחו ושיגו כל היום להיות עסוק ומפלפל בחרדותיו ודאגותיו, ונהפך זאת אצלו כמין חולי וכמו שאמרו במדרש (ילקו''ש עקב - תתמט) על הפסוק: ''והסיר ה' ממך כל חולי'' - זהו חולי המרה, דהיינו הדאגה. בודאי שאין נאמר עליו (איוב ג, כה): ''ואשר יגרתי יבא לי'', אחר שהוא מונח כל היום במחשבות אלו.

בפרשיות דלהלן: דברים, ואתחנן, עקב, ראה, במאמר השני שבכל פרשה מהם, נקדיש שיחות מיוחדות לבעיות נפש שונות עם פתרונות ועצות ליישוב הדעת בדרכה של תורה.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך - בראשית

אמונה ובטחון
הרה''ג יעקב ישראל לוגאסי שליט''א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן