הקב"ה יושב ומזווג זיווגים - אפיקי אליהו על התורה

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר אפיקי אליהו על התורה הקב"ה יושב ומזווג זיווגים - אפיקי אליהו על התורה
תוכן עניינים

--------

א. ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל (כד.א)

איתא בגמ' בבא בתרא (קמא.) ר' יהודה אומר: שהיתה לו בת ובכל שמה.

עי' בתוס' (שם) ד"ה בת - דהקשה, מדוע לא השיאה ליצחק?- ותירץ: דשמא קטנה היתה.

עוד תירץ: דמהגר היתה לו, ולא משרה, ולכך לא רצה להשיאה ליצחק.

ויל"ע בתירוץ קמא דתוס' - הרי אף רבקה היתה קטנה, כדאיתא במדרש דבת ג' היתה, ובכל זאת השיאה ליצחק?

ב. עוד צ"ע בתירוץ בתרא דתוס' - מאי גריעותא איכא במה שהיתה בת הגר, דלכך לא רצה להשיאה ליצחק?

ג. ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה וכו' (כד.ה)

איתא במדרש רבה (פנ"ט.ט) "ויאמר אליו העבד"- הדא הוא דכתיב: "כנען בידו מאזני מרמה לעשוק אהב". "כנען"- זה אליעזר, "בידו מאזני מרמה"- שהיה יושב ומשקיל את בתו, ראויה היא או אינה ראויה. "לעשק אהב"- לעשק אהובו של עולם זה יצחק. אמר: אולי לא תאבה ואתן לו את בתי, אמר לו: אתה ארור ובני ברוך, ואין ארור מתדבק בברוך.

יש לתמוה, הרי ביתו של אליעזר, אשר גדלה בביתו של אברהם, בודאי צדיקה היתה (דאל"כ ודאי שלא היה רוצה אליעזר להשיאה ליצחק) ועדיפה היא על פני רבקה אשר גדלה בבית בתואל ולבן הרשעים?

ד. עוד יש להבין, מדוע העדיף אברהם להשיא ליצחק דווקא אישה ממשפחתו שאינו מכירה ויודע בטיב דרכיה, על פני ביתו של אליעזר המכירה ויודע צדקותה?

ה. הנה אנוכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יוצאות לשאוב מים. והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אותה הוכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדוני (כד.יג-יד)

מבואר, כי ביקש אליעזר להסתמך על עזרת ה' בדרך ניסית.

ויש להבין, כיצד ביקש שיעשה לו נס שאינו נצרך, הרי יכל לחפש במשפחת אברהם בחורה צנועה וכשרה ליצחק. ומדוע נסמך על הנס? [ועוד שמנכין מזכויותיו]

ו. והיה הנערה אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אותה הוכחת לעבדך ליצחק וכו' (כד.יד)

יש לתמוה בדרך בחירת אליעזר את הנערה הראויה, הרי אף אם תהיה גומלת חסדים גדולה, מי אמר שצדיקה ובעלת מידות היא אף בבחינות אחרות?

ז. והיה הנערה אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אותה הוכחת לעבדך ליצחק וכו' (כד.יד)

איתא בגמ' תענית (ד.) א"ר שמואל בר נחמני: שלושה שאלו שלא כהוגן, לשנים השיבום כהוגן, לאחד השיבוהו שלא כהוגן. ואלו הן: אליעזר עבד אברהם ושאול בן קיש ויפתח הגלעדי. אליעזר עבד אברהם דכתיב: "והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך וכו'" יכול אפילו חיגרת אפילו סומא, השיבו כהוגן ונזדמנה לו רבקה וכו'.

יש לתמוה, מדוע באמת נהג כך אליעזר ושאל שלא כהוגן?

ח. עוד יש להבין, הרי אם ביקש שלא כהוגן, מדוע השיבוהו כהוגן?

ט. ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר (כד.נ)

יש לידע, מה קרה לפתע שנהיו לבן ובתואל מאמינים גדולים בה', באומרם כי "מה' יצא הדבר"?

{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}

יבואר ע"פ יסודו של הגר"ח שמואלביץ זצ"ל בספרו שיחות מוסר [מאמר לה] בעניין זיווג משמים. וז"ל - אמרו חז"ל (ב"ר פס"ח ג-ד) "אין זיווגו של אדם אלא מהקב"ה וכו', דכתיב (משלי יט יד) "בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת", מטרונה אחת שאלה את ר' יוסי בן חלפתא, לכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו? אמר לה, לששת ימים וכו', אמרה לו, ומה הוא עושה מאותה שעה עד עכשיו? אמר לה, יושב ומזווג זיווגים, בתו של פלוני לפלוני וכו'".

והביאור בשאלתה של המטרונה מה הוא עושה מאותה שעה ועד עכשיו הוא, שאעפ"י שהקב"ה מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית, מ"מ מאחר שיסד את עולמו על אדני הטבע, היכן נראה סימן היכר לפעולותיו ולעלילותיו בעולם.

ועל כך השיב ר"י בן חלפתא, "יושב ומזווג זיווגים", והיינו שבדבר זה יודעים הכל ומכירים כי אך ורק מאת ה' הוא, ומעשים בכל יום שאדם רוצה לתת ידו ולמהר הדבר, ולאחר מכן נוכח כי אך למותר היתה עבודתו ויותר קלקל מאשר תיקן, וזהו שאמר הכתוב "מה' אשה משכלת", אעפ"י שהכל מה', מ"מ בדבר הזה הכל מכירים ורואים עין בעין את השגחתו ית'.

ולפ"ז נראה לפרש שזהו שאמר יעקב, "אם לזיווגך כך"- כי מה' אשה משכלת ואין ההשתדלות מוסיפה מאומה, "למאכלך", - שהוא צורך הכרחי יותר לאדם, "על אחת כמה וכמה"- שהקב"ה מכין לאדם את מזונו וכל חסרונו ואין השתדלותו של האדם מועילה ולא כלום. עכ"ל.

א"כ מבואר - כי זיווג משמים ואין השתדלותו של האדם מועילה ולא כלום, כי אך ורק מאת ה' הוא.

{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}

הקושיות א' וב' מתורצות – אמנם, אפשר כי סיבות אי השאת יצחק עם בכל היו נראות לאברהם נכונות והגונות, סיבת קטנותה, או שהיתה מהגר ולא משרה.

אך כל הסיבות אינן באמת סיבות לאי השאת יצחק עם בכל, מפני שהסיבה האמיתית הינה כי "הקב"ה מזווג זיווגים"- ואין ההשתדלות בדבר מוסיפה מאומה.

לכן על אף שהיתה בכל כביכול ראויה ליצחק, נתן הקב"ה בלב אברהם סיבות שיהיו נראות בעיניו כהגונות ונכונות. ללמדנו, כי זיווג הינו משמים, ואין אנו פועלים בדבר מדעתנו מאומה.

לפ"ז גם הקושיות ג' וד' מתורצות – אף שהיתה ביתו של אליעזר הגונה וראויה ליצחק, ואף הכירה אברהם וידע בטיב מידותיה ודרכיה, מ"מ החליט בליבו להשיא ליצחק אישה ממשפחתו אף שרשעים היו, מפני שכך היה רצון ה', לתת בליבו רצון זה [על אף שנראה כביכול שאינו נכון]. כי זיווגו ההגון לו הינה רבקה דווקא, שהרי "הקב"ה הוא מזווג הזיווגים".

לפ"ז גם הקושיות ה'. ו'. ז' וח' מתורצות – ביקש אליעזר להסתמך על עזרת ה' בדרך ניסית, מפני שידע כי זיווג משמים, ואין השתדלותו בדבר תועיל מאומה.

לכן אף הסתפק בבחינת גמילות החסד של הנערה בלבד, כי ידע שאין השתדלותו תועיל מאומה לטרוח ולחקור היטב היטב במהות וטיב הנערה, כי הרי הכל מאת ה'.

לכן שאל אליעזר שלא כהוגן - כי ידע שאין השתדלותו בזיווג תועיל מאומה, ואין לו לסמוך אלא על ה' יתברך, הבנת יסוד חשוב זה זיכתה את אליעזר ש"השיבוהו כהוגן"- כי עצם שאלתו היתה ראויה להישאל שלא כהוגן, שהרי "מה' אשה משכלת".

ולפ"ז גם הקושיא התשיעית מתורצת – לבן ובתואל אמרו לפתע "מה' יצא הדבר", כפי שמסבירה הגמ' במו"ק (יח:) אמר רב משום רבי ראובן בן אצטרובילי: מן התורה מן הנביאים ומן הכתובים, מה' אשה לאיש. מן התורה דכתיב: "ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר".

מבואר, כי בעניין הזיווג, אף לבן ובתואל הרשעים הכירו כי "מה' אשה משכלת". כי הרי הכל יודעים ומכירים כי אך ורק מאת ה' הוא, ומעשים בכל יום שאדם רוצה לתת ידו ולמהר הדבר, ולאחר מכן נוכח כי אך למותר היתה עבודתו ויותר קלקל מאשר תיקן - לזה הכריזו פה אחד כי "מה' אשה לאיש".

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט''א
אפיקי אליהו על התורה

פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א - שנת תשע"ב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן