הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה - פרק שני - היד החזקה לרמב"ם

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר משנה תורה לרמב"ם - היד החזקה לרמב"ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה - פרק שני - היד החזקה לרמב"ם

א כֵּיצַד כּוֹתְבִין אֶת הַתְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ. [א] כּוֹתְבִין אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת עַל אַרְבַּע קְלָפִין וְגוֹלְלִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְבַדּוֹ וּמַנִּיחִין אוֹתָן בְּאַרְבַּע בָּתִּים שֶׁהֵן מְחֻבָּרִין בְּעוֹר [ב] אֶחָד. וְשֶׁל יָד כּוֹתְבִין אוֹתָן הָאַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת בְּאַרְבַּע דַּפִּין עַל קְלָף אֶחָד וְגוֹלְּלוֹ כְּמִין סֵפֶר תּוֹרָה מִסּוֹפוֹ לִתְחִלָּתוֹ וּמַנִּיחוֹ בְּבַיִת אֶחָד:

כסף משנה כיצד כותבין וכו' עד על קלף אחד. ברייתות בפרק הקומץ (מנחות דף ל"ד ע"ב) ובמכילתא וכתבם הרי''ף בהלכות תפילין. ומה שכתב וגוללו כמין ספר תורה מסופו לתחלתו. כן כתבו הרא''ש והמרדכי וספר התרומה. וכתבו דטעמא משום דילפינן ממזוזה דאמרינן בהקומץ שם (דף ל"א ע"ב) כורכה מאחד כלפי שמע:

ב וְצָרִיךְ לְהִזָּהֵר בַּפָּרָשִׁיּוֹת שֶׁאִם עָשָׂה הַסְּתוּמָה פְּתוּחָה אוֹ הַפְּתוּחָה סְתוּמָה פְּסָלָן. וּשְׁלֹשֶׁת הַפָּרָשִׁיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת כֻּלָּן פְּתוּחוֹת וּפָרָשָׁה אַחֲרוֹנָה שֶׁהִיא (דברים יא-יג) 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ' סְתוּמָה:

כסף משנה וצריך ליזהר בפרשיות. כן כתב המרדכי ואורחות חיים וכ''כ הרא''ש ז''ל בסדר תיקון תפילין:

ג וְצָרִיךְ לְהִזָּהֵר בְּמָלֵא וְחָסֵר עַד שֶׁיִּהְיוּ אַרְבַּעְתָּן כְּתוּבוֹת כְּמוֹ שֶׁהֵן כְּתוּבוֹת בְּסֵפֶר תּוֹרָה הַבָּדוּק. שֶׁאִם כָּתַב הֶחָסֵר מָלֵא פָּסוּל עַד שֶׁיִּמְחֹק הַיָּתֵר. וְאִם כָּתַב הַמָּלֵא חָסֵר פָּסוּל וְאֵין לוֹ תַּקָּנָה. וְאֵלּוּ הֵן הַחֲסֵרוֹת וְהַמְּלֵאוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּאַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ:

כסף משנה וצריך ליזהר במלא וחסר וכו'. עד אין לו תקנה. במכילתא סוף פרשת בא אל פרעה:

ד פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה (שמות יג-ב) 'קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר' מָלֵא. זָכוֹר מָלֵא. בְּחֹזֶק חָסֵר. [הוֹצִיא מָלֵא. יֹצְאִים חָסֵר וָא''ו.] יְבִיאֲךָ מָלֵא. וְהָאֱמֹרִי חָסֵר. וְהַיְבוּסִי מָלֵא. לַאֲבֹתֶיךָ חָסֵר וָא''ו. הָעֲבֹדָה חָסֵר. מַצֹּת חָסֵר. הַשְּׁבִיעִי מָלֵא. מַצּוֹת מָלֵא. שְׂאֹר חָסֵר. גְּבֻלֶךָ חָסֵר. בַּעֲבוּר מָלֵא. לְאוֹת מָלֵא. וּלְזִכָּרוֹן מָלֵא. עֵינֶיךָ מָלֵא. תּוֹרַת מָלֵא. הוֹצִאֲךָ חָסֵר יוּ''ד. הַחֻקָּה חָסֵר. לְמוֹעֲדָהּ מָלֵא:

ה פָּרָשָׁה שְׁנִיָּה (שמות יג-ה) 'וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ' חָסֵר יוּ''ד. וְלַאֲבֹתֶיךָ חָסֵר וָא''ו. חֲמֹר חָסֵר. בְּכוֹר מָלֵא. בְּחֹזֶק חָסֵר. הוֹצִיאָנוּ מָלֵא. וַיַּהֲרֹג חָסֵר. בְּכוֹר מָלֵא. מִבְּכֹר חָסֵר. וְעַד בְּכוֹר מָלֵא. זֹבֵחַ חָסֵר וָא''ו. וְכָל בְּכוֹר מָלֵא. לְאוֹת מָלֵא. יָדְכָה כָּתוּב בְּהֵ''א. וּלְטוֹטָפֹת חָסֵר וָא''ו תִּנְיָנָא. עֵינֶיךָ מָלֵא. בְּחֹזֶק חָסֵר. הוֹצִיאָנוּ מָלֵא:

ו פָּרָשָׁה שְׁלִישִׁית (דברים ו-ד) 'שְׁמַע' עַיִ''ן שֶׁל שְׁמַע גְּדוֹלָה. דָּלֶ''ת שֶׁל אֶחָד גְּדוֹלָה. מְאֹדֶךָ חָסֵר. לְבָנֶיךָ מָלֵא. בְּבֵיתֶךָ בְּלֹא יוּ''ד שְׁנִיָּה. וּבְקוּמֶךָ מָלֵא. לְאוֹת מָלֵא. יָדֶךָ חָסֵר. לְטֹטָפֹת חָסֵר שְׁנֵי וָאוִי''ן. עֵינֶיךָ מָלֵא. מְזֻזוֹת חָסֵר וָא''ו רִאשׁוֹנָה. בֵּיתֶךָ בְּלֹא יוּ''ד שְׁנִיָּה. וּבִשְׁעָרֶיךָ מָלֵא:

ז פָּרָשָׁה רְבִיעִית (דברים יא-יג) 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ' חָסֵר. מִצְוֹתַי בְּוָא''ו אַחַת. יוֹרֶה מָלֵא. וּמַלְקוֹשׁ מָלֵא. וְתִירשְׁךָ חָסֵר וָא''ו. וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם מָלֵא. יְבוּלָהּ מָלֵא. הַטֹּבָה חָסֵר. נֹתֵן חָסֵר. אֹתָם חָסֵר. לְאוֹת מָלֵא. לְטוֹטָפֹת חָסֵר וָא''ו שְׁנִיָּה. עֵינֵיכֶם מָלֵא. אֹתָם חָסֵר. בְּבֵיתֶךָ בְּלֹא יוּ''ד שְׁנִיָּה. וּבְקוּמֶךָ מָלֵא. מְזוּזוֹת מָלֵא. בֵּיתֶךָ בְּלֹא יוּ''ד שְׁנִיָּה. וּבִשְׁעָרֶיךָ מָלֵא. לַאֲבֹתֵיכֶם חָסֵר וָא''ו:

ח וְצָרִיךְ לְהִזָּהֵר בְּתָגִין שֶׁל אוֹתִיּוֹת וְהֵן כְּמוֹ זַיִנִּין זְקוּפוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן תָּג כְּמוֹ שֶׁהֵן כְּתוּבִין בְּסֵפֶר תּוֹרָה. וְאֵלּוּ הֵן [ג] הָאוֹתִיּוֹת הַמְתֻיָּגוֹת שֶׁבְּאַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ:

כסף משנה וצריך ליזהר בתגין וכו':

ט פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה יֵשׁ בָּהּ אוֹת אַחַת בִּלְבַד וְהִיא מֵ''ם סְתוּמָה שֶׁל (שמות יג-י) 'מִיָּמִים' עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ זַיִנִּי''ן. פָּרָשָׁה שְׁנִיָּה יֵשׁ לָהּ חָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת וְכָל אַחַת מֵהֶן הֵ''א וְעַל כָּל הֵ''א מֵחֲמִשְׁתָּן אַרְבַּע זַיִנִּי''ן. וְהֵן הֵ''א שֶׁל (שמות יג-יא) 'וּנְתָנָהּ'. וְהֵ''א רִאשׁוֹנָה וְהֵ''א אַחֲרוֹנָה שֶׁל (שמות יג-טו) 'הִקְשָׁה'. וְהֵ''א שֶׁל (שמות יג-טו) 'וַיַּהֲרֹג'. וְהֵ''א שֶׁל (שמות יג-טז) 'יָדְכָה'. פָּרָשָׁה שְׁלִישִׁית יֵשׁ בָּהּ חָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת וְאֵלּוּ הֵן קוּ''ף שֶׁל (דברים ו-ז) 'וּבְקוּמֶךָ' יֵשׁ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ זַיִנִּי''ן. וְקוּ''ף שֶׁל (דברים ו-ח) 'וּקְשַׁרְתָּם' יֵשׁ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ זַיִנִּי''ן. וְטֵי''ת טֵי''ת פֵ''א שֶׁל (דברים ו-ח) 'לְטֹטָפֹת' עַל כָּל אוֹת מִשְּׁלָשְׁתָּן אַרְבַּע זַיִנִּי''ן. פָּרָשָׁה רְבִיעִית יֵשׁ בָּהּ חָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת. פֵ''א שֶׁל (דברים יא-יד) 'וְאָסַפְתָּ' יֵשׁ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ זַיִנִּי''ן. וְתָי''ו שֶׁל וְאָסַפְתָּ יֵשׁ עָלֶיהָ זַיִ''ן אַחַת. וְטֵי''ת טֵי''ת פֵ''א שֶׁל (דברים יא-יח) 'לְטוֹטָפֹת' עַל כָּל אַחַת מִשְּׁלָשְׁתָּן אַרְבַּע זַיִנִּי''ן. כָּל הָאוֹתִיּוֹת הַמְתֻיָּגוֹת שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה. וְאִם לֹא עָשָׂה הַתָּגִין אוֹ הוֹסִיף וְגָרַע בָּהֶן לֹא פָּסַל:

י הַלּוֹקֵחַ תְּפִלִּין מִמִּי [ד] שֶׁאֵינוֹ מֻמְחֶה צָרִיךְ לְבָדְקָן. לָקַח מִמֶּנּוּ מֵאָה קְצִיצוֹת בּוֹדֵק מֵהֶן שָׁלֹשׁ קְצִיצוֹת. אוֹ שְׁתַּיִם שֶׁל רֹאשׁ וְאַחַת שֶׁל יָד אוֹ שְׁתַּיִם שֶׁל יָד וְאַחַת שֶׁל רֹאשׁ. אִם מְצָאָם כְּשֵׁרִים הֻחְזַק זֶה הָאִישׁ וַהֲרֵי כֻּלָּן כְּשֵׁרִים וְאֵין הַשְּׁאָר צָרִיךְ בְּדִיקָה. וְאִם לְקָחָם צְבָתִים צְבָתִים כֻּלָּן צְרִיכוֹת בְּדִיקָה שֶׁחֶזְקַת הַצְּבָתִים מֵאֲנָשִׁים הַרְבֵּה לְקוּחִים:

כסף משנה הלוקח תפילין ממי שאינו מומחה וכו'. פרק בתרא דעירובין (דף צ"ז) אמר רב חסדא אמר רב הלוקח תפילין ממי שאינו מומחה בודק שתים של יד ואחד של ראש או ב' של ראש ואחד של יד ואמרו שם בגמרא דחזקה דמחד גברא זבין ובעינן דיתמחי בשל יד ובשל ראש ואסיקנא התם דה''מ בכריכות אבל בצבתים בודק אפילו ארבע וחמש נמי. ופירש''י בצבתים דרך הלוקח ליקח צבת מאיש אחד וצבת מאיש אחר ולפיכך אף על פי שבדק צבת אחד צריך לבדוק גם שאר צבתים. וישוב דברי רבינו כך הם הלוקח תפילין ממי שאינו מומחה צריך לבדקן והא כיצד אם לקח ממנו מאה קציצות כלומר והם בכרך אחד או בצבת אחד בודק מהם ג' וכו' ואם לקח צבתים צבתים כלומר שהם כרוכין אגודות אגודות צריך לבדוק בכל צבת שתים של ראש ואחד של יד או שתים של יד ואחד של ראש:

יא הַכּוֹתֵב תְּפִלִּין בִּכְתַב יָדוֹ אוֹ שֶׁלְּקָחָן מִן הַמֻּמְחֶה אוֹ מִשְּׁאָר אָדָם וּבְדָקָן וְהֶחֱזִירָן לְעוֹרָן לְעוֹלָם אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָדְקָם פַּעַם אַחֶרֶת וַאֲפִלּוּ לְאַחַר כַּמָּה שָׁנִים. כָּל זְמַן שֶׁחִפּוּיָן שָׁלֵם הֲרֵי הֵן בְּחֶזְקָתָן. וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לָהֶן שֶׁמָּא נִמְחֲקָה אוֹת מִתּוֹכָן אוֹ שֶׁנִּקְּבָה. הִלֵּל הַזָּקֵן הָיָה אוֹמֵר אֵלּוּ מִשֶּׁל אָבִי אִימָא:

כסף משנה הכותב תפילין וכו' עד סוף הפרק. בירושל' פ' בתרא דעירובין:

מתוך היד החזקה לרמב"ם - משנה תורה לרמב"ם

לעילוי נשמת רבנו משה בן רבי מימון - ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים והמתים.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) לתורת אמת ר' פנחס ראובן ול ר.מ שליט''א

 

 

דילוג לתוכן