הלכות שמיטה ויובל - פרק שנים עשר - היד החזקה לרמב"ם

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר משנה תורה לרמב"ם - היד החזקה לרמב"ם הלכות שמיטה ויובל - פרק שנים עשר - היד החזקה לרמב"ם

א הַמּוֹכֵר בַּיִת בְּתוֹךְ עִיר הַמֵּקֶּפֶת חוֹמָה הֲרֵי זֶה גּוֹאֲלָהּ כָּל י''ב חֹדֶשׁ מִיּוֹם שֶׁמָּכַר בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה. וַאֲפִלּוּ בַּיּוֹם שֶׁמָּכַר. וּכְשֶׁרוֹצֶה לִפְדּוֹת נוֹתֵן כָּל הַדָּמִים שֶׁלָּקַח וְאֵינוֹ גּוֹרֵעַ לַלּוֹקֵחַ כְּלוּם:

כסף משנה המוכר בית וכו'. משנה בפ''ב דערכין (דף ל"א) המוכר בית בבתי ערי חומה ה''ז גואל מיד וגואל כל י''ב חדש ואמרינן בגמרא די''ב חדש מעת לעת בעינן ויש לתמוה למה השמיטו רבינו: וכשרוצה לפדות וכו' ואינו גורע ללוקח כלום. כלומר ולא כשדה אחוזה שמגרע מדמי המכר לפי הזמן שהיה בידו כמו שנתבאר בפרק שלפני זה:

ב וְאֵין הַקְּרוֹבִים פּוֹדִין אוֹתָהּ אֶלָּא הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ אִם הִשִּׂיגָה יָדוֹ. וְיֵשׁ לוֹ לִמְכֹּר מִנְּכָסָיו וְלִפְדּוֹתוֹ. אֲבָל לֹא יַלְוֶה וְיִגְאַל. וְלֹא יִגְאַל לַחֲצָאִין:

כסף משנה ואין הקרובים פודים אותה וכו'. בפרק קמא דקידושין (דף כ' כ"א) בעיא דאיפשיטא: ויש לו למכור מנכסיו ולפדותו: אבל לא ילוה ויגאל ולא יגאל לחצאין. בפרק בתרא דערכין עלה ל''א וכרבנן:

ג מֵת הַלּוֹקֵחַ יִפְדֶּה מִיַּד בְּנוֹ. וְכֵן אִם מֵת הַמּוֹכֵר יֵשׁ לִבְנוֹ לִפְדּוֹתָהּ כָּל י''ב חֹדֶשׁ:

כסף משנה מת הלוקח יפדה מיד בנו וכו'. משנה פ' בתרא דערכין (כ' כ"א):

ד מָכַר לָרִאשׁוֹן וְרִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי בְּתוֹךְ הַשָּׁנָה מוֹנִין לָרִאשׁוֹן. כֵּיוָן שֶׁשָּׁלְמָה שָׁנָה רִאשׁוֹנָה הֻחְלַט הַבַּיִת בְּיַד הַשֵּׁנִי. שֶׁהַמּוֹכֵר מָכַר לַשֵּׁנִי כָּל זְכוּת שֶׁתָּבוֹא לְיָדוֹ. הִגִּיעַ י''ב חֹדֶשׁ וְלֹא גְּאָלָהּ הֲרֵי זוֹ נֶחְלֶטֶת בְּיַד הַלּוֹקֵחַ. וְכֵן אִם נָתַן הַבַּיִת מַתָּנָה וְלֹא גְּאָלוֹ כָּל י''ב חֹדֶשׁ הֲרֵי זֶה נֶחְלָט בְּיַד זֶה שֶׁנָּתַן לוֹ מַתָּנָה:

כסף משנה מכר לראשון וכו'. שם במשנה אין מונין שנה אלא משעה שמכר שנאמר עד מלאת לו שנה ופירש רש''י שאם מכרה ראובן לשמעון בניסן ושמעון ללוי באייר כיון שהגיע ניסן הבא נחלט שנאמר עד מלאת לו שנה משמע לזה שהיתה אחוזה שלו מונים ובגמרא (דף ל"א ע"ב) למי חולט רבי אלעזר אמר ראשון חולט רבי יוחנן אמר שני חולט משום דמה מכר ראשון לשני כל זכות שתבא לידו וידוע דהלכה כרבי יוחנן לגבי רבי אלעזר דאין הלכה כתלמיד במקום הרב: הגיע שנים עשר חדש ולא גאלה וכו'. משנה שם. ומה שכתב וכן אם נתן הבית וכו'. שם במשנה:

ה הָיְתָה שָׁנָה מְעֻבֶּרֶת אֵינוֹ נֶחְלָט עַד סוֹפָהּ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה-ל) 'עַד מְלֹאת לוֹ שָׁנָה תְמִימָה' לְהָבִיא חֹדֶשׁ הָעִבּוּר:

כסף משנה היתה שנה מעוברת וכו'. גם זה משנה שם:

ו מָכַר שְׁנֵי בָּתִּים אֶחָד בַּחֲצִי אֲדָר רִאשׁוֹן וְאֶחָד בְּרֹאשׁ אֲדָר שֵׁנִי. זֶה שֶׁמָּכַר בְּרֹאשׁ אֲדָר שֵׁנִי כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ אֶחָד בַּאֲדָר שֶׁל שָׁנָה הַבָּאָה עָלְתָה לוֹ שָׁנָה. וְזֶה שֶׁמָּכַר בַּחֲצִי אֲדָר רִאשׁוֹן לֹא עָלְתָה לוֹ שָׁנָה עַד חֲצִי אֲדָר שֶׁל שָׁנָה הַבָּאָה מִפְּנֵי שֶׁיָּרַד הַלּוֹקֵחַ בְּחֹדֶשׁ הָעִבּוּר:

כסף משנה מכר שני בתים וכו'. מימרא שם עלה ל''א ע''ב):

ז הִגִּיעַ יוֹם י''ב חֹדֶשׁ וְלֹא נִמְצָא הַלּוֹקֵחַ לִפְדּוֹת מִמֶּנּוּ הֲרֵי זֶה מַנִּיחַ מְעוֹתָיו בְּבֵית דִּין וְשׁוֹבֵר אֶת הַדֶּלֶת וְנִכְנָס לְבֵיתוֹ. וְאֵימָתַי שֶׁיָּבוֹא הַלּוֹקֵחַ יָבוֹא וְיִטּל מְעוֹתָיו:

כסף משנה הגיע יום י''ב חדש ולא נמצא הלוקח וכו'. משנה שם תקנת הלל:

ח הַמַּקְדִּישׁ בֵּית עִיר חוֹמָה וּגְאָלוֹ אַחֵר מִיַּד הַהֶקְדֵּשׁ כֵּיוָן שֶׁעָלְתָה לוֹ שָׁנָה מִשָּׁעָה שֶׁנִּגְאַל מִיַּד הַהֶקְדֵּשׁ וְלֹא גְּאָלוֹ בְּעָלָיו נֶחְלַט בְּיַד הַגּוֹאֵל. שֶׁאֵין הַהֶקְדֵּשׁ חוֹלֵט אֶלָּא הַלּוֹקֵחַ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה-ל) 'לַקּוֹנֶה אוֹתוֹ לְדוֹרוֹתָיו':

כסף משנה המקדיש בית עיר חומה וכו'. ברייתא שם עלה ל''א ע''ב:

ט מָכַר בֵּית עִיר חוֹמָה וְהִגִּיעַ יוֹבֵל בְּתוֹךְ שְׁנַת הַמֶּכֶר אֵינוֹ חוֹזֵר בְּיוֹבֵל. אֶלָּא יִהְיֶה בְּיַד הַלּוֹקֵחַ עַד שֶׁיִּרְצֶה הַמּוֹכֵר לִגְאל כָּל שְׁנַת הַמֶּכֶר אוֹ תִּמָּלֵא שָׁנָה וְיַחְלֹט:

כסף משנה מכר בית עיר חומה והגיע יובל וכו'. שם עלה ל''א:

י הַמּוֹכֵר בַּיִת בְּבָתֵּי חֲצֵרִים אוֹ בְּעִיר שֶׁאֵינָהּ מֻקֶּפֶת חוֹמָה כָּרָאוּי הֲרֵי זֶה נִגְאָל בְּכֹחַ יָפֶה שֶׁבְּדִין הַשָּׂדֶה וְשֶׁבְּדִין הַבָּתִּים הַמֻּקָּפִין חוֹמָה. כֵּיצַד. אִם רָצָה לִגְאל מִיָּד גּוֹאֵל כְּדִין הַבָּתִּים. הִגִּיעַ י''ב חֹדֶשׁ וְלֹא גָּאַל הֲרֵי זֶה גּוֹאֵל עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל כְּדִין הַשָּׂדוֹת. וּבְעֵת שֶׁגּוֹאֵל מְחַשֵּׁב עִם הַמּוֹכֵר וְגוֹרֵעַ לוֹ מַה שֶּׁאָכַל. הִגִּיעַ יוֹבֵל וְלֹא גָּאַל חוֹזֵר הַבַּיִת בְּלֹא דָּמִים כְּדִין הַשָּׂדוֹת:

כסף משנה המוכר בית בבתי החצרים וכו'. משנה שם (דף ל"ג):

יא כָּל שֶׁהוּא לְפָנִים מִן הַחוֹמָה כְּגוֹן הַגִּנּוֹת וְהַמֶּרְחֲצָאוֹת וְהַשּׁוֹבָכוֹת הֲרֵי הוּא כְּבָתִּים שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה-ל) 'אֲשֶׁר בָּעִיר'. אֲבָל הַשָּׂדוֹת שֶׁבְּתוֹךְ הָעִיר נִגְאָלִין כְּדִין הַשָּׂדוֹת שֶׁחוּץ לָעִיר שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה-ל) 'וְקָם הַבַּיִת אֲשֶׁר בָּעִיר'. בַּיִת וְכָל הַדּוֹמֶה לְבַיִת לֹא הַשָּׂדוֹת:

כסף משנה כל שהוא לפנים מן החומה וכו'. משנה שם (דף ל"ב) וכתנא קמא:

יב בַּיִת שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת אֵינוֹ נֶחְלָט כְּבָתֵי עָרֵי חוֹמָה. וִירוּשָׁלַיִם אֵין הַבַּיִת נֶחְלָט בָּהּ. וּבַיִת הַבָּנוּי בַּחוֹמָה אֵינוֹ כְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה:

כסף משנה בית שאין בו ד' אמות וכו'. פרק קמא דסוכה (דף ג') ופירש''י אינו נחלט אלא פודהו לעולם ויוצא ביובל אם לא גאלו כשאר קרקע בלא בנין: וירושלים אין הבית נחלט בה. בפ' בתרא דערכין (ל"ב) ובפ' מרובה: ובית הבנוי בחומה וכו'. משנה שם וכרבי יהודה לגבי רבי שמעון:

יג עִיר שֶׁגַּגּוֹתֶיהָ חוֹמָתָהּ אוֹ שֶׁהַיָּם חוֹמָתָהּ אֵינָהּ כְּמֻקֶּפֶת חוֹמָה:

כסף משנה עיר שגגותיה חומתה וכו'. משנה שם (דף ל"ב). ומה שכתב או שהים חומתה. ברייתא שם:

יד אֵין הַמָּקוֹם נִקְרָא עָרֵי חוֹמָה עַד שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ שָׁלֹשׁ חֲצֵרוֹת אוֹ יֶתֶר וּבְכָל חָצֵר מֵהֶן שְׁנֵי בָּתִּים אוֹ יֶתֶר וְיַקִּיפוּהָ חוֹמָה תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ יִבְנוּ הַחֲצֵרוֹת בְּתוֹכוֹ. אֲבָל מָקוֹם שֶׁיָּשַׁב וְאַחַר כָּךְ הֻקַּף אוֹ שֶׁלֹּא הָיוּ בּוֹ שָׁלֹשׁ חֲצֵרוֹת שֶׁל שְׁנֵי בָּתִּים אֵינוֹ (ויקרא כה-כט) 'עִיר חוֹמָה' אֶלָּא בָּתִּים שֶׁבּוֹ כְּבָתֵּי הַחֲצֵרִים:

כסף משנה אין המקום נקרא ערי חומה וכו'. משנה שם (דף ל"ג). ומ''ש ויקיפוה חומה תחילה וכו' מימרא דריב''ל פירקא קמא דמגילה (דף ג' ע"ב):

טו * אֵין סוֹמְכִין אֶלָּא עַל חוֹמָה הַמֻּקֶּפֶת בִּשְׁעַת כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ. כֵּיצַד. עִיר שֶׁלֹּא הָיְתָה מֻקֶּפֶת חוֹמָה בְּשָׁעָה שֶׁכָּבַשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָאָרֶץ אַף עַל פִּי שֶׁמֻּקֶּפֶת עַתָּה הֲרֵי הִיא כְּבָתֵּי הַחֲצֵרִים. וְעִיר שֶׁהָיְתָה מֻקֶּפֶת חוֹמָה בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ מֻקֶּפֶת עַתָּה הֲרֵי הִיא כְּמֻקֶּפֶת. וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ בְּחֻרְבָּן רִאשׁוֹן בָּטְלָה קְדֻשַּׁת עָרֵי חוֹמָה שֶׁהָיוּ בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ. כֵּיוָן שֶׁעָלָה עֶזְרָא בַּבִּיאָה הַשְּׁנִיָּה נִתְקַדְּשׁוּ כָּל הֶעָרִים הַמֻּקָּפוֹת חוֹמָה בְּאוֹתוֹ הָעֵת מִפְּנֵי שֶׁבִּיאָתָן בִּימֵי עֶזְרָא שֶׁהִיא בִּיאָה שְׁנִיָּה כְּבִיאָתָן בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ. מָה בִּיאָתָן בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ מָנוּ שְׁמִטִּין וְיוֹבְלוֹת וְקִדְּשׁוּ בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה וְנִתְחַיְּבוּ בְּמַעֲשֵׂר. אַף בִּיאָתָם בִּימֵי עֶזְרָא מָנוּ שְׁמִטִּין וְיוֹבְלוֹת וְקִדְּשׁוּ בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה וְנִתְחַיְּבוּ בְּמַעֲשֵׂר:

ההראב"ד אין סומכין אלא על חומה וכו' עד הרי היא כמוקפת. א''א חדוש גדול אני רואה בכאן דהוא סבר קדושת יהושע לא קידשה לעתיד לבא והדר אמר אע''פ שאינה מוקפת עתה הרי היא כמוקפת ר''ל שהקדושה הראשונה לא בטלה עד שבטלה הארץ חידוש גדול הוא זה ואין סומכין עליו שהראשונות בטלו משבטלה הארץ אע''פ שחומתה קיימת ואם נפלה חומתן מיד בטלה קדושתן:

טז * וְכֵן לֶעָתִיד לָבוֹא בְּבִיאָה שְׁלִישִׁית בְּעֵת שֶׁיִּכָּנְסוּ לָאָרֶץ יַתְחִילוּ לִמְנוֹת שְׁמִטִּין וְיוֹבְלוֹת וִיקַדְּשׁוּ בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה וְיִתְחַיֵּב כָּל מָקוֹם שֶׁיִּכְבְּשׁוּהוּ בְּמַעַשְׂרוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל-ה) 'וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ'. מַקִּישׁ יְרֻשָּׁתְךָ לִירֻשַּׁת אֲבוֹתֶיךָ. מָה יְרֻשַּׁת אֲבוֹתֶיךָ אַתָּה נוֹהֵג [בָּהּ] בְּחִדּוּשׁ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ אַף יְרֻשָּׁתְךָ אַתָּה נוֹהֵג בָּהּ בְּחִדּוּשׁ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ:

ההראב"ד וכן לעתיד לבא. א''א הא דלא כרבי יוסי אלא במקומות שלא קידש עזרא:

כסף משנה (טו-טז) אין סומכין אלא על חומה המוקפת בשעת כיבוש הארץ וכו'. שם בעלה הנזכר: וכתב הראב''ד חידוש גדול אני רואה בכאן וכו'. כוונתו לומר שרבינו דבריו סותרים את דבריו שכתב שמשגלו בטלה קדושת יהושע אפילו אם היא עדיין מוקפת והיאך כתב שאם היתה מוקפת בימי יהושע אף ע''פ שאינה מוקפת עתה הרי היא כמוקפת וצריך לומר דעתה לאו אחר שגלו קאי אלא אקודם שגלו בחרבן ראשון קאי וקרי עתה לגבי שעת כיבוש יהושע וזה מבואר מאד בדברי רבינו: וכיון שגלו בחרבן ראשון וכו' עד סוף הפרק. פרק בתרא דערכין (דף ל"ב) תניא רבי ישמעאל ברבי יוסי אומר למה מנו חכמים את אלו כלומר עיירות מוקפות חומה מימות יהושע שמנו שם במשנה שכשעלו בני גולה מצאו אלו וקידשום אבל ראשונות בטלו משבטלה קדושת הארץ קסבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא ורמינהי אמר רבי ישמעאל בר רבי יוסי וכי אלו בלבד היו והלא כבר נאמר ששים עיר כל חבל ארגוב כל אלה ערים בצורות אלא למה מנו חכמים את אלו שכשעלו בני גולה מצאו אלו וכו' ומנאום ולא אלו בלבד אלא כל שתעלה לך מסורת בידך מאבותיך שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון כל מצות הללו נוהגות בה מפני שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא איבעית אימא תרי תנאי ואליבא דרבי ישמעאל ואיבעית אימא חדא מינייהו ר''א ברבי יוסי אמרה דתניא ר' אלעזר ברבי יוסי אומר אשר לוא חומה אע''פ שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן מ''ט דמ''ד [קדושה ראשונה קידשה לשעתה] ולא קידשה לעתיד לבא דכתיב ויעשו כל x הקהל השבים מן השבי וכו' אלא מקיש ביאתן בימי עזרא לביאתן בימי יהושע וכו' ואומר והביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה מקיש ירושתך לירושת אבותיך מה ירושת אבותיך בחידוש כל הדברים הללו אף ירושתך בחידוש כל הדברים הללו ואידך דבעו רחמי על יצרא דעבודה זרה ובטלוהו וכו' ופסק רבינו כמאן דאמר דלא קידשה לעתיד לבא משום דמסתבר טעמיה טפי ועוד דאמרינן בפירקא קמא דחולין עלה ז' גבי רבי שהתיר בית שאן מפני שאכל שם רבי מאיר עלה ירק משום דסבר לה כי הא דאמר רבי שמעון בן אליקים משום רבי אלעזר בן פדת הרבה כרכים כבשום עולי מצרים וכו' וקסבר קדושה ראשונה לא קידשה לעתיד לבא כיון דכל הני תנאי ואמוראי סברי הכי אבל יש לתמוה על רבינו שפסק כמ''ד לא קידשה לעתיד לבא ופסק דעיר שהיתה מוקפת חומה מימות יהושע אפילו בזמן שאינה מוקפת הרי היא כמוקפת והיינו כר''א ברבי יוסי דדריש אשר לו חומה וכו' ומשום דדריש הכי מוכח בגמרא דסבר קידשה לעתיד לבא והרי זה כמזכה שטרא לבי תרי וי''ל דרבינו פסק כר''א ברבי יוסי משום דבפ''ק דמגילה עלה ג' מתיב לריב''ל מדר''א ברבי יוסי אלמא הלכתא כוותיה וכי היכי דלא תיקשי הלכתא אהלכתא איכא למימר אפשר דלא פליג אמאן דאמר לא קידשה לעתיד לבא והכי קאמר אע''פ שאין לו חומה עכשיו וכו' אקודם שגלו בחרבן ראשון דוקא קאי וכי משני גמרא תרי תנאי ואליבא דרבי ישמעאל ולא בעי לשנויי ההיא ר''א בר''י היא סבר דאיכא לפרושי מילתיה כדאמרינן דלא פליג אמאן דאמר לא קידשה לעתיד לבא וכיון דסתם גמרא בפ''ק דמגילה מתיב מיניה נקיטינן כוותיה בגוונא דלא ליפלוג אמאי דקי''ל דלא קידשה לעתיד לבא: כתב הראב''ד וכן לעתיד לבא א''א הא דלא כרבי יוסי וכו':

מתוך היד החזקה לרמב"ם - משנה תורה לרמב"ם

לעילוי נשמת רבנו משה בן רבי מימון - ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים והמתים.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) לתורת אמת ר' פנחס ראובן ול ר.מ שליט''א

 

 

דילוג לתוכן