הלכות שגגות - פרק רביעי - היד החזקה לרמב"ם

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר משנה תורה לרמב"ם - היד החזקה לרמב"ם הלכות שגגות - פרק רביעי - היד החזקה לרמב"ם

א הָעוֹשֶׂה עֲבֵרוֹת הַרְבֵּה בְּהֶעְלֵם אַחַת חַיָּב חַטָּאת עַל כָּל אַחַת וְאַחַת אֲפִלּוּ עָשָׂה הָאַרְבָּעִים וְשָׁלֹשׁ אֵלּוּ שֶׁמָּנִינוּ בְּהֶעְלֵם אַחַת חַיָּב אַרְבָּעִים וְשָׁלֹשׁ חַטָּאוֹת. וְכֵן אִם עָשָׂה מַעֲשֶׂה אֶחָד שֶׁהוּא חַיָּב עָלָיו מִשּׁוּם שֵׁמוֹת הַרְבֵּה חַיָּב עַל כָּל שֵׁם וְשֵׁם וְהוּא שֶׁהָיוּ הָאִסּוּרִין כֻּלָּן בָּאִין כְּאַחַת אוֹ אִסּוּר מוֹסִיף אוֹ אִסּוּר כּוֹלֵל. כֵּיצַד. הַשּׁוֹחֵט בֶּהֱמַת קָדָשִׁים חוּץ לָעֲזָרָה בְּשַׁבָּת לַעֲבוֹדָה זָרָה חַיָּב שָׁלֹשׁ חַטָּאוֹת. מִשּׁוּם שׁוֹחֵט קָדָשִׁים בַּחוּץ וּמִשּׁוּם מְחַלֵּל שַׁבָּת וּמִשּׁוּם עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהֲרֵי שְׁלֹשֶׁת הָאִסּוּרִין בָּאִין כְּאַחַת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּאוֹמֵר בִּגְמַר זְבִיחָה הוּא עוֹבֵד אוֹתָהּ. אֲבָל אִם לֹא הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ לְכָךְ מִשֶּׁיִּשְׁחֹט בָּהּ מְעַט לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה תֵּאָסֵר וְאֵינוֹ חַיָּב מִשּׁוּם שְׁחוּטֵי חוּץ עַד שֶׁיִּשְׁחֹט שְׁנַיִם אוֹ רֹב שְׁנַיִם. וְנִמְצָא כְּשֶׁגָּמַר הַשְּׁחִיטָה שָׁחַט בְּהֵמָה הָאֲסוּרָה לְקָרְבָּן שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם שׁוֹחֵט בַּחוּץ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. הָיְתָה חַטָּאת הָעוֹף וְהָיָה חֲצִי קָנֶה שֶׁלָּהּ פָּגוּם וְהוֹסִיף בּוֹ כָּל שֶׁהוּא בְּשַׁבָּת לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה חַיָּב שָׁלֹשׁ חַטָּאוֹת שֶׁהֲרֵי שְׁלֹשֶׁת הָאִסּוּרִין בָּאִים כְּאַחַת. וְכֵן הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת חַיָּב שְׁתֵּי חַטָּאוֹת מִפְּנֵי שֶׁשְּׁנֵי הָאִסּוּרִין בָּאִין כְּאַחַת. הַבָּא עַל אֵשֶׁת אָחִיו הַקַּיָּם כְּשֶׁהִיא נִדָּה מֵבִיא שָׁלֹשׁ חַטָּאוֹת מִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ וּמִשּׁוּם אֵשֶׁת אָח וְהֵן שְׁנֵי אִסּוּרִין הַבָּאִין כְּאַחַת וּמִשּׁוּם נִדָּה שֶׁהוּא אִסּוּר מוֹסִיף שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁנִּתְוַסֵּף בָּהּ אִסּוּר זֶה לְבַעְלָהּ נוֹסַף לִיבָמָהּ. וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. הַבָּא עַל אָבִיו חַיָּב שְׁתַּיִם אַחַת מִשּׁוּם (ויקרא יח-ז) 'עֶרְוַת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה' וּמִשּׁוּם (ויקרא יח-כב) 'וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב'. וְכֵן הַבָּא עַל אֲחִי אָבִיו חַיָּב שְׁתַּיִם שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח-יד) 'עֶרְוַת אֲחִי אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה'. הַבָּא עַל הַזָּכוּר וְהֵבִיא זָכוּר עָלָיו בְּהֶעְלֵם אַחַת אַף עַל פִּי שֶׁהֵן שְׁנֵי גּוּפִין אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת שֶׁנֶּאֱמַר וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב הַשּׁוֹכֵב וְהַנִּשְׁכָּב שֵׁם אֶחָד הוּא. וְכֵן הַבָּא עַל הַבְּהֵמָה וְהֵבִיא בְּהֵמָה עָלָיו בְּהֶעְלֵם אַחַת אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת. עָשׂוּ הַשּׁוֹכֵב וְהַנִּשְׁכָּב בִּבְהֵמָה וְזָכוּר כִּבְעִילָה אַחַת:

כסף משנה העושה עבירות הרבה בהעלם אחת וכו'. בריש כריתות: וכן אם עשה מעשה אחד שהוא חייב עליו משום שמות הרבה וכו'. בס''פ ד' אחין (דף ל"ד) פלוגתא דתנאי ופסק כסתם מתני'. ומ''ש כיצד השוחט בהמת קדשים וכו' עד שהרי שלשת האיסורין באים כאחד. בפ''ב דחולין (דף מ'). ומ''ש בד''א באומר בגמר זביחה הוא עובד וכו' וכן מ''ש היתה חטאת העוף וכו'. גם זה שם. ומ''ש וכן העושה מלאכה ביוה''כ וכו'. ברייתא בס''פ גיד הנשה (דף ק"א:): הבא על אשת אחיו הקיים וכו'. משנה בס''פ ארבעה אחין (דף ל"ג:). ודע דבמתני' אמרינן שאם היו אחיות חייב עליה משום אחות אשה דה''ל איסור כולל ואיני יודע למה השמיטו רבינו. והר''י קורקוס ז''ל כתב שהטעם משום דאיסור אחות אשה הוא איסור כולל ובכל זה הפרק לא הזכיר איסור כולל כי אם בפ''ו: הבא על אביו חייב שתים וכו' וכן הבא על אחי אביו חייב שתים וכו'. מימרא בפ' ד' מיתות (דף נ"ד): הבא על הזכור והביא זכור עליו וכו' וכן הבא על הבהמה והביא בהמה עליו וכו'. שם ובריש כריתות (דף ג') פלוגתא דרבי ישמעאל ור''ע ופסק כר''ע, ועיין במה שכתב רבינו בפרק שאחר זה:

ב יֵשׁ בּוֹעֵל בְּעִילָה אַחַת וְחַיָּב עָלֶיהָ שְׁמוֹנֶה חַטָּאוֹת. כֵּיצַד. יַעֲקֹב שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּת מִזִּלְפָּה וּשְׁמָהּ תִּמְנַע. נָשָׂא לָבָן תִּמְנַע וְהוֹלִיד מִמֶּנָּה בַּת וּשְׁמָהּ סֶרַח. וְאֵין לְלָבָן בַּת אֶלָּא רָחֵל לְבַדָּהּ. נִמְצֵאת סֶרַח בַּת בַּת יַעֲקֹב וַאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ מֵאָבִיהָ הֵן שְׁנֵי אִסּוּרִין הַבָּאִין כְּאַחַת. נִשֵּׂאת סֶרַח לִרְאוּבֵן וְנֶאֶסְרָה עַל שְׁאָר בְּנֵי יַעֲקֹב נוֹסָף בָּהּ אִסּוּר לְיַעֲקֹב וַהֲרֵי הִיא כַּלָּתוֹ. מֵת רְאוּבֵן אוֹ גֵּרֵשׁ וְנִשֵּׂאת סֶרַח זוֹ לַאֲחִי יַעֲקֹב מֵאִמּוֹ מִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֶסְרָה עַל שְׁאָר אֲחֵי יַעֲקֹב נוֹסַף לְיַעֲקֹב בָּהּ אִסּוּר אֵשֶׁת אָחִיו. מֵת אוֹ גֵּרֵשׁ וְנִשֵּׂאת סֶרַח זוֹ לְיִשְׁמָעֵאל מִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֶסְרָה עַל שְׁאָר אֲחֵי יִשְׁמָעֵאל נוֹסַף לְיַעֲקֹב בָּהּ אִסּוּר אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו. מֵת יִשְׁמָעֵאל וְנָפְלָה לְיִבּוּם לִפְנֵי יִצְחָק וְעָבַר יִצְחָק וְיִבְּמָהּ אַף עַל פִּי שֶׁהִיא שְׁנִיָּה לוֹ מִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֶסְרָה עַל שְׁאָר אֶחָיו נוֹסַף בָּהּ אִסּוּר לְיַעֲקֹב מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָבִיו וּמִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁשְּׁנֵי הָאִסּוּרִין בָּאִין כְּאַחַת. אִם שָׁגַג יַעֲקֹב וּבָא עַל סֶרַח זוֹ כְּשֶׁהִיא נִדָּה בְּחַיֵּי יִצְחָק בַּעְלָהּ וּבְחַיֵּי רָחֵל אֵשֶׁת יַעֲקֹב הֲרֵי זֶה חַיָּב עָלֶיהָ שְׁמוֹנֶה חַטָּאוֹת. מִשּׁוּם בַּת בִּתּוֹ. וּמִשּׁוּם אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ. וּמִשּׁוּם כַּלָּתוֹ. וּמִשּׁוּם אֵשֶׁת אָחִיו. וּמִשּׁוּם אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו. וּמִשּׁוּם אֵשֶׁת אָבִיו. וּמִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ. וּמִשּׁוּם נִדָּה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

כסף משנה יש בועל בעילה אחת וחייב עליה ח' חטאות וכו'. משנה בפ''ג דכריתות (דף י"ג): ומה שכתב רבינו ונשאת סרח זו לאחי יעקב מאמו. כלומר שאילו אחי יעקב מאביו נשאה לא היה שייך לומר שיבמה יצחק שהרי היתה ערוה עליו שהרי היא כלתו ואם כן אין כאן איסור אשת אב. ומה שכתוב בספרים נוסף בה איסור ליעקב משום אשת אביו ומשום אשת אח. טעות סופר וצריך למחוק משום אשת אח ולכתוב במקומו משום אשת איש וכן מצאתי בספר מוגה:

ג כָּל אֵלּוּ שֶׁתֵּאָסֵר זוֹ הָעֶרְוָה עֲלֵיהֶן בְּאִסּוּר מוֹסִיף. צָרִיךְ שֶׁיְּהוּ הָאֲנָשִׁים הָאֲחֵרִים מְצוּיִין בָּעוֹלָם כְּדֵי שֶׁתֵּאָסֵר עֲלֵיהֶן וּמִתּוֹךְ שֶׁתֵּאָסֵר עֲלֵיהֶן יִתְוַסֵּף אִסּוּר אַחֵר לָזֶה. אֲבָל אִם אֵינָן מְצוּיִין אֵין אוֹמְרִין הוֹאִיל אִלּוּ הָיָה לָזֶה בָּנִים אוֹ אַחִים הָיְתָה נֶאֶסְרָה עֲלֵיהֶן יִתְוַסֵּף בָּהּ אִסּוּר לַזָּקֵן. שֶׁהֲרֵי אֵין שָׁם עַתָּה לֹא בֵּן וְלֹא אָח. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן:

כסף משנה ומה שכתב כל אלו שתאסר זו הערוה עליהם באיסור מוסיף צריך שיהיו האנשים האחרים מצויים בעולם וכו'. נלמד מדאמרינן בגמרא שם (דף פ"ו:) ומי אית לרבי יוסי איסור חל על איסור וכו' ותירצו כגון דאיכא ברא לסבא וכו':

ד מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי שָׁלֹשׁ נָשִׁים. וּבָא עַל אִמָּהּ שֶׁל אַחַת מֵהֶן שֶׁהִיא אֵם אִמָּהּ שֶׁל שְׁנִיָּה שֶׁהִיא אֵם אָבִיהָ שֶׁל שְׁלִישִׁית. אַף עַל פִּי שֶׁזְּקֵנָה זוֹ הִיא חֲמוֹתוֹ וְאֵם חֲמוֹתוֹ וְאֵם חָמִיו וּשְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת הֵן וְאִסּוּר בַּת אַחַת הִיא אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּאִשָּׁה וּבִתָּהּ וּבַת בְּנָהּ וּבַת בִּתָּהּ (ויקרא יח-יז) 'שַׁאֲרָה הֵנָּה זִמָּה הִיא'. הַכָּתוּב עָשָׂה שְׁלֹשָׁה גּוּפִין כְּגוּף אֶחָד לְפִיכָךְ יֵחָשְׁבוּ הַשְּׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת כְּשֵׁם אֶחָד:

כסף משנה מי שהיה נשוי ג' נשים וכו'. משנה בכריתות שם:

ה אֲבָל הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ שֶׁהִיא אֲחוֹת אָבִיו וְהִיא אֲחוֹת אִמּוֹ חַיָּב שָׁלֹשׁ חַטָּאוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כ-יז) 'עֶרְוַת אֲחוֹתוֹ גִּלָּה'. חַיָּב עַל אֲחוֹתוֹ בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא אֲחוֹת אִמּוֹ וַאֲחוֹת אָבִיו. וְהֵיאַךְ תִּהְיֶה זֹאת כְּגוֹן שֶׁבָּא עַל אִמּוֹ וְהוֹלִיד מִמֶּנָּה שְׁתֵּי בָּנוֹת וּבָעַל אַחַת מִבְּנוֹתָיו וְהוֹלִיד מִמֶּנָּה בֵּן. כְּשֶׁיָּבוֹא הַמַּמְזֵר הַזֶּה עַל הַבַּת הַשֵּׁנִית. שֶׁהִיא אֲחוֹת אִמּוֹ הַמַּמְזֶרֶת. שֶׁהִיא אֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו. שֶׁהִיא אֲחוֹת אָבִיו מֵאִמּוֹ. חַיָּב שָׁלֹשׁ חַטָּאוֹת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

כסף משנה אבל הבא על אחותו שהוא אחות אביו וכו'. גם זה משנה שם (דף ט"ו) וגמרא בריש כריתות (דף ב'):

מתוך היד החזקה לרמב"ם - משנה תורה לרמב"ם

לעילוי נשמת רבנו משה בן רבי מימון - ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים והמתים.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) לתורת אמת ר' פנחס ראובן ול ר.מ שליט''א

 

 

דילוג לתוכן