הלכות שאר אבות הטומאות - פרק עשרים - היד החזקה לרמב"ם

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר משנה תורה לרמב"ם - היד החזקה לרמב"ם הלכות שאר אבות הטומאות - פרק עשרים - היד החזקה לרמב"ם

א כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא רְשׁוּת הָרַבִּים לְעִנְיַן שַׁבָּת כָּךְ הוּא רְשׁוּת הָרַבִּים לְעִנְיַן טֻמְאָה:

כסף משנה כל מקום שהוא רה''ר וכו'. נלמד ממה שיבא בסמוך:

ב אַרְבַּע אַמּוֹת הַסְּמוּכוֹת לִרְשׁוּת הָרַבִּים הֲרֵי הֵן כִּרְשׁוּת הָרַבִּים לְטֻמְאָה. וְכֵן הַכַּרְמְלִית כְּגוֹן הַיָּם וְהַאִצְטְוַונִית הֲרֵי הֵן כִּרְשׁוּת הָרַבִּים לְטֻמְאָה:

כסף משנה ארבע אמות הסמוכות לר''ה וכו'. פ''ק דבתרא (דף י"ב). ומ''ש וכן הכרמלית וכו'. בסוף פ''ו דטהרות האצטוונית רה''י לשבת ור''ה לטומאה:

ג יֵשׁ שָׁם מְקוֹמוֹת שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵן רְשׁוּת הַיָּחִיד לְשַׁבָּת הֲרֵי הֵן כִּרְשׁוּת הָרַבִּים לְעִנְיַן טֻמְאָה וְאֵלּוּ הֵן. הַשְּׁבִילִין הַמְפֻלָּשִׁין לְשִׁיחִין וּלְבוֹרוֹת וּלְגִתּוֹת וְהַבִּקְעָה הַמֻּקֶּפֶת גָּדֵר בִּימוֹת הַחַמָּה וּבַסִילְקִי מְלָכִים שֶׁהוּא בִּנְיָן רָחָב הַרְבֵּה לַעֲמֹד בּוֹ אַנְשֵׁי הַמֶּרְכָּבָה וְיֵשׁ לוֹ פְּתָחִים הַרְבֵּה פְּתוּחִים לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהַפּוֹרָן וְהוּא הַבִּנְיָן הַגָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי פְּתָחִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה וְחָצֵר שֶׁהָרַבִּים נִכְנָסִין בְּפֶתַח זֶה וְיוֹצְאִין בְּפֶתַח אַחֵר. וְכֵן מְבוֹאוֹת הַיּוֹרְדִים לַיָּם אוֹ לַנָּהָר אַף עַל פִּי שֶׁהֵן גְּדוּרִין מִכָּאן וּמִכָּאן וְרַבִּים מְטַפְּסִין וְעוֹלִין בָּהֶן וְהַבִּימוֹסוֹת וְהַמֶּרְחֲצָאוֹת הֲרֵי הֵן כִּרְשׁוּת הָרַבִּים לְטֻמְאָה. וְכֵן כָּל הָעֲזָרָה כִּרְשׁוּת הָרַבִּים לְטֻמְאָה:

כסף משנה יש שם מקומות וכו' ואלו הם השבילים המפולשים וכו'. שם וכת''ק ואיתא בפ''ב דעירובין (דף כ"ב ע"ב). ומ''ש והבקעה המוקפת וכו'. דין הבקעה פ''ו דטהרות שם ואיתא בפ''ק דשבת (דף ו' ע"ב) וכאוקימתא דרב אשי. ומ''ש ובסילקי וכו' והפורן וכו' וחצר שהרבים וכו'. פ''ו דטהרות. ומ''ש וכן מבואות היורדים לים וכו' והבימוסות והמרחצאות. תוספתא פרק שלישי דטהרות. ומה שכתב וכן כל העזרה וכו'. פירקא קמא דפסחים (דף י"ח ע"ב):

ד גִּנּוֹת הָעִיר שֶׁדֶּרֶךְ הָעִיר עוֹבֶרֶת עֲלֵיהֶן רְשׁוּת הָרַבִּים לְטֻמְאָה:

כסף משנה גנות העיר וכו' עד רה''י לכל. תוספתא דטהרות פ''ז:

ה הַגִּנָּה בִּזְמַן שֶׁהִיא מִשְׁתַּמֶּרֶת רְשׁוּת הַיָּחִיד וּבִזְמַן שֶׁאֵינָהּ מִשְׁתַּמֶּרֶת רְשׁוּת הָרַבִּים לְטֻמְאָה. וְכֵן בַּסִילְקִי גְּדוֹלָה בִּזְמַן שֶׁפּוֹתְחִין אוֹתָהּ רְשׁוּת הָרַבִּים לְטֻמְאָה וּבִזְמַן שֶׁנּוֹעֲלִין אוֹתָהּ רְשׁוּת הַיָּחִיד לַכּל:

ו הַבִּקְעָה הַמֻּקֶּפֶת גָּדֵר בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים רְשׁוּת הַיָּחִיד לְשַׁבָּת וּלְטֻמְאָה וְאִם לֹא הָיְתָה מֻקֶּפֶת הֲרֵי הִיא רְשׁוּת הַיָּחִיד לְטֻמְאָה בִּלְבַד. וּבִקְעָה שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים הֲרֵי הִיא רְשׁוּת הַיָּחִיד לְטֻמְאָה אֲפִלּוּ בִּימוֹת הַחַמָּה. וְאֵלּוּ הֵן יְמוֹת הַחַמָּה מִשֶּׁתֵּעָקֵר הַתְּבוּאָה מִתּוֹכָהּ. וְאֵלּוּ הֵן יְמוֹת הַגְּשָׁמִים מִשֶּׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָּה. בֵּין הָעִגּוּלִים שֶׁל עֲנָבִים לַזּוֹגִין רְשׁוּת הָרַבִּים לְטֻמְאָה:

כסף משנה הבקעה המוקפת גדר וכו'. פ''ו דטהרות וכאוקימתא דרב אשי פרק קמא דשבת (דף ו' ע"ב) ומייתי מתניתין דטהרות בפ''ט דבתרא (דף קנ"ג ע"ב) ואמר רבא לא שאנו אלא שלא עברו עליה ימות הגשמים אבל עברו עליה ימות הגשמים רה''י לכאן ולכאן: ואלו הם ימות החמה וכו' ואלו הם ימות הגשמים וכו'. תוספתא דטהרות פ''ז: בין העגולים של ענבים וכו' עד שכנגדה. בסוף טהרות:

ז כֶּרֶם שֶׁלִּפְנֵי הַבּוֹצְרִים רְשׁוּת הַיָּחִיד וּלְאַחַר הַבּוֹצְרִים רְשׁוּת הָרַבִּים לְטֻמְאָה. אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁהָרַבִּים נִכְנָסִים בְּרוּחַ זוֹ וְיוֹצְאִים בָּרוּחַ שֶׁכְּנֶגְדָהּ. שְׁאָר כָּל הַמְּקוֹמוֹת חוּץ מֵאֵלּוּ שֶׁבֵּאַרְנוּ דִּינָם כְּשֵׁם שֶׁהֵן רְשׁוּת הַיָּחִיד לְשַׁבָּת כָּךְ הֵם רְשׁוּת הַיָּחִיד לְטֻמְאָה:

כסף משנה שאר כל המקומות וכו':

ח וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁאֵינָן רְשׁוּת הַיָּחִיד לְשַׁבָּת וְאַף עַל פִּי כֵן הֵן רְשׁוּת הַיָּחִיד לְטֻמְאָה מִפְּנֵי שֶׁאֵין הָעָם מִשְׁתַּמְּשִׁין בָּהֶן וְאֵלּוּ הֵן. הָאִילָנוֹת וְחוֹרֵי רְשׁוּת הָרַבִּים אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶן אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה. כֵּיצַד. אִילָן שֶׁהוּא עוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְטֻמְאָה בְּתוֹכוֹ עָלָה לְרֹאשׁוֹ סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע סְפֵקוֹ טָמֵא. הִכְנִיס יָדוֹ לְחוֹר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טֻמְאָה סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע סְפֵקוֹ טָמֵא:

כסף משנה ויש מקומות שאינם רשות היחיד וכו': כיצד אילן שהוא עומד ברשות הרבים וכו' עד שהחנות רשות היחיד. טהרות פרק ו':

ט חֲנוּת שֶׁהִיא טְמֵאָה וּפְתוּחָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים סָפֵק נִכְנַס סָפֵק לֹא נִכְנַס סְפֵקוֹ טָהוֹר שֶׁכָּל הַחֲנוּת כְּמוֹ שֶׁרֶץ הַמֻּנָּח בִּרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁסְּפֵק מַגָּעוֹ טָהוֹר. הָיוּ שְׁתֵּי חֲנֻיּוֹת אַחַת טְהוֹרָה וְאַחַת טְמֵאָה וְנִכְנַס לְאַחַת מֵהֶן סָפֵק לְטָמֵא נִכְנַס סָפֵק לְטָהוֹר סְפֵקוֹ טָמֵא שֶׁזֶּה סָפֵק רְשׁוּת הַיָּחִיד * שֶׁהַחֲנוּת רְשׁוּת הַיָּחִיד. וְכֵן בִּקְעָה בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שָׂדוֹת הַרְבֵּה וּבָהּ שָׂדֶה אַחַת טְמֵאָה וְאַחַת טְהוֹרָה וְאָמַר נִכְנַסְתִּי לְבִקְעָה זוֹ וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם נִכְנַסְתִּי לְאוֹתָהּ שָׂדֶה אוֹ לֹא נִכְנַסְתִּי סְפֵקוֹ טָמֵא שֶׁסְּפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד אֲפִלּוּ סְפֵק בִּיאָה טָמֵא:

ההראב"ד שהחנות רה''י. א''א הפירוש הזה חושך ולא אור ומה בין זה לזה אבל רישא שמא לא נכנס כלל וספק ר''ה טהור אבל סיפא ודאי נכנס לרה''י הילכך ספיקו טמא ואע''פ שאמרו כל מה שאתה יכול לרבות ספיקות וספקי ספיקות טמא מ''מ והוא שיכנס למבוי או לבקעה שיש בהם הספק אבל אם לא ידע אם נכנס בהם כלל אם לא נכנס טהור וזה דומה לענין זה:

כסף משנה וכתב הראב''ד שהחנות רשות היחיד א''א הפירוש הזה חשך ולא אור ומה בין זה לזה אבל רישא וכו'. איני יודע למה חרד כל החרדה הזאת לומר שהפי' הזה חשך ולא אור ועוד מה זה שכתב ומה בין זה לזה והלא כבר ביאר רבינו מה בין זה לזה כשהוא חנות אחת טמא הרי כלל החנות דבר טמא שהוא מונח בר''ה ספק נכנס ונטמא ספק לא נכנס טהור כדין ספק טומאה ברשות הרבים אבל כשהם שתי חנויות אחת טמאה ואחת טהורה ונכנס ודאי לאחת מהם ואינו יודע לאיזו מהם הו''ל נכנס לרשות היחיד ואינו יודע אם נטמא דהוי ספק טומאה ברשות היחיד וטמא וכן מבואר בדברי רבינו בפירוש המשנה והוא פירושו של הראב''ד: וכן בקעה בימות הגשמים וכו'. בפרק ששי דטהרות וכחכמים ואיתא בפרק קמא דפסחים (דף י') ופרק חזקת (דף נ"ה) ופרק בתרא דעבודה זרה (דף ע'):

י מָקוֹם שֶׁהָיָה רְשׁוּת הַיָּחִיד וְנַעֲשָׂה רְשׁוּת הָרַבִּים וְחָזַר וְנַעֲשָׂה רְשׁוּת הַיָּחִיד כְּשֶׁהוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד סְפֵקוֹ טָמֵא וּכְשֶׁהוּא רְשׁוּת הָרַבִּים סְפֵקוֹ טָהוֹר:

כסף משנה מקום שהיה רשות היחיד וכו'. שם:

יא דְּבָרִים שֶׁהֵן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים הֲרֵי הֵן כִּרְשׁוּת הָרַבִּים. כֵּיצַד. קֻפָּה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים וְהַטֻּמְאָה בְּתוֹכָהּ סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע סְפֵקוֹ טָהוֹר. הִכְנִיס יָדוֹ לְתוֹכָהּ סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע סְפֵקוֹ טָמֵא. הָיְתָה כְּפִישָׁה נְתוּנָה עַל כְּתֵפוֹ וְכִכַּר תְּרוּמָה כָּרוּךְ בְּסִיב * אוֹ בִּנְיָר וְנָתוּן לְתוֹכָהּ סָפֵק נָגַע בָּהּ אַחֵר סָפֵק לֹא נָגַע סְפֵקוֹ טָמֵא:

ההראב"ד או בנייר ונתון לתוכה ספק נגע. א''א לא ידעתי מהו זה ובתוספתא אמרו ספק נגע ספק לא נגע ספיקו טהור הכניס ידו לתוכה ספיקו טמא:

כסף משנה דברים שהם בר''ה וכו'. תוספתא דטהרות פ''ז: וכתב הראב''ד או בנייר ונתון לתוכה ספק נגע א''א לא ידעתי מהו זה וכו'. ואני אומר שגירסת רבינו בתוספתא לא היתה כגירסת הראב''ד והטעם מבואר שמאחר שהככר שהוא המקבל טומאה נתון לתוכה הרי הוא כרשות היחיד ועוד שכיון שהיא על כתיפו הוי כמונח ברה''י כמו ששנינו בפרק רביעי דטהרות שני רוקים וכו' וכיון שהוא מונח על כתיפו הוי יש בו דעת לישאל וספיקו בכל ענין טמא ואי זה סופר טועה הגיה מדעתו בבא זו לחלק בין הכניס ידו לתוכה ללא הכניס מפני שבבבא ראשונה חילקו בכך ולא שת לבו לזאת דלא שייך לחלק בה בכך כמ''ש ותמהני על אדוננו הראב''ד ז''ל שלא דקדק בכך ואפשר שמפני שהרגיש בכך לא כתב כלשון משיג אלא כמסתפק:

יב חֲמוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים וְטֻמְאָה נְתוּנָה עָלָיו סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע סְפֵקוֹ טָהוֹר. פָּשַׁט יָדוֹ עַל גַּבָּיו סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע סְפֵקוֹ טָמֵא. וְכֵן סֶלַע הַמֻּנָּח בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים וְטֻמְאָה נְתוּנָה עָלָיו סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע סְפֵקוֹ טָהוֹר. עָלָה בְּרֹאשׁ הַסֶּלַע סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע סְפֵקוֹ טָמֵא:

יג הָיָה זָב רוֹכֵב עַל חֲמוֹרוֹ וְזֶה רוֹכֵב עַל חֲמוֹרוֹ וּמְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ סָפֵק נָגַע בַּזָּב סָפֵק לֹא נָגַע. תִּינוֹק טָמֵא מֻרְכָּב עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל אָבִיו וְתִינוֹק טָהוֹר מֻרְכָּב עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל אָבִיו וְהָלְכוּ זֶה בְּצַד זֶה סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע. חֲבִילָה עַל כְּתֵפוֹ וְהָרֹק מֻדְבָּק בַּכֹּתֶל סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע. כֵּלִים שְׁטוּחִין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה וְהַטָּמֵא עוֹבֵר סָפֵק הֵסִיט סָפֵק לֹא הֵסִיט הַכּל טָהוֹר: בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעָן

כסף משנה ומ''ש היה זב רוכב על חמורו וכו' עד סוף הפרק. שם בתוספתא וכרבי יוסי מחבירו: סליקו הלכות אבות הטומאות

מתוך היד החזקה לרמב"ם - משנה תורה לרמב"ם

לעילוי נשמת רבנו משה בן רבי מימון - ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים והמתים.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) לתורת אמת ר' פנחס ראובן ול ר.מ שליט''א

 

 

דילוג לתוכן