הלכות קידוש החודש - פרק תשעה עשר - היד החזקה לרמב"ם

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר משנה תורה לרמב"ם - היד החזקה לרמב"ם הלכות קידוש החודש - פרק תשעה עשר - היד החזקה לרמב"ם

א לְפִי שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁבּכְלַל דִּבָרִים שֶׁהָיוּ בּוֹדְקִין בָּהֶן אֶת הָעֵדִים אוֹמְרִין לָהֶן לְהֵיכָן הָיָה הַיָּרֵחַ נוֹטֶה. כָּשֵׁר בְּעֵינַי לְהוֹדִיעַ דֶּרֶךְ חֶשְׁבּוֹן דָּבָר זֶה. וְאֵין אֲנִי מְדַקְדֵּק בּוֹ לְפִי שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל בִּרְאִיָּה כְּלָל. וּתְחִלַּת חֶשְׁבּוֹן זֶה לֵידַע נְטִיַּת הַמַּזָּלוֹת תְּחִלָּה:

פירוש לפי שאמרו חכמים וכו' להיכן היה הירח נוטה וכו'. פירוש לצפון השמש או לדרומה וכו' נניח [ציור ס''א] עגולת משוה היום אבג''ד ועגולת המזלות אהג''ז וג' ראש טלה וא' ראש מאזנים וז' ראש סרטן וה' ראש גדי, ומנקודת ג' תתחיל השמש לנטות עד ז' סוף הנטייה בצפון וחוזרת ומתקרבת עד נקודת א' ממשוה היום. וחוזרת ומתרחקת ממנה אל הדרום עד סוף הנטייה והוא ראש גדי והיא נקודת ה' ומתקרבת עד שתגיע לראש טלה:

ב הָעֲגֻלָּה שֶׁהִיא עוֹבֶרֶת בְּמַחֲצִית הַמַּזָּלוֹת שֶׁבָּהּ מַהֲלָךְ הַשֶּׁמֶשׁ. אֵינָהּ עוֹבֶרֶת בְּאֶמְצַע הָעוֹלָם מֵחֲצִי הַמִּזְרָח לַחֲצִי הַמַּעֲרָב. אֶלָּא נוֹטָה הִיא מֵעַל הַקַּו הַשָּׁוֶה הַמְסַבֵּב בְּאֶמְצַע הָעוֹלָם כְּנֶגֶד צָפוֹן וְדָרוֹם. חֶצְיָהּ נוֹטֶה לַצָּפוֹן וְחֶצְיָהּ נוֹטֶה לַדָּרוֹם:

ג וּשְׁתֵּי נְקֻדּוֹת יֵשׁ בָּהּ שֶׁפּוֹגַעַת בָּהֶן בַּעֲגֻלַּת הַקַּו הַשָּׁוֶה הַמְסַבֵּב בְּאֶמְצַע הָעוֹלָם. הַנְּקֻדָּה הָאַחַת רֹאשׁ מַזַּל טָלֶה. הַנְּקֻדָּה הַשְּׁנִיָּה שֶׁכְּנֶגְדָּהּ רֹאשׁ מַזַּל מֹאזְנַיִם. וְנִמְצְאוּ שִׁשָּׁה מַזָּלוֹת נוֹטוֹת לַצָּפוֹן מִתְּחִלַּת טָלֶה עַד סוֹף בְּתוּלָה. וְשִׁשָּׁה נוֹטוֹת לַדָּרוֹם מִתְּחִלַּת מַזַּל מֹאזְנַיִם עַד סוֹף מַזַּל דָּגִים:

ד וּמֵרֹאשׁ מַזַּל טָלֶה יַתְחִילוּ הַמַּזָּלוֹת לִנְטוֹת מְעַט מְעַט וּלְהִתְרַחֵק מֵעַל הַקַּו הַשָּׁוֶה כְּנֶגֶד הַצָּפוֹן עַד רֹאשׁ סַרְטָן. וְיִהְיֶה רֹאשׁ סַרְטָן רָחוֹק מֵעַל הַקַּו הַשָּׁוֶה לְרוּחַ הַצָּפוֹן שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים מַעֲלוֹת וַחֲצִי מַעֲלָה בְּקֵרוּב. וְיַחְזְרוּ הַמַּזָּלוֹת לְהִתְקָרֵב לַקַּו הַשָּׁוֶה מְעַט מְעַט עַד רֹאשׁ מֹאזְנַיִם שֶׁהוּא עַל הַקַּו הַשָּׁוֶה. וּמֵרֹאשׁ מֹאזְנַיִם יַתְחִילוּ לִנְטוֹת וּלְהִתְרַחֵק כְּנֶגֶד רוּחַ דָּרוֹם עַד רֹאשׁ גְּדִי. וְיִהְיֶה רֹאשׁ גְּדִי רָחוֹק מֵעַל הַקַּו הַשָּׁוֶה לְרוּחַ דָּרוֹם שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים מַעֲלוֹת וַחֲצִי מַעֲלָה. וְיַחְזְרוּ הַמַּזָּלוֹת לְהִתְקָרֵב מְעַט מְעַט כְּנֶגֶד הַקַּו הַשָּׁוֶה עַד רֹאשׁ טָלֶה:

ה נִמְצָא רֹאשׁ טָלֶה וְרֹאשׁ מֹאזְנַיִם מְסַבֵּב עַל הַקַּו הַשָּׁוֶה. וּלְפִיכָךְ כְּשֶׁתִּהְיֶה הַשֶּׁמֶשׁ בִּשְׁנֵי רָאשִׁים אֵלּוּ לֹא תִּהְיֶה נוֹטָה לֹא לַצָּפוֹן וְלֹא לַדָּרוֹם. וְתִזְרַח בַּחֲצִי מִזְרָח וְתִשְׁקַע בַּחֲצִי מַעֲרָב. וְיִהְיֶה הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה שָׁוִין בְּכָל הַיִּשּׁוּב:

פירוש ויהיה היום והלילה שוים בכל היישוב. לפי שכל שתי עגולות גדולות כל אחת חותכת חברתה על מחציתה וכל אופק ואופק עגולה גדולה ועגולת משוה היום עגולה גדולה החצי הגלוי ממשוה היום על הארץ הוא זמן היום וחציה האחר נסתר תחת הארץ והוא זמן הלילה. והראיה שעגולת משוה היום עגולה גדולה לפי שהיא חוגרת גלגל תשיעי ובראש טלה ומאזנים השמש באלו שתי הנקודות נוכח משוה היום. לפיכך עגולת כל אופק ואופק חולקת עגולת משוה היום על מחציתה. לפיכך יהיה היום והלילה שוים בכל היישוב כשתהיה השמש בראש טלה או בראש מאזנים:

ו הֲרֵי נִתְבָּרֵר לְךָ שֶׁכָּל מַעֲלָה וּמַעֲלָה מִמַּעֲלוֹת הַמַּזָּלוֹת נוֹטָה לַצָּפוֹן אוֹ לַדָּרוֹם וְיֵשׁ לִנְטִיָּתָהּ שִׁעוּר. (וְרֹב) [וְרֹחַב] הַנְּטִיָּה לֹא תִּהְיֶה יוֹתֵר עַל שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים מַעֲלוֹת וַחֲצִי בְּקֵרוּב:

ז וְאֵלּוּ הֵם הַשִּׁעוּרִים שֶׁל נְטִיּוֹת לְפִי מִנְיַן הַמַּעֲלוֹת שֶׁל מַזָּלוֹת. וְהַתְחָלָה מַתְחֶלֶת מַזַּל טָלֶה. י' מַעֲלוֹת נְטִיָּתָם ד' מַעֲלוֹת. כ' מַעֲלוֹת נְטִיָּתָם ח' מַעֲלוֹת. ל' מַעֲלוֹת נְטִיָּתָם י''א מַעֲלוֹת וּמֶחֱצָה. וּמ' מַעֲלוֹת נְטִיָּתָם ט''ו מַעֲלוֹת. נ' מַעֲלוֹת נְטִיָּתָם י''ח מַעֲלוֹת. ס' מַעֲלוֹת נְטִיָּתָם כ' מַעֲלוֹת. ע' מַעֲלוֹת נְטִיָּתָם כ''ב מַעֲלוֹת. פ' מַעֲלוֹת נְטִיָּתָם כ''ג מַעֲלוֹת. צ' מַעֲלוֹת נְטִיָּתָם כ''ג מַעֲלוֹת וַחֲצִי מַעֲלָה:

ח וְאִם יִהְיוּ אֲחָדִים בְּמִנְיָן תִּקַּח לָהֶם מְנָתָם מִבֵּין שְׁתֵּי הַנְּטִיּוֹת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בַּשֶּׁמֶשׁ וּבַיָּרֵחַ. כֵּיצַד. חָמֵשׁ מַעֲלוֹת נְטִיָּתָם שְׁתֵּי מַעֲלוֹת. וְאִם הָיָה מִנְיַן הַמַּעֲלוֹת כ''ג נְטִיָּתָם ט' מַעֲלוֹת. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ בְּכָל הָאֲחָדִים שֶׁהֵן עִם הָעֲשָׂרוֹת:

ט וּמֵאַחַר שֶׁתֵּדַע הַנְּטִיָּה שֶׁל מַעֲלוֹת מֵאַחַת עַד צ'. תֵּדַע נְטִיָּתָם כֻּלָּן כְּדֶרֶךְ שֶׁהוֹדַעְנוּךָ בְּרֹחַב הַיָּרֵחַ. שֶׁאִם הָיָה הַמִּנְיָן יֶתֶר עַל צ' עַד ק''פ תִּגְרַע אוֹתוֹ מִק''פ. וְאִם הָיָה יוֹתֵר עַל ק''פ עַד ר''ע תִּגְרַע מִמֶּנּוּ ק''פ. וְאִם הָיָה יוֹתֵר עַל ר''ע עַד ש''ס תִּגְרַע אוֹתוֹ מִש''ס. וְהַנִּשְׁאָר תֵּדַע נְטִיָּתוֹ וְהוּא נְטִיַּת אוֹתוֹ הַמִּנְיָן שֶׁבְּיָדְךָ בְּלֹא גֵּרָעוֹן וְלֹא תּוֹסֶפֶת:

פירוש ומאחר שתדע הנטייה של מעלות וכו'. שאם יהיה הקשת ק''נ מתחלת מזל טלה עד סוף סרטן [ציור ס''ב] והוא קשת ג''ט תגרע אותו מק''פ והוא קשת ג''א ישאר ס' מעלות והוא קשת ש''א, ונטייתה כמו נטיית קשת ג''ר והוא ס' ונטייתה קשת ק''ר שהיא כמו ש''ת, ואם יהיה הקשת ר''י הוא קשת ג''ז א''ח נגרע ממנו ק''פ והוא קשת גז''א ישאר ל' והוא מזל מאזנים. ואם יהיה ש' והוא קשת גזא''מ תגרע אותו מש''ס ישאר ששים והוא קשת מ''ג. ועל הדרך הזאת בכל קשת וקשת:

י אִם תִּרְצֶה לֵידַע כַּמָּה מַעֲלוֹת הוּא הַיָּרֵחַ נוֹטֶה מֵעַל הַקַּו הַשָּׁוֶה כְּנֶגֶד צְפוֹן הָעוֹלָם אוֹ כְּנֶגֶד דְּרוֹם הָעוֹלָם. תֵּדַע תְּחִלָּה כַּמָּה נְטִיַּת הַמַּעֲלָה שֶׁהִיא מְקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֲמִתִּי וּלְאֵי זֶה רוּחַ הִיא נוֹטָה לַצָּפוֹן אוֹ לַדָּרוֹם. וְתַחֲזֹר וְתַחְשֹׁב וְתוֹצִיא רֹחַב הַיָּרֵחַ הָרִאשׁוֹן וְתִרְאֶה אִם הוּא צְפוֹנִי אוֹ דְּרוֹמִי. אִם נִמְצְאוּ רֹחַב הַיָּרֵחַ וּנְטִיַּת מַעֲלָתוֹ בְּרוּחַ אַחַת כְּגוֹן שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם צְפוֹנִים אוֹ דְּרוֹמִיִּים תְּקַבֵּץ שְׁנֵיהֶם. וְאִם נִמְצְאוּ בִּשְׁתֵּי רוּחוֹת כְּגוֹן שֶׁהָיָה הָאֶחָד דְּרוֹמִי וְהָאֶחָד צְפוֹנִי. תִּגְרַע הַמְּעַט מִשְּׁנֵיהֶם מִן הָרַב וְהַנִּשְׁאָר הוּא מֶרְחַק הַיָּרֵחַ מֵעַל הַקַּו הַשָּׁוֶה בְּאוֹתָהּ הָרוּחַ שֶׁהָיָה בָּהּ הָרַב בִּשְׁנֵיהֶם:

פירוש אם תרצה לידע כמה מעלות הוא הירח נוטה מעל וכו'. לפי שהגלגל הנוטה הוא רחוק מעל עגולת המזלות וגלגל המזלות נוטה מעל עגולת משוה היום ונניח [ציור ס''ג א'] לעגולת משוה היום עגולת אבג''ד ועגולת המזלות אהג''ז וגלגל הנוטה אחג''ט, וגלגל הנוטה פעם יפגע בעגולת המזלות בנקודה שפוגעת עגולת המזלות בעגולת משוה היום, ופעם פוגעת בה בנקודה אחרת, ונניח בתחלה שפוגעת בה על שתי נקודת השווי והן א''ג ופעם תפגע בה על ב' נקודות אחרות והם ח''ט ותהיה נקודת סוף הנטיה בצפון בצורה השניה [ציור ס''ג ב'] נקודת כ' ובדרום נקודת ל'. וכשיהיה הירח על קשת אט''ג בצורה הא' יהיה נוטה לצפון וכשיהיה על קשת אח''ג יהיה בדרום וכשיהיה בנקודה ח' תהיה נטייתו בצפון כ''ח מעלות ול''ה חלקים לפי שסוף נטיית המזלות מעל משוה היום והוא קשת ח''ב כ''ג מעלות ול''ה חלקים וסוף נטיית גלגל הנוטה מעל המזלות חמש מעלות והוא קשת ה''ח. לפיכך יהיה קשת מרחק הירח ממשוה היום קשת ב' ה''ח, וכשיהיה בנקודה אחרת כמו נקודת כ' יהיה רחבו מעל המזלות קשת כ''ל ומרחק המזלות ממשוה היום ל''מ לפיכך יהיה מרחק הירח ממשוה היום קשת כל''מ, וכן הדין בכל קשת וקשת, לפיכך אמר אם נמצאו רוחב הירח ונטייתו ברוח אחת כמו זה המשל לפי ששניהם צפוניים כי קשת ה''ח וקשת כ''ל צפונית מעל המזלות וקשת ח''ב וקשת כ''מ צפונית מעל משוה היום, וכן הדין בדרום כמו שנאמר שהיה רחבו מעל המזלות קשת ט''ז או קשת ס''ע, ונטיית המזלות מעל משוה היום גם לדרום קשת ז''ד או קשת פ''ע לפיכך כשיהיה הירח בנקודת ט' בדרום תהיה נטייתו מעל משוה היום אל הדרום קשת טז''ד וכשיהיה הירח בנקודת ס' תהיה נטייתו מעל משוה היום אל הדרום קשת פע''ס, ואם תפגע עגולת הנוטה בעגולת המזלות על ב' נקודת השווי והם בצורה ראשונה נקודת א' או נקודת ג' וגם הירח על הנקודה ויהיה הירח בראש או בזנב ממקום השווי או יהיה הירח בנקודת הראש או הזנב שלא במקום השווי והם בצורה השנייה והם נקודת ח' או נקודת ט' יהיה מרחקו ממשוה היום הוא מרחק מעלתו לפי שאין לו רוחב לפי שהוא על גלגל המזלות מפני שהוא במקום הפגיעה, ואם יהיה בנקודה אחרת כמו נקודת מ' מן הצורה השניה יהיה רחבו מעל המזלות מ''נ ומרחקו ממשוה היום מ''צ ושניהם בצפון, ואם יהיה רוחב בצפון ע''פ ומרחקו ממשוה היום פ''ס פחות מן הרוחב בקשת ע''פ, לפיכך אמר אם נמצאו בשתי רוחות כגון שהיה האחד דרומי והשני צפוני תגרע מעט משניהם מן הרוחב, לפיכך בזו הצורה תגרע קשת ע''פ והוא מרחק המזלות מן הנוטה והנשאר יהיה מרחק הנוטה ממשוה היום וכן הדין בכל קשת וקשת. כיצד כבר ידעת שהירח היה במזל שור בי''ח מעלות תהיה נטייתה בצפון על הדרך שלמדנו אם יהיו אחדים עם העשרות י''ז מעלות ומ''ב חלקים, ולפי שרוחב הירח בזה המקום היה צפוני כ' מעלות וכ''ו חלקים והרי שניהם ברוח אחת הרוחב והנטייה נקבץ אותם יהיה כללם כ' מעלות ול''ח חלקים בצפון וזהו מרחק הירח ממשוה היום:

יא כֵּיצַד בָּאנוּ לֵידַע כַּמָּה הַיָּרֵחַ נוֹטֶה מֵעַל הַקַּו הַשָּׁוֶה בְּלֵיל הָרְאִיָּה שֶׁהוּא שֵׁנִי לְחֹדֶשׁ אִיָּר מִשָּׁנָה זוֹ. וּכְבָר יָדַעְתָּ שֶׁמַּעֲלַת הַיָּרֵחַ הָיְתָה י''ט מִמַּזַּל שׁוֹר. נְטִיָּתָהּ בַּצָּפוֹן כְּמוֹ י''ח מַעֲלוֹת. וְרֹחַב הַיָּרֵחַ הָיָה בַּדָּרוֹם כְּמוֹ ד' מַעֲלוֹת. תִּגְרַע הַמְּעַט מִן הָרַב יִשָּׁאֵר י''ד מַעֲלוֹת. וְנִמְצָא הַיָּרֵחַ רָחוֹק מֵעַל הַקַּו הַשָּׁוֶה י''ד מַעֲלוֹת לְרוּחַ צָפוֹן. שֶׁהֲרֵי הַמִּנְיָן הָרַב שֶׁהוּא שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת הָיָה צְפוֹנִי. וְכָל חֶשְׁבּוֹן זֶה בְּקֵרוּב בְּלֹא דִּקְדּוּק לְפִי שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל בִּרְאִיָּה:

יב אִם תִּרְצֶה לֵידַע לְאֵי זוֹ רוּחַ מֵרוּחוֹת הָעוֹלָם יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ נוֹטֶה. תַּחְשֹׁב וְתֵדַע מֶרְחַקּוֹ מֵעַל הַקַּו הַשָּׁוֶה. אִם יִהְיֶה עַל הַקַּו הַשָּׁוֶה אוֹ קָרוֹב מִמֶּנּוּ בִּשְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת בַּצָּפוֹן אוֹ בַּדָּרוֹם. יֵרָאֶה מְכֻוָּן כְּנֶגֶד אֶמְצַע מַעֲרָב וְתֵרָאֶה פְּגִימָתוֹ מְכֻוֶּנֶת כְּנֶגֶד מִזְרַח הָעוֹלָם בְּשָׁוֶה:

פירוש אם תרצה לידע לאיזה רוח מרוחות העולם וכו'. [ציור ס''ד א'] נניח א''ב גדה''ו אופק ירושלים ורחבה ל''ב מעלות ועגולת המזלות גז''ו ועגולת משוה היום בז''ה וב' חצי המזרח וה' חצי מערב ועגולת אז''ד הוא גלגל הירח הנוטה והשמש שוקעת בנקודת ו' והירח גבוה על האופק המערבי י' מעלות על נקודת ח' והוא קרוב מחצי מערב מכוון כנגד חצי מערב והוא המאיר ממנו והאפל לצד מזרח אבל ב' קרניו מן המאיר פונים לחצי מזרח כגון זו הצורה. בזו הצורה הב' [ציור ס''ד ב'] הירח רחוק מעל הקו השוה והוא עגולת גז''ו לצפון והוא נראה בין מערב העולם והוא נקודת ו' אל הצפון על נקודת ח'. וגם בזו הצורה האופק אבגדה''ו ועגולת משוה היום עגולת גז''ו והמזלות בט''ה והנוטה אזח''ד והירח נראה בין מערב העולם והוא נקודת ו' ובין צפונו והיא פאת כ'. ופגיעתו נוטה מן המזרח והוא נקודת ג' כנגד דרום העולם, והוא פאת ל', ובצורה הג' [ציור ס''ד ג']. האופק אבגדה''ו ומשוה היום אז''ד והמזלות בז''ה וגלגל הנוטה גח''ו והירח ט' והשמש נקודת ה' שוקעת והירח נראה בין מערב העולם והיא נקודת ד' ובין דרומו והיא פאת כ' ופגימתו נוטה מן מזרח העולם והיא נקודת א' לצד צפון העולם והוא פאת נקודת ל' ושני קרניו כנגד מזרח העולם והוא נקודת א' ובין צפונו והיא ל':

יג וְאִם יִהְיֶה רָחוֹק מֵעַל הַקַּו הַשָּׁוֶה לִצְפוֹן הָעוֹלָם. יֵרָאֶה בֵּין מַעֲרַב הָעוֹלָם וּבֵין צְפוֹנוֹ. וְתֵרָאֶה פְּגִימָתוֹ נוֹטָה מִכְּנֶגֶד מִזְרַח הָעוֹלָם כְּנֶגֶד דְּרוֹם הָעוֹלָם:

יד וְאִם הָיָה רָחוֹק מֵעַל הַקַּו הַשָּׁוֶה לִדְרוֹם הָעוֹלָם. יֵרָאֶה בֵּין מַעֲרַב הָעוֹלָם וּבֵין דְּרוֹמוֹ. וְתֵרָאֶה פְּגִימָתוֹ נוֹטָה מִכְּנֶגֶד מִזְרַח הָעוֹלָם כְּנֶגֶד צְפוֹן הָעוֹלָם. וּלְפִי רֹב הַמֶּרְחָק וּלְפִי רֹב הַנְּטִיָּה:

פירוש ולפי רוב המרחק ולפי רוב הנטייה. שאם יהיה רחוק הרבה לצפון תהיה נטייתו ופגימתו מכנגד המזרח לצד הדרום הרבה, ואם יהיה הריחוק מעט תהיה נטייתו מעט ופגימתו מכנגד המזרח לצד הדרום הרבה, ואם יהיה הריחוק מעט תהיה הנטייה מעט וכן הדין ברחקו בדרום, לפיכך אמר ז''ל ולפי רוב המרחק ולפי רוב הנטייה: נשלם פירוש קדוש החדש

טו וּמֵחֲקִירַת הָעֵדִים שֶׁאוֹמְרִין לָהֶם כַּמָּה הָיָה גָּבוֹהַּ. וְדָבָר זֶה יִוָּדַע מִקֶּשֶׁת הָרְאִיָּה. שֶׁבִּזְמַן שֶׁתִּהְיֶה קֶשֶׁת הָרְאִיָּה קְצָרָה יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ כְּאִלּוּ הוּא קָרוֹב מִן הָאָרֶץ. וּבִזְמַן שֶׁתִּהְיֶה אֲרֻכָּה יֵרָאֶה גָּבוֹהַּ מֵעַל הָאָרֶץ. וּלְפִי אֹרֶךְ קֶשֶׁת הָרְאִיָּה לְפִי גָּבְהוֹ מֵעַל הָאָרֶץ בִּרְאִיַּת הָעֵינַיִם:

טז הֲרֵי בֵּאַרְנוּ חֶשְׁבּוֹנוֹת כָּל הַדְּרָכִים שֶׁצְּרִיכִין לָהֶם בִּידִיעַת הָרְאִיָּה וּבַחֲקִירַת הָעֵדִים. כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַכּל יָדוּעַ לַמְּבִינִים וְלֹא יֶחְסְרוּ דֶּרֶךְ מִדַּרְכֵי הַתּוֹרָה וְלֹא יְשׁוֹטְטוּ לְבַקֵּשׁ אַחֲרֶיהָ בִּסְפָרִים אֲחֵרִים. (ישעיה לד-טז) 'דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר ה'' וְקִרְאוּ, אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה: סָלִיק הִלְכוֹת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ

מתוך היד החזקה לרמב"ם - משנה תורה לרמב"ם

לעילוי נשמת רבנו משה בן רבי מימון - ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים והמתים.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) לתורת אמת ר' פנחס ראובן ול ר.מ שליט''א

 

 

דילוג לתוכן