הלכות קידוש החודש - פרק תשיעי - היד החזקה לרמב"ם

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר משנה תורה לרמב"ם - היד החזקה לרמב"ם הלכות קידוש החודש - פרק תשיעי - היד החזקה לרמב"ם

א שְׁנַּת הַחַמָּה יֵשׁ מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁאוֹמְרִים שֶׁהִיא שְׁסַ''ה יוֹם וּרְבִיעַ יוֹם שֶׁהוּא שֵׁשׁ שָׁעוֹת. וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁאוֹמְרִים שֶׁהוּא פָּחוֹת מֵרְבִיעַ הַיּוֹם. וְכֵן חַכְמֵי יָוָן וּפָרַס יֵשׁ בֵּינֵיהֶן מַחֲלֹקֶת בְּדָבָר זֶה:

פירוש שנת החמה יש מחכמי ישראל וכו'. כבר ביארנו למעלה מחלוקת חכמי יון בשיעור שנת החמה:

ב מִי שֶׁהוּא אוֹמֵר שֶׁהִיא שְׁסַ''ה יוֹם וּרְבִיעַ יוֹם. יִשָּׁאֵר מִכָּל מַחֲזוֹר שֶׁל תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שָׁעָה אַחַת וְתפ''ה חֲלָקִים כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וְיִהְיֶה בֵּין תְּקוּפָה לִתְקוּפָה אֶחָד וְתִשְׁעִים יוֹם וְשֶׁבַע שָׁעוֹת וַחֲצִי שָׁעָה. וּמִשֶּׁתֵּדַע תְּקוּפָה אַחַת בְּאֵי זֶה יוֹם בְּאֵיזוֹ שָׁעָה הִיא תַּתְחִיל לִמְנוֹת מִמֶּנָּה לַתְּקוּפָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁאַחֲרֶיהָ וּמִן הַשְּׁנִיָּה לַשְּׁלִישִׁית עַד סוֹף הָעוֹלָם:

ג תְּקוּפַת נִיסָן הִיא הַשָּׁעָה וְהַחֵלֶק שֶׁתִּכָּנֵס בּוֹ הַשֶּׁמֶשׁ בְּרֹאשׁ מַזַּל טָלֶה. וּתְקוּפַת תַּמּוּז הֱיוֹת הַשֶּׁמֶשׁ בְּרֹאשׁ מַזַּל סַרְטָן. וּתְקוּפַת תִּשְׁרֵי הֱיוֹת הַשֶּׁמֶשׁ בְּרֹאשׁ מַזַּל מֹאזְנַיִם. וּתְקוּפַת טֵבֵת הֱיוֹת הַשֶּׁמֶשׁ בְּרֹאשׁ מַזַּל גְּדִי. וּתְקוּפַת נִיסָן הָיְתָה בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל יְצִירָה לְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה קֹדֶם מוֹלַד נִיסָן בְּשִׁבְעָה יָמִים וְתֵשַׁע שָׁעוֹת וְתרמ''ב חֲלָקִים, סִימָנָהּ ז''ט תרמ''ב:

פירוש תקופת ניסן היא השעה וכו'. זו התקופה על דעת שמואל שסובר ששנת החמה שס''ה ו' ותקופת ניסן היתה בשנה ראשונה של יצירה וכו'. כבר העתיקו קדמונינו שתקופת תשרי שהיתה קודם מולד אדם הראשון היתה בשלש שעות ביום רביעי קודם מולד אדם הראשון יום א' וכ''ג שעות לפי שהשמש נבראת בכ''ח באלול בליל ד' בתחלת שעה ראשונה ולא התחילה בתנועה עד ג' שעות מיום ד'. והיה הירח קרוב לקיבוצו עם השמש ונתקבץ עמה בסוף שתי שעות מיום ששי והוא מולד תשרי נקרא מולד אדם הראשון וכשתוסיף עליו יום א' וכ''ג שעות שקדמה תקופת תשרי על מולד אדם הראשון וחצי שארית שנת החמה על שנת הלבנה והוא ה' ימים ועשר שעות ותרמ''ב חלקים יצא לך ז''ט תרמ''ב שקדמה תקופת ניסן למולד ניסן, ואמר בעל ספר ביאור לפי שהשמש נברא בליל רביעי בכ''ח באלול והיה התקופה ביום זה עצמו בג' שעות ביום, ולפי שאצלנו עיקר גדול שר''ה לתקופות הוא ניסן והיתה התקופה בתחלת ליל ד' בכ''ג ימים באדר והיה מולד ניסן בזו השנה בליל ד' בט' שעות ותרמ''ב חלקים ויהיה בין תקופת ניסן ומולד ניסן בשנה שקודם מולד אדם הראשון בז''ט תרמ''ב לפיכך הוצרכנו לחסר ז''ט תרמ''ב ותהיה ההתחלה מר''ח ניסן, ואם תשאל מפני מה אנו מתחילין מר''ח ניסן לא מכ''ג באדר. והתשובה לשני פנים, הא' כדי שתהיה ההתחלה לתקופות מתחלת חדש ניסן והב' שלא נצטוינו במצות אלא אחר ב' אלפים תמ''ח שנים ליצירה ובזה הגיעה התקופה לר''ח ניסן בקרוב לפי ששארית כל מחזור שעה ותפ''ה חלקים ונתקבץ ממנה בזה הזמן והוא עת הצווי מה שתגיע בו התקופה לתחלת ניסן בקירוב ומב' תמ''ח עד עתה נכנסה בניסן כמו ח' ימים. וא''ת יתחייב מזה שתהיה התקופה אחר שנים רבות באייר לפי שיתקבץ מכל מחזור שעה ותפ''ה, נאמר וכן הדין אבל עד יבא מורה צדק ויודיענו מה יהיה הדין בעת המאוחר. וא''ת מפני מה היתה ראש השנה לתקופת ניסן ולא תשרי. והתשובה לפי שאין עושין התחלה אלא מזמן יפה ונעים והוא בהיות השמש בראש טלה והוא עת השווי, וא''ת מפני מה לא היתה תקופת תשרי בליל ד' בעת הבריאה, והתשובה שהקב''ה לא יצוה לבריות בדבר שאינו ברור להם ואינם יודעים אותו והשמש נבראת בתחלת ליל ד' לפיכך היתה תחת הארץ ואינה נראית י''ב שעות והוא זמן הלילה וכשהיא זורחת לא יהיה אורה בהיר עד ג' שעות ביום לפיכך היתה התקופה בג' שעות מיום רביעי, והשיבו בעלי חכמת העיבור תשובה אחרת שבעת בריאת השמש היתה בסוף מזל בתולה ולא הגיע לתחלת מזל מאזנים עד ג' שעות מיום ד'. והקושיא על התשובה הראשונה שזמן תקופת תשרי הוא עת חנותה בתחלת מאזנים לפיכך אם היתה בתחלת מאזנים בתחלת ליל ד' יהיה זה העת הוא עת התקופה לא ג' שעות מיום ד'. ואם נבראת בסוף בתולה היא התשובה השנייה ואין סומכין אלא עליה, לפיכך התשובה הראשונה בטלה:

ד דֶּרֶךְ חֶשְׁבּוֹן הַתְּקוּפָה כָּךְ הִיא. תֵּדַע תְּחִלָּה כַּמָּה מַחֲזוֹרִין שְׁלֵמִים מִשְּׁנַת הַיְצִירָה עַד מַחֲזוֹר שֶׁתִּרְצֶה. וְקַח לְכָל מַחֲזוֹר מֵהֶן שָׁעָה אַחַת וְתפ''ה חֲלָקִים. קַבֵּץ כָּל הַחֲלָקִים שָׁעוֹת וְכָל הַשָּׁעוֹת יָמִים וְתִגְרַע מִן הַכּל שִׁבְעָה יָמִים וְתֵשַׁע שָׁעוֹת וְתרמ''ב חֲלָקִים. וְהַשְּׁאָר תּוֹסִיף אוֹתוֹ עַל מוֹלַד נִיסָן שֶׁל שָׁנָה רִאשׁוֹנָה מִן הַמַּחֲזוֹר. יֵצֵא לְךָ בְּאֵי זוֹ שָׁעָה וּבְכַמָּה בַּחֹדֶשׁ תִּהְיֶה תְּקוּפַת נִיסָן שֶׁל אוֹתָהּ הַשָּׁנָה מִן הַמַּחֲזוֹר. וּמִמֶּנָּה תַּתְחִיל לִמְנוֹת אֶחָד וְתִשְׁעִים יוֹם וְשֶׁבַע שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה לְכָל תְּקוּפָה וּתְקוּפָה. וְאִם תִּרְצֶה לֵידַע תְּקוּפַת נִיסָן שֶׁל שָׁנָה זוֹ שֶׁהִיא שְׁנַת כָּךְ וְכָךְ בַּמַּחֲזוֹר שֶׁאַתָּה עוֹמֵד בּוֹ. קַח לְכָל הַמַּחֲזוֹרִין הַשְּׁלֵמִים שָׁעָה וְתפ''ה לְכָל מַחֲזוֹר. וּלְכָל הַשָּׁנִים הַגְּמוּרוֹת שֶׁשָּׁלְמוּ מִן הַמַּחֲזוֹר עֲשָׂרָה יָמִים וְכ''א שָׁעוֹת וְר''ד חֲלָקִים לְכָל שָׁנָה וְקַבֵּץ הַכּל. וְתִגְרַע מִמֶּנּוּ ז' יָמִים וְט' שָׁעוֹת וְתרמ''ב חֲלָקִים. וְהַשְּׁאָר תַּשְׁלִיכֵם חָדְשֵׁי הַלְּבָנָה כ''ט יוֹם וְי''ב שָׁעוֹת וְז' מֵאוֹת וְצ''ג חֲלָקִים. וְהַנִּשְׁאָר פָּחוֹת מֵחֹדֶשׁ הַלְּבָנָה תּוֹסִיף אוֹתוֹ עַל מוֹלַד נִיסָן שֶׁל אוֹתָהּ הַשָּׁנָה. וְתֵדַע זְמַן תְּקוּפַת נִיסָן שֶׁל אוֹתָהּ הַשָּׁנָה בְּכַמָּה יוֹם בַּחֹדֶשׁ הִיא וּבְכַמָּה שָׁעָה. תְּקוּפַת נִיסָן לְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה אֵינָהּ לְעוֹלָם אֶלָּא אוֹ בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה אוֹ בַּחֲצִי הַלַּיְלָה אוֹ בִּתְחִלַּת הַיּוֹם אוֹ בַּחֲצִי הַיּוֹם. וּתְקוּפַת תַּמּוּז לְעוֹלָם אֵינָהּ אֶלָּא אוֹ בְּז' שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה אוֹ בְּשָׁעָה אַחַת וּמֶחֱצָה בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה. וּתְקוּפַת תִּשְׁרֵי לְעוֹלָם אֵינָהּ אֶלָּא אוֹ בְּט' שָׁעוֹת אוֹ בְּג' שָׁעוֹת בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה. וּתְקוּפַת טֵבֵת לְעוֹלָם אֵינָהּ אֶלָּא אוֹ בְּי' שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה אוֹ בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה. אִם תִּרְצֶה לֵידַע בְּאֵי זֶה יוֹם מִימֵי הַשָּׁבוּעַ וּבְאֵי זוֹ שָׁעָה תִּהְיֶה הַתְּקוּפָה. קַח שָׁנִים גְּמוּרוֹת שֶׁעָבְרוּ מִשְּׁנַת הַיְצִירָה עַד שָׁנָה שֶׁתִּרְצֶה וְהַשְׁלֵךְ הַכּל כ''ח כ''ח וְהַנִּשְׁאָר יוֹתֵר מִכ''ח קַח לְכָל שָׁנָה יוֹם אֶחָד ו' שָׁעוֹת. וְקַבֵּץ הַכּל וְהוֹסֵיף עָלָיו ג' וְהַשְׁלֵךְ הַכּל ז' ז'. וְהַנִּשְׁאָר מִן הַיָּמִים וּמִן הַשָּׁעוֹת תַּתְחִיל לִמְנוֹת מִתְּחִלַּת לֵיל אֶחָד בְּשַׁבָּת וְלַאֲשֶׁר יַגִּיעַ הַחֶשְׁבּוֹן בּוֹ תִּהְיֶה תְּקוּפַת נִיסָן. וְלָמָּה מוֹסִיפִין שְׁלֹשָׁה לְפִי שֶׁתְּקוּפָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל שְׁנַת הַיְצִירָה הָיְתָה בִּתְחִלַּת לֵיל רְבִיעִי:

פירוש דרך חשבון התקופה וכו'. זו השעה ותפ''ה חלקים היא שארית מהלך החמה על מהלך הלבנה בכל מחזור כמ''ש למעלה ומפני זה גורעין ז''ט תרמ''ב לפי שאמרנו שתקופת ניסן היתה קודם מולד ניסן בז''ט תרמ''ב לפיכך גורעין אותם כדי שיהיה ההתחלה מתחלת מולד ניסן, ואם תרצה שלא לגרוע ז''ט תרמ''ב תקבץ כל שעה ותפ''ה של כל המחזורים שתרצה ותתחיל מג' ועשרים באדר ושני החשבונות עולין כאחד: ואם תרצה לידע תקופת ניסן וכו'. בתחלה מקבץ שארית מהלך השמש על מהלך הירח לכל מחזור והוא שעה ותפ''ה כמו שאמר למעלה וחוזר ומקבץ שארית שנת החמה לכל שנה מן המחזור שלא נשלם ויהיה הכל שארית למהלך החמה ואח''כ גורע מן הכל ז''ט תרמ''ב שקדמה בו התקופה למולד ניסן כדי שתהיה ההתחלה ממולד ניסן והנשאר אחר הגרעון הוא שארית מהלך החמה נשליך זו השארית חדשי לבנה והנשאר פחות מחדש לבנה נוסיף על עת ההתחלה והוא מולד ניסן: תקופת ניסן לפי חשבון זה וכו'. שהרי אפשר ע''ד חשבון האצטגנינים שתהיה התקופה בעתים אחרים זולתי העתים הנזכרים אבל בזה החשבון היתה תקופת ניסן בתחלת ליל רביעי ובין כל תקופה צ''א יום וז' שעות ומחצה וכן על דרך זו תדע דרך שאר כל התקופות: אם תרצה לידע באי זה יום וכו'. זכר דרך אחרת קצרה בידיעת יום התקופה בשבוע ומפני מה השליך הכל כ''ח כ''ח לפי שכל כ''ח שנים אם תשליכם ז' ז' לא ישאר מהם כלום לפי ששנת החמה שס''ה יום ושש שעות על דעת הרוב כשתשליך ימים ז' ז' ישאר ממנה יום א' ורביע יום ולא תמצא מנין שתשלים שבועות שלמים ולא ישאר ממנו כלום פחות מכ''ח שנים לפיכך כשתקבץ יום ורביע כ''ח פעם יצא לך ל''ה יום והוא ה' שבועות שלמים לפיכך עשו מחזור התקופה כ''ח שנים כדי שיהיו כל ימיו מושלכים ז' ז' ולא ישאר ממנו כלום, ואח''כ קח לכל השנים שנשארו פחות מכ''ח יום ורביע לכל שנה והוא הנשאר יתר על השבועים השלמים:

ה כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁרָצִינוּ לֵידַע תְּקוּפַת נִיסָן שֶׁל שְׁנַת תְּשַׁע מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים לַיְצִירָה. כְּשֶׁתַּשְׁלִיךְ הַכּל כ''ח כ''ח תִּשָּׁאֵר שָׁנָה אַחַת. תִּקַּח לָהּ יוֹם אֶחָד וְשֵׁשׁ שָׁעוֹת וְתוֹסִיף עָלָיו ג' נִמְצֵאת תְּקוּפַת נִיסָן בְּלֵיל חֲמִישִׁי שֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּלַּיְלָה. וּכְשֶׁתּוֹסִיף עָלֶיהָ שֶׁבַע שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה הֲרֵי תִּהְיֶה תְּקוּפַת תַּמּוּז בְּשָׁעָה וּמֶחֱצָה מִיּוֹם ה'. וּכְשֶׁתּוֹסִיף עָלֶיהָ שֶׁבַע שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה תִּהְיֶה תְּקוּפַת תִּשְׁרֵי בְּט' שָׁעוֹת מִיּוֹם ה'. וּכְשֶׁתּוֹסִיף עָלֶיהָ שֶׁבַע שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה תִּהְיֶה תְּקוּפַת טֵבֵת בְּד' שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה מִלֵּיל ז'. וּכְשֶׁתּוֹסִיף עָלֶיהָ שֶׁבַע שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה תִּהְיֶה תְּקוּפַת נִיסָן הַבָּאָה בִּתְחִלַּת יוֹם ו'. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ עַד סוֹף הָעוֹלָם תְּקוּפָה אַחַר תְּקוּפָה:

ו אִם תִּרְצֶה לֵידַע בְּכַמָּה יוֹם בַּחֹדֶשׁ תִּהְיֶה תְּקוּפַת נִיסָן שֶׁל שָׁנָה זוֹ. תֵּדַע תְּחִלָּה בְּאֵי זֶה יוֹם מִימֵי הַשָּׁבוּעַ תִּהְיֶה וּבְאֵי זֶה יוֹם יִקְבְּעוּ נִיסָן שֶׁל שָׁנָה זוֹ וְכַמָּה שָׁנִים גְּמוּרוֹת עָבְרוּ מִן הַמַּחֲזוֹר. וְתִקַּח לְכָל שָׁנָה אַחַד עָשָׂר יוֹם וְתוֹסִיף עַל סִכּוּם הַיָּמִים ז' יָמִים בִּזְמַנִּים אֵלּוּ. וְהַשְׁלֵךְ הַכּל ל' ל' וְהַנִּשְׁאָר פָּחוֹת מִל' תַּתְחִיל לִמְנוֹתוֹ מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן. אִם יַגִּיעַ לְיוֹם הַתְּקוּפָה מוּטָב וְאִם לָאו הוֹסֵיף יוֹם אוֹ שְׁנֵי יָמִים אוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים עַל הַמִּנְיָן עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְיוֹם הַתְּקוּפָה. וְאִם תִּהְיֶה הַשָּׁנָה מְעֵבֶּרֶת תַּתְחִיל לִמְנוֹת מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר שֵׁנִי וְלַיּוֹם שֶׁיַּגִּיעַ הַחֶשְׁבּוֹן בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם מִן הַחֹדֶשׁ תִּהְיֶה הַתְּקוּפָה:

פירוש אם תרצה לידע בכמה יום וכו'. זו הדרך בידיעת יום התקופה בחדש: וכמה שנים גמורות עברו מן המחזור וכו'. פירוש ממחזור הלבנה של י''ט שנה לא ממחזור של כ''ח: ותקח לכל שנה י''א יום וכו'. והוא קרוב משארית שנה החמה על שנת הלבנה: ותוסיף על סכום הימים ז' ימים בזמנים אלו. כלומר במחזור ר''ס שהוא עת חיבורו ומפני מה ז' שהרי יתקבץ משעה ותפ''ה כמו ט''ו ימים נשלים אדר בז''ט תרמ''ב ישאר כמו ז' ימים או יותר ובזה המנין תכנס בו התקופה בניסן כמנין זה. לפיכך הוסיף ז' ימים בזמנים אלו ולאחר זה הזמן נוסיף יותר מז'. ועל דרך האמת צריך להוסיף יותר שהרי שארית שעה ותפ''ה בר''ס מחזור ט''ו ימים וט''ז שעות ותת''כ חלקים וכשנגרע מזה המנין ז''ט תרמ''ב ישאר ח' ימים ושבע שעות וקע''ה חלקים אבל לפי שהוא אוחז דרך קצרה הוא זוכר החשבון בקירוב ולפיכך אמר בסוף שמוסיף יום אחד עד שיגיע ליום הקביעה. ויראה לי שלא אמר ז' ולא יותר אלא לפי שקביעת ניסן היתה בשנת היצירה ביום ה' לפי שמולד ניסן של שנה ראשונה של יצירה בליל ד' ונדחה לה' לפיכך אף על פי שהיתה בין התקופה הראשונה ומולד ניסן בשנה זו ז''ט תרמ''ב היה בינה ובין הקביעה ח' ימים ולפיכך נשאר יתר מז' ימים בשעות ולא השגיח בשעות אלא השגיח בימים שבסוף כשיוסיף יום אחר יום תכנס זאת התוספת. ועכ''פ יש בחשבון קירוב. ואח''כ השלך המתקבץ ל' ל' והוא ימי חדש העיבור וזה שתוסיף יום אחר יום הוא בשביל השברים שחסרו מן המנין או הותירו: ואם תהיה השנה מעוברת תתחיל למנות מר''ח אדר שני וכו'. לפי שאין אנו מוסיפין על שארית השנים הגמורות ועל כלל שעה ותפ''ה כי אם שארית החדשים לפיכך כשתהיה השנה מעוברת תתחיל להוסיף על תוספת אדר שני. ומזה המשל שזכרו ז''ל יתבאר לך מה שביארנו לפי שקביעת ניסן בזו השנה הנזכרת היה בחמישי והמולד של ניסן היה יום ה' בתחלת היום סימנו ה' י''ב תתרנ''ד והתקופה היתה בו' שעות מליל ה' כמו שביאר למעלה ולקח לח' שנים פ''ח יום והראוי פ''ז א' תתקל''ב והוסיף ששה והיה ראוי להוסיף ששה י''ז כ''ו שהרי מנת רנ''ט מחזור משעה ותפ''ה ט''ו ימים וט''ו שעות ושל''ה חלקים נגרע ממנה ז''ט תרמ''ב נשאר שמנה ימים ה' שעות תשע''ג חלקים וזהו שראוי להוסיפו וזה לא הוסיף אלא ז' וכשתקבץ הכל יהיו ל''ה ימים ז' שעות רמ''ה חלקים וזה המנין הוא שארית לחמה על הלבנה ולפי שבאלו הח' שנים שבמחזור ר''ס יש בהם שלש שנים מעוברות נשליך מזה המנין כ''ט י''ב תשצ''ג ג' פעמים וכללן פ''ח י''ד רי''ט והוא גורע צ' יום נשאר אח''כ ו' ימים י''ז שעות וכ''ו חלקים והוא אמר ה'. לפיכך יש בידינו יותר על מ''ש יום א' וי''ז שעות וכ''ו חלקים והוא התחיל למנות הה' ימים מתחלת ליל ה' והאמת שאינו מתחיל אלא משעת המולד והוא בתחלת יום ה' הרי ניתוסף החשבון י''ב שעות תתרנ''ד חלקים. ונוסיף בחשבון ב' ימים ורביע והה' שאמר הרי ז' ורביע יום. ונתחיל למנות מתחלת ליל ה' יגיע החשבון לליל ה' ו' שעות בלילה כמו שיצאת לנו שעת התקופה מקודם. הנה נתבאר לך שזה שאתה צריך להוסיף יום אחר יום הוא בשביל השברים שתקבץ מאלו החשבונות:

ז כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁרָצִינוּ לֵידַע בְּכַמָּה בַּחֹדֶשׁ תִּהְיֶה תְּקוּפַת נִיסָן שֶׁל שְׁנַת תתק''ל. שֶׁהִיא שָׁנָה תְּשִׁיעִית מִמַּחֲזוֹר ר''ס. מָצָאנוּ רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן נִקְבָּע בָּהּ בַּחֲמִישִׁי וּתְקוּפַת נִיסָן בַּחֲמִישִׁי. וּלְפִי שֶׁהָיְתָה שָׁנָה זוֹ תְּשִׁיעִית לַמַּחֲזוֹר יִהְיוּ הַשָּׁנִים הַגְּמוּרוֹת שְׁמוֹנֶה. כְּשֶׁתִּקַּח לְכָל שָׁנָה מֵהֶן י''א יוֹם יִהְיוּ כָּל הַיָּמִים פ''ח. תּוֹסִיף ז' הֲרֵי הַכּל צ''ה. תַּשְׁלִיךְ הַכּל ל' ל' נִשְׁאֲרוּ ה' יָמִים. כְּשֶׁתַּתְחִיל לִמְנוֹת ה' יָמִים מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן שֶׁהָיָה בַּחֲמִישִׁי יַגִּיעַ הַחֶשְׁבּוֹן לְיוֹם שֵׁנִי. וּכְבָר יָדַעְנוּ שֶׁאֵין הַתְּקוּפָה בְּשֵׁנִי בְּשַׁבָּת אֶלָּא בַּחֲמִישִׁי. לְפִיכָךְ תּוֹסִיף יוֹם אַחַר יוֹם עַד שֶׁתַּגִּיעַ לַחֲמִישִׁי שֶׁהוּא יוֹם הַתְּקוּפָה. נִמְצֵאת תְּקוּפַת נִיסָן בְּשָׁנָה זוֹ בְּיוֹם שְׁמִינִי מֵחֹדֶשׁ נִיסָן. וְעַל הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת תַּעֲשֶׂה בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה:

ח זֶה שֶׁאָמַרְנוּ תּוֹסִיף יוֹם אַחַר יוֹם עַד שֶׁתַּגִּיעַ לְיוֹם הַתְּקוּפָה. לְעוֹלָם לֹא תִּהְיֶה צָרִיךְ לְהוֹסִיף אֶלָּא יוֹם אֶחָד אוֹ ב' אוֹ ג'. וּפֶלֶא גָּדוֹל הוּא שֶׁתִּהְיֶה צָרִיךְ לְהוֹסִיף אַרְבָּעָה יָמִים. וְאִם מָצָאתָ שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְהוֹסִיף עַל זֶה תֵּדַע שֶׁטָּעִיתָ בַּחֶשְׁבּוֹן וְתַחֲזֹר וְתַחְשֹׁב בְּדִקְדּוּק:

פירוש זה שאמרנו תוסיף יום אחר יום וכו'. לפי שא''א שיתקבץ מן התוספת יתר על זה וכ''ש אם יהיה יום הקביעה אחר יום המולד כיום או כשנים. שאין זה השינוי נוהג אלא כשיהיה יום המולד הוא יום הקביעה. לפיכך יתכן שיתרחק יום התקופה מיום הקביעה אבל אם יהיה יום המולד קודם ליום הקביעה כיום או כשנים יתרחק יום התקופה מיום המולד ויקרב ליום הקביעה. לפיכך אין אתה צריך להוסיף כלום או תהיה צריך להוסיף יום א' כפי ריחוק המולד מן הקביעה כמו המשל שזכרו ז''ל שהרי היה מולד ניסן ה' י''ב תתרנ''ד חלקים משעה ראשונה והיתה הקביעה בו ביום והיתה השארית השניה ה' ימים והיתה התקופה בליל ה' מתרחקת מן המולד כמו ח' ימים ואילו היה יום הקביעה בשבת והיה המולד בשבע שעות מיום ה' והיתה התקופה בליל ה' אז היינו מונין אלו הח' ימים מיום שבת היה מגיע החשבון ליום ד' ונוסיף יום נגיע ליום התקופה. ודע שזו הדרך השניה היא בעצמה הדרך הראשונה אבל הראשונה בדקדוק והשניה בקירוב כדי שימהר אדם להוציא זמן התקופה. ומה שישאר מן החשבון כפי הקירוב והוא החסרון המתקבץ מיכ''א ר''ד והחדש הלבנה אנו מוסיפים בשבילו יום או שנים או שלשה שאמר להוסיפם. ודע שבאלו הזמנים והוא בתחלת מחזור רס''ח אנו צריכים להוסיף חלק השבעה שאמר להוסיפם שמנה לפי ששארית שעה ותפ''ה לרס''ד מחזורים י''ו יום ושתי שעות ותתקע''ה חלקים נשליך מהם ז''ט תרמ''ב ישאר ח' ימים וי''ז שעות ושל''ג חלקים. לפיכך אין פחות בהוספה מח' ימים במקום הזה שזכרם ז''ל, והשעות והחלקים שאמר שנשארו סוף שנכנסין בחשבון כשנוסיף יום אחר יום:

מתוך היד החזקה לרמב"ם - משנה תורה לרמב"ם

לעילוי נשמת רבנו משה בן רבי מימון - ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים והמתים.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) לתורת אמת ר' פנחס ראובן ול ר.מ שליט''א

 

 

דילוג לתוכן