הלכות קידוש החודש - פרק ששי - היד החזקה לרמב"ם

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר משנה תורה לרמב"ם - היד החזקה לרמב"ם הלכות קידוש החודש - פרק ששי - היד החזקה לרמב"ם

א בִזְמַן שֶׁעוֹשִׂין עַל הָרְאִיָּה הָיוּ מְחַשְּׁבִין וְיוֹדְעִין שָׁעָה שֶׁיִּתְקַבֵּץ בּוֹ הַיָּרֵחַ עִם הַחַמָּה בְּדִקְדּוּק הַרְבֵּה כְּדֶרֶךְ שֶׁהָאִיצְטַגְנִינִין עוֹשִׂין. כְּדֵי לֵידַע אִם יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ אוֹ לֹא יֵרָאֶה. וּתְחִלַּת אוֹתוֹ הַחֶשְׁבּוֹן הוּא הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁמְּחַשְּׁבִין אוֹתוֹ בְּקֵרוּב וְיוֹדְעִין שְׁעַת קִבּוּצָם בְּלֹא דִּקְדּוּק אֶלָּא בְּמַהֲלָכָם הָאֶמְצָעִי הוּא הַנִּקְרָא מוֹלָד. וְעִקְּרֵי הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁמְּחַשְּׁבִין בִּזְמַן שֶׁאֵין שָׁם בֵּית דִּין שֶׁיִּקְבְּעוּ בּוֹ עַל הָרְאִיָּה וְהוּא חֶשְׁבּוֹן שֶׁאָנוּ מְחַשְּׁבִין הַיּוֹם הוּא הַנִּקְרָא עִבּוּר:

פירוש בזמן שעושין על הראייה היו מחשבין בדקדוק הרבה. והוא הקבוץ האמיתי והוא כשיתקבץ מוצק הירח עם מוצק השמש ויהיו שניהם על קו אחד מיושר. והקבוץ האמצעי הוא כשיתקבץ מוצק גלגל מעגל הירח עם מוצק כוכב השמש יהיו ג''כ שניהם על קו אחד מיושר ויוצא ממוצק העולם עד מוצק גלגל הירח ויגיע עד מוצק השמש [ציור כ''ב]:

ב הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה אַרְבַּע וְעֶשְׂרִים שָׁעוֹת בְּכָל זְמַן. שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּיּוֹם וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּלַּיְלָה. וְהַשָּׁעָה מְחֻלֶּקֶת לְאֶלֶף וּשְׁמוֹנִים חֲלָקִים. וְלָמָּה חִלְּקוּ הַשָּׁעָה לְמִנְיָן זֶה. לְפִי שֶׁמִּנְיָן זֶה יֵשׁ בּוֹ חֲצִי וּרְבִיעַ וּשְׁמִינִית וּשְׁלִישׁ וּשְׁתוּת וְתֵשַׁע וְחֹמֶשׁ וְעִשּׂוּר. וְהַרְבֵּה חֲלָקִים יֵשׁ לְכָל אֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת:

פירוש היום והלילה כ''ד שעות בכל זמן וכו'. השעות על שני פנים שעות שוות ושעות עקומות ונקראות זמניות והשעות השוות ישתנה מניינם ולא ישתנה שיעורם פעם יהיה מהם ביום או בלילה עשר שעות או פחות או יתר כפי רוחב המדינות כמו שנתבאר בספר הגימטריא אבל שיעורם ט''ו מעלות בקירוב תמיד, והשעות הזמניות בהפך לא ישתנה מניינם אלא ביום או בלילה י''ב שעות ולא פחות ולא יותר אבל שיעורם משתנה פעם תהיה השעה חמש עשרה מעלות או פחות או יתר כפי אורך הימים והלילות וקצרותם, ואפשר שיהיו השעות השוות שוות לזמניות והוא כשתהיה השמש בראש טלה ובראש מאזנים לפי שהיום או הלילה בשני מקומות אלו שיעורן שוה וכשתחלק כל אחד מהם לי''ב חלקים יהיה מנת כל חלק וחלק ט''ו מעלות ויהיו בשני הנקודות הנזכרות השעות השוות כמו הזמניות: לפי שמנין זה יש לו חצי והוא תק''מ ורביע והוא ר''ע ושמינית והוא קל''ה ושליש והוא ש''ס ושתות והוא ק''ץ ותשיעית והוא ק''כ וחומש והוא רי''ו ועשור והוא ק''ח וחצי עשור והוא נ''ד ורביע עשור והוא כ''ז אבל אין לשעה שביעית שלם ואילו חלק השעה לאלף לא נמצא בה לא שביעית ולא תשיעית ולא שתות וכל מנין ומנין. ובעלי חכמת האצטגנינות חלקו השעה לששים חלקים ואעפ''כ אין לה לא שביעית ולא שמינית ולא תשיעית לפיכך זה המנין שלם בחלקיו יותר מזולתו:

ג מִשֶּׁיִּתְקַבֵּץ הַיָּרֵחַ וְהַחַמָּה לְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה עַד שֶׁיִּתְקַבְּצוּ פַּעַם שְׁנִיָּה בְּמַהֲלָכָם הָאֶמְצָעִי. תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת מִיּוֹם שְׁלֹשִׁים מִתְּחִלַּת לֵילוֹ. וּשְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁלֹשָׁה וְתִשְׁעִים חֲלָקִים מִשְּׁעַת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה. וְזֶה הוּא הַזְּמַן שֶׁבֵּין כָּל מוֹלָד וּמוֹלָד וְזֶה הוּא חָדְשָׁהּ שֶׁל לְבָנָה:

ד שָׁנָה שֶׁל לְבָנָה אִם תִּהְיֶה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מֵחֳדָשִׁים אֵלּוּ יִהְיֶה כְּלָלָהּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת יוֹם וְאַרְבָּעָה וַחֲמִשִּׁים יוֹם וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וְשִׁשָּׁה וְשִׁבְעִים חֲלָקִים. וְאִם תִּהְיֶה מְעֻבֶּרֶת וְתִהְיֶה הַשָּׁנָה שְׁלֹשָׁה עָשָׂר חֹדֶשׁ יִהְיֶה כְּלָלָהּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וּשְׁלֹשָׁה יוֹם וְאַחַת וְעֶשְׂרִים שָׁעוֹת וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעָה וּשְׁמוֹנִים חֲלָקִים. וּשְׁנַת הַחַמָּה הִיא שְׁלֹשׁ מֵאוֹת חֲמִשָּׁה וְשִׁשִּׁים יוֹם וְשֵׁשׁ שָׁעוֹת. נִמְצָא תּוֹסֶפֶת שְׁנַת הַחַמָּה עַל שְׁנַת הַלְּבָנָה עֲשָׂרָה יָמִים וְאַחַת וְעֶשְׂרִים שָׁעוֹת וּמָאתַיִם וְאַרְבָּעָה חֲלָקִים:

פירוש (ג-ד) משיתקבץ הירח עם השמש בראש טלה וכו'. והוא הזמן שיסוב בו הירח כל גלגל המזלות ויתר עליו תנועת השמש בזה העת עד שיתקבצו פעם שנייה במהלך האמצעי כמו שאמרנו. והמשל בזה נניח משוה היום עגולת א' ב' ג' ד' ועגולת המזלות עגולת אהג''ז ושתי נקודות א''ג הם שתי נקודות השווי נקודת א' ראש טלה ונקודת ג' ראש מזל מאזנים וכשיתקבץ הירח עם השמש בראש טלה והיא נקודת א' יסוב הירח כל עגולת המזלות ויגיע לנקודת א', לא מצא השמש בזו הנקודה תהיה בנקודה אחרת ונניח שהיא נקודת א' והיא ראש מזל שור ותהיה תנועתה מן הקבוץ אל הקבוץ קשת אהג''ז וקשת א' והוא מקום מזל טלה כולו ולא ישיג אותה הירח אלא בנקודת ה' ומתקבץ עמה פעם שנייה והוא קבוץ החדש הבא אחריו, ויהיה הירח כבר סבב בזה הזמן והוא שיעור כ''ט י''ב תשצ''ג כל גלגל המזלות ומזל טלה כלו וזו היא צורתו [ציור כ''ג]: גרסינן בר''ה (דף כ"ה) ת''ר פעם אחת נקשרו שמים בעבים ונראית לבנה בכ''ז לחדש וכסבורים העם לומר ר''ח הוא ובקשו בית דין לקדשו אמר להם ר''ג כך מקובל אני מבית אבי אבא שאין חדשה של לבנה פחות מכ''ט יום ומחצה ושתי ידות שעה וע''ג חלקים ואותו היום מתה אמו של בן זיוא והספידה ר''ג הספד גדול לא שראויה לכך אלא כדי שידעו העם שלא קדשו ב''ד את החדש עכ''ל הגמרא. וכשתבקש דבר זה לפי דקדוק החשבון תמצא הדבר אינו כן אלא לפחות מחשבון זה נקבצים שהרי חדש הלבנה אצל חכמי האצטגנינים על דעת בטלמיוס כ''ט י''ב תשצ''ב בפחות חלק ממ''ש ר''ג שהרי חדש הלבנה אצל בטלמיוס כ''ט יום ול''א חלק מששים ביום ונ' שנייות מששים בחלק, לפי שזה היום אצלו חלוק לס' חלקים תהיה כל שעה ממנו שני חלקים ומחצה לפיכך יהיה החלק היתר על השלשים שהוא חצי יום עם הנ' שניים מן השעה שני שלישי שעה ועשר שניות, שני שלישי שעה הם מאה שניים והיא תש''כ חלקים מחלוק השעה באלף ושמנים חלקים ישאר בידינו י' שניות והוא שליש חומש שעה בחלוק השעה בשני חלקים ומחצה ושליש חומש שעה על חילוק השעה באלף ופ' חלקים הוא ע''ב הוסיף אותו על תש''כ והוא שני שלישי השעה בידינו יהיה הכלל תשצ''ב חלקים, ויהיה חדש הלבנה על דעת ר''ג יתר על חדש העולה מן החשבון על דעת בטלמיוס כחלק א' ותהיה השנה שלנו יתירה על שנת בטלמיוס כי''ב חלקים מאלף ופ', שנ''ד ח' תתס''ד: שנת החמה וכו'. נחלקו חכמי האומות במדת שנת החמה יש מהן אומר שמדתה שס''ה יום ורביע יום ועל זו הדעת יהיה שארית שנת החמה על שנת הלבנה י' כ''א ר''ד, ויש מהם אומרים שהיא יתירה על רביע יום בכמו חומש שעה וחומש עישור שעה, ויש מהן שהן אומרין שהיא פחותה מרביע יום ואלה האומרים שהיא פחותה מרביע יום נחלקו בזה החסרון, מהם בטלמיוס שהוא סובר שזה הפחת חלק משלש מאות חלק ביום והוא באלו החלקים ששה ופ' חלקים ושני חומשי חלק לפיכך תהיה מדת שנת החמה שס''ה יום וה' שעות ותתקצ''ג חלקים וג' חומשי חלק ותהיה שארית שנת החמה על שנת הלבנה יכ''א קי''ז וג' חומשי חלק, ועל דעת אלבתני שאמר שהחסרון ג' חלקים וב' שלישי חלק מש''ס ויהיה החסרון באלו החלקים רס''ד חלקים ותהיה מדת שנת החמה שס''ה יום וה' שעות ותתי''ו חלקים ותהיה שארית שנת החמה על שנת הלבנה י' כ' תתר''ך:

ה כְּשֶׁתַּשְׁלִיךְ יְמֵי חֹדֶשׁ הַלְּבָנָה שִׁבְעָה שִׁבְעָה שֶׁהֵן יְמֵי הַשָּׁבוּעַ. יִשָּׁאֵר יוֹם אֶחָד וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת וּשְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁלֹשָׁה וְתִשְׁעִים חֲלָקִים. סִימָן לָהֶם אי''ב תשצ''ג. וְזוֹ הִיא שְׁאֵרִית חֹדֶשׁ הַלְּבָנָה. וְכֵן כְּשֶׁתַּשְׁלִיךְ יְמֵי שְׁנַת הַלְּבָנָה שִׁבְעָה שִׁבְעָה. אִם שָׁנָה פְּשׁוּטָה הִיא יִשָּׁאֵר מִמֶּנָּה אַרְבָּעָה יָמִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וְשִׁשָּׁה וְשִׁבְעִים חֲלָקִים. סִימָן לָהֶם ד''ח תתע''ו. וְזוֹ הִיא שְׁאֵרִית שָׁנָה פְּשׁוּטָה. וְאִם שָׁנָה מְעֵבֶּרֶת הִיא תִּהְיֶה שְׁאֵרִיתָהּ חֲמִשָּׁה יָמִים וְאַחַת וְעֶשְׂרִים שָׁעוֹת וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעָה וּשְׁמוֹנִים חֲלָקִים. סִימָן לָהֶם הכ''א תקפ''ט:

ו כְּשֶׁיִּהְיֶה עִמְּךָ יָדוּעַ מוֹלַד חֹדֶשׁ מִן הֶחֳדָשִׁים וְתוֹסִיף עָלָיו אי''ב תשצ''ג יֵצֵא מוֹלָד שֶׁאַחֲרָיו. וְתֵדַע בְּאֵי זֶה יוֹם מִימֵי הַשָּׁבוּעַ וּבְאֵי זוֹ שָׁעָה וּבְכַמָּה חֲלָקִים יִהְיֶה:

ז כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁהָיָה מוֹלַד נִיסָן בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת בְּחָמֵשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם וּמֵאָה וְשִׁבְעָה חֲלָקִים סִימָן לָהֶם אהק''ז. כְּשֶׁתּוֹסִיף עָלָיו שְׁאֵרִית חֹדֶשׁ הַלְּבָנָה וְהוּא אי''ב תשצ''ג. יֵצֵא מוֹלַד אִיָּר בְּלֵיל שְׁלִישִׁי חָמֵשׁ שָׁעוֹת בַּלַּיְלָה וּתְשַׁע מֵאוֹת חֲלָקִים. סִימָן לָהֶם ג''ה תת''ק. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ עַד סוֹף הָעוֹלָם חֹדֶשׁ אַחַר חֹדֶשׁ:

ח וְכֵן כְּשֶׁיִּהְיֶה עִמְּךָ יָדוּעַ מוֹלַד שָׁנָה זוֹ וְתוֹסִיף שְׁאֵרִיתָהּ עַל יְמֵי הַמּוֹלָד. אִם פְּשׁוּטָה הִיא שְׁאֵרִית הַפְּשׁוּטָה וְאִם מְעֻבֶּרֶת הִיא שְׁאֵרִית הַמְעֻבֶּרֶת. יֵצֵא לְךָ מוֹלַד שָׁנָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ. וְכֵן שָׁנָה אַחַר שָׁנָה עַד סוֹף הָעוֹלָם. וְהַמּוֹלָד הָרִאשׁוֹן שֶׁמִּמֶּנּוּ תַּתְחִיל הוּא מוֹלַד שֶׁהָיָה בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל יְצִירָה. וְהוּא הָיָה בְּלֵיל שֵׁנִי חָמֵשׁ שָׁעוֹת בַּלַּיְלָה וּמָאתַיִם וְאַרְבָּעָה חֲלָקִים. סִימָן לָהֶם בהר''ד וּמִמֶּנּוּ הוּא תְּחִלַּת הַחֶשְׁבּוֹן:

פירוש והמולד הראשון אשר ממנו תתחיל וכו'. דע שאדם הראשון היתה בריאתו בתחלת שעה שלישית מיום ששי מששת ימי בראשית שהרי אמרו ז''ל בראשונה צבר את עפרו בשניה גבלו בג' יצרו וכו', ולפי שקדם לבריאתו מששת ימי בראשית חמשה ימים וארבע עשרה שעות מיום ששי הוצרכנו לידע החדש שאלו הימים והשעות ממנו וכן מולד השנה שזה החדש ממנה. באנו לחקור על זה המולד גרענו מן המולד הזה והוא יום ו' ב', ד''ח תתע''ו, והוא שארית השנה הפשוטה, יצא לנו מולד שנה זו שהיא קודם יצירת אדה''ר בליל שני ה' שעות ור''ד חלקים וסימן בהר''ד ונקראת גם זו השנה שנת היצירה ואם נוסיף ד''ח תתע''ו על יום ו' ב' יצא לנו מולד שנה שאחריה ג''י תתע''ו. לפיכך בעלי חכמת העיבור נחלקין. יש מהן מי שסמך על השנה שמולדה לבהר''ד במנין שני היצירה ואמר לא יתכן שנשליך אלו החמשה ימים וארבע עשרה שעות מן המנין ולא נשגיח עליהן, ויש מהם מי שהתחיל ממולד אדה''ר והוא יום ו''ב ואירע בזה המולד שהוא מולד השנה הזאת והוא מולד תשרי ממנה ולפי שאין אדם סופר ימיו אלא מתחלת לידתו לפיכך תהיה תחלת ימי אדה''ר ממולד יום ו''ב שאירע שהיה בו מולד תשרי לפיכך היה מולדו מולד תשרי בזו השנה ביחד ואין מונין לאדם אלא מזו השנה כאדם שנולד לו בפסח בן מחשבין לתשלום חדש מימיו ט''ו באייר ולתשלום שנה יום פסח הבא ואע''פ שאין יום פסח זה לא ר''ח ולא ר''ה וכ''ש שאירע בזה העת שהיה ג''כ מולד שנה ראשונה שהרי אירע בזה העת מולד שנה זו. ולפי שנצטווה אדם בזה החשבון לא יתכן שיהיה תחלת חשבון השנים אלא ממולדו לפי שא''א שיצטוה מי שלא נברא עד עתה. ויש מהם מי שיתחיל שני יצירה מן השנה שאחר מולד אדה''ר ואומר שאדה''ר לא התחיל לחשוב אלא אחר שנת יצירתו לפי ששנה ראשונה אינו צריך לחשוב אותה, וכל אחד מאלו השלש דיעות יש בידו האמת. לפי שכלם מעברים השנים ביחד, אבל הראשון אם יהיה אצלו שני היצירה חמשת אלפים יהיו אצל השני חמשת אלפים פחות שנה ואצל הג' פחות שתי שנים. ומי שסמך בשני יצירה על שנה שמולדה לבהר''ד יהיו אצלו שני העיבור גו''ח אדז''ט והמעוברות אצל השני בהזי''ג ו''ח ואצל הג' אד''ו טבה''ז והכל שנת העיבור אצלם שנה אחת לפי שהשנה הג' מהמולד לבהר''ד היא שנייה למולד יום ו''ב והיא ראשונה למולד יום ג''י תתע''ו. ובחרו רוב בעלי חכמת העיבור להתחיל ממולד לבהר''ד כדי שלא ישליכו אפילו יום אחד מימי יצירה שלא ישגיחו עליו:

ט בְּכָל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת הָאֵלּוּ שֶׁתֵּדַע מֵהֶן הַמּוֹלָד. כְּשֶׁתּוֹסִיף שְׁאֵרִית עִם שְׁאֵרִית. כְּשֶׁיִּתְקַבֵּץ מִן הַחֲלָקִים אֶלֶף וּשְׁמוֹנִים תַּשְׁלִים שָׁעָה אַחַת וְתוֹסִיף אוֹתָהּ לְמִנְיַן הַשָּׁעוֹת. וּכְשֶׁיִּתְקַבֵּץ מִן הַשָּׁעוֹת אַרְבַּע וְעֶשְׂרִים תַּשְׁלִים יוֹם וְתוֹסִיף מִמֶּנּוּ לְמִנְיַן הַיָּמִים. וּכְשֶׁיִּתְקַבֵּץ מִן הַיָּמִים יוֹתֵר עַל שִׁבְעָה תַּשְׁלִיךְ שִׁבְעָה מִן הַמִּנְיָן וְתַנִּיחַ הַשְּׁאָר. שֶׁאֵין אָנוּ מְחַשְּׁבִין לֵידַע מִנְיַן הַיָּמִים אֶלָּא לֵידַע בְּאֵי זֶה יוֹם מִימֵי הַשָּׁבוּעַ וּבְאֵי זֶה שָׁעָה וְאֵי זֶה חֵלֶק יִהְיֶה הַמּוֹלָד:

י כָּל תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁיִּהְיוּ מֵהֶן שֶׁבַע שָׁנִים מְעֵבָּרוֹת וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה פְּשׁוּטוֹת נִקְרָא מַחֲזוֹר. וְלָמָּה סָמַכְנוּ עַל מִנְיָן זֶה. שֶׁבִּזְמַן שֶׁאַתָּה מְקַבֵּץ מִנְיַן יְמֵי שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה פְּשׁוּטוֹת וְשֶׁבַע מְעֵבָּרוֹת וּשְׁעוֹתֵיהֶן וְחֶלְקֵיהֶן וְתַשְׁלִים כָּל אֶלֶף וּשְׁמֹנִים חֲלָקִים שָׁעָה. וְכָל אַרְבַּע וְעֶשְׂרִים שָׁעוֹת יוֹם. וְתוֹסִיף לְמִנְיַן הַיָּמִים. תִּמְצָא הַכּל תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה מִשְּׁנֵי הַחַמָּה שֶׁכָּל שָׁנָה מֵהֶן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁשִּׁים יוֹם וְשֵׁשׁ שָׁעוֹת בְּשָׁוֶה. וְלֹא יִשָּׁאֵר מִמִּנְיַן יְמֵי הַחַמָּה בְּכָל תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה חוּץ מִשָּׁעָה אַחַת וְאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה חֲלָקִים. סִימָן לָהֶם אתפ''ה:

פירוש כל תשע עשרה שנה וכו'. יש לזה החשבון ב' דרכים. הדרך הראשון שזכרה ז''ל והיא דרך ארוכה לפי שצריך אדם לקבץ כל ימי י''ט שנה משני החמה ביחד וכל ימי י''ט שנה משני הלבנה י''ב פשוטות וז' מעוברות וישליך המנין האחד מן הב' ישאר שעה ותפ''ה, והדרך השניה אין בה קושי ולא אריכות והוא שתקבץ י''ט יכ''א ר''ד והיא שארית שנת החמה על שנת הלבנה ונקבץ הכל יהיה כללם ר''ו י''ח תרל''ו, ר''ו ימים וי''ח שעות ותרל''ו חלקים, ונקבץ ז' חדשים מחדשי לבנה יהיה כללם ר''ו י''ז קנ''א יהיה תוספת המנין הראשון על הב' שעה ותפ''ה. ועל הדרך הראשון כשתקבץ ימי י''ט משני החמה יהיו כלל ימיהם ששת אלפים ותתקל''ט יום וחצי יום ורביע יום והם י''ח שעות וכשתקבץ ימי י''ב שנה פשוטות ושעותיהם וחלקיהם יהיו הכל ארבעת אלפים יום ורנ''ב יום ותשע שעות ותשצ''ב חלקים וכשתקבץ ימי ז' שנים מעוברות ושעותיהם וחלקיהם יהיו הכל ו' אלפים ותתקל''ט יום וט''ז שעות ותקצ''ה חלקים הרי חסר זה המנין ממנין י''ט שנים משני החמה שעה ותפ''ה. ומזה נתבאר לך מדת ימי המחזור כלו והוא ששת אלפים ותשע מאות יום ול''ט יום וט''ז שעות ותקצ''ה חלקים לפיכך אם תשליך ימי המחזור ז' ז' ישאר ממנו בי''ו תקצ''ה והוא שארית המחזור. ושאר הפרק אינו צריך ביאור:

יא נִמְצָא בְּמַחֲזוֹר שֶׁהוּא כָּזֶה הֶחֳדָשִׁים כֻּלָּם חָדְשֵׁי הַלְּבָנָה וְהַשָּׁנִים שְׁנֵי הַחַמָּה. וְהַשֶּׁבַע שָׁנִים הַמְעֻבָּרוֹת שֶׁבְּכָל מַחֲזוֹר וּמַחֲזוֹר לְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה הֵם שָׁנָה שְׁלִישִׁית מִן הַמַּחֲזוֹר וְשִׁשִּׁית וּשְׁמִינִית וּשְׁנַת אַחַת עֶשְׂרֵה וּשְׁנַת אַרְבַּע עֶשְׂרֵה וּשְׁנַת שְׁבַע עֶשְׂרֵה וּשְׁנַת י''ט. סִימָן לָהֶם גו''ח י''א י''ד י''ז י''ט:

יב כְּשֶׁתְּקַבֵּץ שְׁאֵרִית כָּל שָׁנָה מִשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה הַפְּשׁוּטוֹת שֶׁהִיא ד''ח תתע''ו. וּשְׁאֵרִית כָּל שָׁנָה מִשֶּׁבַע שָׁנִים הַמְעֻבָּרוֹת שֶׁהִיא הכ''א תקפ''ט. וְתַשְׁלִיךְ הַכּל שִׁבְעָה שִׁבְעָה יִשָּׁאֵר שְׁנֵי יָמִים וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְתִשְׁעִים חֲלָקִים. סִימָן לָהֶם בי''ו תקצ''ה. וְזֶה הוּא שְׁאֵרִית הַמַּחֲזוֹר:

יג כְּשֶׁיִּהְיֶה לְךָ יָדוּעַ מוֹלַד תְּחִלַּת מַחֲזוֹר וְתוֹסִיף עָלָיו בי''ו תקצ''ה. יָצָא לְךָ תְּחִלַּת הַמַּחֲזוֹר שֶׁאַחֲרָיו וְכֵן מוֹלַד כָּל מַחֲזוֹר וּמַחֲזוֹר עַד סוֹף הָעוֹלָם. וּכְבָר אָמַרְנוּ שֶׁמּוֹלַד תְּחִלַּת הַמַּחֲזוֹר הָרִאשׁוֹן הָיָה לבהר''ד. וּמוֹלַד הַשָּׁנָה הוּא מוֹלַד תִּשְׁרֵי שֶׁל אוֹתָהּ הַשָּׁנָה:

יד וּבַדֶּרֶךְ הַזֹּאת תֵּדַע מוֹלַד כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה שֶׁתִּרְצֶה. וּמוֹלַד כָּל חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ שֶׁתִּרְצֶה. מִשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ אוֹ מִשָּׁנִים שֶׁעֲתִידִים לָבֹא. כֵּיצַד. תִּקַּח שְׁנֵי יְצִירָה שֶׁעָבְרוּ וְגָמְרוּ וְתַעֲשֶׂה אוֹתָם מַחֲזוֹרִין שֶׁל תְּשַׁע עֶשְׂרֵה תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה עַד תִּשְׁרֵי שֶׁל אוֹתָהּ הַשָּׁנָה. וְתֵדַע מִנְיַן הַמַּחֲזוֹרִין שֶׁעָבְרוּ וּמִנְיַן הַשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ מִמַּחֲזוֹר שֶׁעֲדַיִן לֹא נִשְׁלַם. וְתִקַּח לְכָל מַחֲזוֹר וּמַחֲזוֹר בי''ו תקצ''ה. וּלְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה פְּשׁוּטָה מִשְּׁנֵי הַמַּחֲזוֹר שֶׁלֹּא נִשְׁלַם ד''ח תתע''ו. וּלְכָל שָׁנָה מְעֵבֶּרֶת הכ''א תקפ''ט. וּתְקַבֵּץ הַכּל וְתַשְׁלִים הַחֲלָקִים שָׁעוֹת. וְתַשְׁלִים הַשָּׁעוֹת יָמִים. וְהַיָּמִים תַּשְׁלִיכֵם שִׁבְעָה שִׁבְעָה. וְהַנִּשְׁאָר מִן הַיָּמִים וּמִן הַשָּׁעוֹת וְהַחֲלָקִים הוּא מוֹלַד שָׁנָה הַבָּאָה שֶׁתִּרְצֶה לֵידַע מוֹלָדָהּ:

טו מוֹלַד הַשָּׁנָה שֶׁיֵּצֵא בְּחֶשְׁבּוֹן זֶה הוּא מוֹלַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי. וּכְשֶׁתּוֹסִיף עָלָיו אי''ב תשצ''ג יֵצֵא מוֹלַד מַרְחֶשְׁוָן. וּכְשֶׁתּוֹסִיף עַל מַרְחֶשְׁוָן אי''ב תשצ''ג יֵצֵא מוֹלַד כִּסְלֵו. וְכֵן לְכָל חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ זֶה אַחַר זֶה עַד סוֹף הָעוֹלָם:

מתוך היד החזקה לרמב"ם - משנה תורה לרמב"ם

לעילוי נשמת רבנו משה בן רבי מימון - ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים והמתים.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) לתורת אמת ר' פנחס ראובן ול ר.מ שליט''א

 

 

דילוג לתוכן