הלכות קידוש החודש - פרק שנים עשר - היד החזקה לרמב"ם

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר משנה תורה לרמב"ם - היד החזקה לרמב"ם הלכות קידוש החודש - פרק שנים עשר - היד החזקה לרמב"ם

א מַהֲלַךְ הַשֶּׁמֶשׁ הָאֶמְצָעִי בְּיוֹם אֶחָד שֶׁהוּא כ''ד שָׁעוֹת נ''ט חֲלָקִים וּשְׁמוֹנֶה שְׁנִיּוֹת. סִימָנָם כ''ד נט''ח. נִמְצָא מַהֲלָכָהּ בַּעֲשָׂרָה יָמִים תֵּשַׁע מַעֲלוֹת וְנ''א חֲלָקִים וְכ''ג שְׁנִיּוֹת. סִימָנָם טנ''א כ''ג. וְנִמְצָא מַהֲלָכָהּ בְּמֵאָה יוֹם צ''ח מַעֲלוֹת וּשְׁלֹשָׁה וּשְׁלֹשִׁים חֲלָקִים וְנ''ג שְׁנִיּוֹת. סִימָנָם צ''ח ל''ג נ''ג. וְנִמְצָא שְׁאֵרִית מַהֲלָכָהּ בְּאֶלֶף יוֹם אַחַר שֶׁתַּשְׁלִיךְ כָּל ש''ס מַעֲלוֹת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. רס''ה מַעֲלוֹת וְל''ח חֲלָקִים וְנ' שְׁנִיּוֹת. סִימָנָם רס''ה לח''ן. וְנִמְצָא שְׁאֵרִית מַהֲלָכָהּ בַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים יוֹם. קל''ו מַעֲלוֹת וְכ''ח חֲלָקִים וְכ' שְׁנִיּוֹת. סִימָנָם קל''ו כ''ח כ'. וְעַל הַדֶּרֶךְ הַזֶּה תִּכְפּל וְתוֹצִיא מַהֲלָכָהּ לְכָל מִנְיָן שֶׁתִּרְצֶה. וְכֵן אִם תִּרְצֶה לַעֲשׂוֹת סִימָנִין יְדוּעִים אֶצְלְךָ לְמַהֲלָכָהּ לִשְׁנֵי יָמִים וְלִשְׁלֹשָׁה וּלְאַרְבָּעָה עַד עֲשָׂרָה תַּעֲשֶׂה. וְכֵן אִם תִּרְצֶה לִהְיוֹת לְךָ סִימָנִין יְדוּעִים מוּכָנִין לְמַהֲלָכָהּ לְכ' יוֹם וּלְל' וּלְמ' עַד מֵאָה תַּעֲשֶׂה. וְדָבָר גָּלוּי הוּא וְיָדוּעַ מֵאַחַר שֶׁיָּדַעְתָּ מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד. וְרָאוּי הוּא לִהְיוֹת מוּכָן וְיָדוּעַ אֶצְלְךָ מַהֲלַךְ אֶמְצַע הַשֶּׁמֶשׁ לְכ''ט יוֹם וּלְשנ''ד יוֹם שֶׁהֵן יְמֵי שְׁנַת הַלְּבָנָה בִּזְמַן שֶׁחֳדָשֶׁיהָ כְּסִדְרָן. וְהִיא הַנִּקְרֵאת שָׁנָה סְדוּרָה. שֶׁבִּזְמַן שֶׁיִּהְיוּ לְךָ אֶמְצָעִיּוֹת אֵלּוּ מוּכָנִין יִהְיֶה הַחֶשְׁבּוֹן הַזֶּה קַל עָלֶיךָ לִרְאִיַּת הַחֹדֶשׁ. לְפִי שֶׁכ''ט יוֹם גְּמוּרִים מִלֵּיל הָרְאִיָּה עַד לֵיל הָרְאִיָּה שֶׁל חֹדֶשׁ הַבָּא וְכֵן בְּכָל חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ אֵין פָּחוֹת מִכ''ט יוֹם וְלֹא יוֹתֵר. שֶׁאֵין חֶפְצֵנוּ בְּכָל אֵלּוּ הַחֶשְׁבּוֹנוֹת אֶלָּא לָדַעַת הָרְאִיָּה בִּלְבַד. וְכֵן מִלֵּיל הָרְאִיָּה שֶׁל חֹדֶשׁ זֶה עַד לֵיל הָרְאִיָּה לְאוֹתוֹ הַחֹדֶשׁ לַשָּׁנָה הַבָּאָה שָׁנָה סְדוּרָה אוֹ שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד. וְכֵן בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. וּמַהֲלַךְ הַשֶּׁמֶשׁ הָאֶמְצָעִי לְכ''ט יוֹם כ''ח מַעֲלוֹת וְל''ה חֲלָקִים וּשְׁנִיָּה אַחַת. סִימָנָן כ''ח ל''ה א'. וּמַהֲלָכָהּ לְשָׁנָה סְדוּרָה שמ''ח מַעֲלוֹת וְנ''ה חֲלָקִים וְט''ו שְׁנִיּוֹת סִימָנָן שמ''ח נ''ה ט''ו:

פירוש מהלך השמש וכו'. כבר ידעת למעלה ענין המהלך האמצעי ושהוא מהלך השמש בגלגל המוסגל והוא גלגל היוצא ושזה המהלך בשוה אין בו לא קלות ולא כבדות אלא מהלכו היום כמו מהלכו אמש כמו מהלכו למחר, וכבר אמרו ז''ל ששיעור זה המהלך נ''ט חלקים וח' שניות וזו היא דעת חכם נקרא אלבתני שהרי אמר בספרו ששיעור מהלך השמש האמצעי ביום אחד נ''ט חלקים וח' שניות וכ' שלשיים ול''ה רביעיים בקרוב. אבל על דעת בטלמיוס נ''ט חי''ז י''ג י''ב ל''א ועל דעת זולת אלו השנים פחות ויתר כפי דעתו בשיעור שנת החמה שהרי היא אצל בטלמיוס שס''ה יום ורביע פחות חלק אחד מש' ביום ואצל אלבתני שס''ה יום ורביע פחות שלש מעלות מש''ס ביום ומ' חלקים על מנת שיהיה רביעי היום צ' מעלות, והדרך בידיעת שיעור המהלך ביום א' שתחלק ש''ס מעלות הגלגל על שיעור שנת החמה ויצא לך מן החלוקה מהלך השמש ביום אחד כפי שינוי הדעות, והראיה שהוא ז''ל סמך על דעת אלבתני לא על זולתו שהרי כשנכפל מהלכה בי' ימים הוסיף שלש שניות שהרי אמר שמנת עשרה ימים טנ''א כ''ג ועל דרך שאמר תחלה תהיה המנה טנ''א כ' בלבד. אבל לפי שיש במהלכה ביום אחד יתרון על נ''ט ח' כ' שלישיות קבץ אותם עשרה ימים כמו מאתים שלישיות לקח מהן ק''ף בג' שניות והוסיף אותם על הכ' שניות נהיו כ''ג ונותרו כ' שלישיות כפל אותן עשר פעמים ולקח מהן ג' שניות והוסיף אותן על כפל ק' יום שהרי אמר שהוא צ''ח ל''ג נ''ג וכן הדין במהלכה בשנה ובחדש. והדרך בכפילת השיעורין ברורה היא למבין אחר ידיעת העקרים שאמר למעלה פרק י''א:

מהר"ל נ' חביב מהלך השמש האמצעי וכו'. מה שכתב המפרש הרב סמך על דעת אלבאתני ולכן הוסיף בעשרה ימים ג' שניים נראה דבר אמיתי ונדון ומוכרח. אבל קשה לי למה לא עשה כן הרב באלף יום שהיה לו להוסיף שלשה שניים ג''כ שהוא העולה משני שלישים הנשארים במאה יום וכן בעשרת אלפים יום אשר בזמננו זה שהוא אחר העיקר של הרב יותר מקכ''ו אלף יום יש חלוף במקום השמש ז' חלקים שהם פחות וצל''ע. גם במה שכתב הרב שמהלך החמה לשנה סדורה שמ''ח נ''ה ט''ו קשה לי כי למה שהוסיף הרב כפי המהלך הנזכר ז' שנים יותר מן הראוי. וצל''ע כי עם היות עלו על לבי קצת דברים ליישבו עדיין לא נשלמו בשכלי ולכן לא כתבתים:

ב נְקֻדָּה אַחַת יֵשׁ בְּגַלְגַּל הַשֶּׁמֶשׁ וְכֵן בִּשְׁאָר גַּלְגַּלֵּי הַשִּׁבְעָה כּוֹכָבִים. בְּעֵת שֶׁיִּהְיֶה הַכּוֹכָב בָּהּ יִהְיֶה גָּבוֹהַּ מֵעַל הָאָרֶץ כָּל מְאוֹרוֹ. וְאוֹתָהּ הַנְּקֻדָּה שֶׁל גַּלְגַּל הַשֶּׁמֶשׁ וּשְׁאָר הַכּוֹכָבִים חוּץ מִן הַיָּרֵחַ סוֹבֶבֶת בְּשָׁוֶה. וּמַהֲלָכָהּ בְּכָל שִׁבְעִים שָׁנָה בְּקֵרוּב מַעֲלָה אַחַת. וּנְ דָּה זוֹ הִיא הַנִּקְרֵאת גֹּבַהּ הַשֶּׁמֶשׁ. מַהֲלָכוֹ בְּכָל עֲשָׂרָה יָמִים שְׁנִיָּה אַחַת וַחֲצִי שְׁנִיָּה שֶׁהִיא ל' שְׁלִישִׁיּוֹת. נִמְצָא מַהֲלָכוֹ בְּק' יוֹם ט''ו שְׁנִיּוֹת. וּמַהֲלָכוֹ בְּאֶלֶף יוֹם שְׁנֵי חֲלָקִים וּשְׁלֹשִׁים שְׁנִיּוֹת. וּמַהֲלָכוֹ בַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים יוֹם כ''ה חֲלָקִים. וְנִמְצָא מַהֲלָכוֹ לְתִשְׁעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם אַרְבַּע שְׁנִיּוֹת וְעוֹד. וּמַהֲלָכוֹ בְּשָׁנָה סְדוּרָה נ''ג שְׁנִיּוֹת. כְּבָר אָמַרְנוּ שֶׁהָעִקָּר שֶׁמִּמֶּנּוּ הַתְחָלַת חֶשְׁבּוֹן זֶה הוּא מִתְּחִלַּת לֵיל חֲמִישִׁי שֶׁיּוֹמוֹ שְׁלִישִׁי לְחֹדֶשׁ נִיסָן מִשְּׁנַת תתקל''ח וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים לַיְצִירָה. וּמְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ בְּמַהֲלָכָהּ הָאֶמְצָעִי הָיָה בָּעִקָּר הַזֶּה בְּשֶׁבַע מַעֲלוֹת וּשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים וְל''ב שְׁנִיּוֹת מִמַּזַּל טָלֶה. סִימָנָן ז''ג ל''ב. וּמְקוֹם גֹּבַהּ הַשֶּׁמֶשׁ הָיָה בְּעִקָּר זֶה בְּכ''ו מַעֲלוֹת מ''ה חֲלָקִים וּשְׁמוֹנֶה שְׁנִיּוֹת מִמַּזַּל תְּאוֹמִים. סִימָנָם כ''ו מ''ה ח'. כְּשֶׁתִּרְצֶה לֵידַע מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ בְּמַהֲלָכָהּ הָאֶמְצָעִי בְּכָל זְמַן שֶׁתִּרְצֶה. תִּקַּח מִנְיַן הַיָּמִים שֶׁמִּתְּחִלַּת יוֹם הָעִקָּר עַד הַיּוֹם שֶׁתִּרְצֶה. וְתוֹצִיא מַהֲלָכָהּ הָאֶמְצָעִי בְּאוֹתָן הַיָּמִים מִן הַסִּימָנִין שֶׁהוֹדַעְנוּ. וְהוֹסֵיף הַכּל עַל הָעִקָּר וּתְקַבֵּץ כָּל מִין עִם מִינוֹ. וְהַיּוֹצֵא הוּא מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ בְּמַהֲלָכָהּ הָאֶמְצָעִי לְאוֹתוֹ הַיּוֹם. כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁרָצִינוּ לֵידַע מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הָאֶמְצָעִי בִּתְחִלַּת לֵיל הַשַּׁבָּת שֶׁיּוֹמוֹ אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ תַּמּוּז מִשָּׁנָה זוֹ שֶׁהִיא שְׁנַת הָעִקָּר. מָצָאנוּ מִנְיַן הַיָּמִים מִיּוֹם הָעִקָּר עַד תְּחִלַּת הַיּוֹם זֶה שֶׁאָנוּ רוֹצִים לֵידַע מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ בּוֹ מֵאָה יוֹם. לָקַחְנוּ אֶמְצַע מַהֲלָכָהּ לְק' יוֹם שֶׁהוּא צ''ח ל''ג נ''ג וְהוֹסַפְנוּ עַל הָעִקָּר שֶׁהוּא ז''ג ל''ב. יָצָא מִן הַחֶשְׁבּוֹן מֵאָה וְחָמֵשׁ מַעֲלוֹת וְל''ז חֲלָקִים וְכ''ה שְׁנִיּוֹת. סִימָנָן ק''ה ל''ז כ''ה. וְנִמְצָא מְקוֹמָהּ בְּמַהֲלַךְ אֶמְצָעִי בִּתְחִלַּת לַיִל זֶה בְּמַזַּל סַרְטָן בְּט''ו מַעֲלוֹת בּוֹ וְל''ז חֲלָקִים מִמַּעֲלַת ט''ז. וְהָאֶמְצָעִי שֶׁיָּצָא בְּחֶשְׁבּוֹן זֶה פְּעָמִים יִהְיֶה בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה בְּשָׁוֶה. אוֹ קֹדֶם שְׁקִיעַת הַחַמָּה בְּשָׁעָה. אוֹ אַחַר שְׁקִיעַת הַחַמָּה בְּשָׁעָה. וְדָבָר זֶה לֹא תָּחוּשׁ לוֹ בַּשֶּׁמֶשׁ בְּחֶשְׁבּוֹן הָרְאִיָּה. שֶׁהֲרֵי אָנוּ מַשְׁלִימִים קֵרוּב זֶה כְּשֶׁנַּחֲשֹׁב לְאֶמְצַע הַיָּרֵחַ. וְעַל הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת תַּעֲשֶׂה תָּמִיד לְכָל עֵת שֶׁתִּרְצֶה וַאֲפִלּוּ אַחַר אֶלֶף שָׁנִים. שֶׁתְּקַבֵּץ כָּל הַשְּׁאֵרִית וְתוֹסִיף עַל הָעִקָּר יֵצֵא לְךָ הַמָּקוֹם הָאֶמְצָעִי. וְכֵן תַּעֲשֶׂה בְּאֶמְצַע הַיָּרֵחַ וּבְאֶמְצַע כָּל כּוֹכָב וְכוֹכָב. מֵאַחַר שֶׁתֵּדַע מַהֲלָכוֹ בְּיוֹם אֶחָד כַּמָּה הוּא וְתֵדַע הָעִקָּר שֶׁמִּמֶּנּוּ תַּתְחִיל. וּתְקַבֵּץ מַהֲלָכוֹ לְכָל הַשָּׁנִים וְהַיָּמִים שֶׁתִּרְצֶה וְתוֹסִיף עַל הָעִקָּר וְיֵצֵא לְךָ מְקוֹמוֹ בְּמַהֲלָךְ אֶמְצָעִי. וְכֵן תַּעֲשֶׂה בְּגֹבַהּ הַשֶּׁמֶשׁ תּוֹסִיף מַהֲלָכוֹ בְּאוֹתָם הַיָּמִים אוֹ הַשָּׁנִים עַל הָעִקָּר יֵצֵא לְךָ מְקוֹם גֹּבַהּ הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁתִּרְצֶה. וְכֵן אִם תִּרְצֶה לַעֲשׂוֹת עִקָּר אַחֵר שֶׁתַּתְחִיל מִמֶּנּוּ חוּץ מֵעִקָּר זֶה שֶׁהִתְחַלְנוּ מִמֶּנּוּ בְּשָׁנָה זוֹ. כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אוֹתוֹ עִקָּר בִּתְחִלַּת שְׁנַת מַחֲזוֹר יָדוּעַ. אוֹ בִּתְחִלַּת מֵאָה מִן הַמֵּאוֹת. הָרְשׁוּת בְּיָדְךָ. וְאִם תִּרְצֶה לִהְיוֹת הָעִקָּר שֶׁתַּתְחִיל מִמֶּנּוּ מִשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ קֹדֶם עִקָּר זֶה אוֹ לְאַחַר כַּמָּה שָׁנִים מֵעִקָּר זֶה הַדֶּרֶךְ יְדוּעָה. כֵּיצַד הִיא הַדֶּרֶךְ. כְּבָר יָדַעְתָּ מַהֲלַךְ הַשֶּׁמֶשׁ לְשָׁנָה סְדוּרָה וּמַהֲלָכָהּ לְכ''ט יוֹם וּמַהֲלָכָהּ לְיוֹם אֶחָד. וְדָבָר יָדוּעַ שֶׁהַשָּׁנָה שֶׁחֳדָשֶׁיהָ שְׁלֵמִים הִיא יְתֵרָה עַל הַסְּדוּרָה יוֹם אֶחָד. וְהַשָּׁנָה שֶׁחֳדָשֶׁיהָ חֲסֵרִין הִיא חֲסֵרָה מִן הַסְּדוּרָה יוֹם אֶחָד. וְהַשָּׁנָה הַמְעֻבֶּרֶת אִם יִהְיוּ חֳדָשֶׁיהָ כְּסִדְרָן תִּהְיֶה יְתֵרָה עַל הַשָּׁנָה הַסְּדוּרָה שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְאִם יִהְיוּ חֳדָשֶׁיהָ שְׁלֵמִים הִיא יְתֵרָה עַל הַסְּדוּרָה ל''א יוֹם. וְאִם יִהְיוּ חֳדָשֶׁיהָ חֲסֵרִין הִיא יְתֵרָה עַל הַסְּדוּרָה כ''ט יוֹם. וּמֵאַחַר שֶׁכָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ יְדוּעִים תּוֹצִיא מַהֲלַךְ אֶמְצַע הַשֶּׁמֶשׁ לְכָל הַשָּׁנִים וְהַיָּמִים שֶׁתִּרְצֶה וְתוֹסִיף עַל הָעִקָּר שֶׁעָשִׂינוּ. יֵצֵא לְךָ אֶמְצָעָהּ לַיּוֹם שֶׁתִּרְצֶה מִשָּׁנִים הַבָּאוֹת. וְתַעֲשֶׂה אוֹתוֹ הַיּוֹם עִקָּר. אוֹ תִּגְרַע הָאֶמְצַע שֶׁהוֹצֵאתָ מִן הָעִקָּר שֶׁעָשִׂינוּ וְיֵצֵא לְךָ הָעִקָּר לַיּוֹם שֶׁתִּרְצֶה מִשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ. וְתַעֲשֶׂה אוֹתוֹ אֶמְצַע הָעִקָּר. וְכָזֶה תַּעֲשֶׂה בְּאֶמְצַע הַיָּרֵחַ וּשְׁאָר הַכּוֹכָבִים אִם יִהְיוּ יְדוּעִים לְךָ. וּכְבָר נִתְבָּאֵר לְךָ מִכְּלַל דְּבָרֵינוּ שֶׁכְּשֵׁם שֶׁתֵּדַע אֶמְצַע הַשֶּׁמֶשׁ לְכָל יוֹם שֶׁתִּרְצֶה מִיָּמִים הַבָּאִים כָּךְ תֵּדַע אֶמְצָעָהּ לְכָל יוֹם שֶׁתִּרְצֶה מִיָּמִים שֶׁעָבְרוּ:

פירוש נקודה אחת יש בגלגל השמש וכו'. זאת הנקודה נקראת בלשון ערבי אנג והוא המרחק הרחוק מן הארץ והיא בצורה שקדמה נקודת ז' וכנגדה נקודת אחרת קרובה מן הארץ ונקראת בלשון ערבי חצץ והיא בצורה שקדמה נקודת ה' ועל הצורה שעברה [ציור ל'] היא הא''ח פז''ע ואלו הב' נקודות נמצאים לכל כוכבי לכת ומהלכה בכבדות מעלה אחת בכל ע' שנה על דעת האחרונים חוץ מן הירח שמהלך אלו המרחקים בו קל והוא בכל יום י''א מעלות וי''ב חלקים. וכל אלו הנקודות מהלכם מן המערב למזרח חוץ מגובה הירח שמהלכו בהפך מן המזרח למערב, וכשתתבונן במה שזכרנו בשיעור מהלך הגובה בחדש ובשנה תמצא בו קרוב אבל אינו מפסיד בחשבון ראיית הירח כמו שאמר למעלה: והאמצעי שיצא וכו'. צריך אתה לידע תחלה ארבעה עקרים ואח''כ תבין זו ההלכה. העיקר הראשון ענין מנת המזלות הצומחים בכ''מ ונקרא מצעדי המזלות. העיקר הב' ידיעת שיעור היום ולילו, העיקר הג' ידיעת ענין היום האמצעי והאמתי, העיקר הד' ידיעת עלת השינוי הימים והלילות באורך ובקוצר. וביאור העיקר הראשון דבר ידוע שיש עגולה זורחין ממנה המזלות והכוכבים משוקעין בה נקרא בלשון ערבי דאיר''א אל אופק, ונניח שהיא עגולת א''ב ג''ד והעגולה שהשמש סובבת כנגדה נקראת גלגל המזלות בעגולת א' ה' ג'. והעגולה שחולקת הגלגל הט' בשוה ונקראת עגולת משוה היום נקראת בלשון ערבי דאי''ר מעד''ל אלנה''ר בעגולת זה''ח, ונניח נקודת ה' ראש מזל טלה וכנגדה ראש מזל מאזנים וכשיעלה חלק מגלגל המזלות יעלה עמו חלק מעגולת משוה היום, ושתי נקודות אלו נוגעות בעגול הראשונה כמו שאתה אומר שעלה מזל טלה כולו והוא קשת ג''ה ועלה עמו מעגולת משוה היום קשת ה''ח והוא מנתו מזו העגולה ונקרא בלשון ערבי מטאלע''ה ועל דרך זו בשאר המזלות. וזו הקשת תשתנה בשינוי מקום המדינות לפי שהמדינות שהן תחת הקו השוה יהיה בהן שיעור זו הקשת למזל טלה כ''ז נ''ג חלקים ושיעורם במצרים כ''א ז' חלקים ועל זו הדרך ידיעת שיעורם לכל מזל וזו היא צורתו [ציור ל''ב]. וביאור ידיעת העיקר השני והוא ידיעת שיעור הלילה ויומו והוא הזמן הכולל תנועה שלימה לגלגל ט' ותוספת קשת היא מכל תנועת השמש ביום אחד מעגולת משוה היום ונניח שהשמש בראש מזל שור יהיה שיעור היום והלילה בזו הנקודה ש''ס מעלות ויוסיף זה על מה שיעלה ממשוה היום עם תנועת השמש המוסגלת בה ביום אחד, וזה הענין כולל היום האמצעי והאמתי, וביאור העיקר הג' שהיום האמצעי היא תנועה שלימה יומית ותוספת קשת ממשוה היום כשיעור אמצע השמש ביום אחד והיום האמתי תנועה שלימה ותוספת קשת ממשוה היום שהוא מנת תנועת השמש האמתית ביום א'. וביאור העיקר הרביעי. דע שהעגולות שבהם תסוב השמש בכל יום כל אחת מהן נחלקת בעגולת הזריחה והעריבה והיא עגולת האופק בב' חלקים פעם יהיו שוין והוא בכל מדינה שהיא תחת משוה היום על הקו השוה. לפיכך היום והלילה באלו המקומות שוין תמיד ובשאר המדינות הנוטות מתחת הקו השוה לצפון או לדרום עגולת מסבת היום בשני חלקים שונים לפיכך היום והלילה משתנים. ומפני שהישוב בצפון כשתהיה השמש במזלות הצפונים יהיו הימים ארוכים מהלילה וכשתהיה בדרומיים יהיו הלילות ארוכים מהימים, לפי ששני צדי משוה היום אינם על עגולת האופק כמו המדינות שעל הקו השוה אבל הצד הצפוני גבוה בצפון והדרומי שפל בדרום לפיכך יהיה בצפון קשת ממסיבת השמש למעלה יתר מחציו וקשת פחות מחציו למטה תחת האופק לפיכך יהיו הימים ארוכים מהלילות במזלות הצפוניים ובמזלות הדרומיים בהפך לפי שהקשת של מעלה פחות מהקשת של מטה, וזו צורתו מעל האופק [ציור ל''ג]. וזו היא צורת האופק הנוטה וציר משוה היום גבוה מעל האופק. ודע שהשמש יש לה שינוי אחד מוסגל בה והוא קשת השווי שלה שבין מקומה האמצעי והאמתי וזה הקשת פעם יהיה גדול ופעם יהיה קטן וסוף תכליתו כשתהיה השמש או בראש טלה או בראש מאזנים יהיה סוף גדלו באלו השני מקומות שתי מעלות. והוא כשתהיה במרחק הממוצע. וכשתהיה בראש סרטן והוא המרחק הרחוק או בראש גדי והוא המרחק הקרוב אין לה שווי כלל. ובין אלו הארבע נקודות יהיה קשת השווי פחות מזה תמיד בין מעט בין הרבה אבל אינו מגיע עד שתי מעלות אלא בראש טלה או מאזנים ופעם יהיה זה השווי ראוי לתוספת על האמצע ופעם לגרעון לפי מה שישתנה הלוכם האמתי פעם יהיה יתר מן האמצעי כשתהיה השמש במזלות שבין ראש גדי וראש סרטן על סדר המזלות והם שבאמצעם ראש טלה ופעם יהיה פחות מן האמצעי והוא במזלות שבין ראש סרטן וראש גדי על סדר המזלות והם המזלות שבאמצען ראש מזל מאזנים וזה השינוי אינו גלוי ביום או יומים מפני מעוטו ומורגש בו בימים רבים. כמו שתאמר כשתהיה השמש בגובה שלה אין לה שווי וכשתרחק ממנו יום אחד יהיה השווי שני חלקים ושני שניות, ואם תתרחק י' מעלות יהיה השווי כח''ל וי''ג שניים וכן יוסיף זה השווי עד שיגיע לשתי מעלות ושלשים שניות והוא כשתהיה השמש בג' מעלות ממזל מאזנים, ואח''כ הולך וחסר עד שיכלה במעלה ראשונה ממזל גדי, ואח''כ הולך ונוסף עד שתי מעלות ושלשים חלקים כשתהיה השמש בכ''ח מעלות ממזל דגים יהיה השווי בסוף תכליתו ואח''כ הולך וחסר עד שיגיע אל המעלה א' ממזל סרטן ושם הוא כלה. ויגיע לשמש שינוי אחר בשביל זריחתה ועריבתה והוא מפני הקשת העולה עמה ממשוה היום הנקרא מטאל''ע אלברו''ג ונקרא מצעדי המזלות. והוא על שני פנים, הראשון כשתהיה המדינה על הקו השוה, והשני כשתהיה רחוקה ממנו, ואלו הן המדינות שיש להן רחב והוא מרחקה לצפון העולם, ודין המטאל''ע בחלק האחד שוה בכל המדינות שהן תחת הקו השוה כלומר כשיעלה ממשוה היום עם מזל טלה באחת מן המדינות שעל הקו השוה כ''ז מעלות ונ''ג חלקים ג''כ יעלה בזה השיעור במדינה אחרת מן המדינות שתחת משוה היום ואפילו הם ק' או אלף. והעילה בזה ששני צידי משוה היום הם על אופק כל המדינות שעל הקו השוה אחד צפוני ואחד דרומי ועליה מתקבצים כל אופק ואופק. ונניח עגולת [ציור ל''ד] אופק אמצע העולם אבג''ד וג' במערב וב' בצפון וא' במזרח וד' בדרום ואמצע אורך היישוב נקודת ה' והקו אה''ג הוא אלכסון משוה היום והוא הקו השוה שאם תהיה עליו מדינה לא יהיה לה רוחב. ונניח חצי היום לנקודת ה' עגולת בה''ד לפיכך תהיה נקודת ה' מרחקה מכל צד צ' מעלות בין מזרח בין מערב, ולפי שהיישוב בצפון ואורך כל מדינה הוא מרחקה מן המערב והיא נקודת ג' לפיכך כל מדינה שהיא רחוקה מן הקו השוה לצפון יש להן רוחב וגם יש לה אורך מן המערב והוא מרחקה מחצי האופק המערבי והוא קשת בג''ד אלא אם תהיה על חוף הים המערבי ונניח ג''כ המדינה מרחקה מנקודת ג' פ' מעלות והיא נקודת ז' על הקו השוה יהיה האופק שלה חבט''ד ועגולת חצי היום שלה בז''ד, וגם נניח מדינה מרחקה מנקודת ג' ע' מעלות והיא נקודת נ' על הקו השוה ואופק שלה ס''ב מ''ד וחצי היום שלה בנ''ד, ונניח שתי מדינות מן הקו השוה לצפון, האחד ששים והשנית ע', האחת עוברת על ראש שוכני אופק דח''ב והשנית על ראש שוכני אופק דז''ב, לפיכך מן הצורה הזאת יתבאר לך שעגולת חצי היום לכל מדינה שהיא על קו השוה אפשר שתהיה אופק למדינה מן המדינות, ואחר שהקדמנו אלו הענינים יאות לנו לבאר דבריו שאמר והאמצע שיצא מחשבון זה פעמים יהיה בתחלת הלילה בשוה וכו'. דע תחלה שבעלי חכמת הגימטריאות כשרצו לידע מקום אמצע כל כוכב לכל עת שירצו הניחו מהלך יום א' וכפלו אותו והיה מנת שני ימים וכן עד שלשים ועד י''ב חדש ועד שנה תמימה וכן כל הימים והשנים והחדשים שרצו וכל השיעורים מכל מהלך אמצעי הוספתו בשיעור שוה. כאילו תאמר שאמצע השמש ביום אחד נ''ט ח' כ' ושני ימים אנ''ח יו''מ ובשלשה ימים בנ''ז כ''ה ולפי שהכפילה על שיעור שוה לא יתכן להניח אותם בנויין על הימים המשונים והם הימים האמתיים שפעם הם יתר מן הימים האמצעיים שהן שוין תמיד לפיכך תהיה כפילת מהלך הכוכב האמצעי שוה לפי שהיא בימים שוים ואילו עשו אותם על הימים האמיתיים לא היה דבר נכון לפי שאין לימים האמתיים שיעור ידוע בכל זמן וזמן אלא ישתנה, לפיכך כשנקבץ התנועה האמצעית לימים השוים אפשר שלא הגיע עד שקיעת החמה אם יהיה האמצע יתר מן המטאל''ע, ואפשר שתתאחר לאחר שקיעת החמה אם יהיה האמצע חסר מן המטאל''ע, משל נניח הימים שנוסיף אותן על העיקר חמשים יום מנתה מן האמצע מ''ט מעלות וט''ז חלקים מ''א שניות נוסיפנו על העיקר שעשאו ז''ל שהוא ז''ג ל''ב יעלה אמצע השמש נ''ו מעלות כ' חלקים י''ג שניים והגובה יהיה אחר תוספת מנתו בחמישים יום על העיקר שלו יצא הגובה פ''ו מ''ה י''ו נגרע הגובה מן האמצע אחר שנוסיף על האמצע ש''ס מעלות ישאר שכ''ט מעלות ל''ד חלקים ונ''ז שניים ומנתה מן השווי כ''ח חלקים ולפי שהמסלול הזה יתר על ק''פ נוסיף זה המנה על אמצע השמש יעלה בידנו מקום השמש האמתי נ''ז מעלות וי''ח חלקים וי''ג שניים נקח מטאלעתו ברוחב ל' יהיה מ''ג מעלות ונ' חלקים והוא פחות מאמצע השמש בי''ג מעלות וט''ו חלקים וזה השיעור משעה ישרה שיוסיף בה הזמן האמתי על האמצעי אם תוסיף אותו על הזמן האמצעי יגיע הזמן עד שקיעת החמה וזו הי''ג מעלות וט''ו חלקים מנתה מן השעה נ''ג חלקים ומנתה מאמצע השמש יותר מב' חלקים במעט, נוסיף אותה על אמצע השמש עלה בידינו אמצע השמש לעת שקיעת החמה נ''ו מעלה וכ''ב חלקים וכ' שניים, וכן נוסיף על אמצע הירח כ''ט חלקים וח' שניות וזהו אמצע הירח לשקיעת החמה. משל אחר נוסיף על העיקר מנת ק' יום והוא צ''ח ל''ג נ''ג ונוסיף עליו ז''ג ל''ב יעלה בידינו ק''ה ל''ז כ''ה נגרע ממנו הגובה והוא פ''ו מ''ה כ''ג שניים יהיה המסלול י''ח נ''ב ב' מנתו מן השווי ל''ח חלקים, ולפי שהמסלול היה פחות מק''ף נגרע המנה מן האמצעי ישאר ק''ה מעלות בקירוב והוא מקום השמש האמתי נקח מטאלעה''א יהיו צ''ב נ''ז והוא פחות מן האמצע בי''ב מעלות וג' שניות והיא ד' חומשי שעה לפיכך צריכין להוסיף על אמצע השמש או הירח מנתה מן אמצע השמש או אמצע הירח עד שיהיה האמצע לשקיעת החמה, משל אחר הוספנו על עיקר מנת ר' יום מאמצע השמש הוא קצ''ז מעלות וז' חלקים ומ''ו שניים וכשנוסיף על זה המנין העיקר יצא לנו ר''ד מעלות וי''א חלקים וי''ח שניים נגרע ממנו הגובה והוא פ''ו מ''ה יצא לנו מסלול השמש קי''ז מעלות וכ''ה חלקים ומ' שניים מנתה מן השווי מעלה אחת וחמשים חלקים, ולפי שהמסלול פחות מק''פ נגרע המנה מן האמצע ישאר ר''ב מעלות כ''ט י''ח וזהו מקום השמש האמתי ומטאלעה''א ר''ה מעלות ול''ד חלקים בקירוב והאמצעי בזה המשל פחות מן המטאלע במעלה אחת וכ''ג חלקים והוא קרוב מעשור שעה ויהיה הזמן האמתי בזה המשל יתר על האמצעי בעשור שעה ונקח מנתה מאמצע השמש והירח ונגרע אותו מן האמצע ל (ש) ישאר אמצע השמש או הירח לשקיעת החמה. משל אחר נוסיף על העיקר מנתה ש' יום מאמצע השמש והיא רצ''ה מ''א ל''א ואחר תוספת העיקר יהיה ש''ב מ''ה י''א נגרע ממנו הגובה והוא פ''ו מ''ה מ''ה ישאר המסלול רי''ו מעלות בקרוב ומנתה מן השווי מעלה אחת וי''ב חלקים נוסיף אותם על אמצע יעלה בידינו ש''ג נ''ז י''א והוא מקום השמש האמתי נקח מטאלעה''א יהיו שי''ח מעלות ושני חלקים והוא יתר על האמצע בי''ד מעלות וה' חלקים והוא כמו נ''ו חלק מס' בשעה וזהו שיוסיף בו הזמן האמתי על האמצעי נגרע מנתו מן האמצע לשמש או לירח יצא לנו האמצע לעת שקיעת החמה, וכבר הארכנו במשלים כדי שיודע הדבר על בוריו ולא נחוש לאורך הדברים מאחר שנבין הדבר היטב לפי שזו ההלכה קשה עד מאד. ודע שהמעלות שיש בהן סוף תוספת האמצע על מטאלעה''א הם סוף מזל תאומים שהרי הקשת תשעים ומטאלעה''א ברחב שלשים ע''ה כ''ד לפיכך הקשת יוסיף על מטאלעה''א בי''ד מעלות ול''ו חלקים. והמעלה שבה הקשת פחות מן המטאלעה''א הוא סוף מזל קשת שהרי הקשת ר''ע מעלות ומטאלעה''א רפ''ד מעלות ול''ו חלקים והמעלה שהקשת שבה שוה למטאלעה''א הוא ראש מאזנים שכל אחד מהם כ' מעלות אבל ראש טלה אין שם לא קשת ולא מטאלעה''א. ומאחר שדברנו באלו העניינים יאות לנו שנשלים דבריו שכתב בסוף פי''ד לפי שהן בנויין על דבריו הנה, שהרי אמר עתה והאמצע שיצא בחשבון זה פעמים יהיו בתחלת הלילה בשוה והוא כשיהיה האמצע שוה למטה למטאל''ע מקום השמש האמתי יהיה הזמן האמצעי שוה לזמן האמתי: או קודם שקיעת החמה בשעה. והוא בזמן שיהיה האמצעי פחות מן הזמן האמתי וצריך להוסיף על האמצע מנת הזמן שחסר ולא יגיע החסרון באלו המדינות אלא כמו שעה אחת או יתר מעט או חסר מעט כמו שנתבאר: או אחר שקיעת החמה בשעה. והוא בעת שיהיה הזמן האמצעי יתר על האמתי לפיכך צריך לגרוע מן הזמן האמצעי כנגד היתר עד שיגיע לשקיעת החמה וצריך לגרוע מן האמצע לשמש או לירח כנגד היתר עד שיהיה האמצע לשקיעת החמה: ודבר זה לא תחוש לו בשמש וכו'. לפי שהוא דבר מועט והיא תנועת השמש בשעה קרוב מב' חלקים או יתר מעט וסוף חסרונו או תוספתו והוא כשיהיה הזמן החסר או היתר שעה: שהרי אנו משלמין קירוב זה כשנחשוב לאמצע הירח. לפי שאם יהיה הזמן החסר או היתר חצי שעה יהיה קירוב זה יותר מחלק א' ותנועת הירח האמצעית בחצי שעה יתר מי''ו חלקים כמעט כשיגרע זה הקירוב ממהלך הירח בחצי שעה ישאר ט''ו חלקים פעם נוסיף אותה על אמצע הירח ופעם נגרע אותה ממנו ואם הזמן החסר או היתר כמו שעה ותנועת השמש בה כמו ב' חלקים ומחצה ותנועת הירח בשמש קרוב מל''ג חלקים נגרע מתנועת הירח לשעה תנועת השמש לשעה ישאר כמו שלשים חלקים פעם יוסיף אותה על אמצע הירח או יגרע אותה ממנו. הנה נתבאר תשלום הקירוב שבשביל השמש בחשבון אמצע הירח. ואמר ז''ל בסוף פרק י''ד אם היתה השמש מחצי מזל דגים עד חצי מזל טלה תניח אמצע הירח כמות שהוא, שאם יהיה אמצע השמש מתחלת טלה עד ט''ו מעלות ממנו יהיה המטאל''ע ברחב שלשים חסרים מן האמצע כמו ד' מעלות וכ''ו חלקים והוא קרוב משליש שעה כשהשמש בראש טלה יהיו סוף הימים האמתיים ויהיה הזמן עד שקיעת החמה בשוה וזה כולל כל אופק וזה שבין אמצע והמטאלע שהוא כמו שליש שעה תהיה לאחר שקיעת החמה. וכן הדין בחצי מזל דגים: ואם תהיה השמש מחצי טלה עד תחלת מזל מאזנים תוסיף על אמצע הירח ט''ו חלקים. לפי שהמטאל''ע בחצי טלה תחסר מן האמצע כמו ד' מעלות וכ''ו חלקים כמו שאמרו והמטאל''ע בסוף מזל טלה תחסר מן האמצע כמו ח' מעלות ונ''ג חלקים ובחצי מזל שור תחסר המטאל''ע מן האמצע י''ב מעלות ול''א חלקים ובסוף מזל שור תחסר המטאל''ע מן האמצע י''ד מעלות ול''א חלקים. ואעפ''כ לא הוסיף על אמצע הירח באלו המ''ה מעלות כי אם מהלכו בחצי שעה אחר שיגרע ממנו מהלך השמש בחצי שעה ונשאר במקום האחד מעלה אחת וכ''ג חלקים קרוב משמינית שעה ובמקום השני והוא חצי מזל שור אחר שגרע מהלכו בחצי שעה נשאר קרוב משליש שעה והיא הנשארת לאחר שקיעת החמה ובמקום השלישי והוא סוף שור קרוב משעה גרע ממנו חצי שעה נשאר קרוב מחצי שעה והוא שאמר עליה שהיא לאחר שקיעת החמה בכמו שליש שעה ואע''פ שהיא יתירה מעט: ואם תהיה השמש מתחלת מזל תאומים עד תחלת מזל אריה תוסיף על אמצע הירח שלשים חלקים. לפי שהמטאל''ע בסוף מזל שור תחסר מן האמצע קרוב משעה כמו שאמרנו ומטאל''ע חצי תאומים יחסר מן האמצע ט''ו מעלות וי''ח חלקים והוא יתר משעה במעט ובסוף תאומים יחסר ארבע עשרה מעלות ול''ו חלקים והוא קרוב משעה, ובחצי סרטן תחסר המטאל''ע מן הקשת י''ב מעלות ו' חלקים, ובסוף סרטן י''א מעלות ו' חלקים, ואף על פי כן הוסיף על האמצע מנתה שעה ואף על פי שהחסרון יתר משעה במעט או פחות במעט או יתר מד' חומשי שעה במעט וזה השיעור ברוחב ל', ולפי שדין זו התוספת או החסרון כולל מרוחב כ''ט עד ל''ו אם תחקור על אלו המטאל''ע ברוחב ל''ו תצמיח מטאל''ע חצי טלה תחסר מן הקשת ה' מעלות ול''ג חלקים והוא יתר משליש שעה ומטאל''ע סוף טלה תחסר מן הקשת י' מעלות ול''ט חלקים והוא קרוב מחצי שעה ורביע שעה גרע ממנו חצי שעה ישאר רביע שעה ובחצי שור יחסר כמו שעה והוא ברחב יחסר כמו ד' חומשי שעה ובסוף שור יחסר כמו שעה וחומש שעה ובחצי תאומים יחסר י''ט מעלות קרוב משעה ויתר מרביע והוא ברחב ל' יחסר כמו ד' חומשי שעה בלבד ובסוף תאומים יחסר כמו י''ח מעלות וחצי ובחצי סרטן יחסר כמו ט''ז מעלות וכ''ו חלקים ובסוף סרטן יחסר כמו י''א מעלות ו' חלקים לפיכך פעמים יחוש לשליש השעה כשיהיה בחסרון יתר משעה או מחצי שעה או בשליש שעה או בפחות או ביתר ואע''פ שהוא ברוחב אחד חסר או יתר: ואם תהיה השמש מתחלת מזל אריה עד חצי מזל בתולה תוסיף על אמצע הירח ט''ו חלקים. שהרי חסרון המטאל''ע בסוף סרטן י' מעלות ו' חלקים והוא מנת חצי שעה ושתות שעה וברוחב ל''ו י''ג מעלות וכ''א חלקים והוא יתר מחצי שעה ושליש שעה וברוחב ל' יחסר בסוף ד' מעלות ול''ט חלקים והוא קרוב משליש שעה ורוחב ל''ו יחסר ו' מעלות וכ''ה חלקים והוא קרוב מחצי שעה ובין חצי בתולה וחצי מאזניים לא תוסיף ולא תגרע שהתוספת במטאל''ע או הגרעון מעט והוא שמגיע בו האמצע לשעת הראיה: ואם תהיה השמש בחצי מאזנים וכו'. שהרי בחצי מאזנים מוסיף המטאל''ע על הקשת בשתי מעלות וי''ט חלקים ובסוף מאזנים מוסיף ד' מעלות ול''ט חלקים ובחצי עקרב מוסיף ד' מעלות וי''ט חלקים ובסוף עקרב מוסיף ז' מעלות כ''ג חלקים הרי ידענו שסוף התוספת למטאל''ע חצי שעה ושתות שעה, ואם תהיה השמש בתחלת מזל קשת תוסיף המטאל''ע על הקשת י''ג מעלה ול''ד חלקים ובסוף קשת תוסיף המטאל''ע י''ח מעלות ול' חלקים והיא שעה ורביע והוא קרוב ממה שאמרו בתוספת מנת השעה והיא ל' חלקים ורוב משליש שעה והיא לאחר שקיעת החמה ובתחלת דלי יוסיף י''ז מעלות ול' חלקים: ואם תהיה השמש בתחלת מזל דלי כו'. שהרי במחצית קשת תוסיף המטאל''ע י''ד מעלות ונ''ב חלקים והוא יותר מחצי שעה ושליש שעה. ובסוף דלי יוסיף המטאל''ע י' מעלות ומ' חלקים ובחצי דגים ב' מעלות ונ''ג חלקים והוא שליש שעה שאמר שהיא לאחר שקיעת החמה: וכן אם תרצה לעשות לך עיקר כו'. כבר עשינו העיקר לתחלת ליל ג' שיומו א' לחדש ניסן משנה ט' מחזור רס''ט שהיא שנת הק''א ליצירה אלף תרנ''ב לשטרות ומצינו בין שני העיקרים נ''ט אלף יום ותקל''ג יום ויצא לנו אמצע השמש בעיקר שעשינו אחר תוספת העיקר שעשאו ז''ל בה' מעלות ל''ה חלקים ומ' שניות ממזל טלה סימנים ה''ל ה''מ, ויצא לנו מקום הגובה וכ''ט מעלות וי''ד חלקים ממזל תאומים, סימנו כ''ט י''ד:

מהר"ל נ' חביב עוד כתב הרב והאמצעי שיצא בחשבון זה פעמים יהיה בתחלת הלילה וכו'. המפרש האריך בזה הרבה יותר מן הראוי ולבסוף לא פירש שום דבר באמת. וקודם שאבאר זה אזכיר כי בחכמה הזאת לא זכיתי ללמוד דבר ממלמדי כ''א מעצמי בספרים וגם זה לא ברוב פנאי כי אם בזמן שהייתי לוקח לעצמי ופורק מעל ראשי עול משא טורח עבודת עם הקדש מעט מזער, ועם כל זה נראה לענ''ד כי דברי המפרש הזה בכל זה הם דברים בטלים כשבא ליישב הלשון וגם בעיקרים הוסיף להביא מה שאינו צריך. והוא בזה האופן. כי הנה העיקר הרביעי לא ידעתי למה הוצרך להביאו כלל. גם הצורה האחרונה שבסוף והיא כי חלוף מצעדי המזלות בכל אופני חצי היום הוא שוה אינו מוכרח להזכירו. גם בסוף בפירוש הלשון שלא אמר דבר הגון הוא מבואר בזה האופן, שהוא כתב במשל האחר שהביא וז''ל נקח מטאלעתו ברוחב ל' וכו' והוא פחות מאמצע השמש בי''ג מעלה וט''ו חלקים וזה השיעור משעה ישרה שהוסיף בה הזמן האמיתי על האמצעי וכו' ע''כ. ועתה לא ידעתי איך אפשר שהמצעדים יהיו חסרים מן האמצע ויוסיף הזמן האמתי על האמצעי כי הזמן האמתי הוא שיעור העולה מהמצעדים ובודאי הוא חסר מהזמן האמצעי אם המצעדים חסרים מן האמצע וזה מבואר מאד למי שהבין דבר בחכמה. ובזה עצמו כתב במשל הב' ובמשל הג' שהיה לו להוסיף צוה לגרוע וז''ל והאמצעי בזה המשל פחות מן המטאלע במעלה א' וכו' ויהיה הזמן האמתי וכו' ונקח מנתה ונגרע אותו וכו' ע''כ. ואם הזמן האמתי הוא גדול מן האמצעי אם כן הלך הכוכב יותר מן האמצע ואיך צוה לגרוע. גם במשל הד' קשה כן. האמת כפי הנראה שלמד כן מדברי הרמב''ם ז''ל שצוה להוסיף במזל שמחצי טלה עד חצי בתולה ומחצי מאזנים עד חצי דגים צוה לגרוע, אבל זה טעות כי לא בשביל ליישב הלשון נאמר דבר שהוא שקר כפי החכמה והשכל. עוד יש קושיא אחרת נגד דברי המפרש הזה והיא, כי לדעת הזמן האמתי באמת שיש בין ב' גבולי ימים רצוני במאה או מאתים יום צריך לדעת מקום השמש האמתי בהתחלה ועליית אותה המעלה מהתחלה ומקום השמש בסוף ועליית אותה המעלה ולגרוע העליות הראשונות מהשניות וזה המפרש עשה כן בסוף ולא בהתחלה ואם כן לא דקדק כלל. ואין כוונתי לבקש קושיות כנגדו כי אין תועלת בזה. אמנם הארכתי בכל זה לפי שבכל מה שהשתדלתי להשיג כיד דעתי הקצרה כל פרטי לשון הרמב''ם ז''ל לא יכולתי ליישבם עדיין עד יערה עלי רוח ממרום. עם היות שכלל כוונת הלשון באמת היא מושגת אצלי ת''ל לענ''ד. ולכן השתדלתי לברר אם אמת מ''ש המפרש הזה וראיתי כי לא דבר נכונה. ולכן אומר כי בעלי החכמה הזאת ראו כי הימים אינם שוים זה לזה ר''ל כי יום אחד ולילו אינו שוה עם יום אחר ולילו. ואם היות החלוף הזה אינו נרגש ביום אחד או בשני ימים עם כל זה יורגש בכ' יום או יותר. וסבת החלוף הוא לפי ששיעור יום ולילו הוא תנועה אחת מכל הגלגל ועוד עליית מה שהלך השמש במזל בתנועתו האמתית וזה יש בו חלוף ושינוי משני פנים. האחד כי מהלך השמש במזל אינו שוה בכל הימים כי פעם הולך פחות והוא כשהוא ברום גלגלו ופעם הולך הרבה והוא כשהוא בשפל גלגלו. החלוף השני הוא כי אפילו יהיה מהלך השמש שוה במזל בכל יום ויום עלייתו ממעלות המשוה אינו שוה ואם הימים אינם שוים אם כן המהלך האמצעי אין ראוי לכופלו בימים האמתיים כי אם בשוים ואח''כ צריך לראות כמה חסרים אותם הימים האמתיים מהאמצעים שהם השוים ולחסר המהלך הראוי לאותו השיעור מהמהלך האמצעי המוכפל על הימים השוים. או כמה יתרים עליהם ולהוסיף המהלך הראוי לאותו השיעור על מהלך האמצעי המוכפל. זו היא סבה כללית לדברי הרב ז''ל כאשר כתב המפרש אמנם מה שצוה להוסיף על מהלך הכוכב בימים שמחצי טלה עד חצי בתולה ומחצי מאזנים עד חצי דגים צוה לגרוע הסבה היא לפי שבכאן הימים נמנים משקיעת החמה עד שקיעת החמה. והנה המזל שמראש גדי עד ראש סרטן הם ארוכי השקיעה וקצרי העלייה ומראש סרטן עד ראש גדי הם בהפך קצרי השקיעה וארוכי העלייה ואם כן אם נקח ך' או ל' יום מתחלת טלה עד ראש סרטן בודאי הם גדולים מהאמצעיים וצריך להוסיף תוספת מהלך הכוכב באותו השיעור המועט ולהוסיפו על מהלך הכוכב המוכפל על הימים השוים וכן הדין עד קרוב לראש מאזנים כי יתרון התוספות שהיה הולך וגדל עד ראש סרטן הולך ומתקצר עד קרוב לראש מאזנים שאז אותו החלוף נשלם מכל וכל ומראש מאזנים עד קרוב לראש טלה הוא בהפך רצוני שהימים האמצעים יותר גדולים הם מהאמתיים כיון שהמזלות שמראש מאזנים עד ראש גדי הם קצרי השקיעה הרבה ומראש גדי עד ראש טלה אותו החלוף הולך ומתמעט ונשלם בראש טלה. וזה החלוף שיש בין העליות לשקיעות לא הבין אותו המפרש ולכן לא עלה בידו לישב דברי הרמב''ם כאשר נתבאר. הרי לך סברא כללית למקום התוספת או למקום הגרעון אבל הגבולים הפרטיים שנתן הרב אין בי כח לתת להם סבה כי לענ''ד הם מהדברים שאמר הרב שאע''פ שיש חסרון או יתרון בקצת מהדברים שיאמר אינם מזיקים בראיה. ומי שהכריחני לומר כן הוא כי לבי אומר לי שמקום השמש שאמר הרב בעיקר הוא אחר שתקן הימים וזה מוכרח כפי השכל, ואני הוצאתי מקום השמש האמתי בעיקר והשקיעות של אותה המעלה שהם ברוחב ל''ב י' מעלות ל''ב חלקים. גם שקיעת חצי טלה באותו הרוחב ומצאתי שאותם הימים שבינתיים האמתיים יתרים על האמצעיים מעלה אחת וך' חלקים בקרוב וזהו עד שקיעת החמה ועוד שליש שעה אחר שקיעת החמה שהוא עת הראייה יהיו ו' מעלות וחצי בקירוב. והרב בכל זה לא צוה להוסיף דבר במקום הירח האמצעי לפי שאינו מזיק כי הוא פחות מט''ו חלקים מהאמצע. אמנם מכאן והלאה שיוכל הירח ללכת באותו שיעור מהזמן ט''ו חלקים צוה להוסיף אותם עד סוף שור שמלבד הט''ו חלקים שצוה להוסיף יש עוד זמן נוסף קרוב לזמן הנוסף בחצי טלה אבל לא היה בזמן הנוסף יותר להוסיף ט''ו חלקים אחרים לשיהיו ל' אמנם מכאן והלאה צוה להוסיף ל' עד סוף סרטן וכו'. כלל הדברים כשיש בשיעור יתרון הימים האמתיים על האמצעיים זמן שיוכל הירח ללכת בו ט''ו חלקים הוא חושש אליו ומצוה להוסיפו ולפחות מזה אינו חושש, גם כשיש בהם חסרון זמן כזה הוא חושש אליו לא בפחות. וזה יש לי כתוב בנסיון כי הוצאתי לזמן כל הגבולים שכתב הרב היתרון שיש לימים האמתים על האמצעיים או החסרון. ופירוש מ''ש הרב ודבר זה לא תחוש לו בשמש בחשבון הראייה שהרי אנו משלמים וכו', אין כוונתו כאשר כתב המפרש שקירוב זה שבשמש עצמו תקן כתקון הירח שאם בירח לא חשש לפחות מט''ו חלקים כ''ש שלא יחוש לב' חלקים וחצי שבשמש, אבל כוונתו שאין לחוש לזה הקירוב הבא מצד חלוף הימים בשמש למיעוטו אמנם בירח שהקירוב הוא גדול הוא ישלים זה שם. זהו מה שהשיגה יד דעתי הקצרה בהבנת דברי הרב. ואיני סומך על עצמי לפי שקשה לי שהרב אמר שהאמצעי שיצא בחשבון זה פעמים יהיה קודם שקיעת החמה כשעה ואני חפשתי על זה בסוף תאומים שאז הוא הזמן שזה החלוף הוא יותר גדול ולא מצאתי שיקדם קודם שקיעת החמה כי אם כ''ד חמישיות שעה, גם חפשתי על סוף קשת שאז יוצא האמצע בחשבון זה אחר שקיעת החמה יותר מאוחר ומצאתי שהוא מתאחר אחר שקיעת החמה כשעה ושליש בקרוב וצל''ע. גם מ''ש המפרש הזה בסוף פי''ד הם דברים בטלים כי כל מ''ש שם הם דברים נוגעים לענין החלוף שיש בין קשת היום לקשת הלילה שאצלו אמנם חלוף הימים שהרב רצה לתקנו הוא החלוף שיש בין יום ולילה ליום ולילה אחר או בין סך ימים ולילות לסך ימים ולילות אחר וא''כ כל דבריו בטלים. וראוי לדקדק עוד למה לא חשש הרב במהלך אמצע המסלול לחלוף הימים כיון שמהלכו הוא קרוב למהלך אמצע הירח והיה לו להוסיף על אמצע המסלול או לגרוע ממנו סך דקים שוה לסך דקי תיקון אמצע הירח. והתשובה לזה מבוארת לענ''ד והיא כי אע''פ שדקי תיקון אמצע המסלול הם רבים שלפעמים יגיעו עד ל' לתוספת או לגרעון עם כל זה בערך המזל הוא דבר מועט כי הרוב שיוכל להגיע במזל מל' דקים מאמצע המסלול לא יעלה עד שלשה דקים כאשר תראה זה מבואר בלוח מנת מסלול הירח ולמיעוטו לא חשש הרב לתקנו כי אינו מזיק בראייה. ומכאן תראה שהוא אמת מה שכתבתי שלא תקן הרב חלוף הימים באמצע השמש למיעוטו כמו שלא תקנו באמצע המסלול כי העולה משניהם במזל הוא קרוב להיותו שוה וכמו שלא חשש בזה לא חשש בזה. ודברי המפרש הם בטלים מכל וכל ולא הרגיש כי הרב לא תקן אמצע המסלול ולדעתו היה לו לרב לתקנו כיון שתקן אמצע השמש. ולמי שיקשה בעיניו איך הרב לא חשש לכל אלו הקרובים שכתבנו אומר אליו כי אולי השלימם הרב ממקום אחר וככה אני חושב:

מתוך היד החזקה לרמב"ם - משנה תורה לרמב"ם

לעילוי נשמת רבנו משה בן רבי מימון - ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים והמתים.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) לתורת אמת ר' פנחס ראובן ול ר.מ שליט''א

 

 

דילוג לתוכן