הלכות קידוש החודש - פרק שמיני - היד החזקה לרמב"ם

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר משנה תורה לרמב"ם - היד החזקה לרמב"ם הלכות קידוש החודש - פרק שמיני - היד החזקה לרמב"ם

א חָדְשָׁה שֶׁל לְבָנָה תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם וּמֶחֱצָה וְתשצ''ג חֲלָקִים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁרֹאשׁ הַחֹדֶשׁ יִהְיֶה בְּמִקְצָת הַיּוֹם עַד שֶׁיִּהְיֶה מִקְצָת הַיּוֹם מֵחֹדֶשׁ שֶׁעָבַר וּמִקְצָתוֹ מֵהַבָּא. שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יא-כ) 'עַד חֹדֶשׁ יָמִים' מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁיָּמִים אַתָּה מְחַשֵּׁב לְחֹדֶשׁ וְאִי אַתָּה מְחַשֵּׁב שָׁעוֹת:

פירוש חדשה של לבנה כ''ט יום ומחצה תשצ''ג חלקים וכו'. דע שהחדשים החסרים יהיו יותר על המלאים אם יהיה מרחשון וכסלו באותה השנה חסרים ויהיו החסרים ז' והמלאים ה':

ב לְפִיכָךְ עוֹשִׂין חָדְשֵׁי הַלְּבָנָה מֵהֶן חֹדֶשׁ חָסֵר וּמֵהֶם חֹדֶשׁ מָלֵא. חֹדֶשׁ חָסֵר תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם בִּלְבַד וְאַף עַל פִּי שֶׁחָדְשָׁהּ שֶׁל לְבָנָה יֶתֶר עַל זֶה בְּשָׁעוֹת. וְחֹדֶשׁ מָלֵא מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם וְאַף עַל פִּי שֶׁחָדְשָׁהּ שֶׁל לְבָנָה פָּחוֹת מִזֶּה בְּשָׁעוֹת. כְּדֵי שֶׁלֹּא לְחַשֵּׁב שָׁעוֹת בַּחֹדֶשׁ אֶלָּא יָמִים שְׁלֵמִים:

ג אִלּוּ הָיָה חָדְשָׁהּ שֶׁל לְבָנָה תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם וּמֶחֱצָה בִּלְבַד הָיוּ כָּל הַשָּׁנִים חֹדֶשׁ מָלֵא וְחֹדֶשׁ חָסֵר. וְיִהְיוּ יְמֵי שְׁנַת הַלְּבָנָה שנ''ד, שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים חֲסֵרִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים מְלֵאִים. אֲבָל מִפְּנֵי הַחֲלָקִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ יוֹתֵר עַל חֲצִי הַיּוֹם יִתְקַבֵּץ מֵהֶן שָׁעוֹת וְיָמִים. עַד שֶׁיִּהְיוּ מִקְצָת הַשָּׁנִים חֳדָשִׁים חֲסֵרִים יוֹתֵר עַל הַמְּלֵאִים וּבְמִקְצָת הַשָּׁנִים חֳדָשִׁים מְלֵאִים יוֹתֵר עַל הַחֲסֵרִים:

ד יוֹם שְׁלֹשִׁים לְעוֹלָם עוֹשִׂין אוֹתוֹ רֹאשׁ חֹדֶשׁ בְּחֶשְׁבּוֹן זֶה. אִם הָיָה הַחֹדֶשׁ שֶׁעָבַר חָסֵר יִהְיֶה יוֹם שְׁלֹשִׁים רֹאשׁ חֹדֶשׁ הַבָּא. וְאִם יִהְיֶה הַחֹדֶשׁ שֶׁעָבַר מָלֵא יִהְיֶה יוֹם שְׁלֹשִׁים רֹאשׁ חֹדֶשׁ הוֹאִיל וּמִקְצָתוֹ רֹאשׁ חֹדֶשׁ. וְיִהְיֶה תַּשְׁלוּם הַחֹדֶשׁ הַמָּלֵא שֶׁעָבַר. וְיִהְיֶה יוֹם אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַבָּא וּמִמֶּנּוּ הוּא הַמִּנְיָן. וְהוּא יוֹם הַקְּבִיעָה. וּלְפִיכָךְ עוֹשִׂין רָאשֵׁי חֳדָשִׁים בְּחֶשְׁבּוֹן זֶה חֹדֶשׁ אֶחָד יוֹם אֶחָד בִּלְבַד וְחֹדֶשׁ אֶחָד שְׁנֵי יָמִים:

ה סֵדֶר הֶחֳדָשִׁים הַמְּלֵאִים וְהַחֲסֵרִים לְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה כָּךְ הוּא. תִּשְׁרֵי לְעוֹלָם מָלֵא. וְטֵבֵת לְעוֹלָם חָסֵר. וּמִטֵּבֵת וְאֵילָךְ אֶחָד מָלֵא וְאֶחָד חָסֵר עַל הַסֵּדֶר. כֵּיצַד. טֵבֵת חָסֵר שְׁבָט מָלֵא. אֲדָר חָסֵר נִיסָן מָלֵא. אִיָּר חָסֵר סִיוָן מָלֵא. תַּמּוּז חָסֵר אָב מָלֵא. אֱלוּל חָסֵר. וּבְשָׁנָה הַמְעֻבֶּרֶת אֲדָר רִאשׁוֹן מָלֵא וַאֲדָר שֵׁנִי חָסֵר:

פירוש סדר החדשים המלאים והחסרים וכו'. פירוש בחשבון זה יהיה תשרי לעולם מלא אבל על חשבון הראיה יתכן שיבא חסר וכן שאר החדשים יתכן שהחדש שאמר שהוא חסר תמיד אפשר בראיה שיהיה מלא וכן המלא אפשר שיהיה חסר. ומפני מה עשו תשרי לעולם מלא לפי שחדש הלבנה כ''ט ימים י''ב שעות תשצ''ג חלקים כמו שהודיענו ולפי שיום ל' יתר מחצי נחשוב אותו כיום שלם לפיכך עשו תשרי לעולם מלא, ובחדש השני עשו אותו כ''ט יום לפי שהתוספת על כ''ט יום נשלים ממנה חסרון חדש תשרי וכן בכלם על דרך זו. וראיתי להעתיק לשון הגמרא בזה המקום. אמרינן בגמ' (ר"ה י"ט:) העיד ריב''ל משום קהלא קדישא דירושלים על שני אדרים שמקדשים אותם ביום עיבוריהן למימרא דחסרין עבדינן מלאין לא עבדינן לאפוקי מדדרש רב נחמן בר רב חסדא דאמר רב נחמן בר רב חסדא העיד ר' סימאי משום חגי זכריה ומלאכי על שני אדרים שאם רצו ב''ד לעשות שניהם מלאים עושים שניהם חסרים עושים וכך היו נוהגין בגולה ומשום רבינו אמרו לעולם אחד מלא ואחד חסר עד שיודע לך שהוקבע ר''ח בזמנו שלחו ליה למר עוקבא אדר הסמוך לניסן לעולם חסר מתיב רב נחמן על שני חדשים מחללין את השבת על ניסן ועל תשרי אי אמרת בשלמא זימנין מלא וזמנין חסר מש''ה מחללין אלא אי אמרת לעולם חסר אמאי מחללינן משום דמצוה לקדש על הראייה עכ''ל הגמרא. לשון ר''מ ז''ל ביום עבוריהן פי' מקדשין ר''ח אדר ביום ל' של אדר הראשון שהוא יום עבורו ויום ל' של אדר שני מקדשין אותו יום ר''ח ניסן. למימרא דשני אדרים לעולם חסרים ולאפוקי מדרב נחמן בגולה והיא פומבדיתא, וסוגייא דשמעתא סלקא כעדות ר' סמאי משום חגי זכריה ומלאכי וגרסינן בבכורות בפרק מעשר בהמה (דף נ"ח) דר' עקיבא בשטתיה אמר אדר הסמוך לניסן פעמים מלא ופעמים חסר ובן עזאי הוא דקסבר אדר הסמוך לניסן לעולם חסר וקי''ל כר''ע, וכן דגרסינן בהאי עניינא הכא דשלחו ליה למר עוקבא אדר הסמוך לניסן לעולם חסר עלתה בתיובתא מדתנן אי אמרת בשלמא זימנין מלא וזמנין חסר וכו' וגם לעדות ריב''ל דאמר לעולם שני אדרים חסרים הא מתניתא תיובתא עלה ולא עמדה אלא עדות ר' סימאי משום חגי זכריה ומלאכי. וכן אמרינן בגמרא (ר"ה י"ט:) אמר רב חיננא בר ביזנא אמר רב מימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר לא מצינו דלא איצטריך הא איצטריך מעברינן ליה, אמר ר' חננאל ונראין הדברים דבימות עזרא עברוה לאלול ע''כ. ואומר אני שהעולה מכלל הדברים שבזמן שעושין על הראיה אין לחדשים סדר בחסרות ובתשלום אלא החסרות והיתרות והסדר ע''פ הראיה, ומה שאמר הגאון ז''ל בחבור הוא לפי החשבון לפיכך הא דשלחו ליה למר עוקבא אדר הסמוך לניסן חסר לעולם הוא לפי חשבון עיבור שבידנו בזמן הזה ואדר הראשון לעולם מלא לפי שחדש הלבנה כ''ט י''ב תשצ''ג לפיכך עושין אותו ל' יום. ודע שאנו צריכין להיות מרחשון וכסליו משונים מכל החדשים ולפי שכל ימי המחזור של י''ט שנה כל שנה שנד''ח תתע''ו ומוסף עליהם שבעה חדשים של עיבור כל חדש כ''ט י''ב תשצ''ג יהיה כללם ששת אלפים יום ותתקל''ט יום וט''ז שעות ותקצ''ה חלקים נוציא מאה וי''ד חדשים מלאים יהיו ג' אלפים ות''ך יום ונוציא מהם ג''כ קי''ד חדש חסרים כנגד קי''ד שלמים ושבעה חדשים של עיבור ר''י ימים יהיו הכל ששת אלפים ותתקל''ו יום ישאר בידינו מימי המחזור ג' ימים וט''ז שעות ותקצ''ה חלקים. ומפני זה התוספת הוצרכנו שיהיה במקצת השנים חדשים שלמים יותר, ומפני צורך הדחייה סדרנו מקצת השנים שלמים ומקצתם חסרים או כסדרן כפי הקביעה:

ו נִשְׁאֲרוּ שְׁנֵי הֶחֳדָשִׁים שֶׁהֵן מַרְחֶשְׁוָן וְכִסְלֵו. פְּעָמִים יִהְיוּ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים וּפְעָמִים יִהְיוּ שְׁנֵיהֶם חֲסֵרִים וּפְעָמִים יִהְיֶה מַרְחֶשְׁוָן חָסֵר וְכִסְלֵו מָלֵא. וְשָׁנָה שֶׁיִּהְיוּ בָּהּ שְׁנֵי חֳדָשִׁים אֵלּוּ מְלֵאִים הִיא שֶׁנִּקְרְאוּ חֳדָשֶׁיהָ שְׁלֵמִים. וְשָׁנָה שֶׁיִּהְיוּ בָּהּ שְׁנֵי חֳדָשִׁים אֵלּוּ חֲסֵרִים נִקְרְאוּ חֳדָשֶׁיהָ חֲסֵרִין. וְשָׁנָה שֶׁיִּהְיוּ בָּהּ מַרְחֶשְׁוָן חָסֵר וְכִסְלֵו מָלֵא נִקְרְאוּ חֳדָשֶׁיהָ כְּסִדְרָן:

פירוש נשארו שני החדשים שהן מרחשון וכסלו וכו'. ואם תשאל מפני מה היה זה השינוי באלו השני חדשים ולא בזולתם. והתשובה שמוטב לתקן השנה מתחלתה כדי לידע סידורה ותחלת חדשי השנה אחר תשרי הם אלו השני חדשים, ולא יתכן להוסיף בתשרי ולא לגרוע ממנו לפי שיש בו צומות ומועדים וא''א לשנות בתוספת או בגרעון:

ז דֶּרֶךְ יְדִיעַת הַשָּׁנָה אִם חֳדָשֶׁיהָ מְלֵאִים אוֹ חֲסֵרִין אוֹ כְּסִדְרָן לְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה כָּךְ הוּא. תֵּדַע תְּחִלָּה יוֹם שֶׁנִּקְבַּע בּוֹ רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁתִּרְצֶה לֵידַע סִדּוּר חֳדָשֶׁיהָ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּפֶרֶק שְׁבִיעִי. וְתֵדַע יוֹם שֶׁיִּקָּבַע בּוֹ רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ. וּתְחַשֵּׁב מִנְיַן הַיָּמִים שֶׁבֵּינֵיהֶן חוּץ מִיּוֹם הַקְּבִיעָה שֶׁל זוֹ וְשֶׁל זוֹ. אִם תִּמְצָא בֵּינֵיהֶן שְׁנֵי יָמִים יִהְיוּ חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה חֲסֵרִין. וְאִם תִּמְצָא בֵּינֵיהֶם שְׁלֹשָׁה יָמִים יִהְיוּ כְּסִדְרָן. וְאִם תִּמְצָא בֵּינֵיהֶם אַרְבָּעָה יָמִים יִהְיוּ חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה שְׁלֵמִים:

פירוש דרך ידיעת השנה אם חדשיה וכו'. והסימן בג''ד בפשוטה דה''ו במעוברת. ויש מי שאומר גד''ה בפשוטה הו''ז במעוברת. ויש אומרים דה''ו בפשוטה וז''ח במעוברת. והכל עיקר אחד ואין בו מחלוקת. לפי שעל הדרך הראשונה אינו מחשב יום הקביעה אלא הימים שביניהם בלבד, ועל הדרך השנית מחשב יום הקביעה של שנה הראשונה לא יום הקביעה של שנה שנייה, ועל הדרך השלישית מחשב שני הימים של הקביעה של שנה ראשונה ושנייה. והנכון שנסמוך על הדעת השנייה שהוא מחשב יום הקביעה של שנה ראשונה לא יום קביעת שנה שנייה מפני שאין פוחת מימי השנה ולא מוסיף עליהם שהרי אם יהיה בין שתי הקביעות ג' ימים ביום הקביעה הראשון של שנה ראשונה וחוץ מיום הקביעה של שנה שנייה תהיה השנה חסרין לפי שתהיה השנה שנ''ג נשליך ש''נ יום ז' ז' ישאר מן השנה ג' ימים והוא פחות מן הכסדרן, ואם ישאר ד' אחר השלכת הימים ז' ז' תהיה כסדרן לפי שיהיו ימי השנה שנ''ד יום ואם ישאר חמשה תהיה שלמים לפי שתהיה השנה שנ''ה יום והיא יתירה על השנה הסדורה ביום א', ועילת הוספתו למעוברת שני ימים על הפשוטה בשביל חדש העיבור שהוא ל' יום, וכשתשליך ממנו כ''ח ז' ז' ישאר ממנו ב' ימים לפיכך היה הסימן במעוברת על דעת הגאון ז''ל דה''ו במעוברת:

ח בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁהָיְתָה הַשָּׁנָה שֶׁתִּרְצֶה לֵידַע סִדּוּר חֳדָשֶׁיהָ פְּשׁוּטָה. אֲבָל אִם הָיְתָה מְעֵבֶּרֶת. אִם תִּמְצָא בֵּין יוֹם קְבִיעָתָהּ וּבֵין יוֹם קְבִיעַת שָׁנָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ אַרְבָּעָה יָמִים יִהְיוּ חָדְשֵׁי אוֹתָהּ שָׁנָה הַמְעֻבֶּרֶת חֲסֵרִים. וְאִם תִּמְצָא בֵּינֵיהֶם חֲמִשָּׁה יָמִים יִהְיוּ כְּסִדְרָן. וְאִם תִּמְצָא בֵּינֵיהֶם שִׁשָּׁה יִהְיוּ שְׁלֵמִים:

ט כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁרָצִינוּ לֵידַע סִדּוּר חָדְשֵׁי שָׁנָה זוֹ. וְהָיָה רֹאשׁ הַשָּׁנָה בַּחֲמִישִׁי וְהִיא פְּשׁוּטָה וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ בְּשֵׁנִי בְּשַׁבָּת. נִמְצָא בֵּינֵיהֶן שְׁלֹשָׁה יָמִים. יָדַעְנוּ שֶׁשָּׁנָה זוֹ חֳדָשֶׁיהָ כְּסִדְרָן. וְאִלּוּ הָיָה רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ בִּשְׁלִישִׁי הָיוּ חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה זוֹ שְׁלֵמִים. וְאִלּוּ הָיָה רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּשָׁנָה זוֹ בְּשַׁבָּת וּבַשָּׁנָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ בִּשְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת הָיוּ חָדְשֵׁי שָׁנָה זוֹ חֲסֵרִין. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ תְּחַשֵּׁב לַשָּׁנָה הַמְעֻבֶּרֶת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

י יֵשׁ שָׁם סִימָנִין שֶׁתִּסְמֹךְ עֲלֵיהֶם כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּטְעֶה בְּחֶשְׁבּוֹן סִדּוּר חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה וְהֵן בְּנוּיִין עַל עִקְּרֵי זֶה הַחֶשְׁבּוֹן וְהַקְּבִיעוֹת וְהַדְּחִיּוֹת שֶׁבֵּאַרְנוּ דַּרְכָּם. וְאֵלּוּ הֵן. כָּל שָׁנָה שֶׁיִּהְיֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה בָּהּ בַּשְּׁלִישִׁי תִּהְיֶה לְעוֹלָם כְּסִדְרָן לְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה. בֵּין פְּשׁוּטָה בֵּין מְעֻבֶּרֶת. וְאִם יִהְיֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּשַׁבָּת אוֹ בְּשֵׁנִי לֹא תִּהְיֶה כְּסִדְרָן לְעוֹלָם בֵּין בִּפְשׁוּטָה בֵּין בִּמְעֵבֶּרֶת. וְאִם יִהְיֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה בַּחֲמִישִׁי. אִם פְּשׁוּטָה הִיא אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ חֳדָשֶׁיהָ חֲסֵרִים לְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה. וְאִם מְעֻבֶּרֶת הִיא אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ חֳדָשֶׁיהָ כְּסִדְרָן לְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה:

פירוש יש שם סימנים שתסמוך עליהם וכו' כל שנה שיהיה בה ר''ה בשלישי תהיה לעולם כסדרן לפי חשבון זה. והוא חשבון העיבור לפי שהחשבון שהוא על המהלך האמיתי שהוא חשבון הראייה אפשר שיהיה חדש תשרי קביעתו בשלישי ויהיה מרחשון וכסליו שלמים או חסרים או כסדרן ומפני מה אם יהיה ר''ה בג' לעולם כסדרן בין בפשוטה בין במעוברת לפי שהקביעה לא תהיה בג' בשנה פשוטה אלא אם יהיה המולד בט''ו תקפ''ט עד לגטר''ד לפי שיבא מולד שלאחריה בשבת או בלילו או ביומו קודם חצות ותהיה הקביעה ביום המולד והוא יום שבת ותהיה השנה סדורה שנ''ד ימים לפי שמיום ג' עד תחלת יום ז' ד' ימים אם נכלול יום הקביעה הראשונה בכלל לפיכך תהיה השנה הזאת כסדרן וא''א שתהיה שלימה כי שלימה צריך שתהיה ביניהם ה' ימים ואין ביניהם אלא ד' ימים וא''א שיהיה חסרה שהרי יש ביניהם ד' ימים ובחסרים אינו צריך אלא ג' ימים, ואם תהיה השנה מעוברת ותהיה קביעתה בשלישי יהיה מולדה מחצות יום שני עד חצות יום ג' אם נוסיף הכ''א תקפ''ט יהיה מולד שנה שאחריה מאט''ו תקפ''ט עד בט''ו תקפ''ט ותהיה הקביעה בשני, ואם נחשוב מיום ג' עד סוף יום א' יצא לנו ששה ימים ותהיה כסדרן וא''א שתהיה חסרים אלא אם יהיה ביניהם ה' ימים, הרי נתבאר שיש בזה הענין ששה חלקים ד' מהם נמנעים וב' ניאותים: ואם יהיה ר''ה בשבת או בשני לא תהיה כסדרן לעולם בין בפשוטה בין במעוברת. כלל בזה הלשון י''ב חלקים שמנה חלקים אפשר שיהיו וד' חלקים א''א שיהיו הכל י''ב כשנצרף אליהם הששה הראשונים יהיה כללם י''ח חלק ח' מהם נמנעים והעשרה אפשר שיהיו. וראיה על דבריו שאם יהיה ר''ה בשבת ותהיה השנה פשוטה יהיה מולדה מחצות יום ה' עד חצות יום השבת ויהיה מולד שלאחריה מליל ג' ב' שעות ותתע''ו חלקים עד ליל ה' שתי שעות ותתע''ו חלקים ובין אלו השני קיצין תהיה הקביעה ביום ג' אם יהיה המולד מג' ב' תתע''ו עד לג''ט ר''ד ואם יהיה מל''ג טר''ד עד ליל ה''ב תתע''ו תהיה הקביעה ביום ה' ויהיה בחלק הראשון בין ב' הקביעות ג' ימים ותהיה חסרים, ובחלק בשני יהיה ביניהם ה' ימים ותהיה שלמים, ואם תהיה הקביעה ביום ב' יהיה המולד מחצות יום השבת עד חצות יום ב' אם לא תהיה מוצאי מעוברת ואם תהיה מוצאי מעוברת עד בט''ו תקפ''ט ואז יהיה מולד שנה שלאחריה ה''ב תתע''ו עד ליל ז' ב' תתע''ו ותהיה הקביעה או ביום ה' או ביום שבת, אם תהיה הקביעה בחמישי תהיה ביניהם ג' ימים מיום הקביעה הראשון ואז תהיה חסרים ואם יהיה בשבת תהיה שלמים לפי שביניהם ה' ימים ולא יתכן שתהיה כסדרן אלא אם יש ביניהם ד' ימים והרי אין ביניהם אלא או ג' או ה' ימים, ואם תהיה מעוברת ותהיה הקביעה בשבת יהיה מולדה מחצות יום ה' עד חצות יום שבת וכשתוסיף הכ''א תקפ''ט על המולד הנופל בין אלו הב' קיצין יצא המולד של שנה שאחריה מד' ט''ו תקפ''ט עד ו' ט''ו תקפ''ט ותהיה שנה שאחריה או ביום ה' או ביום ז' אם יהיה בה' יהיה בין שתי הקביעות ה' ימים ותהיה חסרים ואם תהיה הקביעה בשבת יהיה ביניהם ז' ימים ותהיה שלמים, ולא יתכן שתהיה כסדרן לפי שא''א שתהיה בין ב' אלו הקביעות ו' ימים ואם תהיה קביעת המעוברת בב' יהיה מולדה מזי''ח עד בי''ח ויהיה מולד שנה שלאחריה מזט''ו תקפ''ט עד בט''ו תקפ''ט ותהיה הקביעה או ביום השבת או ביום ב' בשבת. ואם יהיה בשבת וקביעת שנה הראשונה בשני יהיה ביניהם ה' ימים ותהיה חסרים. ואם תהיה בשני והקביעה שלפניה בשני יהיה ביניהם ז' ותהיה שלמים וא''א שתהא כסדרן לפי שלא יתכן שיהיה בין שתי הקביעות ו' ימים: ואם יהיה ר''ה בה' אם פשוטה היא אי אפשר שיהיו חדשיה חסרים לפי חשבון זה. אם תהיה הקביעה בה' והיא פשוטה יהיה המולד מל''ג טר''ד עד הי''ח ויהיה מולד שנה שאחריה מדי''ח עד לג''ב תתע''ו ותהיה הקביעה או ביום ב' או ביום ג'. אם תהיה ביום ב' יהיה ביניהם ד' ימים ותהיה כסדרן ואם תהיה הקביעה בג' יהיה ביניהם ה' ימים ותהיה שלמים וא''א שתהיה חסרים לפי שאין בין ב' הקביעות ג' ימים: ואם מעוברת היא א''א שיהיו חדשיה כסדרן לפי חשבון זה. פי' ויהיה קביעתה בה' לפי מולדה לפי שיהיה מולדה מגי''ח עד הי''ח. ואם תוסיף על המולדות שבין ב' הקצים האלו הכ''א תקפ''ט יהיה מולד שנה שאחריה מב' ט''ו תקפ''ט עד דט''ו תקפ''ט ויהיה קביעתה או בג' או בה', אם תהיה הקביעה בג' וקביעת השנה הראשונה בה' יהיה ביניהם ה' ימים ותהיה חסרים. ואם תהיה בה' יהיה ביניהם ז' ימים ותהיה שלמים וא''א שתהיה כסדרן לפי שא''א שיהיה ביניהם ו' ימים אלא תהיה הקביעה בד' ולא אד''ו ר''ה. ונתבאר שיש בכאן ו' חלקים אחרים שנים נמנעים וד' אפשר שיהיו. הרי נתבאר לך שכל אלו החלקים כ''ד מהם י''ד אפשריים וי' נמנעים. והנה ידעת כשהימים הכשרים לקביעה ד' והם ב''ג ה''ז והשנים או פשוטות או מעוברות הרי שמנה חלקים וכל א' מאלו הח' או שלמים או חסרים או כסדרן הרי כ''ד לפיכך א''א שיהיו סימני השנים יתר על י''ד סימן, והם ג''כ, גכ''מ, ז''ש, ז''ח, זש''מ, זח''מ, ב''ש, ב''ח, בש''מ, בח''מ, ה''כ, ה''ש, הח''מ, הש''מ. ונשאר עלינו לבאר דרך ידיעת יום פסח בכל סימן מאלו. דע שבין קביעות תשרי וראשון של פסח בשנה שהוא כסדר אחר השלכת הימים שבין ר''ה וראשון של פסח ז' ז' ג' ימים ביום הקביעה ויום פסח ובשלמים ד' ובחסרים ב'. ובשנה מעוברת אם היתה סדורה ה' ימים ובשלמים ו' ובחסרים ד' לפי שישאר לנו מן הו' חדשים שהם כסדרן ב' ימים וט''ו מניסן ישאר מהם יום א' יהיו הימים ג' והשלמים יתירה על הסדורה יום א' והחסרים תחסר מן הסדורה יום א' והמעוברת יש בה תוספת ב' ימים על הפשוטה כמו שתאמר בסימן גכ''ה ר''ה יום ג' והוא כסדר יהיו הימים היתרים על השבועות ג' נתחיל מיום ג' שבסימן ג''כ נגיע ליום ה' ועל דרך זו תדע משפט כל סימן וסימן מהם. וכשתתבונן על אלו הי''ד סימנין תמצא בהם ג' כסדר והן גכ''ה גכמ''ז הכ''ז ותמצא מהם חסרים ה' והם זח''א זחמ''ג בח''ג בחמ''ה החמ''א ומהם ו' שלמים והם זש''ג זשמ''א בש''ה בשמ''ז השמ''ג הש''א. לפיכך תמצא בהם השלמים מרובין מכלם. וכן כשתתבונן בשני המחזור תמצא השלמים שבו לא יוסיפו על ט' ולא יפחתו משמנה והכסדרן לא יוסיפו על ו' ולא יפחות מחמשה והחסרים לא יוסיפו על חמשה ולא יפחתו מארבעה וכשתקבץ השלמים שבכל השנים שבכל י''ג מחזורין תמצא קי''א והכסדרן ע''ג והחסרים ס''ג תקח מן השלמים ס''ג כנגד ס''ג החסרים עד שיהיו ס''ג שלמים וס''ג חסרים כנגד קכ''ו כסדרן ישאר מן השלמים מ''ח שנה ויש בהם תוספת על הכסדרן מ''ח ימים. וכבר אמרנו ששארית כל מחזור אחר שנוציא ממנו י''ט שנה משני הלבנה כסדרן וז' חדשים של עיבור ג' ימים וט''ז שעות ותקצ''ה חלקים, וכשנכפול זה המנין י''ג פעם כנגד י''ג מחזורים יהיה הכל מ''ז ימים וכ''ג שעות וקע''ה חלקים ישאר מן החשבון לתשלום מ''ח ימים שיתרים השלמים שבי''ג מחזור שהן רמ''ז שנים תתק''ה חלקים, וזה העיגול של רבינו נחשון ז''ל שהוא מי''ג מחזורים שאמרו שהוא חוזר חלילה עד עמוד כהן לאורים ותומים הזהר בו שלא תטעה מפני שאין הדבר כן מפני חסרון אלו התשע מאות וחמשה חלקים. ויש שם דרך אחרת שתדע אמתת חסרון אלו החלקים שכשתכפול שארית י''ג מחזור והם בי''ו תקצ''ה י''ג פעם ותשליכם ז' ז' ישאר בידך ו' ימים וכ''ג שעה וקע''ה חלקים הרי חסר השבוע תתק''ה חלקים כדי שיחזור חלילה ואם חלק א' משנה הקביעות כמו שנתבאר בדחיות כ''ש תתק''ה חלקים שמשנה הקביעות. ודע שזה שאמרו שהן חוזרות חלילה אינו חוזר במולדות כמו שאתה אומר שמולד שנה ג' ממחזור מאתים ושמנים כמו מולד שנה שלישית ממחזור רס''ז או מולד שנה עשירית ממחזור ר''פ כמו מולד שנה עשירית ממחזור רס''ז וסימנם הכ''ז. וכן בכל שנה ושנה שמניינה כמניינה ממחזור ממנו כמו ששית לששית תשיעית לתשיעית וכן כולן, גם זה שאמר שהוא חוזר חלילה בסימנים אינו נכון כמו שאמרנו למעלה שהמולד כשישתנה אפשר שישתנה הקביעה, ואם המולד משתנה תתק''ה אז אפשר שתשתנה הקביעות במקצת השנים לפיכך ישתנו הסימנים. וכבר עייננו היטב וחישבנו ודקדקנו ומצאנו זה השינוי ומצאנו גם כן השנה שנופל בה, לפי שמולד שנה עשירית ממחזור רס''א בליל שלישי על תשע שעות תתר''ז חלקים לפיכך תהיה קביעתה ביום ה' לפי שהמולד אחר גטר''ד והיא שנה פשוטה, ומולד שנה עשירית ממחזור רע''ד בליל ג' ג' שעות וק''ב חלקים לפיכך תהיה קביעתה ביום ג' לפי שהיא קודם לגטר''ד. והנה יש בין שתי הקביעיות ב' ימים ומעשירית ממחזור רס''א עד עשירית ממחזור רע''ד כולן רמ''ז שנים שהן י''ג מחזוריים ובשביל חסרון תתק''ה חלקים שנשארו בי''ג מחזורים (או) [הוא] שנשתנה בו הקביעה מיום אל יום אחר כמו שנהיה בשנה עשירית ממחזור רע''ד ובשנה עשירית ממחזור רס''א שנשתנתה הקביעה מיום ה' ליום ג'. והיה מולד שנה תשיעית ממחזור רס''א ליל ו' על שעה וקל''א חלקים וקביעתה ביום שבת ומולד שנה עשירית בליל ג' ט' תתר''ז וקביעתה בחמישי ועל פי העיקרים שזכר תהיה שנה תשיעית שלמים ושנה ט' ממחזור רע''ד כבר ידעת שהיא חסרים לפיכך נשתנו בשביל הקביעה שנשתנית. וכן תשתנה שנת י''א בשביל שינוי קביעתם מפני שמולד שנת י''א מחזור רס''א זי''ח תת''ג ונקבעה בשני ומולד שנת י''ב יום ו' ט''ז שי''ב וקביעתה בשבת תהיה חסרים ושנת י''א ממחזור רע''ד כבר ידעת שהיא שלמים, ועל דרך זו הולך השינוי משנה תשיעית ואילך ממחזור רע''ד עד שלא ידמה הסימן של כל שנה מהם לסימנים שמשנה עשירית ממחזור רס''א ואילך כמו שהודענו. ודע שכלל כל שני י''ג מחזורים והם רמ''ז שנים אנו קורין אותו המחזור הגדול. לפיכך כשתשליך שני היצירה רמ''ז רמ''ז יצא לך שנה זו ויהיה שנת הפ''ה ליצירה (לפ"ק) והיא י''ב למחזור רס''ח תהיה מן המחזור הגדול של רמ''ז שנים קמ''ה ממחזור כ''א לפי שעשרים מחזור של רמ''ז שנים הם ד' תתק''מ ישאר מחמשת אלפים ששים נוסיף עליה פ''ה שנים היתרים על ה' אלפים הרי קמ''ה ממחזור כ''א לפיכך כשיהיה השינוי בין שנה עשירית ממחזור רס''א והיא עשירית ממחזור כ' הגדול ובין עשירית ממחזור רע''ד והיא עשירית ממחזור כ''א הגדול מפני שינוי המולד והעתקתו מלאחר לג''ט ר''ד עד לפני לג''ט ר''ד והשתנות הקביעה בשביל כך אבל מכאן ואילך לא יהיה השינוי בשנה עשירית מן המחזור הגדול עם שכמותה מן המחזור שאחריו אלא אחר כמו ד' אלפים שנים עד שיתאחר המולד אל פחות מי''ח שעות מיום שני בשנה עשירית מן המחזור הגדול אחר ט''ז מחזורים גדולים או יתר מעט וישתנו הסימנים, ואילו לא חסרו אלו החלקים והם תתק''ה חלק בכל י''ג מחזורים היו המולדות והסימנים חוזרים חלילה תמיד בכל י''ג מחזורים, ועכ''פ אי אפשר שיהיו הי''ג מחזורים חוזרים חלילה לא במולדות ולא בסימנים מפני חסרון תתק''ה חלקים כמו שהודענו:

מתוך היד החזקה לרמב"ם - משנה תורה לרמב"ם

לעילוי נשמת רבנו משה בן רבי מימון - ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים והמתים.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) לתורת אמת ר' פנחס ראובן ול ר.מ שליט''א

 

 

דילוג לתוכן