הלכות קידוש החודש - פרק שלשה עשר - היד החזקה לרמב"ם

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר משנה תורה לרמב"ם - היד החזקה לרמב"ם הלכות קידוש החודש - פרק שלשה עשר - היד החזקה לרמב"ם

א אִם תִּרְצֶה לֵידַע מְקוֹם הַשְּׁמֶשׁ הָאֲמִתִּי בְּכָל יוֹם שֶׁתִּרְצֶה. תּוֹצִיא תְּחִלָּה מְקוֹמָהּ הָאֶמְצָעִי לְאוֹתוֹ הַיּוֹם עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְתוֹצִיא מְקוֹם גֹּבַהּ הַשֶּׁמֶשׁ. וְתִגְרַע מְקוֹם גֹּבַהּ הַשֶּׁמֶשׁ מִמְּקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הָאֶמְצָעִי וְהַנִּשְׁאָר הוּא הַנִּקְרָא מַסְלוּל הַשֶּׁמֶשׁ:

פירוש אם תרצה לידע מקום השמש האמתי וכו'. וכבר הודענו שמקום הכוכב האמיתי לשמש או לזולתו הוא מקומה מגלגל המזלות בערך אל מוצקו והוא סוף הקו הישר היוצא מאמצע כדור הארץ עד הכוכב ומגיע עד שטח גלגל המזלות והכונה היא ידיעת המקום האמיתי לא האמצעי: ותגרע מקום גובה השמש וכו'. שהרי אם יהיה הכוכב במרחקו הרחוק בסוף גבהו אין לו שווי לפי שעלת השינוי הוא שינוי קצות שני הקוים הפוגעים במוצק הכוכב ומתחתכים עליו, שהאחד יוצא ממוצק גלגל היוצא והב' יוצא ממוצק העולם ומגיעות עד שטח גלגל המזלות אבל בנקודת א' בצורה שקדמה בפרק י''א והיא גובה השמש [ציור ל'] אין לשמש שיווי לפי ששני הקוים הנזכרים אין בין קצותיה שינוי לפי שהאחד נופל על חברו והם בצורה שקדמה קו א' כ' וקו ט' א' וכן הדין כשתהיה השמש בנקודת ז' והוא מרחקה הקרוב לפי שגם כן ב' הקוים האלו נופל כל אחד על חברו ואין בין שני קצותיהם שינוי לפי שגם קו כ' ז' נופל על קו ט' ז' ומפני זה אין לשמש ולא לזולתה באלו השתי נקודות שווי והם שתי נקודות ז' ל' וזולת אלו השני נקודות יש לכל נקודה שווי מיוחד כמו שני קוי ט' ס''מ ו''ב ס''ל שיש בין שני קצותיהם קשת ל''מ וכבר הגיעה נקודת א' באלו הזמנים והיא שנת העיקר שעשינו אנחנו בסוף מזל תאומים כמו שביארנו למעלה x לפיכך תהיה נקודת ב' היא ראש טלה וכשנגרע הגובה מן האמצע ישאר לנו קשת נקראת מסלול השמש, כלומר דרך השמש המיוחדת בה בגלגל היוצא, לפי שאין הפרש בין מסלול ודרך דכתיב במסלה נעלה פירוש בדרך, ואם יהיה הגובה רב מן האמצע לא נוכל לגרוע מן האמצעים נוסיף על האמצע ש''ס מעלות ואחר כך נגרע הגובה מן האמצעי יצא לנו המסלול. ואם יהיה הגובה שוה לאמצע אין שם גרעון. ואם תהיה נקודת ב' ראש טלה יהיה האמצע יותר מג' מזלות והגובה קרוב משלשה מזלות כמו שיהיה האמצע קשת בא''מ. וכבר ידעת שקשת הגובה קשת ב''א תגרע מן בא''מ ישאר א''מ, וזהו הנקרא מסלול. ואם יהיה בהפך כגון שיהיה ב''ק והגובה ב''א ולא נוכל לגרוע ב''א מן ב''ק נוסיף על קשת ב''ק ש''ס מעלות ונגרע ב''א מן האמצע שהוספנו עליו ש''ס מעלות והנשאר הוא מסלול השמש. ואם יהיה הגובה והאמצע שוין שיהיה שיעור כל אחד מהן קשת א''ב יהיה מקום האמצע הוא מקום הגובה ואין שם מסלול ויהיה הכוכב בזה המקום אין לו שווי ומקומו האמצעי הוא מקומו האמתי:

ב וְתִרְאֶה כַּמָּה מַעֲלוֹת הוּא מַסְלוּל הַשֶּׁמֶשׁ. אִם הָיָה הַמַּסְלוּל פָּחוֹת מִק''פ מַעֲלוֹת. תִּגְרַע מְנַת הַמַּסְלוּל מִמְּקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הָאֶמְצָעִי. וְאִם הָיָה הַמַּסְלוּל יוֹתֵר עַל ק''פ מַעֲלוֹת עַד ש''ס תּוֹסִיף מְנַת הַמַּסְלוּל עַל מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הָאֶמְצָעִי. וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה אַחַר שֶׁתּוֹסִיף עָלָיו אוֹ תִּגְרַע מִמֶּנּוּ הוּא הַמָּקוֹם הָאֲמִתִּי:

פירוש ותראה כו'. אם המסלול פחות מק''פ שיהיה מקומו בקשת אד''ג ואם יהיה יותר מק''פ ויהיה מקומו בקשת גב''א ואם יהיה בקשת אד''ג יהיה מקומו האמצעי יותר מן האמתי לפי שקו טס''ל היוצא ממוצק הארץ מחסר מהקשת האמצעי והוא בא''מ קשת ל''מ לפיכך נגרע מנת המסלול והוא קשת ל''מ מן האמצע והוא קשת בא''מ ישאר מקום האמיתי לשמש והוא קשת בא''ל לפי שנקודת ל' סוף הקו היוצא ממוצק העולם ונקראת קשת בא''ל הקשת האמיתי ונקודת ל' הוא מקום השמש האמיתי, וכשתהיה השמש בקשת גב''א יוסיף הקשת האמיתי על האמצעי לפיכך כשנוציא מקום השמש האמצעי נוסיף עליו מנת המסלול יצא לנו המקום האמיתי, לפי שאם יהיה האמצע קשת ב''א דג''ל ותגרע ממנו קשת הגובה והוא ב''א ישאר קשת המסלול קשת אדג''ל והוא יותר מק' והיה קשת מ''ל מוסיף על הקשת האמצעי לפיכך נוסיף קשת ל''מ על קשת באדג''ל יצא לך קשת האמיתי ותהיה נקודת מ' הוא מקום השמש האמיתי והוא סוף הקו היוצא ממוצק הארץ ומגיע עד הכוכב לנקודת ס' ויוצא אל נקודת מ':

ג וְדַע שֶׁאִם יִהְיֶה הַמַּסְלוּל ק''פ בְּשָׁוֶה אוֹ ש''ס בְּשָׁוֶה. אֵין לוֹ מָנָה אֶלָּא יִהְיֶה הַמָּקוֹם הָאֶמְצָעִי הוּא הַמָּקוֹם הָאֲמִתִּי:

פירוש ודע שאם יהיה כו'. שהרי אם יהיה האמצע קשת ב''א ד''ג והגובה קשת ב''א כשנגרע ב''א מן האמצע ישאר קשת אד''ג והוא ק''ף ותהיה השמש במרחק הקרוב ואין לה מנת שווי לפי שאין בין שני הקוים הנזכרים שנוי וכן אם יהיה הגובה פחות מן האמצע בש''ס מעלות יהיה האמצע נקודת א' ואין לו מנה מן השווי כמו שהודענו ואלו אז''ל ואם היה הגובה שוה לאמצע היה קרוב לדעת לפי שלא תהיה השמש בנקודת א' אלא יהיו שניהם הגובה והאמצע שוים ויהיה שיעור כל אחד מהם והוא הגובה והאמצע ב''א:

ד וְכַמָּה הִיא מְנַת הַמַּסְלוּל. אִם יִהְיֶה הַמַּסְלוּל עֶשֶׂר מַעֲלוֹת. תִּהְיֶה מְנָתוֹ כ' חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה כ' מַעֲלוֹת תִּהְיֶה מְנָתוֹ מ' חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה ל' מַעֲלוֹת תִּהְיֶה מְנָתוֹ נ''ח חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה מ' מַעֲלוֹת תִּהְיֶה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת וְט''ו חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה נ' מַעֲלוֹת תִּהְיֶה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת וְכ''ט חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה ס' מַעֲלוֹת תִּהְיֶה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת וּמ''א חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה ע' מַעֲלוֹת תִּהְיֶה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת וְנ''א חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה פ' מַעֲלוֹת תִּהְיֶה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת וְנ''ז חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה צ' מַעֲלוֹת תִּהְיֶה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת וְנ''ט חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה ק' מַעֲלוֹת תִּהְיֶה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת וְנ''ח חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה ק''י תִּהְיֶה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת וְנ''ג חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה ק''כ תִּהְיֶה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת וּמ''ה חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה ק''ל תִּהְיֶה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת ל''ג חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה ק''מ תִּהְיֶה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת וְי''ט חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה ק''נ תִּהְיֶה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת וְחֵלֶק אֶחָד. וְאִם יִהְיֶה ק''ס תִּהְיֶה מְנָתוֹ מ''ב חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה ק''ע תִּהְיֶה מְנָתוֹ כ''א חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה ק''פ בְּשָׁוֶה אֵין לוֹ מָנָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ אֶלָּא מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הָאֶמְצָעִי הוּא מְקוֹמָהּ הָאֲמִתִּי:

פירוש וכמה היא מנתו כו'. דע שאלו המנות א''א לאדם לידע אותן אלא במופת מחכמת התכונה:

ה הָיָה הַמַּסְלוּל יֶתֶר עַל ק''פ מַעֲלוֹת. תִּגְרַע אוֹתוֹ מִש''ס מַעֲלוֹת וְתֵדַע מְנָתוֹ. כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁהָיָה הַמַּסְלוּל ר' מַעֲלוֹת. תִּגְרַע אוֹתוֹ מִש''ס תִּשָּׁאֵר ק''ס מַעֲלוֹת. וּכְבָר הוֹדַעְנוּ שֶׁמְּנַת ק''ס מַעֲלוֹת מ''ב חֲלָקִים. וְכֵן מְנַת הַמָּאתַיִם מ''ב חֲלָקִים:

פירוש היה המסלול יתר על ק''פ וכו'. והדמיון יהיה המסלול ר' יהיה קשת אדג''ל ותהיה קשת אד''ג ק''פ וקשת ג''ל כ' יהיה קשת לב''א ק''ס ותדע מנתו והוא קשת ל''מ, לפי שאין הפרש שתקח המרחק מן הגובה מצד אד''ג או מצד קשת אב''ג מאחר ששניהם שוים לפיכך מנת הר' היא בעצמה מנת ק''ס בשוה וכן הדין אם היה המסלול ש' היה מנת ש' כמו מנת ס' ע''ד שביארנו בקשת ר'. והמשל שהביאו ז''ל ברור הוא. ובמשל שעשינו כבר ידעת בתחלה שאמצע השמש היה בעיקר שעשינו בה' מעלות ל''ה חלקים מ' שניים ממזל טלה, סימנם ה' ל''ה מ', ומקום הגובה היה בכ''ט י''ד חלקים באנו לגרוע הגובה מן האמצע אינו נגרע ממנו לפי שהוא מועט ממנו נוסיף על האמצע ש''ס מעלות יהיה כלל האמצע שס''ה לה''ם גרע ממנו מקום הגובה והוא פ''ט י''ד חלקים ישאר רע''ו מעלות וכ''א חלקים ומ' שניות וזו היא מסלול השמש לעת העיקר השני, נקח מנתה והיא מעלה אחת ונ''ח חלקים לפי שגרענו המסלול והוא רע''ו כא''מ מש''ס מעלות ישאר לנו פ''ד מעלות בקירוב ומנתה קרוב ממעלה אחת ונ''ח חלקים. ולפי שהמסלול הזה היה יתר על ק''פ נוסיף מנתו על אמצע השמש והיא ה' מעלות ול''ה חלקים ומ' שניות יהיה כללם ז' מעלות ול''ג חלקים מ' שניות ממזל טלה, סימנם ז''ל ג''מ, והוא מקום השמש האמיתי:

ו וְכֵן אִם הָיָה הַמַּסְלוּל ש' מַעֲלוֹת. תִּגְרַע אוֹתוֹ מִש''ס יִשָּׁאֵר ס'. וּכְבָר יָדַעְתָּ שֶׁמְּנַת ס' מַעֲלוֹת מַעֲלָה אַחַת וּמ''א חֲלָקִים. וְכֵן הִיא מְנַת הַש' מַעֲלוֹת. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ בְּכָל מִנְיָן וּמִנְיָן:

ז הֲרֵי שֶׁהָיָה הַמַּסְלוּל ס''ה מַעֲלוֹת. וּכְבָר יָדַעְנוּ שֶׁמְּנַת הַשִּׁשִּׁים הִיא מַעֲלָה אַחַת וּמ''א חֲלָקִים. וּמְנַת הָע' הִיא מַעֲלָה אַחַת וְנ''א חֲלָקִים. נִמְצָא בֵּין שְׁתֵּי הַמָּנוֹת י' חֲלָקִים. וּלְפִי חֶשְׁבּוֹן הַמַּעֲלוֹת יִהְיֶה לְכָל מַעְלָה חֵלֶק אֶחָד. וְיִהְיֶה מְנַת הַמַּסְלוּל שֶׁהוּא ס''ה מַעֲלָה אַחַת וּמ''ו חֲלָקִים:

ח וְכֵן אִלּוּ הָיָה הַמַּסְלוּל ס''ז הָיְתָה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת וּמ''ח חֲלָקִים. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ תַּעֲשֶׂה בְּכָל מַסְלוּל שֶׁיִּהְיֶה בְּמִנְיָנוֹ אֲחָדִים עִם הָעֲשָׂרוֹת. בֵּין בְּחֶשְׁבּוֹן הַשֶּׁמֶשׁ בֵּין בְּחֶשְׁבּוֹן הַיָּרֵחַ:

ט כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁרָצִינוּ לֵידַע מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הָאֲמִתִּי בִּתְחִלַּת לֵיל הַשַּׁבָּת י''ד יוֹם לְחֹדֶשׁ תַּמּוּז מִשָּׁנָה זוֹ. תּוֹצִיא אֶמְצַע הַשֶּׁמֶשׁ תְּחִלָּה לָעֵת הַזֹּאת. וְסִימָנוֹ ק''ה ל''ז כ''ח כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְתוֹצִיא מְקוֹם גֹּבַהּ הַשֶּׁמֶשׁ לָעֵת הַזֹּאת. יֵצֵא לְךָ סִימָנוֹ פ''ו מ''ה כ''ג. וְתִגְרַע מְקוֹם הַגֹּבַהּ מִן הָאֶמְצָעִי. יֵצֵא לְךָ הַמַּסְלוּל י''ח מַעֲלוֹת וְנ''ב חֲלָקִים וּשְׁתֵּי שְׁנִיּוֹת. סִימָנָם י''ח נ''ב ב'. וְאַל תַּקְפִּיד בְּכָל מַסְלוּל עַל הַחֲלָקִים אֶלָּא אִם יִהְיוּ פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים אַל תִּפְנֶה אֲלֵיהֶם. וְאִם הָיוּ שְׁלֹשִׁים אוֹ יוֹתֵר תַּחְשֹׁב אוֹתָם מַעֲלָה אַחַת וְתוֹסִיף אוֹתָהּ עַל מִנְיַן מַעֲלוֹת הַמַּסְלוּל. לְפִיכָךְ יִהְיֶה מַסְלוּל זֶה י''ט מַעֲלוֹת וְתִהְיֶה מְנָתוֹ עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁבֵּאַרְנוּ ל''ח חֲלָקִים:

י וּלְפִי שֶׁהַמַּסְלוּל הַזֶּה הָיָה פָּחוֹת מִק''פ. תִּגְרַע הַמָּנָה שֶׁהִיא ל''ח חֲלָקִים מֵאֶמְצַע הַשֶּׁמֶשׁ יִשָּׁאֵר ק''ד מַעֲלוֹת וְנ''ט חֲלָקִים וְכ''ה שְׁנִיּוֹת. סִימָנָם ק''ד נ''ט כ''ה. וְנִמְצָא מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הָאֲמִתִּי בִּתְחִלַּת לֵיל זֶה בְּמַזַּל סַרְטָן בְּט''ו מַעֲלוֹת בּוֹ פָּחוֹת ל''ה שְׁנִיּוֹת. וְאַל תִּפְנֶה אֶל הַשְּׁנִיּוֹת כְּלָל לֹא בִּמְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ וְלֹא בִּמְקוֹם הַיָּרֵחַ וְלֹא בִּשְׁאָר חֶשְׁבּוֹנוֹת הָרְאִיָּה. אֶלָּא חֲקֹר עַל הַחֲלָקִים בִּלְבַד. וְאִם יִהְיוּ הַשְּׁנִיּוֹת קָרוֹב לִשְׁלֹשִׁים עֲשֵׂה אוֹתָם חֵלֶק אֶחָד וְהוֹסִיפוֹ עַל הַחֲלָקִים:

פירוש ואם יהיו השניות קרוב כו'. צריך שיהיה חלף אמירתו קרוב לשלשים יתר על שלשים לפי שהמובן מקרוב לל' פחות מל' ופחות מל' הוא משליכו ואינו משגיח עליו ואפילו בחלקים כשיהיו פחות מל' אינו חושש להן כ''ש בשניות:

יא וּמֵאַחַר שֶׁתֵּדַע מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ בְּכָל עֵת שֶׁתִּרְצֶה. תֵּדַע יוֹם הַתְּקוּפָה הָאֲמִתִּי כָּל תְּקוּפָה שֶׁתִּרְצֶה. בֵּין תְּקוּפוֹת הַבָּאוֹת אַחַר עִקָּר זֶה שֶׁמִּמֶּנּוּ הִתְחַלְנוּ. בֵּין תְּקוּפוֹת שֶׁעָבְרוּ מִשָּׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת:

פירוש ומאחר שתדע מקום וכו'. לפי שתקופת ניסן היא עת היות השמש בתחלת מזל טלה במהלכו האמיתי על דעת בעלי חכמת התכונה ותקופת תמוז היותה בראש מזל סרטן ותקופת תשרי היותה בתחלת מזל מאזנים ותקופת טבת היותה בראש מזל גדי וזה החשבון ידוע מן הדרך הנזכרת:

מתוך היד החזקה לרמב"ם - משנה תורה לרמב"ם

לעילוי נשמת רבנו משה בן רבי מימון - ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים והמתים.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) לתורת אמת ר' פנחס ראובן ול ר.מ שליט''א

 

 

דילוג לתוכן