הלכות קידוש החודש - פרק שבעה עשר א-יא - היד החזקה לרמב"ם

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר משנה תורה לרמב"ם - היד החזקה לרמב"ם הלכות קידוש החודש - פרק שבעה עשר א-יא - היד החזקה לרמב"ם

א כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהִקְדַּמְנוּ כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ עֲתִידִים וּמוּכָנִים לִידִיעת הָרְאִיָּה. וּכְשֶׁתִּרְצֶה לָדַעַת זֹאת תַּתְחִיל וְתַחְשֹׁב וְתוֹצִיא מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הָאֲמִתִּי וּמְקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֲמִתִּי וּמְקוֹם הָרֹאשׁ לִשְׁעַת הָרְאִיָּה. וְתִגְרַע מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הָאֲמִתִּי מִמְּקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֲמִתִּי וְהַנִּשְׁאָר הוּא הַנִּקְרָא אֹרֶךְ רִאשׁוֹן:

פירוש כל הדברים שהקדמנו כו'. כבר ידעת שמקום השמש האמיתי לשעת העיקר בז' מעלות ל''ג חלקים מ' שניות ממזל טלה סימנם ז' ל''ג מ' ומקום ירח האמיתי כ''ו מעלות ותשעה ועשרים חלקים ממזל טלה ויצא לנו מקום הראש האמיתי במזל קשת בכ''ו מעלות וכ''ג חלקים ול''ו שניים גרענו בו מקום השמש האמיתי ממקום הירח האמיתי יצא לנו האורך הראשון והוא י''ח מעלות נ''ד חלקים ב' שניים, וכבר ידעת שרוחב הירח היה צפוני ד' מעלות כ' חלקים וזהו רוחב הראשון, ולפי שמקום הירח היה במזל טלה בקשת שהיא תחלת גדי עד סוף תאומים והאורך הראשון קרוב מי''ט מעלות ידע שהירח נראה בכל א''י ואין אנו צריכין חשבון אחר ע''פ העיקרים שזכר אותם לפיכך ידענו שהירח של ר''ח ניסן שנת העיקר השני נראה בליל ג' והוא תחלת ניסן בחשבון וגם תחלתו בראייה, ואם תשאל מה היא עילת אלו הקצים הקצובים לראייה שהן פחות מט''ו מעלות או יתר על ט''ו או פחות מי' ויתר על כ''ד מעלות ולמה נתן אלו הקצין הקצובין בלא פחות ולא יתר, והתשובה שעילת אלו הקצין הקצובין הנסיון והבחינה בלבד הורה עליהם לפי שראו בבחינה הדבר כן שהרי כשמצאו האורך הראשון פחות מט' מעלות בקשת שבין גדי ותאומים ועיינו בירח אם יראה אם לא יראה ועשו כן פעמים רבות ולא ראו אותו ואפילו קטן וכן כשיהיה בשאר המזלות זולתי אלו הנזכרים שהם מתחלת סרטן עד סוף קשת והיה הקץ פחות מעשר מעלות לא יראה וכן הדין ביתר מט''ו ועד כ''ד שיראה עכ''פ וכשיהיה הקשת מט' מעלות עד סוף ט''ו או מתחלת י''א עד סוף כ''ד הוצרכנו באלו השתי צורות לדרוש ולחקור עד שידעו אם יראה הירח או לא יראה לפיכך אלו הו' חלקים הולכים אל הנסיון, ואם תשאל עוד למה היה קץ הראייה במזלות שתחלתן מזל גדי וסופן מזל תאומים פחות מן הקץ במזלות שתחלתן מזל סרטן וסופן מזל קשת ולמה לא היה הדבר בהפך או יהיה הקץ בכל שוה, והתשובה שעילת זה השינוי מפני הקשת ממשוה היום שעולה עם כל מעלה ומעלה ממעלות המזלות ושנוייה בכל מזל ומזל בכל מדינה ומדינה ונקראת מצעדי המזלות ובלשון ערב מטאל''ע אל ברוג שהרי המזלות שבין מזל גדי ומזל תאומים עולה עם כל אחד מהם ממשוה היום פחות מהן והקשת שבין סרטן וסוף קשת עולה עמהן ממשוה היום יותר מהם שהרי הקשת שבין תחלת גדי וסוף תאומים יעלה עמה ממשוה היום במצרים ק''נ מעלות והקשת האחרת יעלה עמה ממשוה היום ר''י מעלות וכל מזל שעולה עמו קשת ממשוה היום פחות ממנו שוקע עמו קשת יתר ממנו שוה לקשת משוה היום שעלה עם שכנגדו והוא המזל השביעי ממנו, וכל מזל שעולה עמו קשת יתר ממנו הוא שוקע עמו קשת משוה היום פחות ממנו והוא שוה לקשת שעולה עם שכנגדו, שהרי מזל טלה עולה עמו ברוחב שלשים והיא מדינת מצרים קשת מעגולת משוה היום כ''א מעלה ושבעה חלקים ומזל מאזנים שכנגדו והוא קשת שביעי ממנו עולה עמו ל''ד מעלות ול''ט חלקים לפיכך שוקע עם מזל טלה בזו המדינה ל''ד מעלות ול''ט חלקים ממשוה היום ומזל מאזנים שוקעת עמו נ''א מעלות וז' חלקים וכן הדין בכל המזלות, לפי שמזל טלה אינו שוקע כלו עד שיעלה מזל מאזנים כלו וכן מזל מאזנים כלו אינו שוקע עד שיעלה מזל טלה כלו לפיכך כל מזל הוא שוקע עם מעלות ממשוה היום שוין למעלות שעולין עם מזל שכנגדו והוא עולה במעלות ששוקע בהן מזל שכנגדו. ואחר שהקדמנו זו ההקדמה נתבאר לנו עילת זה השינוי שהרי המזלות שהן מראש גדי עד סוף תאומים אין שוקעין במהרה לאורך קשת עריבתן לפיכך אפילו היה האורך הראשון שלהן קצר הירח נראה גבוה ואינו ממהר לשקוע, ושאר המזלות דינן בהפך זה הדין לפי ששוקעין במהרה שהרי הקשת ששוקעת עמהם ממשוה היום קצרה ומפני זה צריך שיהיה האורך הראשון שלהן ארוך ואם לאו תראה הירח למטה וממהר לשקוע, ונניח עגולת האופק אבג''ד ה''ז [ציור מ''ד]. ועגולת משוה היום אח''ה ועגולת המזלות גטח''ז ועגולת המסבה היומית בט''ד ונקודת ראש מזל מאזניים ח' וקשת ג''ט עשר מעלות מתחלת מזל אריה ותהיה נקודת ג' ראש מזל אריה והוא שוקע עם קשת ט''ב ממסבת היום לפי שהיא ט''ב מעגולת המסבה היומית והוא דומה למשוה היום לפי שציריהן אחד ושיעור קשת ט''ב ח' מעלות ומ' חלקים והוא חלק מקשת היום והוא הזמן ששוקעת בו קשת ג''ט ונקודת ה' בפאת המזרח ונקודת א' בפאת המערב. הנה התבאר לך שבזה המזל הנזכר והוא מזל אריה מנתו עשר מעלות מתחלתו ממשוה היום והיא קשת שקיעתה מן האופק המערבי שמונה מעלות ומ' חלקים והיא שוה למטאל''ע עשר מעלות מתחלת מזל דלי והוא המזל שכנגדו וזה הקשת הוא חלק מקשת היום והוא קצר בערך אל זולתו מקשת העריבה למזל שכנגדו לפיכך הצריך שיהיה קשת האורך הראשון ארוכה כדי שיהיה הירח גבוה בראיית העין לפי ששקיעתו במהרה כפי קוצר קשת ט''ב לפיכך אמר שצריך שיהיה באלו המזלות מעשר מעלות עד כ''ד מעלות, וזה הקשת הוא שהצריך לו דרישה וחקירה עד שידע אם יראה הירח או לא יראה ונניח ג''כ י' מעלות מן המזל שכנגדו תהיה י' מעלות ממזל דלי תהיה עגולת האופק אבג''ד ה''ז ועגולת משוה היום גח''ה ועגולת המזלות א''ט ח''ד ועגולת המסבה היומית ב' ט''ז ונקודת ט' היה סוף י' מעלות ממזל דלי ונקודת א' ראש מזל דלי כשהיא שוקעת תהיה קשת ט''א י' מעלות וקשת ט''ב מן המסבה היומית והיא הקשת ששוקעת עם אלו הי' מעלות ממזל דלי ושיעורה י''א מעלות וכ''ב חלקים והוא הזמן מקשת היום ששוקעת בו קשת ט''א והוא זמן ארוך בערך אל זמן המזל שכנגדו לפיכך די לנו שתהיה קשת האורך הראשון ט' מעלות לפי שקשת השקיעה ארוכה תהיה הלבנה גבוהה בראיית העינים ותתאחר בשקיעה כגון זו הצורה [ציור מ''ה]. הנה התבאר לך שכל זמן שהקשת ממשוה יום השוקעת עם קשת מן המזלות ארוכה אין צריך שיהיה האורך הראשון ארוך לפי שהירח אינו ממהר לשקוע שהרי יראה לשקיעתו מקשת היום זמן רב ובזמן שקשת השקיעה קצרה צריך שיהא האורך הראשון קשת גדולה לפי שהירח ממהר לשקוע מפני שהנשאר מקשת היום קשת קטנה לפיכך במזלות שזמן שקיעתן ארוך מפני גודל קשת העריבה אינו צריך שיהיה האורך הראשון שבין השמש והירח ארוך והוא מתחלת מזל דלי עד סוף תאומים, אבל במזלות שזמן שקיעתן קצר מפני קוטן קשת העריבה צריך שיהא אורך הראשון ארוך והוא מתחלת מזל סרטן עד סוף מזל קשת:

מהר"ל נ' חביב להיות זה הפרק פרי ועיקר אלו ההלכות ראיתי לבאר כלו בלשון קצר לא כדברי המפרש שהאריך במקומות יותר מן הראוי ובמקומות לא הבין כלל דברי הרב כמו בנליזת מעגל והרבה צורות לבטלה: כתב הרב כל הדברים שהקדמנו וכו' עד תצטרך לדרוש ולחקור בחשבונות הראיה: פירוש הסבה הכוללת בהיות גבול הראיה יותר קטן במזל שמתחלת גדי עד סוף תאומים מבמזלות שמתחלת סרטן עד סוף קשת היא בעבור שהמזל שמתחלת גדי עד סוף תאומים הם ארוכי השקיעה כנזכר למעלה. ר''ל שמעלות אלה המזלות מהאזור ישקעו באיחור הרבה יותר ממעלות משוה היום שבהם תשוערנה שעות היום והלילה לא ישקע שם הירח עד שירד השמש מאד תחת הארץ ולא יוכל להשליך ניצוציו על הלבנה באופן שידעיך את אורה, וההפך במזלות שמסרטן ועד קשת:

ב וּמֵאַחַר שֶׁתֵּדַע מְקוֹם הָרֹאשׁ וּמְקוֹם הַיָּרֵחַ תֵּדַע מְקוֹם הַיָּרֵחַ כַּמָּה הוּא. וְאִם הוּא רֹחַב צְפוֹנִי אוֹ דְּרוֹמִי וְהוּא הַנִּקְרָא רֹחַב רִאשׁוֹן. וְהִזָּהֵר בָּאֹרֶךְ הַזֶּה הָרִאשׁוֹן וּבָרֹחַב הָרִאשׁוֹן וְיִהְיוּ שְׁנֵיהֶם מוּכָנִים לְךָ:

ג וְהִתְבּוֹנֵן בְּאֹרֶךְ זֶה הָרִאשׁוֹן וּבָרֹחַב הַזֶּה הָרִאשׁוֹן. אִם יֵצֵא לְךָ תֵּשַׁע מַעֲלוֹת בְּשָׁוֶה אוֹ פָּחוֹת. תֵּדַע בְּוַדַּאי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְעוֹלָם שֶׁיֵּרָאֶה הַיָּרֵחַ בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאֵין אַתָּה צָרִיךְ חֶשְׁבּוֹן אַחֵר. וְאִם יִהְיֶה הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן יֶתֶר עַל ט''ו מַעֲלוֹת תֵּדַע בְּוַדַּאי שֶׁהַיָּרֵחַ יֵרָאֶה בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאֵין אַתָּה צָרִיךְ לְחֶשְׁבּוֹן אַחֵר. וְאִם יִהְיֶה הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן מ''ט מַעֲלוֹת וְעַד ט''ו תִּצְטָרֵךְ לִדְרשׁ וְלַחֲקֹר בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת הָרְאִיָּה עַד שֶׁתֵּדַע אִם יֵרָאֶה אוֹ לֹא יֵרָאֶה:

ד בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁהָיָה מְקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֲמִתִּי מִתְּחִלַּת מַזַּל גְּדִי עַד סוֹף מַזַּל תְּאוֹמִים. אֲבָל אִם הָיָה מְקוֹם הַיָּרֵחַ מִתְּחִלַּת מַזַּל סַרְטָן עַד סוֹף מַזַּל קֶשֶׁת וְיִהְיֶה אֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן עֶשֶׂר מַעֲלוֹת אוֹ פָּחוֹת. תֵּדַע שֶׁאֵין הַיָּרֵחַ נִרְאֶה כְּלָל בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְאִם הָיָה הָרִאשׁוֹן יֶתֶר עַל כ''ד מַעֲלוֹת וַדַּאי יֵרָאֶה בְּכָל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל. וְאִם יִהְיֶה הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן מֵעֶשֶׂר מַעֲלוֹת עַד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע תִּצְטָרֵךְ לִדְרשׁ וְלַחֲקֹר בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת הָרְאִיָּה אִם יֵרָאֶה אוֹ לֹא יֵרָאֶה:

ה וְאֵלּוּ הֵן חֶשְׁבּוֹנוֹת הָרְאִיָּה. הִתְבּוֹנֵן וּרְאֵה הַיָּרֵחַ בְּאֵיזֶה מַזָּל הוּא. אִם יִהְיֶה בְּמַזַּל טָלֶה תִּגְרַע מִן הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן נ''ט חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל שׁוֹר תִּגְרַע מִן הָאֹרֶךְ מַעֲלָה אַחַת. וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל תְּאוֹמִים תִּגְרַע מִן הָאֹרֶךְ נ''ח חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל סַרְטָן תִּגְרַע מִן הָאֹרֶךְ (מ"ג) [נ''ב] חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל אַרְיֵה תִּגְרַע מִן הָאֹרֶךְ מ''ג חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל בְּתוּלָה תִּגְרַע מִן הָאֹרֶךְ ל''ז חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל מֹאזְנַיִם תִּגְרַע מִן הָאֹרֶךְ ל''ד חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל עַקְרָב תִּגְרַע מִן הָאֹרֶךְ ל''ד חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל קֶשֶׁת תִּגְרַע מִן הָאֹרֶךְ ל''ו חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל גְּדִי תִּגְרַע מִן הָאֹרֶךְ מ''ד חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל דְּלִי תִּגְרַע מִן הָאֹרֶךְ נ''ג חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל דָּגִים תִּגְרַע מִן הָאֹרֶךְ נ''ח חֲלָקִים. וְהַנִּשְׁאָר מִן הָאֹרֶךְ אַחַר שֶׁתִּגְרַע מִמֶּנּוּ אֵלּוּ הַחֲלָקִים הוּא הַנִּקְרָא אֹרֶךְ שֵׁנִי:

מהר"ל נ' חביב כתב עוד הרב ואלו הן חשבונות הראיה וכו'. פירוש כוונת הרב בכל זה כאשר יתבאר בסוף היא לדעת כמה זמן יתאחר הירח לשקוע אחר שקיעת החמה והוא אשר קראו הרב קשת הראיה ר''ל כמה מעלות ממשוה ישקעו משתשקע החמה עד שישקע הירח: כתב עוד הרב התבונן וראה באי זה מזל הוא הירח וכו' עד ושינוי מראה האורך בשעת הראיה לעולם גורעין אותו וכו': פירוש טעם כל זה מבואר הרבה בספר התכונה, כי בעבור שהקו המגביל מקום הירח האמיתי במזל הוא הקו היוצא ממרכז הארץ ועובר דרך מרכז הירח אל גלגל המזלות והקו המראה לעינינו את מקום הירח במזל הוא הקו היוצא מניצוץ עינינו אשר אנחנו עומדים על שטח גבנונית הארץ ועובר ג''כ דרך מרכז הירח אל גלגל המזלות יהיה בהכרח הבדל מה בין שני הקוים האלה בגלגל המזל אחרי צאתם מנקודות מתחלפות והפגשם בנקודה אחת באמצעם שהיא מרכז הירח והתפרדם משם ומעלה וההבדל הזה יראה תמיד את הירח קרוב לאופק כפי הנראה יותר ממה שהוא כפי המקום האמיתי ולכן בעת הראיה שהירח כלפי המערב יראה כפי ראותנו שהוא יותר קרוב אל השקיעה ממה שהוא כפי המקום האמיתי ויהיה א''כ יותר קרוב אל השמש כפי הנראה מהבטתנו יותר ממה שהוא כפי המקום האמיתי. ולכן יצטרך בהכרח לגרוע שינוי המראה מהאורך הראשון וכן תמיד אחר חצי היום אבל קודם חצי יום הוא בהפך שמוסיפין שינוי המראה על מקום הירח האמיתי ולכן אמר ושינוי מראה האורך בשעת הראיה לעולם גורעין וגו' לאפוקי משינוי מראה האורך שהוא קודם חצי היום שמוסיפין אותו על מקום הירח ומוסיפין אותו על האורך הראשון לאחר המולד:

ו וְלָמָּה גּוֹרְעִין חֲלָקִים אֵלּוּ. לְפִי שֶׁמְּקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֲמִתִּי אֵינוֹ הַמָּקוֹם שֶׁיֵּרָאֶה בּוֹ אֶלָּא שִׁנּוּי יֵשׁ בֵּינֵיהֶם בָּאֹרֶךְ וּבָרֹחַב. וְהוּא הַנִּקְרָא שִׁנּוּי הַמַּרְאֶה. וְשִׁנּוּי מַרְאֵה הָאֹרֶךְ בִּשְׁעַת הָרְאִיָּה לְעוֹלָם גּוֹרְעִין אוֹתוֹ מִן הָאֹרֶךְ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ:

פירוש ולמה גורעין כו'. צריך אתה לידע ענין שינוי המראה והוא הקשת שבין מקום הירח האמיתי מגלגל המזלות ובין המקום שיראה ממנו והוא על ג' פנים. הא' שינוי המראה בעגולת הגובה. והב' שינוי מראה האורך, והג' שינוי מראה הרוחב. ונניח [ציור מ''ו] עגולת הגובה עגולת אבג''ד ועגולת גלגל הירח הנוטה עגולת הזח''ט ועל שטח כדור הארץ נקודת כ' והוא מקום הראות ומוצק העולם נקודת י' והירח בגלגל המעגל נקודת ל' וסוף הקו הישר היוצא ממוצק הארץ עד הירח ומגיע עד עגולת הגובה ופוגע בה בנקודת נ' הוא קו יל''נ והקו היוצא משטח הארץ מנקודת כ' אל הירח ומגיע אל עגולת הגובה קו כל''מ יהיה בין סוף שני הקוים קשת מ''נ מעגולת הגובה ונקראת קשת שינוי המראה בגובה וזה הקשת כל זמן שהוא קרוב לנקודת ד' והוא מקום השקיעה הוא מתגדל וכל זמן שהוא מתקרב אל נקודת א' והוא נכח הראש הוא מתמעט לפי שאם יהיה הככב על נקודת א' והוא גובה הראש אין לו שינוי מראה לפי שהקו היוצא ממוצק הארץ והקו היוצא משטח הארץ והם שתי נקודות כ''י אלו השני קוים נופלים זה על זה ואין ביניהם שינוי ואם תהיה עגולת הגובה והיא עגולת אבג''ד היא חגורת המזלות בעצמה תהיה זו העגולה פוגעת בנכח הראש והוא במדינות שרחבם כ''ד מעלות או פחות. לפיכך יהיה שינוי המראה באורך בלבד ויהיה קשת נ''מ מעגולת המזלות והוא בעצמו שינוי המראה בעגולת הגובה לפי שעגולת הגובה בזו הצורה היא עגולת המזלות בעצמה ויהיה שינוי המראה באורך הוא בעצמו שינוי המראה בעגולת הגובה ובזו הצורה לא יהיה לו שינוי מראה ברוחב. ואם תהיה עגולת אבג''ד והיא עגולת הגובה היא עגולת רוחב הירח יהיה שינוי המראה ברוחב בלבד ויהיה הוא בעצמו שינוי המראה בעגולת הגובה ויהיה לו שינוי מראה באורך. ונניח נקודת ע' ראש מזל טלה תחת האופק המערבי וכבר שקע במערב ונקודת פ' ראש מזל שור והשמש בנקודת ד' כשהיא שוקעת באופק יהיה קשת עפ''ד ל''ה מעלות מתחלת טלה עד ה' מעלות ממזל שור לפי שמקומה האמיתי ע''ד הנחה כבר אמרנו שהוא ה' מעלות ממזל שור וקשת ע''נ נניח שהוא מ''ח מעלות ונקודת נ' הוא מקום הירח האמיתי והוא סוף י''ח מעלות ממזל שור ותהיה קשת נ''מ שינוי המראה והיא מעלה אחת ויהיה קשת ע''מ מ''ז מעלות ונקודת מ' היא הנקודה שיראה בה הירח לעין. לפיכך גרענו קשת נ''מ והיא קשת שינוי מראה האורך מן האורך הראשון והיא קשת ד''נ ושיעורו י''ג מעלות ישאר בידינו י''ב מעלה וזהו הנקרא אורך השני. הנה נתבאר בבירור ובמופת עילת גרעון שינוי מראה האורך מן האורך הראשון תמיד ואי אפשר להוסיף אותו בשום מקום מן המזלות לפי שסוף קו כל''מ תמיד הוא נוטה אל האופק שלא על סדר המזלות לפיכך צריכין אנו לגרוע קשת שינוי מראה האורך מן האורך הראשון תמיד והמופת על השנוים החלקיים לכל קשת מהמזלות מבואר בספרי הגימטריאות:

ז אֲבָל שִׁנּוּי מַרְאֵה הָרֹחַב. אִם הָיָה רֹחַב הַיָּרֵחַ צְפוֹנִי גּוֹרְעִין חֲלָקִים שֶׁל שִׁנּוּי מַרְאֵה הָרֹחַב מִן הָרֹחַב הָרִאשׁוֹן. וְאִם הָיָה רֹחַב הַיָּרֵחַ הַדְּרוֹמִי מוֹסִיפִין הַחֲלָקִים שֶׁל שִׁנּוּי מַרְאֵה הָרֹחַב עַל הָרֹחַב הָרִאשׁוֹן. וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה הָרֹחַב הָרִאשׁוֹן אַחַר שֶׁמּוֹסִיפִין עָלָיו אוֹ גּוֹרְעִין מִמֶּנּוּ אוֹתָם הַחֲלָקִים הוּא הַנִּקְרָא רֹחַב שֵׁנִי:

פירוש אבל שינוי מראה הרוחב. העילה שבשבילה אם יהיה רוחב הירח צפוני גורעין חלקים של שינוי מראה הרוחב מן הרוחב הראשון לפי שרוחב הירח צפוני והראשון הוא יתר על הרוחב השני לפי שרוחב הירח הראשון הוא קשת בין גלגל המזלות ובין מקומו בגלגל הנוטה בנקודת פגיעתו בעגולת הגובה וזו הקשת היא מעגולת הרוחב והיא עגולה יוצאה מציר המזלות ופוגע בנקודת הפגיעה בין עגולת הגובה ועגולת הנוטה והוא סוף הקו היוצא ממוצק הארץ עד שמגיע אל עגולת הגובה זו העגולה היא פוגעת בחגורת המזלות על זוית נצבת והרוחב השני הוא קשת ג''כ מעגולת הרוחב שעוברת על קצות הקו הישר היוצא משטח הארץ אל עגולת הגובה וגם זו העגולה היא כעמוד אל חגורת המזלות. ונניח חצי האופק המערבי אב''ג ונכח הראש נקודת ד' וציר המזלות ק' ורביע עגולת המזלות ה''ב וקשת מגלגל הנוטה צפוני ה''ז וקשת הגובה ד' ח''ט והנקודה שפוגעת בה עגולת הגובה בחגורת גלגל הנוטה נקודת ח' והיא צפונית לפיכך נקודת ח' היא הראש, ונניח קשת ה''ב מחגורת המזלות הם טלה שור תאומים ותהיה נקודת ב' ראש טלה והוא פונה לשקוע תהיה נקודת ה' ראש סרטן ויהיה בין נכח הראש ובינה ברוחב ל''ו מעלות כ''ה חלקים. ונניח קשת הרוחב הפוגעת בראש הקו היוצא ממוצק הארץ המגיע אל עגולת הגובה והיא נקודת ח' ומגיע אל חגורת המזלות לנקודת מ' תהיה קשת ח''מ היא רוחב הראשון ותהיה נקודת נ' מעגולת הגובה היא מקום הירח הנראה והיא סוף הקו היוצא מן הראות אל עגולת הגובה וגם נוציא מציר המזלות עגולה עוברת על נקודת נ' עד שתגיע אל עגולת המזלות ופוגעת בה על נקודת ס' והיא עגולת קנ''ס ויהיה קשת נ''ס היא הרוחב השני וכשנוציא קשת בעמוד על קשת ח''מ מנקודת נ' והיא קשת נ''ע תהיה הקשת ס''נ כמו קשת ע''מ ותהיה קשת ע''ח תוספת הרוחב הראשון על הרוחב השני לפיכך כשנגרע קשת ח''ע מקשת ח''מ ישאר קשת ע''מ והוא שוה לקשת נ''ס והוא הרוחב הב' וזו צורתו [ציור מ''ז]. ואם יהיה הירח צפוני [ציור מ''ח] והראש על נקודת השקיעה ומקומו בראש מזל טלה ויהיה רביע המזלות בפאת מערב יהיה הדין בב' הצורות האלו אחד והוא שנגרע חלקים על שינוי מראה הרוחב מן הרוחב הראשון בעת שיהיה רוחב הירח צפוני, אבל אם יהיה רוחב הירח דרומי יהיה הדבר בהפך ונניח חצי עגולה האופק אב''ג וקשת מן המזלות ה''ב והוא מתחלת מאזנים עד סוף קשת [ציור מ''ט] ויהיה ראש מאזנים על נקודת ב' פונה לשקוע ותהיה נקודת ה' ראש גדי והיא נקודת הזנב ותהיה קשת מן הנוטה ה''ז בדרום וקשת דח''ט מעגולת הגובה פוגעת בגלגל הנוטה על נקודת ח' וקשת מ''ח מעגולת הרוחב והיא הרוחב הראשון דרומי ונקודת נ' על עגולת הגובה והוא סוף הקו היוצא מן הראות מעל שטח הארץ ותהיה קשת נע''ס קשת מעגולת הרוחב והוא הרוחב הנראה, ונוציא קשת בעמוד מנקודת ח' והוא מקום הירח האמיתי על קשת הרוחב הנראה והוא קשת ע''ח מובדל מן הרוחב השני קשת ע''ס שוה לרוחב הראשון והוא קשת ח''מ לפיכך קשת הרוחב הב' יתירה על הרוחב הראשון בקשת נ''ע לפיכך אז''ל ואם יהיה הרוחב דרומי מוסיפין החלקים של שינוי מראה הרוחב על הרוחב הראשון לפיכך יצא לך רוחב השני אם תוסיף על הקשת ח''מ קשת נ''ע יצא לך קשת ס''נ והוא הרוחב השני נראה לעין לפי שלא יועיל בראיה אלא הקשת הנראה. ואם תהיה [ציור נ'] נקודת הזנב על האופק נניח הצורה כמו שהיא אבל תהיה נקודת ז' מן הנוטה שהיתה על האופק על חצי היום בצד נקודה ה' ונקודת הזנב הנחנו אותה בראש גדי יהיה בצד המערב פונה לשקוע גדי דלי דגים ותהיה נקודת ה' ראש טלה ויהיה גם כן הרוחב הראשון מ''ח והרוחב הב' ס''נ והוא מוסיף על הרוחב הראשון בקשת ע''נ כמו שנהיה בצורה שקדמה עגולת אהד''ג היא עגולת חצי היום בכל הצורות של שינוי המראה והיה הרוחב השני קרוב מן האופק יותר מרוחב ראשון לפי שראיית העין הגיע לנקודה מעגולת הגובה הקרובה מן האופק כמו שנתבאר בתחלה. ודע שאלו הצורות שזכרנו אותם הם האבות ואפשר בהרכבה שיבאו כמה צורות אבל טורח האריכות מונע אותנו לזכור הכל. ושיעור שינוי המראה לכל חלק מהמזלות מבואר בספרי חשבון הגימטריא [ציור נ''א]:

מהר"ל נ' חביב כתב עוד הרב אבל שינוי מראה הרוחב היא בעצמה עד ותכין אותו לפניך ויהיה עתיד. פירוש הסבה בשינוי מראה הרוחב וכו' הרוחב היא בעצמה הסבה שביארנו בשינוי מראה האורך. ולפי שמרחב הירח לא יוסיף על ה' מעלות והקשת שבין אזור המזל לאופק המישור אינו כי אם כ''ג מעלות ל''ג דקים לא יוכל הירח להתרחק מאופק המישור יותר מכ''ח מעלות ל''ג דקים בקירוב. ונמצא שבירושלים תוב''ב שרחבה ל''ב מעלות שעליה בנה הרב כל חשבונותיו יהיה הירח נוטה תמיד מנכח הראש כלפי דרום. ולהיות הקו היוצא מניצוץ עינינו אל גוף הירח מראה אותו תמיד יותר קרוב אל האופק ממה שהוא כפי האמת כמו שהתבאר נמצא שיראה לנו הירח תמיד יותר קרוב אל האופק הדרומי ממה שהוא כפי המקום האמיתי. וע''כ אם היה רוחב הירח צפוני גורעין החלקים על שינוי מראה הרוחב מן הרוחב בראשון ואם היה דרומי מוסיפין אותם עליו והיוצא הוא רוחב הנראה ונקרא רוחב שני. ואמר הרב וכבר ידעת אם הוא צפוני או דרומי לפי שצוה למחשב בחשבונות האלו שיגרע אלה החלקים מהרוחב הראשון או יוסיפם עליו כפי מה שהודיע והוא אמר תחלה שאם הרוחב צפוני גורעין אותם ואם הוא דרומי מוסיפים אותם ולא צוה בכאן למחשב להתבונן בו אם הוא צפוני או דרומי כאשר עשה בשינוי מראה האורך שצוה ואמר התבונן וראה הירח באי זה מזל הוא וכו'. ועם כל זה וכבר ידעת אם הוא צפוני או דרומי כלומר שלא הוצרך לצוות על הרוחב שתתבונן אם הוא צפוני או דרומי לפי שכבר ידעתו מן הפרק שעבר וכמו שהעיד על זה בתחלת זה הפרק באמרו ומאחר שתדע מקום הראש וכו' ואין כן בידיעת הירח באי זה מזל הוא לפי שמקום הירח שיערו הרב במספר המעלות לבד לא במספר המזלות וע''כ הוצרך לצוות התבונן הירח באי זה מזל הוא:

ח וְכַמָּה הֵם הַחֲלָקִים שֶּׁמּוֹסִיפִין אוֹ גּוֹרְעִין אוֹתָן. אִם יִהְיֶה הַיָּרֵחַ בְּמַזַּל טָלֶה תִּשְׁעָה חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל שׁוֹר י' חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל תְּאוֹמִים ט''ז חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל סַרְטָן כ''ז חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל אַרְיֵה ל''ח חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל בְּתוּלָה מ''ד חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל מֹאזְנַיִם מ''ו חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל עַקְרָב מ''ה חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל קֶשֶׁת מ''ד חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל גְּדִי ל''ו חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל דְּלִי (כ"ד) [כ''ז] חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל דָּגִים י''ב חֲלָקִים:

ט מֵאַחַר שֶׁתֵּדַע חֲלָקִים אֵלּוּ תִּגְרַע אוֹתָן מִן הָרֹחַב הָרִאשׁוֹן אוֹ תּוֹסִיף אוֹתָן עָלָיו כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְנוּךָ וְיֵצֵא לְךָ הָרֹחַב הַשֵּׁנִי. וּכְבָר יָדַעְתָּ אִם הוּא צְפוֹנִי אוֹ דְּרוֹמִי. וְתֵדַע כַּמָּה מַעֲלוֹת וְכַמָּה חֲלָקִים נַעֲשָׂה זֶה הָרֹחַב הַשֵּׁנִי וְתָכִין אוֹתוֹ לְפָנֶיךָ וְיִהְיֶה עָתִיד:

י וְאַחַר כָּךְ תַּחֲזֹר וְתִקַּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי הַזֶּה מִקְצָתוֹ. מִפְּנֵי שֶׁהַיָּרֵחַ נָלוֹז מְעַט בְּמַעְגָּלוֹ. וְכַמָּה הוּא הַמִּקְצָת שֶׁתִּקַּח מִמֶּנּוּ. אִם יִהְיֶה מְקוֹם הַיָּרֵחַ מִתְּחִלַּת מַזַּל טָלֶה עַד כ' מַעֲלוֹת מִמֶּנּוּ. אוֹ מִתְּחִלַּת מַזַּל מֹאזְנַיִם עַד כ' מַעֲלוֹת מִמֶּנּוּ. תִּקַּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי שְׁנֵי חֲמִשָּׁיו. וְאִם יִהְיֶה הַיָּרֵחַ מִכ' מִמַּזַּל טָלֶה עַד י' מַעֲלוֹת מִמַּזַּל שׁוֹר אוֹ מִכ' מִמַּזַּל מֹאזְנַיִם עַד י' מַעֲלוֹת מִמַּזַּל עַקְרָב תִּקַּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי שְׁלִישִׁיתוֹ. וְאִם יִהְיֶה הַיָּרֵחַ מֵעֶשֶׂר מַעֲלוֹת מִמַּזַּל שׁוֹר עַד כ' מִמֶּנּוּ אוֹ מֵעֶשֶׂר מַעֲלוֹת מִמַּזַּל עַקְרָב עַד כ' מִמֶּנּוּ תִּקַּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי רְבִיעִיתוֹ. וְאִם יִהְיֶה הַיָּרֵחַ מִכ' מַעֲלוֹת מִמַּזַּל שׁוֹר עַד סוֹפוֹ אוֹ מִכ' מִמַּזַּל עַקְרָב עַד סוֹפוֹ תִּקַּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי חֲמִישִׁיתוֹ. וְאִם יִהְיֶה הַיָּרֵחַ מִתְּחִלַּת מַזַּל תְּאוֹמִים עַד עֶשֶׂר מַעֲלוֹת מִמֶּנּוּ אוֹ מִתְּחִלַּת מַזַּל קֶשֶׁת עַד עֶשֶׂר מַעֲלוֹת מִמֶּנּוּ תִּקַּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי שְׁתוּתוֹ. וְאִם יִהְיֶה הַיָּרֵחַ מִי' מַעֲלוֹת מִמַּזַּל תְּאוֹמִים וְעַד כ' מִמֶּנּוּ אוֹ מֵעֶשֶׂר מִמַּזַּל קֶשֶׁת עַד כ' מִמֶּנּוּ תִּקַּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי חֲצִי שְׁתוּתוֹ. וְאִם יִהְיֶה מְקוֹם הַיָּרֵחַ מִכ' מִמַּזַּל תְּאוֹמִים עַד כ''ה מִמֶּנּוּ אוֹ מִכ' מִמַּזַּל קֶשֶׁת עַד כ''ה מִמֶּנּוּ תִּקַּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי רְבִיעַ שְׁתוּתוֹ. וְאִם יִהְיֶה מְקוֹם הַיָּרֵחַ מִכ''ה מִמַּזַּל תְּאוֹמִים עַד חָמֵשׁ מַעֲלוֹת מִמַּזַּל סַרְטָן אוֹ מִכ''ה מִמַּזַּל קֶשֶׁת עַד חָמֵשׁ מַעֲלוֹת מִמַּזַּל גְּדִי לֹא תִּקַּח כְּלוּם. לְפִי שֶׁאֵין כָּאן נְלִיזַת מַעְגָּל. וְאִם יִהְיֶה הַיָּרֵחַ מֵחָמֵשׁ מִמַּזַּל סַרְטָן עַד עֶשֶׂר מִמֶּנּוּ אוֹ מֵחָמֵשׁ מִמַּזַּל גְּדִי עַד עֶשֶׂר מִמֶּנּוּ תִּקַּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי רְבִיעַ שְׁתוּתוֹ. וְאִם יִהְיֶה מְקוֹם הַיָּרֵחַ מִי' מִמַּזַּל סַרְטָן עַד כ' מִמֶּנּוּ אוֹ מֵעֶשֶׂר מִמַּזַּל גְּדִי עַד עֶשְׂרִים מִמֶּנּוּ תִּקַּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי חֲצִי שְׁתוּתוֹ. וְאִם יִהְיֶה מְקוֹם הַיָּרֵחַ מִכ' מִמַּזַּל סַרְטָן עַד סוֹפוֹ אוֹ מִכ' מִמַּזַּל גְּדִי עַד סוֹפוֹ תִּקַּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי שְׁתוּתוֹ. וְאִם יִהְיֶה הַיָּרֵחַ מִתְּחִלַּת מַזַּל אַרְיֵה עַד עֶשֶׂר מַעֲלוֹת מִמֶּנּוּ אוֹ מִתְּחִלַּת מַזַּל דְּלִי עַד עֶשֶׂר מַעֲלוֹת מִמֶּנּוּ תִּקַּח מִמֶּנּוּ הָרֹחַב הַשֵּׁנִי חֲמִישִׁיתוֹ. וְאִם יִהְיֶה הַיָּרֵחַ מִי' מַעֲלוֹת מִמַּזַּל אַרְיֵה עַד כ' מִמֶּנּוּ אוֹ מִי' מִמַּזַּל דְּלִי עַד כ' מִמֶּנּוּ תִּקַּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי רְבִיעִיתוֹ. וְאִם יִהְיֶה הַיָּרֵחַ מִכ' מִמַּזַּל אַרְיֵה עַד עֶשֶׂר מִמַּזַּל בְּתוּלָה אוֹ מִכ' מִמַּזַּל דְּלִי עַד עֶשֶׂר מִמַּזַּל דָּגִים תִּקַּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי שְׁלִישִׁיתוֹ. וְאִם יִהְיֶה הַיָּרֵחַ מֵעֶשֶׂר מִמַּזַּל בְּתוּלָה עַד סוֹפוֹ אוֹ מִי' מַעֲלוֹת מִמַּזַּל דָּגִים עַד סוֹפוֹ תִּקַּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי ב' חֲמִשָּׁיו. וְזֹאת הַמִּקְצָת שֶׁתִּקַּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי הִיא הַנִּקְרֵאת מַעְגַּל הַיָּרֵחַ:

פירוש ואחר כך תחזור ותקח מן הרוחב השני הזה מקצתו מפני וכו'. דע שזו הנליזה לא הרגישו בה ולא הבינוה אלא מקצת חכמי התכונה האחרונים אבל הראשונים כמו בטלמיוס וחבריו לא זכרו זאת הנליזה ולא זכר אחד מהם שסובב הירח נלוז במעגלו לצפון או לדרום לפי שהקדמונים היו סוברים שחגורת גלגל המעגל בשטח חגורת גלגל היוצא וחגורת גלגל היוצא בשטח גלגל הנוטה ולא זכרו שהירח סובב על חגורה אחרת זולתי חגורת מעגלו אלא הוא סובב עליה תמיד ואינו זז מעליה לא לצפון ולא לדרום לפיכך אצל הקדמונים לא יהיה לירח נליזה במעגל כלל. ועל דעת האחרונים שהרגישו בזו הנליזה מצאו אותה בכלי העיון אחר בחינה גדולה שחגורת המעגל נוטה תמיד מעל חגורת הנוטה כלפי חגורת המזלות וגם מצאו בעיון שסוף הנליזה כשיהיה הירח במזל טלה או במזל מאזנים ותכלה זאת הנליזה במזל סרטן וגדי בין שיהיה הירח בסוף רחבו או בזולתו לפי שפעם יהיה במזל טלה או במאזנים ותהיה בתכלית רוחק הנוטה מעל המזלות או יהיה רחבו רוחב חלקי פחות מתכלית רחבו וה''ה בכל מזל ומזל בין סרטן בין גדי בין זולתם וכן הדין בכל נליזה ונליזה חלקית ובכל מעלה ומעלה מן המזלות שהרי אם יהיה רוחב הירח השני ה' מעלות והוא במזל טלה או מאזנים תקח מן הרוחב השני ב' מעלות שהן שני חומשיו ואם יהיה הרוחב השני ג' מעלות תקח מן הרוחב מעלה אחת וי''ב חלקים שהן שני חומשי הג' מעלות ועל דרך זו בכל מזל ומזל ובכל רוחב ורוחב חוץ ממזל סרטן וגדי או קרוב מהן לפי שאין שם נליזת מעגל וזו היא צורתו [ציור ט''ז]. משוה היום וחגורת המזלות וחגורת הנוטה והירח בסוף נטייתו במזל טלה או מאזנים, וה''ה אם תהיה הנטיה חלקית במזל טלה ומאזנים או זולתם:

מהר"ל נ' חביב כתב עוד ואחר כך תחזור ותקח מן הרוחב השני הזה מקצתו וכו' עד ודע שאם לא יהיה שם נליזת מעגל וכו'. הפירוש כבר ידעת כי כשנאמר שמקום הירח במעלה פלונית ממזל פלוני, כוונתנו בזה שכאשר נדמה קשת יוצאת מקוטב האזור ועוברת על מרכז הירח ומגעת עד מעלה אחת ממעלות האזור אותה המעלה היא מקו הירח. ובהיות לירח מרחב תהיה החתיכה מזאת הקשת שבין מרכז הירח למעלת האזור שהקשת הזאת מגעת עליה היא קשת המרחב. ולהיות כל הגלגלים סובבים בתנועה היומית סביב קטבי העולם אשר קטבי האזור נוטים מהם לצפון ולדרום כ''ג מעלות ל''ג דקים הנה כאשר נשער קשת מהאזור שתצא ממעלת הירח ותגיע עד אי זו מעלה שוקעת ונדמה קשת אחרת נכחית לה יוצאת ממרכז הירח ומגעת עד העגולה המגבלת שקיעת המעלה השוקעת הנזכרת שהיא עגולה היוצאת מקטבי העולם ועוברת על נקודת האופק ששם שקיעת אותה המעלה ולא יהיה הירח בראש סרטן או בראש גדי, שתי הקשתות האלה תהיינה מתחלפות בהכרח במדת ארכן. ר''ל שייחס הקשת האחת מהו אל העגולה שממנה חוצבה אותה הקשת מתחלפת ליחס הקשת השנית על עגולתה באופן שלא יוכלו ראשי שתי הקשתות האלה להגיע אל העגולה המגבלת שקיעת המעלה הנזכרת בזמן אחד. והחלוף הזה הוא שקרא הרמב''ם הנה נליזת מעגל ואבאר לך סודו: דע כי בהיות הירח בראש סרטן או בראש גדי אין שם נליזת מעגל לפי שהעגולה היוצאת מקטבי האזור ועוברת על ראש סרטן וראש גדי היא בעצמה העגולה היוצאת מקטבי העולם ועוברת על שתי הנקודות ההנה. ולכן כאשר נדמה העגולה היוצאת מקטבי העולם ועוברת על אי זו מעלה שוקעת ונדמה עוד שתי קשתות נכחיות האחת יוצאת ממעלת הירח והשנית יוצאת ממרכז הירח ושתיהן הולכות אל העגולה הנזכרת בהכרח תהיינה שתי הקשתות האלה שוות באורכן כפי יחס עגולותיהן אפילו היה הירח בתכלית המרחב הואיל ומעלת הירח היא ראש סרטן או ראש גדי. אבל בהיות הירח באחת מהמעלות הנוטות מראש סרטן או מראש גדי יהיה חלוף בהכרח בין שתי הקשתות כפי יחסן אל עגולותיהן, לפי שכאשר תטה המעלה שבה הירח מראש גדי עד ראש טלה הנה בהכרח שני רבועי העגולה היוצאות מקטבי האזור ועוברת על אותה המעלה שהם רביע צפוני מערבי ורביע דרומי מזרחי יטו בשעת הראיה מהעגולה היוצאת מקטבי העולם ועוברת על אותה מעלה כלפי מערב ורביע צפוני מזרחי ורביע דרומי מערבי יטו אז מהעגולה היוצאת מקטבי העולם ועוברת על אותה מעלה כלפי מזרח ותתחברנה שתי העגולות האלה על המעלה ההיא ועל הנכחית לה וכל זה נמשך מצד שקוטב האזור הצפוני נוטה מעל עגולת חצי היום שהיא העגולה העוברת על קטבי העולם ועל נכח הראש כלפי מערב והדרומי כלפי מזרח ויתחייב מתוך זה שאם מרחב הירח צפוני והוא מראש גדי והלאה כלפי טלה שתהיה הקשת שבין מעלת הירח לאי זו מעלה שוקעת ביחס אל עגולת אותה הקשת יותר ארוכה מהקשת הנכחית לה היוצאת ממרכז הירח ומגעת עד עגולה היוצאת מקטבי העולם ועוברת על מקום שקיעת אותה מעלה ביחס אל עגולת אותה הקשת אחרי שהקשת מהעגולה היוצאת מקטבי האזור ועוברת על מעלת הירח אשר הירח באותה הקשת מערבית לקשת העגולה היוצאת מקטבי העולם ועוברת על מעלת הירח כי בהיות מרחב הירח צפוני יהיה הירח בחלק צפוני מהעגולה ומזה יתבאר שבהיות מרחב הירח דרומי תהיה הקשת היוצאת ממעלת הירח והולכת אל אי זו מעלה שוקעת יותר קטנה מהקשת הנכחית לה היוצאת ממרכז הירח ועוברת על מקום שקיעת אותה מעלה אחרי שהירח בחלק מערבי דרומי מהעגולה וכל עוד שתרחק המעלה מראש גדי תהיה הנטייה יותר גדולה בעבור שנטיית קטבי האזור מעגולת חצי היום יותר גדולה והיא הולכת וגדלה עד ראש טלה שאז יהיו קטבי האזור רחוקים מעגולת חצי היום רביע העגולה הנרשמת מסביב קטבי האזור סביב קטבי העולם שהוא תכלית המרחק שאפשר להם לקטבי האזור להתרחק מעגולת חצי היום ולכן תהיה שם נליזת המעגל הזאת בתכלית הגודל שאפשר לה להיות אם לצפון אם לדרום על האופן שהתבאר. ומראש טלה והלאה תהיה נליזת המעגל הזאת הולכת ומתמעטת עד היות הירח בראש סרטן שאז שוכבות שתי העגולות שהן העגולה היוצאת מקטבי העולם והעגולה היוצאת מקטבי האזור ועוברת על מעלת הירח שהיא ראש סרטן שתיהן שוכבות זו על זו ושבו עגולה אחת בעצמה ולא תהיה שם נליזת מעגל נמצא שבמזלות שמראש גדי עד סוף תאומים אם היה מרחב הירח צפוני יצטרך לגרוע נליזת המעגל מן האורך השני כי אז הקשת מהאזור היוצאת ממעלת הירח ומגעת עד מקום שקיעת השמש היא יותר ארוכה ביחס אל עגולתה מקשת הנכחית לה היוצאת ממרכז הירח ומגעת עד העגולה המגבלת שקיעת השמש ביחס אל עגולתה ויגיע א''כ הירח לאותה עגולה קודם שתגיע אליה מעלתו. ואם היה מרחק הירח דרומי יצטרך להוסיף נליזת המעגל על האורך השני כי אז הקשת היוצאת ממעלת הירח ומגעת עד מקום שקיעת השמש היא יותר קטנה ביחס אל עגולתה מהקשת הנכחית לה היוצאת ממרכז הירח ומגעת עד העגולה המגבלת שקיעת השמש ביחס אל עגולתה וקודם שיגיע הירח לאותה העגולה הגיע אליה מעלתו וכאשר תטה מעלת הירח מראש סרטן והלאה יהיה הדבר כולו בהפך שרביע צפוני מערבי מהעגולה היוצאת מקטבי האזור ועוברת על מעלת הירח יהיה מזרחי לעגולה היוצאת מקטבי העולם ועוברת על אותה מעלה ורביע דרומי מערבי יהיה מערבי מצד שקטבי האזור הצפוני נוטה מעל עגולת חצי היום כלפי מזרח והדרום כלפי מערב וע''כ תהיה שם נליזת המעגלות ותהיה הולכת וגדלה עד ראש מאזנים כמו שהיתה הולכת וגדלה מראש גדי עד ראש טלה ועל אותו היחס לפי שכל שתי מעלות שמרחקן מראש סרטן או מראש גדי מרחק שוה נטייתן ממשוה היום ג''כ שוה ונטיית קטבי האזור בהן מעגולת חצי היום שוה וע''כ תהיה בהכרח נליזת המעגל שוה בהן ובראש מאזנים תהיה נליזת המעגל בתכלית גדלה בעבור שיהיו אז קטבי העולם רחוקים מעגולת חצי היום בתכלית המרחק כמו בראש טלה, ומראש מאזנים והלאה תהיה נליזת המעגל הולכת ומתמעטת כמו שהיתה הולכת ומתמעטת מראש טלה ועד ראש תאומים ועל אותו היחס מן הטעם הנזכר ועד היות הירח בראש גדי ולא תהיה שם נליזת המעגל כמו שהתבאר. ומזה יתחייב שבמזל שמראש סרטן עד סוף קשת אם היה המרחב צפוני נוסיף נליזת המעגל על האורך השני כי אז הקשת מהאזור היוצאת ממעלת הירח ומגעת עד מקום שקיעת השמש היא יותר קטנה ביחס אל עגולתה מהקשת הנכחית לה היוצאת ממרכז הירח ומגעת עד העגולה המגבלת שקיעת השמש ביחס אל עגולתה מצד שהירח הוא אז ברביע צפוני מערבי מהעגולה היוצאת מקטבי האזור ועוברת על מעלת הירח שאותו הרביע הוא מזרחי לקשת היוצאת מקטבי העולם ומגעת עד מעלת הירח. וקודם שיגיע הירח לאותה העגולה ר''ל העגולה המגבלת מקום שקיעת השמש תגיע אליה מעלתה. ואם היה המרחב דרומי נגרע נליזת המעגל מן האורך השני כי אז הדבר בהפך וכמו שיתבאר בנקל למי שהבין מה שביארנו עד הנה. ומה שיצא הוא מדת אורך הקשת שבין מרכז הירח לעגולה המגבלת מקום שקיעת השמש הנכחית לקשת האזור שבין מעלת הירח למקום שקיעת השמש כשנתן לכל עגולה ש''ס מעלות גדולה כקטנה והאורך הזה הוא שקרא הר''ם אורך ג'. והנה צוה הר''ם שתשוב ותתבונן ברוחב הירח הזה אם הוא צפוני או דרומי ולא רצה שיספיקך מה שידעת מזה ברוחב הא' לפי שכבר יתכן שיהיה הרוחב הא' לפאת צפון פחות משינוי מראה הרוחב והדרך הקצרה היא שתגרע אז הרוחב הראשון משינוי המראה והנשאר יהיה רוחב השני לפאת דרום אבל כשרוחב הירח האחד דרומי א''צ עוד להתבונן ברוחב השני כי א''א שיהיה הראשון דרומי והשני צפוני. וכבר תוכל להבין בנקל ממה שהתבאר שכשלא יהיה שם נליזת מעגל אין מקום לאורך השלישי, והוא מ''ש הר''ם ודע שאם לא יהיה שם נליזת מעגל וכו'. אלא שבחר לקרא אז האורך השני בשם אורך ג' לשתי סבות, הא' בעבור שיבא אחריו עוד חשבון אורך אחר והוא צריך להודיעו בשם ואם לא היה כאן אורך ג' היה צריך לקרוא האורך ההוא אורך ג' ולא יצדק שם זה כשיהיה לנו אורך ג' מפני נליזת המעגל וע''כ הוצרך לתת בכאן שם כולל ולקרוא האורך השני אורך ג' כשלא יהיה שם נליזת מעגל. והנה יקרא בהחלט חשבון האורך הבא אחריו אורך ד'. והשנית בעבור שגם כשאין שם נליזת מעגל ראוי שיקרא האורך השני אורך ג' עכ''פ לפי שמדת אלה הארכים המתחלפים הם חלקים מתחלפים מהגלגל כל אחד נבחן בבחינה שונה זו מזו והאחרונה נמשכת מהקודמת לה תמיד כי עיקר הדבר המבוקש בכל אלו החשבונות הוא מדת אורך הקשת שתשקע ממשוה היום בין שקיעת השמש לשקיעת הירח, וכדי לדעת זה אנו צריכים תחלה לדעת המרחק שבין שתי המאורות ממעלות האזור כפי מקומם האמיתי. ולהיות הדבר שצריך לדעת ראשונה קראנוהו אורך ראשון ואח''ז צריכין אנו לדעת המרחק שבין שתי המאורות ממעלת האזור כפי מקומם הנראה. והנה החלק הזה מהגלגל הוא מתחלף מהראשון ולא נוכל לדעתו אם לא נדע תחלה המרחק כפי המקום האמיתי וע''כ קראנו החלק מהגלגל המגביל המרחק הנראה אורך שני ואחר שידענו זה צריכין אנו לדעת המרחק שבין מרכז הירח אל העגולה המגבלת מקום שקיעת השמש בקשת הנכחית לקשת האזור שבין מעלת הירח למקום שקיעת השמש כדי שנבוא מתוך זה אל המבוקש שאמרנו וכמו שיתבאר אח''ז. והנה זה החלק מהגלגל מתחלף משני החלקים הראשונים ולא נוכל לדעתו אם לא נדע תחלה החלק מהגלגל המגביל המרחק הנראה שהוא האורך השני וע''כ קראנו זה החלק אורך ג'. והנה אמר הר''ם שכשלא יהיה שם נליזת מעגל יהיה החלק מהגלגל המגביל המרחק שבין מרכז הירח אל העגולה המגבלת מקום שקיעת השמש בקשת הנכחית לקשת האזור שבין מעלת הירח למקום שקיעת השמש הנקרא אורך ג' וזהו שסיים הרב לא פחות ולא יותר:

מתוך היד החזקה לרמב"ם - משנה תורה לרמב"ם

לעילוי נשמת רבנו משה בן רבי מימון - ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים והמתים.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) לתורת אמת ר' פנחס ראובן ול ר.מ שליט''א

 

 

דילוג לתוכן