הלכות קידוש החודש - פרק שבעה עשרי יב-כד - היד החזקה לרמב"ם

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר משנה תורה לרמב"ם - היד החזקה לרמב"ם הלכות קידוש החודש - פרק שבעה עשרי יב-כד - היד החזקה לרמב"ם

יב וְאַחַר כָּךְ תַּחֲזֹר וְתִרְאֶה הָאֹרֶךְ הַשְּׁלִישִׁי הַזֶּה וְהוּא הַמַּעֲלוֹת שֶׁבֵּין הַיָּרֵחַ וְהַשֶּׁמֶשׁ בְּאֵיזֶה מַזָּל הוּא. אִם יִהְיֶה בְּמַזַּל דָּגִים אוֹ בְּמַזַּל טָלֶה. תּוֹסִיף עַל הָאֹרֶךְ הַשְּׁלִישִׁי שְׁתוּתוֹ. וְאִם יִהְיֶה הָאֹרֶךְ בְּמַזַּל דְּלִי אוֹ בְּמַזַּל שׁוֹר. תּוֹסִיף עַל הָאֹרֶךְ הַשְּׁלִישִׁי חֲמִישִׁיתוֹ. וְאִם יִהְיֶה הָאֹרֶךְ בְּמַזַּל גְּדִי אוֹ בְּמַזַּל תְּאוֹמִים. תּוֹסִיף עַל הָאֹרֶךְ הַשְּׁלִישִׁי שְׁתוּתוֹ. וְאִם יִהְיֶה הָאֹרֶךְ בְּמַזַּל קֶשֶׁת אוֹ בְּמַזַּל סַרְטָן. תָּנִיחַ הָאֹרֶךְ הַשְּׁלִישִׁי כְּמוֹת שֶׁהוּא וְלֹא תּוֹסִיף עָלָיו וְלֹא תִּגְרַע מִמֶּנּוּ. וְאִם הָיָה הָאֹרֶךְ בְּמַזַּל עַקְרָב אוֹ בְּמַזַּל אַרְיֵה. תִּגְרַע מִן הָאֹרֶךְ הַשְּׁלִישִׁי חֲמִישִׁיתוֹ. וְאִם יִהְיֶה הָאֹרֶךְ בְּמַזַּל מֹאזְנַיִם אוֹ בְּמַזַּל בְּתוּלָה. תִּגְרַע מִן הָאֹרֶךְ הַשְּׁלִישִׁי שְׁלִישִׁיתוֹ. וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה הָאֹרֶךְ הַשְּׁלִישִׁי אַחַר שֶׁתּוֹסִיף עָלָיו אוֹ תִּגְרַע מִמֶּנּוּ אוֹ תָּנִיחַ אוֹתוֹ כְּמוֹת שֶׁהוּא. הוּא הַנִּקְרָא אֹרֶךְ רְבִיעִי. וְאַחַר כָּךְ תַּחֲזֹר אֵצֶל רֹחַב הַיָּרֵחַ הָרִאשׁוֹן וְתִקַּח שְׁנֵי שְׁלִישָׁיו לְעוֹלָם. וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא מְנַת גֹּבַהּ הַמְּדִינָה. וְתִתְבּוֹנֵן וְתִרְאֶה אִם יִהְיֶה רֹחַב הַיָּרֵחַ צְפוֹנִי. תּוֹסִיף מְנַת גֹּבַהּ הַמְּדִינָה עַל הָאֹרֶךְ הָרְבִיעִי. וְאִם יִהְיֶה רֹחַב הַיָּרֵחַ דְּרוֹמִי. תִּגְרַע מְנַת גֹּבַהּ הַמְּדִינָה מִן הָאֹרֶךְ הָרְבִיעִי. וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה הָאֹרֶךְ הָרְבִיעִי אַחַר שֶׁגּוֹרְעִין מִמֶּנּוּ אוֹ שֶׁמּוֹסִיפִין עָלָיו הוּא הַנִּקְרָא קֶשֶׁת הָרְאִיָּה:

פירוש ואחר כך תחזור ותראה כו', צריך אתה לידע מנת כל מזל ומזל ממשוה היום העולה עמו או השוקע עמו וזה הנקרא בלשון ערבי מטאל''ע אל ברוג''ת ונקראת מצעדי המזלות, ואנו זוכרין מטאל''ע המזלות בב' מקומות ברוחב שלשים ורוחב שלשים ושלש והוא אמצע המדינות שסמך עליהם בראייה והוא מרוחב כ''ט עד רוחב ל''ג וירושלים רחבה ל''ב ומצרים רחבה שלשים ודמשק רחבה ל''ג וידיעת מטל''ע כל מעלה ומעלה וכל מזל ומזל בכל מדינה ומדינה הוא מספרי חשבון תקופות וגמטריאות הבנויים על המופת: דע שכונת הגאון ז''ל היה להודיעך הקשת ממשוה היום שבין ב' המאורות במעלות השקיעה אחר שיוסיף או יגרע נליזת המעגל על האורך השני עד שנעשה אורך שלישי וכונתו עתה להודיעך האורך הרביעי. וכבר ידעת מן השביל שקדם שיש מזל שמעלות עלייתו פחות ממנו ויש מזל מעלות עליותו יתר ממנו וכן המעלות ששוקעות עם כל מזל ומזל ממשוה היום פעם יתר ממנו ופעם חסר וכל מזל שעולה עמו ממשוה היום קשת מה הוא שוקע עם עליון מזל שכנגדו, והמשל ברוחב שלשים שהרי מזל טלה עולה עמו כ''ח מעלות ז' חלקים ושוקע עמו ממשוה היום ל''ד מעלות ול''ט דקים ואלו המעלות הם שעולים עם המזל שכנגדו והוא מזל מאזנים וכן מזל מאזנים שוקע במעלות ממשוה היום שעולים עם מזל טלה והן כ''א מעלות וז' חלקים, והעילה בזה לפי שהמזל השוקע כשיתחיל תחלתו לשקוע יעלה מן המזרח תחלת המזל שכנגדו ובסוף שקיעתו הוא סוף עליות שכנגדו שהרי תחלת מזל מאזנים בעת שיעלה ישקע תחלת טלה וכשישקע סוף טלה יהיה סוף מאזנים עולה לפיכך מזל טלה שוקע עם ל''ד ל''ט ומזל מאזנים שוקע עמו כ''א ז' והם המעלות שעולות עם מזל טלה, לפיכך אמר ז''ל אם יהיה במזל דגים או במזל טלה תוסיף על האורך השלישי שתותו. לפי ששקיעת טלה עם קרוב מל''ה מעלות ממשוה היום וזה המנין יתר על מעלות מזל טלה בה' מעלות והם שתותו, ודין מזל דגים כמו טלה לפי ששניהם שוים במעלות עלייתם ושקיעתם, והמשל שאם יהיה האורך השלישי י''ב מעלות תוסיף עליו ב' מעלות אם יהיה זה האורך במזל דגים או טלה לפי שדין שניהם אחד וזהו המרחק שבין שני המאורות במעלות השקיעה אחר תוספת נליזת המעגל ושיעורו שהם י''ד מעלות: ואם יהיה האורך במזל דלי או במזל שור תוסיף על האורך השלישי חמישיתו. לפי שקשת השקיעה במזל דלי ומזל שור ממשוה היום תוסיף על מעלת כל מזל מהם קרוב מן השתות לפי שהשוקע עם כל אחד מהם קרוב מל''ו מעלות והשש מעלות היתירות על השלשים הם חומש השלשים לפיכך אמר ז''ל שתוסיף בכל אחד מאלו הב' מזלות חמשית האורך הג' כפי תוספת מעלות קשת השקיעה על מעלות המזל: ואם יהיה האורך במזל גדי או במזל תאומים תוסיף על האורך השלישי שתותו. לפי שקשת שקיעת כל אחד מאלו השני מזלות לא תוסיף על מעלות המזל כי אם שתותו, לפי שקשת שקיעת כל אחד מאלו השני מזלות ל''ד מעלות וחצי והוא קרוב מחמש ושלשים: ואם יהיה האורך במזל קשת או במזל סרטן תניח האורך השלישי כמות שהוא לא תוסיף עליו ולא תגרע. לפי שקשת השקיעה באלו השני מזלות קרובה ממנין מעלות המזל לפי שכל אחת מהן כ''ט נ''ה חלקים: ואם יהיה האורך במזל עקרב או במזל אריה תגרע מן האורך השלישי חמישיתו, לפי שקשת השקיעה מכאן ואילך פחות ממעלות המזל או בחומש או בשליש. לפי שקשת שקיעת מזל עקרב או אריה כ''ד מעלות וכ''ב חלקים לפיכך קשת השקיעה פחותה ממעלות אלו השני מזלות בקרוב בחומשם ומפני זה גרע אותה מן האורך השלישי. וכן קשת השקיעה במזל מאזנים ובתולה כ''א מעלות וז' חלקים והוא חסר ממעלות המזל בקרוב משלישו, ואלו המעלות שמוסיפין או גורעין היא מעלות מקשת היום שבין שקיעת החמה ושקיעת הירח, וזה האורך הרביעי הוא המרחק שבין השמש והירח במעלות העריבה ובלשון ערבי אל בע''ד באל גר''ב והוא חלק קשת היום, וזכרנו המשל ברוחב שלשים וה''ה לרוחב כ''ט עד ל''ו, ואע''פ שבמטאל''ע אלו המדינות חסרון או יתרון על מה שזכרנו במשל אבל הדין בתוספת או בחסרון אחד מרוחב כ''ט עד רוחב ל''ו: ואחר כך תחזור אצל רוחב הירח הראשון ותקח ממנו שני שלישיו לעולם כו'. כבר ידעת מכלל הדברים שקדמו בזה הפרק שהאורך הראשון הוא המעלות שבין מקום השמש האמיתי ובין מקום הירח האמיתי מקשת המזלות ואע''פ שיש לירח רוחב והאורך השני הוא זה הקוטר אחר שגורעין ממנה שינוי מראה האורך והאורך הג' הוא האורך השני אחר שמוסיפין עליו או גורעין ממנו מעגל הירח, והאורך הרביעי הוא האורך השלישי אחר שמוסיפין עליו או גורעין ממנו מעלות העריבה והוא המרחק שבין השמש והירח במעלות העריבה והוא חלק מקשת היום והוא בעצמו קשת מן המסבה היומית ומזו הקשת יודע אם הירח ממהר לשקוע או מתאחר מלשקוע לפיכך האורך הראשון הוא ממעלות המזלות והאורך הרביעי הוא ממעלות משוה היום והוא מנת המעלות של מזלות ששוקעין עמה וקשת הראייה היא העולה מן האורך הרביעי אחר שמוסיפין עליו או גורעין ממנו מנת גובה המדינה והוא קשת מעגולת הגובה בין מקום השמש והוא על האופק ובין הירח ויש לו גובה על הארץ, והמשל שנניח עגולת האופק אב''ג ועגולת חצי היום עגולת אה''ג ונקודת ה' נכח הראש וקשת ה''י קשת מעגולת הגובה ונקודת ד' מקום הירח האמיתי ונקודת ז' מקום הירח הנראה ויהיה קשת ד''ז הוא קשת שינוי מראהו בעגולת הגובה לפיכך תהיה קשת הראיה קשת ז''י לפי שנקודת ב' מונחת מקום השמש האמיתי כגון זה [ציור נ''ו] ועגולת המסבה היומית חט''כ צפונית ועגולת משוה היום למ''נ וחצי המזלות סב''ע וגלגל הנוטה קשת סד''ו ונניח נקודת צ' היא מקום מעלות הירח האמיתי כשנוציא קשת כעמוד מנקודת ד' מעגולת הגובה אל גלגל המזלות יגיע אל נקודת צ' ונוציא עמוד אחר מנקודת ז' יגיע אל נקודת פ' ותהיה נקודת פ' הוא מקומו הנראה מן המזלות ויהיה האורך הראשון קשת ב''צ מן מקום השמש האמיתי והיא נקודת ב' על האופק עד נקודת צ' והוא מעלת הירח האמיתי ויהיה האורך השני קשת ב''פ שבין השמש על האופק ובין הירח הנראה ויהיה האורך הג' קשת ב''פ פחות מקשת המעגל או ביותר ממנו לפיכך יהיה אורך הג' או פחות מקשת ב''פ או יתר ממנה, והאורך הד' הוא קשת ב''ט שהוא קשת ממסבת השמש היומית דומה לקשת ממשוה היום, כשנוציא ממשוה היום עגולה עוברת על נקודת ט' ומגעת עד משוה היום לנקודה ונניח שהיא נקודת ק' יהיה קשת מ''ק דומה לקשת ב''ט והיא בעצמה האורך הג' כשתוסיף עליו או תגרע ממנו מנת האורך הזה ממשוה היום והוא הנקרא המרחק במעלות העריבה כמו שאמרנו למעלה וקשת הראיה היא קשת ז''י מעגולת הגובה בין האופק והשמש עליו ובין מקום הירח הנראה והוא קשת ד' מעגולת הגובה והוא האורך הד' בעצמו כשנוסיף עליו או נגרע ממנו מנת גובה המדינה, וזאת הצורה שקדמה היא בהיות רוחב הירח צפוני וכשתרצה לידע הצורה על שיהיה מנת רוחב הירח דרומי נחזור הצורה הראשונה [ציור נ''ז]. ונניח מסבה השמש הצפונית מסבת דרומית וכן קשת המזלות דרומי ויהיה האורך הא' ב''צ והב' ב''פ והשלישי ב''ק חסר ממנו המעגל או תוסיף עליו והאורך הד' קשת מ''ק וכנגדו מעגולת המסבה היומית קשת ב''ט תוסיף עליו או תגרע ממנו מנת גובה המדינה. ועילת לקיחתו מן הרוחב הראשון שני שלישיו לעולם וכו' שכבר ביארנו שאפשר שתהיה קשת הראיה פחותה מן האורך הד' ובהפך. ונתבאר בחכמת התכונה שיחס רוחב גי''ב רוחב המדינה אל גי''ב תשלום רוחב המדינה עד צ' כיחס גי''ב תוספת אחת משתי קשתות על חברתה אל גובה רוחב הירח בשעת הראיה והשני קשתות מן האורך הרביעי וקשת הראיה. ואלו הד' שיעורים מתיחסים על ד' שיעורין מתיחסים נופלין על ד' פנים. תכפול הא' בד' ותחלק אותו על השני יצא לך שיעור הג' שאינו ידוע, ואם תחלק המוכפל על הג' יצא לך שיעור הד' שאינו ידוע , ואם תחלק אותו על הד' יצא לך הא' שאינו ידוע, והמשל אם יהיה הראשון ג' והשני ו' והרביעי ח' והשלישי אינו ידוע, כשנכפול הראשון בד' והוא ג''ח, יצא לך כ''ד כשנחלק הכ''ד על השני והם ו' יצא לך השלישי ד', ואם היה הידוע הוא השלישי אבל אין השני ידוע נחלק המוכפל בקצות והוא כ''ד על השלישי והוא ד' יצא לך הב' הנעלם והוא ו', ואם היה הנעלם הא' תכפול הב' והוא ו' בג' והוא ד' ותחלק המוכפל הזה על הרביעי והוא ח', יצא לך הראשון ג', ואם יהיה הד' הוא הנעלם תחלק המוכפל מו' עם ד' והוא כ''ד על הראשון והוא ג' יצא לך שיעור הד''ח (כזה). ואחר זאת הקדמה תקח גי''ב רוחב המדינה בגי''ב רוחב הירח ונניח רוחב המדינה ל' והגי''ב טלה ל' ותקח גי''ב תשלום רוחב המדינה והוא ח' וגי''ב נ''א נ''ז מ''א ותקח גי''ב ד' מעלות והוא רוחב הירח ע''ד הנחה וגיב''ה דיא''ז, ואלו הג' שיעורים יש להם שיעור א' שיתייחס עמהם, ואפשר שיונח האחד מן הרביעי שאינו ידוע השיעור הראשון או השני או השלישי או הרביעי, ונניח אותו השלישי, לפיכך נכפול גי''ב הראשון והוא שלשים בגי''ב הד' והוא גי''ב רוחב הירח והוא ד' מעלות י''א ז', ונחלק אותו על גי''ב השני והוא גי''ב תשלום רוחב נ''א נ''ז מ''א, יעלה בידינו מן החלוק שתי מעלות וכ''ה חלקים ול''ו שניות הוא השינוי שבין שתי הקשתות הנזכרות והם קשת הראיה וקשת האורך הרביעי, אבל בזו הצורה אינו מגיע עד שני שלישי רוחב הירח לפי ששני שלישי רוחב הירח (המנות) שתי מעלות ומ' חלקים והוא יותר מן היוצא מן החלוקה כמו ט''ו חלקים, ואם נקח זה ברוחב ל''ד יהיה גי''ב ל''ד והוא הרוחב לג''ז ותשלומו לנב''ו וגיב''ה מ''ז מ''ט ל''ב, ואם נכפול גי''ב רוחב המדינה בגי''ב רוחב הירח ונחלק אותו על גי''ב תשלום רוחב המדינה יעלה בידינו קרוב מב' שלישי רוחב הירח ביתר מעט, וזה השיעור העולה בידינו מן החלוקה הוא השיעור המבוקש ידיעתו והוא השינוי שבין קשת הראייה והאורך הד', ואם נקח זה הענין ברוחב ל''ו יהיה גי''ב רוחב ששה ושלשים ל''ה מעלות וי''ו חלקים וגי''ב תשלום רוחב המדינה והוא א''ח ל''ב נ''ד נכפול גי''ב רוחב המדינה וגי''ב רוחב הירח ונחלק אותו על גי''ב תשלום רוחב המדינה יצא לנו ג' מעלות וג' חלקים היא השינוי שבין קשת הראיה והאורך הרביעי, והוא בזו הצורה יתר על שני שלישי רוחב הירח בכדי כ''ג חלקים ולפיכך לקח שני שלישי רוחב הירח תמיד ואע''פ שפעמים יהיה חסר ממנו ופעמים יהיה כמותו ופעמים יהיה יתר ממנו, לפי שאינו מחשב לראיה ברוחב אחד מיוחד. ואם תשאל ותאמר למה קרא לזה השינוי מנת גובה המדינה. והתשובה לפי שזה השיעור מגיע לחשבון הראיה בשביל רוחב המדינה ורוחב המדינה הוא שיעור גובה ציר משוה היום מעל אופק ההוא והוא בעצמו שיעור נטיית עגולת משוה היום מעל נכח ראשם לדרום והוא שיעור מרחק המדינה מן הקו השוה, שהרי ראית שפעמים שהיתה זאת המנה פחות משני שלישי רוחב הירח ופעמים כמותו ופעמים יותר ממנה לפיכך כל מדינה יש לה מנה מזה השינוי בפני עצמה בשביל גובה ציר משוה היום והשתנותו, ואילו עשינו זה החשבון למדינות אחרות היה השינוי הרבה שהרי ברוחב עשרים יהיה גי''ב כ''ב ל''א י''ו וגי''ב תשלום הרוחב נ''ו כ''ב נ''ד וכשנכפול גי''ב (כ"ב ל"א י"ו וגי"ב תשלום הרוחב נ"ו כ"ב נ"ד וכשנכפול גי"ב) עשרים בגי''ב רוחב הירח המונח בתחלה והוא ד' י''א ז' ונחלק אותו על גי''ב תשלום רוחב המדינה יעלה בידינו מעלה אחת ול''א חלקים ועשרים חלקים והוא יתר משליש רוחב הירח במעט ואינו מגיע לשני שלישי רוחב הירח. ואם נחשב לרוחב מ''ח יהיה גי''ב רוחב המדינה מ''ד מעלות ול''ה חלקים ול''ט שניים וגי''ב תשלומו ל''ב והוא מ''ב מעלות וגי''ב מ''א נ''ב נכפול גי''ב רוחב המדינה בגי''ב רוחב הירח המונח בתחלה ונחלק אותו על גי''ב תשלום רוחב המדינה יעלה בידינו ארבע מעלות ול''ט חלקים והוא יותר מרוחב הירח בל''ט חלקים לפיכך לא לקח שני שלישי רוחב הירח אלא באלו המדינות שרחבן מכ''ט מעלות עד ל''ו לפי שאינו מחשב לראיה לרוחב אחר לפיכך היה זה השיעור מן הרוחב בקירוב וכאילו אמר אח''כ תחזור אצל רוחב הירח הראשון ותקח ממנו שני שלישיו לעולם באלו המדינות שרחבם מרוחב כ''ט עד רוחב ל''ו: ותתבונן ותראה אם היה רוחב הירח צפוני תוסיף מנת גובה המדינה וכו'. דע שכל כוכב שיש לו רוחב אם היה רחבו צפוני הוא שוקע אחר שתשקע מעלתו ואם היה רחבו דרומי הוא שוקע קודם שתשקע מעלתו ונניח עגולת האופק [ציור נ''ח] אב''ג וחצי היום אהג''ד וחצי המזלות הב''ד והירח על האופק בצפון נקודת ח' ובדרום על האופק נקודת מ' וכשנוציא עגולה מציר משוה היום עוברת על הירח באופק והוא בצפון על נקודת ח' היא מגעת לירח ומגעת עד גלגל המזלות תחת האופק על נקודת ט' לפיכך שקעה מעלתו והיא נקודת ט' קודם שישקע הוא. וכשהרוחב דרומי הירח והוא נקודת מ' מגיע עד האופק ועדיין לא הגיע מעלתו אל האופק והוא נקודת כ' לפי שהעגולה היוצאת מציר משוה היום כבר הגיע אל מעלות הירח קודם שתגיע אל הירח והוא על האופק בנקודת מ', לפיכך אם יהיה רחבו דרומי הוא שוקע קודם שתשקע מעלתו, לפיכך זה הענין אירע לירח בשביל הפיכת הגלגל ונטיית עגולת משוה היום לדרום, ולפיכך אמר אם יהיה רוחב הירח צפוני הוסף מנת גובה המדינה על האורך הד' לפי שסוף האורך הד' אם יהיה הירח למעלה מן האופק היא נקודת ט' מן המזלות שהוא שוה לקשת ממשוה היום או הדומה לו ממסבת השמש היומית וכשתוסיף מנת גובה המדינה על האורך הרביעי יגיע לנקודה ששוקעת עם הירח והוא על האופק והיא נקודת ב' ואם יהיה רוחב הירח דרומי תגרע מנת גובה המדינה מן האורך הד' עד שיגיע אל האופק ויודע החלק ששוקע עם הירח זולתי מעלתו והיא ג''כ נקודת ב':

מהר"ל נ' חביב כתב עוד אח''כ תחזור ותראה האורך הג' וגו' עד הוא הנקרא אורך ד'. הפירוש ראוי שתדע שהאורך הג' שהוא שיעור הקשת שבין מרכז הירח לעגולה המגבלת מקום שקיעת השמש הנכחית לקשת האזור שבין מעלת הירח למקום שקיעת השמש אנו רואים אותו כאילו הוא קשת מאזור המזלות אחרי שהיא נכחית לקשת האזור ותוגבל הקשת הזאת באזור כשני עגולות יוצאות מקטבי העולם, הראשון עוברת על מרכז הירח ועל אזור המזלות והשנית עוברת על מעלות השמש השוקעת, והוא שאמר שהאורך הג' הוא המעלות שבין הירח והשמש לכן בא הר''ם עתה להורותנו הדרך אשר נעלה בה לדעת כמה מעלות ממשוה היום ישקעו בעוד שתשקע כל הקשת הנזכר ר''ל קשת האורך השלישי מהאזור. ידוע הוא כי כל שתי מעלות שמרחקן מראש טלה מרחק שוה שקיעתן שוה וכן בראש מאזנים וע''כ היו דגים וטלה שוים וכן דלי ושור גדי ותאומים קשת וסרטן עקרב ואריה מאזנים ובתולה, ובאופק ירושלים תוב''ב המזלות היותר ארוכי השקיעה הם דלי ושור והיותר קצרי השקיעה הם מאזנים ובתולה ואחריהם באורך דגים וטלה ובקוצר עקרב ואריה, ואחריהם באורך גדי ותאומים אלא שההבדל שביניהם לדגים וטלה כ''כ מועט שכמעט אינו מוחש, ובקוצר קשת וסרטן אלא שהקוצר בהם כל כך מועט שכמעט אינו מוחש וכל זה תראה מבואר היותו כן בלוח המצעדים שהביא המפרש כי תדע שקיעת המזל מעליות שכנגדו. דרך משל שקיעת טלה הם כמו עליית מאזנים וכן כלם. והתבונן כי בכל הפרק הגביל הדברים כפי מקום הירח ולא עשה כן בהודעת האורך הד' רק אמר שתראה האורך הג' באי זה מזל הוא שעל האמת אינו תלוי במקום הירח לבד אבל בכל האורך בכללו ואם יהיה האורך בשני מזלות תוכל לשער האורך הד' כפי המעלות שבכל מזל מהם: כתב עוד ואח''כ תחזור אצל רוחב הירח הראשון ותקח ממנו שני שלישיו לעולם וגו' עד הוא הנקרא קשת הראיה. הפירוש אחר שהורנו הרב הדרך לדעת אורך הד' שהוא מספר מעלות השוקעות ממשוה היום בעוד שתשקע קשת האורך הג' ממעלות האזור בא עתה להודיענו כמה תקרב אל הירח או תרחק ממנו הנקודה מהאופק שבה תשקע הירח העומדת רחוקה מהאזור כפי המרחב יותר ממה שתקרב או תרחק הנקודה מהאופק שבה תשקע כל קשת האורך הג' ממעלות האזור אל המעלה הנגבלת בעגולה היוצאת מקטבי העולם ועוברת על הירח ועל אזור המזלות. ולהיות החלוף הזה בלתי נמצא במקומות אשר הם תחת משוה היום כי כל העגולות הנכחיות למשוה היום תשקענה שם ברגע אחד קרא לזה התיקון מנת גובה המדינה כלומר גובה הקוטב על האופק. ודבר ברור הוא שהעגולות הנכחיות למשוה היום כל שתהיינה יותר לצפון האופק תהיינה הקשתות אשר מהן על הארץ יותר ארוכות ותהיה א''כ כל נקודה מאותן הקשתות אשר מחציין ומעלה כלפי נכח הראש יותר רחוקה מהאופק ויותר מאוחרת לשקוע וכל עוד שתהיינה יותר נוטות לדרום האופק תהיינה הקשתות אשר מהן על הארץ יותר קטנות ותהיה א''כ כל נקודה מהן יותר קרובה אל האופק ויותר ממהרת לשקוע והקורבה והרוחק האלה יתחלפו בכל אופק ואופק כפי מרחבו לפי שכל עוד שיגבה הקוטב יותר על האופק תהיינה הקשתות אשר על הארץ מהעגולות הנכחיות למשוה היום הצפונית אליו יותר ארוכות וההפך בדרומית. ואמר הר''ם שנקח מהרוחב הא' בעבור זה שני שלישיו לעולם שהוא העולה בקירוב משקיעת השיעור שתתארך או תתקצר העגולה הנרשמת במרכז הירח סביב האופק לכל אחד משני צדדי האופק יותר מהעגולה הנרשמת במעלה האחרונה מן האורך הד' באופק ירושלים תוב''ב. ולפי שבתקונים שזכר קודם לזה הבדיל ביניהם כשיהיה הירח במזל כך או במזל כך הוצרך לומר בתיקון הזה שהוא שוה לעולם ובעבור שכשהמרחב צפוני העגולה הנכחית למשוה היום הנרשמת במרכז הירח יותר נוטה לצפון האופק ויותר ארוכה מאותה שהיא נרשמת במעלה האחרונה מהאורך הד' וההפך כשהמרחק דרומי צוה להוסיף מנת גובה המדינה על האורך הד' כשהמרחב צפוני ולגרוע אותו כשהוא דרומי ואשר יהיה הוא מה שיתאחר הירח לשקוע אחר השמש הנקרא קשת הראיה:

יג כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁבָּאנוּ לַחְקֹר אִם יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ בְּלֵיל עֶרֶב שַׁבָּת שֵׁנִי לְחֹדֶשׁ אִיָּר מִשָּׁנָה זוֹ אוֹ לֹא יֵרָאֶה. תּוֹצִיא מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הָאֲמִתִּי וּמְקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֲמִתִּי וְרֹחַב הַיָּרֵחַ לְשָׁנָה זוֹ כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְנוּךָ. יֵצֵא לְךָ מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הָאֲמִתִּי בְּז' מַעֲלוֹת וְט' חֲלָקִים מִמַּזַּל שׁוֹר. סִימָנוֹ ז''ט. וְיֵצֵא לְךָ מְקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֲמִתִּי בְּי''ח מַעֲלוֹת וְל''ו חֲלָקִים מִמַּזַּל שׁוֹר. סִימָנוֹ י''ח ל''ו. וְיֵצֵא לְךָ רֹחַב הַיָּרֵחַ בְּרוּחַ דָּרוֹם שָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת וְנ''ג חֲלָקִים. סִימָנוֹ נ''ג ג'. וְזֶה הוּא הָרֹחַב הָרִאשׁוֹן. וְתִגְרַע מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ מִמְּקוֹם הַיָּרֵחַ יִשָּׁאֵר י''א מַעֲלוֹת וְכ''ז חֲלָקִים. סִימָנוֹ י''א כ''ז. וְזֶה הוּא הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן. וּלְפִי שֶׁהָיָה הַיָּרֵחַ בְּמַזַּל שׁוֹר יִהְיֶה שִׁנּוּי מַרְאֵה הָאֹרֶךְ מַעֲלָה אַחַת וְרָאוּי לִגְרֹעַ אוֹתָהּ מִן הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן. יֵצֵא לְךָ הָאֹרֶךְ הַשֵּׁנִי י' מַעֲלוֹת וְכ''ז חֲלָקִים. סִימָנוֹ יכ''ז. וְכֵן יִהְיֶה שִׁנּוּי מַרְאֵה הָרֹחַב י' חֲלָקִים. וּלְפִי שֶׁרֹחַב הַיָּרֵחַ הָיָה דְּרוֹמִי רָאוּי לְהוֹסִיף עָלָיו שִׁנּוּי הַמַּרְאֶה שֶׁהוּא עֲשָׂרָה חֲלָקִים. יֵצֵא לְךָ הָרֹחַב הַשֵּׁנִי ד' מַעֲלוֹת וְג' חֲלָקִים. סִימָנוֹ ד''ג. וּלְפִי שֶׁהָיָה הַיָּרֵחַ בְּי''ח מַעֲלוֹת מִמַּזַּל שׁוֹר רָאוּי לִקַּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי רְבִיעִיתוֹ וְהוּא הַנִּקְרָא מַעְגַּל הַיָּרֵחַ. יֵצֵא לְךָ מַעְגַּל הַיָּרֵחַ לְעֵת זוֹ מַעֲלָה אַחַת וְחֵלֶק אֶחָד לְפִי שֶׁאֵין מְדַקְדְּקִין בִּשְׁנִיּוֹת:

יד וּלְפִי שֶׁרֹחַב הַיָּרֵחַ דְּרוֹמִי וּמְקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֲמִתִּי בֵּין רֹאשׁ גְּדִי וְרֹאשׁ סַרְטָן. רָאוּי לְהוֹסִיף הַמַּעְגָּל עַל הָאֹרֶךְ הַשֵּׁנִי. יֵצֵא לְךָ הָאֹרֶךְ הַשְּׁלִישִׁי י''א מַעֲלוֹת וְכ''ח חֲלָקִים. סִימָנוֹ י''א כ''ח. וּלְפִי שֶׁהָאֹרֶךְ הַזֶּה בְּמַזַּל שׁוֹר רָאוּי לְהוֹסִיף עַל הָאֹרֶךְ הַשְּׁלִישִׁי חֲמִישִׁיתוֹ שֶׁהוּא שְׁתֵּי מַעֲלוֹת וְי''ח חֲלָקִים. וְיֵצֵא לְךָ הָאֹרֶךְ הָרְבִיעִי י''ג מַעֲלוֹת וּמ''ו חֲלָקִים. סִימָנוֹ י''ג מ''ו. וְחָזַרְנוּ אֵצֶל הָרֹחַב הָרִאשׁוֹן וְלָקַחְנוּ שְׁנֵי שְׁלִישָׁיו וְיֵצֵא מְנַת גֹּבַהּ הַמְּדִינָה וְהוּא שְׁתֵּי מַעֲלוֹת וְל''ה חֲלָקִים. וּלְפִי שֶׁהָיָה הָרֹחַב דְּרוֹמִי. רָאוּי לִגְרֹעַ מִמֶּנּוּ מְנַת גֹּבַהּ הַמְּדִינָה מִן הָאֹרֶךְ הָרְבִיעִי. יִשָּׁאֵר לְךָ י''א מַעֲלוֹת וְי''א חֲלָקִים. סִימָנוֹ י''א י''א. וְזוֹ הִיא קֶשֶׁת הָרְאִיָּה בַּלַּיְלָה הַזֶּה. וְעַל הַדֶּרֶךְ הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְתֵדַע קֶשֶׁת הָרְאִיָּה כַּמָּה מַעֲלוֹת וְכַמָּה חֲלָקִים יֵשׁ בָּהּ בְּכָל לֵיל רְאִיָּה שֶׁתִּרְצֶה לְעוֹלָם:

טו וְאַחַר שֶׁתֵּצֵא קֶשֶׁת זוֹ תָּבִין בָּהּ. וְדַע שֶׁאִם תִּהְיֶה קֶשֶׁת הָרְאִיָּה תֵּשַׁע מַעֲלוֹת אוֹ פָּחוֹת אָז אֶפְשָׁר שֶׁיֵּרָאֶה בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְאִם תִּהְיֶה קֶשֶׁת הָרְאִיָּה יֶתֶר עַל י''ד מַעֲלוֹת אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יֵרָאֶה וְיִהְיֶה גָּלוּי לְכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:

פירוש ואחר שתוציא קשת כו'. כבר ידעת שהאורך הא' היא הקשת שבין שני המאורות וממנה יודע תוספת האור בירח וחסרונו אם יהיה גדול יהיה אורו רב ואם יהיה קטן יהיה אורו מעט, וקשת הראיה היא האורך הרביעי אחר שמוסיפין עליו או גורעים ממנו מנת גובה המדינה, והאורך הד' הוא המעלות שבין ב' המאורות ממעלות השקיעה לפיכך מקשת הראיה יודע אורך הגלותו על הארץ וקצורו לפיכך אם תהיה קשת הראיה ט' מעלות או פחות יהיה קשת הגלותו על הארץ קצרה הוא ממהר לשקוע אז א''א שיראה בכל א''י, ואם תהיה קשת הראיה יתר על י''ד מעלות יהיה זמן הגלותו ארוך ואינו שוקע במהרה לפיכך א''א שלא יראה בכל א''י:

מהר"ל נ' חביב כתב עוד ואחר שתצא קשת זו תבין בה וכו' עד ועד כאן סוף הקצים. הפירוש אלה הקצים הם מערך האור ההווה מהשמש על הירח אל האור ההוה מהשמש על הארץ כי כל עוד שיהיה האורך יותר רב יהיה האורך הווה מהשמש על הירח יותר מעט ואע''פ שיהיה האור ההווה מהשמש על האופק רב לא יסתיר ממנו את הירח בהיות האור ההווה ממנו על הירח הנרשם בניצוץ עינינו המביט לירח מעט, וכל עוד שתהיה קשת הראייה יותר ארוכה יהיה האור ההווה מהשמש על האופק יותר מעט ואע''פ שיהיה האור ההווה מהשמש על הירח רב הוא בלתי מורגש אלינו למיעוט האור ההווה מהשמש על האופק. ע''כ פירוש דברי הרב. והנך רואה אתה המעיין איך הודעתיך ידיעה ציורית כל דברי הפרק הזה בשלימות וקוצר גבול בערך דברי המפרש ובפרט עם שני צורות שציירתי לראות מהן בחוש פירוש נליזת מעגל ומנת גובה המדינה שכתב הרב ואיך יתחייבו כל הדינים שכתב הרב להוסיף או לגרוע כי לשאר דברי הפרק אין צריך צורות למבין קצת וחקקתי אותם השתי צורות בסוף קונדרס קצר שכללתי בו כל דברי הרב בראיית הירח ובקוצר גדול וקלות נמרץ עם היותו בצד אחר ארוך כי נרמזו בו סבות כלליות לכל דברי הרב, וקראתיו דרך הקדש. והמעיין דברי עם דברי המפרש יראה היתרון. ואחר זה ראיתי לזכור ב' קושיות חזקות שיש לי בדברי הרב. הא' פרטית במה שכתב בשיעור מנת גובה המדינה, השנית בכלל דברי הפרק: הקושיא הא' היא שהרב כתב שנקח מהרוחב הראשון שני שלישיו לעולם לתיקון מנת גובה המדינה, ואני לא יכולתי לצייר איך השוה הרב המדות שאמר שבין שיהיה הרוחב צפוני או דרומי שלעולם נקח שני שלישי הרוחב הראשון בהיות שהרוחב השני שהוא רוחב הירח הנראה כשהוא לצד צפון הוא פחות מהרוחב הראשון וכשהוא לצד דרום הוא יותר מהרוחב הא' והציור נותן במקומות מהגלגל שיחס אורך קשת העיגול הנרשם במרכז הירח הנראה כשרחבו צפוני על ידי התנועה היומית מעת שתשקע השמש עד הגיעו לנקודת שקיעתו באופק על קשת העיגול מהמזל המקביל אליו ברוחב שוה שהוא הנקרא אורך שלישי הוא ביחס קוצר קשת העיגול הנרשם במרכז הירח כשרחבו דרומי ושוה לרוחב הצפוני הנראה שהזכרנו על ידי התנועה היומית מעת השקיעה עד הגיעו לנקודת שקיעתו באופק מקשת העיגול מהמזל המקביל אליו הנזכר שהוא הנקרא אורך שלישי ר''ל שיחס אורך זה על זה בערך עגולתם כיחס קוצר זה מזה בערך עגולתם ג''כ. וא''כ איך אמר הרב שתיקון מנת הגובה להוסיף על הצפוני שני שלישי הרוחב. הא' שבדרך משל נשים שהיה כל הרוחב ג' מעלות וב' שלישיו הם ב' מעלות שוה כמעט לרוחב הב' כשהירח הוא במאזנים שהתיקון לגרוע מהרוחב מ''ו דקים וכשהוא דרומי בזה הרוחב בעצמו רצוני ג' מעלות צוה הרב לגרוע זה השיעור בעצמו שהוא שתי מעלות בהיות אז רוחב הירח הנראה קרוב לכפל מזה שהוא ג' מעלות ומ''ו דקים. ולבאר זה יותר על ידי הצורה שהזכרתי אמר כי הנה המעיין בה יראה כי ב' קשתות ג''כ הם הקשתות הנזכרות, האחד הוא יתרון אורך הצפוני והאחר קוצר הדרומי ושתיהן נרשמות על ידי מרכז הירח הנראה וכפי הנראה בצורה. וגם הציור נותן כן הקשתות זו לזו וא''כ איך נתן הרב לתיקונם שיעורים מתחלפים. ואם באתי לומר שאין הכוונה בכאן לדעת שיעור אותם הקשתות הנזכרים כי אם שיעור שקיעתן ר''ל שיעור הקשת ממשוה הנאחז בין שתי עגולים יוצאים מקטבי העולם ועוברים על שתי נקודות נ''ב וככה הוא האמת כאשר נתבאר למעלה עכ''ז לא יצאתי מהקושיא בשלימות כי גם השני קשתות הנזכרים מעיגול המשוה הנאחזים בין שני עגולים הנזכרים נראים שוים זה לזה בזה המצב מהגלגל וצל''ע: עוד ראיתי להעיר על דבר אחר כזה בדברי הרב עם היותו קל להשיב על פי דרכו ז''ל והוא זה. כי הנה בכאן יש שלש חלוקות אחרות שלא נתן הרב הדין בהם. הראשון כשלא נשוה רוחב שני לירח והוא כשרוחב הירח הא' צפוני והוא שוה לחלוף המראה [החלוקה הב' כשלא היה רוחב א' לירח וע''י חילוף המראה יש לו רוחב לצד דרום] החלוקה הג' היא כשרוחב הירח הא' צפוני וחלוף המראה יותר גדול מרוחב הנזכר שאז יהיה רוחב הירח לצד דרום כשיעור יתרון חלוף המראה על רוחב הירח הא'. בג' חלוקות האלו כנראה לא נזכר בדברי הרב מהדינים. והנראה הוא שאין צריך לשום תיקון בכל אלו החלוקות למנת גובה המדינה אלא שהאורך הד' הוא בעצמו קשת הראיה וזה כי בחלוקה הא' השכל והציור גוזר כי אין צריך תיקון. גם בחלוקה השנית אין צריך תיקון על פי דברי הרב וזה כי הוא צוה שכשרוחב הירח הא' דרומי עם היות שצריך להוסיף עליו חלוף המראה לא נקח לענין מנת גובה המדינה כי אם שני שלישי הרוחב הא' ולא נחוש למה שנתוסף עליו על ידי חלוף המראה אם כן גם כשלא היה רוחב א' לירח לא נחוש לרוחב הדרומי שיש לו על ידי חלוף המראה וכל שכן בחלוקה השלישית שלא נחוש אליו לסבה הנזכרת: הקושיא הב' בכלל דברי הרב היא שהרב כתב במזלות שהם מראש גדי עד סוף תאומים שאם יהיה האורך הא' יותר מט''ו מעלות א''א שלא יראה הירח ושאם יהיה האורך הא' פחות מט''ו מעלה תצטרך לדרוש ולחקור וכו'. ואנחנו כאשר התבוננו בחשבונותינו מצאנו שבהיות הירח בראש גדי ויהיה לו אז בתכלית מרחבו לדרום שהוא המצב שבו יתאחר יותר להראות באלה המזלות ויהיה האורך הא' י''ג מעלות ד' דקים תהיה אז קשת הראיה ט' מעלות בצמצום והוא שאמר שאם תהיה קשת הראייה יתר על ט' מעלות ויהיה האורך הא' י''ג מעלה יראה. וא''כ למה נתן הרב הגדר כל כך ארוך עד ט''ו מעלות וידיעת איך המקום שהזכרנו הוא המצב שבו יתאחר יותר להראות באלו המזלות הוא מבואר למחפש ודרך כלל הוא כד הוי במקום אחר אי זה שיהיה מאותם הששה מזלות. אם הרוחב יהיה צפוני וצריך לגרוע נליזת המעגל צריך להוסיף מנת גובה המקום, ואם הרוחב יהיה דרומי וצריך לגרוע מנת גובה המדינה צריך להוסיף נליזת המעגל. מלבד זה צריך להוסיף על האורך השלישי מפני שקיעת המזלות ותצא קשת הראיה יותר ארוכה. אמנם במצב אשר זכרתי אין שם נליזת מעגל גם אין שם תוספת כיון שקשת האורך הג' כולו הוא במזל קשת ויש שם מנת גובה המדינה לגרוע לכן צריך שיהיה שם קשת האורך הא' יותר גדול מבכל שאר המקומות שבמזל הנזכר. גם במה שאמר הרב במזלות שהם מראש סרטן עד סוף קשת יש לתמוה עליו בכיוצא בזה ויותר. וזה שאם באנו לצמצום החשבון בסרטן ע''פ הדרכים שביאר הרב מצאנו שבהיות האורך הא' בראש מאזנים בה' מעלות כ''ב דקים ויהיה הירח בתכלית מרחבו לדרום אז תהיה הקשת הראיה ט' מעלות בצמצום ולמה א''כ אמר הרב בראש הפרק שאם היה האורך הא' יתר על כ''ד מעלות א''א שלא יראה ושאם יהיה האורך הא' מעשר מעלות עד כ''ד מעלות במזל הנזכר תצטרך לדרוש ולחקור בחשבונות הראיה. והלא מתוך דבריו בקצי הראיה יראה בביאור שאם יהיה האורך הא' יתר על כ''ה מעלות כ''ב דקים א''א שלא יראה כנזכר. וידיעת איך המקום שהזכרתי הוא המצב שצריך שיהיה קשת האורך הא' יותר ארוך מבכל שאר המקומות מהששה מזלות הנזכרים הוא מבואר למחפש ודרך כלל. ובקוצר הוא כי באותו המצב נליזת המעגל הוא לגרוע והוא היותר גדול מבכל שאר המקומות שהוא ב' חומשי רוחב הב'. גם בשביל השקיעות צריך לגרוע שליש האורך הג' והוא השיעור היותר גדול א''כ קשה הקושיא הנזכרת, ואם באתי לחשוד ולומר כי שמא ח''ו לא דקדק הרב בדבריו ירא אני פן ישרפני בהבל פיו, וראיתי להחכם כה''ר אברהם זכו''ת ז''ל שנענש על שחשב על הרב כך בפירוש מספרו וז''ל שם, והגדרים שכתב הרמב''ם ז''ל לאקלים ירושלים תוב''ב הם אלה. התבונן באורך הזה הא' אם יצא לך מט' עד ט''ו מעלות וכ''ש יותר אז אפשר שיראה הירח, ואם פחות מט' אז אין לה אור מהשמש שיהיה אפשר לה שיראה, ואם יותר מט''ו מעלות אז אינך צריך חשבון כי בודאי יראה, וכל זה אם היה הירח מתחלת גדי עד סוף תאומים בעבור שאלו המזלות שוקעים במהירות בכל אקלים. הנה זה הגדר הא' שנתן הרב. והתימה עליו מרוב זריזותו ובקיאותו בזאת החכמה איך נתן זה הגדר עד ט''ו מעלות כי בודאי הגדר הוא כפי הדרכים שהוא נתן לראית הירח עד שלש עשרה מעלות ולא יותר. ולפי הנראה לי שהוא [נ''א כשגגה היוצאת מלפני השליט] טעה בזה החשבון בשחשב כי החלופים שיבאו במאזנים הם עצמם יבאו בטלה ר''ל החלופים שהם מלבד המצעדים, ואינו כן כי אם הרוחב דרומי במאזנים ה' מעלות אז יבא בחשבון לגרוע מהאורך ה' מעלות ועשרים דקים. שתי מעלות בעבור נליזת המעגל וג' מעלות ועשרים דקים בעבור האופק ועוד דקי חלוף ההבטה שיהיה הכל בקירוב שש מעלות ובטלה לא יהיה אלא מעלה אחת נ''ב דקים לגרוע, וכן בכל המזלות שהם מגדי עד סרטן לא יבא לגרוע על הרוב מהאורך יותר משלש מעלות ועשרים דקים ועוד דקי חלוף ההבטה שיגיע הכל לד' מעלות ולא יותר וא''כ הגדר הוא י''ג מעלות ולא יותר, אבל הגדרים האחרונים הם באים כסדר וכשורה ואלה הם. אם יהיה מקום הירח מתחלת סרטן עד סוף קשת שאלו המעלות שוקעים במהירות אז גדרי ראיית הירח מי' מעלות עד כ''ד מעלות. ואם היה פחות מי' לא יראה ואם יותר מכ''ד אז אינך צריך חשבון כי בודאי יראה עכ''ל: והנך המעיין רואה החכם הזה עם היותו גדול בדורו בחכמה הזאת איך נלכד ברשת הסכלות וקוצר ההבנה בדברי הרב שהוא הקשה כנגד הרב בגדרים שנתן במזלות שהם מתחלת גדי עד סוף תאומים ולא הקשה כנגדו בגדרים שנתן המזלות שהם מראש סרטן עד סוף קשת אדרבה אמר עליהם שהם באים כסדר וכשורה וכבר ביארתי למעלה והראיתי בחוש שהקושיא היא גם כן כנגד מה שכתב בגדרים האחרונים ויותר חזקה שהרי בגדרים הראשונים לא הוסיף כי אם מעלה אחת ונ''ו דקים ובגדרים האחרונים הוסיף שתי מעלות ל''ח דקים. ויכול הייתי לבקש מלשונו ז''ל סבת שגגתו והמקום שבו נסתבך שכלו כאשר הוא עשה על הרב ז''ל, אבל איני רוצה כי לענ''ד לא קרה לו זה אלא לעונש מה שכתב על הרב שטעה או ששגג והשתדל לבקש סבת טעותו או שגגתו וקרה לו בזה מה שאז''ל כל המתייהר חכמתו ניטלת ממנו כי גם במקום אחר בפרק ההוא מצאתיו שנלכד בדבר שהמתחילים בחכמה לא יתפשו בו וז''ל שם וכן לזה העת עצמה תקח חלוף הרוחב ותגרע אותו מרוחב הירח הא' אם היה צפוני או תוסיפהו עליו אם היה דרומי אם היה רוחב המדינה מכ''ד מעלות ומעלה וכו' ע''כ. הבט נא המעיין איך הוא אמת מה שאמרתי שניטלה כל חכמת החכם הזה לעונש מה שכתב על הרב ז''ל, כי בכאן נכשל בדבר מבואר מאד והוא שכתב שזה הדין שביאר הרב ברוחב הב' יובן אם היה רוחב המדינה מכ''ד מעלות ומעלה וזה שקר מפורסם והגבול והנכון הוא אם רוחב המדינה מכ''ח מעלות ול''ג חלקים ומעלה בקירוב כי זהו העולה מנטיית ראש סרטן ומרוחב הירח אבל אם הוא פחות מזה במשל שרוחב המדינה כ''ה מעלות אם רוחב הירח הא' צפוני והוא כ' מעלות וכ''ש יותר צריך להוסיף חלוף המראה על הרוחב הא' והעולה משניהם הוא הרוחב השני והסבה מבוארת במ''ש למעלה. ומדברי הרב בכאן אין להביא ראיה לדבריו כי הרב דבר בכאן ברוחב שהוא מכ''ט עד ל''ה ולכל המקומות שהם בתוך אלו הגבולים הירח צפוני לעולם אבל מכ''ד ומעלה שכתב שקר מפורסם. הרי שאין לחשוד על הרב ח''ו שלא דקדק בדבריו וגם אין זה מהדברים שראוי להניחם בצ''ע מכל וכל אבל ראוי להשתדל בביאורו כיון שזאת היא קושיא בדברי הרב מיניה וביה. והנלענ''ד הוא כי הרב עצמו פתח בלשונו להכנס בו להבין כוונתו. ומקום הפתח הוא במה שדקדק כשנתן גבול לאורך הא' שאמר אם יצא לך ט' מעלות וכו' תדע בודאי שא''א שיראה הירח בכל א''י וכו' ואם יהיה האורך הא' יתר על ט''ו מעלות תדע בודאי שהירח יראה בכל א''י, ובזה בעצמו למטה במזלות שמראש סרטן עד סוף קשת הוסיף תיבות בכל א''י הן בגבול הא' הן בגבול האחרון. גם כשהזכיר שיעור קשת הראייה דקדק ככה שאמר וז''ל. ודע שאם תהיה קשת הראייה ט' מעלות וכו' א''א שיראה בכל א''י ואם תהיה קשת הראייה יתר על י''ד מעלות א''א שלא יראה ויהיה גלוי לכל א''י ע''כ. ולא כן עשה הרב למטה כשערך קשתות הראיה אל האורך הא' כי לא הזכיר בשום אחד מהם לשון זה והוא בכל א''י אלא ודאי יראה לבד, וכוונתו בכלל זה היא כי כשהאורך הא' הוא כשיעור שאמר בראשונה הרי הוא נראה בכל המקומות שבא''י הן בהרים הן בעמקים וגאיות אמנם כשאינו באותו השיעור ודאי יראה אבל לא בכל א''י. ויתבאר יותר זה במ''ש הרב בפ' י''ח דבר ידוע וברור שאם יוציא לך החשבון שהירח יראה בלילה וגו' עיין כל לשונו שם עד ואם היה בימות הגשמים או במקום גבוה ביתר ודאי יראה אם לא יהיו שם עבים המבדילים ע''כ. ולכן כשבא הרב לבאר גבול האורך הא' שא''א בכמותו שלא יראה הירח הוסיף בשיעורו ונתן בו גבול שיוכל להראות בכל מקום שיהיה מא''י ואז אין צורך לב''ד לשום חשבון. ולא רצה להשען על קצו המצומצם עם קץ קשת הראיה המצומצם לפי שגם אז ב''ד צריכין לחשבונות הראייה כדי לידע מתוכם אם העדים עדי שקר כי הוא אפשר קרוב כגון שלא היו עומדים בראש הר גבוה ותלול ומפני זה צריך לדעת מתי יצטרכו ב''ד לחקור מהעדים אם היו בראש ההר בעת הראיה ומתי יהיו חוששים שמא עדי שקר הם באמרם שהיו עומדים בעמק. ועל כן הרחיב הרב רבינו משה ז''ל גבול האורך הא' בראש גדי מעלה אחת נ''ו חלקים ובראש מאזנים שתי מעלות ל''ח חלקים ואמר שאם יהיה האורך הא' יתר על ט''ו מעלות בראש גדי א''א שלא יראה ובנקל נאמין לעדים שראו את הירח גם אם היו בגיא גדולה מאד. אבל מאלה הגבולים נצטרך לחקור בחשבונות הראייה ולדרוש מהעדים מקום שבתם בעת הראייה ואם נמצא קשת האריה והאורך הא' מצומצמים עם שני קציהם ויאמרו שהיו בגיא ובפרט בימות החמה ראוי לדון שעדי שקר הם. ואם נמצא הקצים עודפים על מדתם בצמצום אבל אינם מגיעים לקץ הברור שיראה בעמקים ובגאיות נדע אם הם עדי שקר כפי יחס מקום שבתם אל יחס ההרים הגבוהים וכפי זה נצטרך להרבות עליהם בחקירות ובדיקות עד שנדע אמתת הדבר. ומפני שהירח יראה בראש גדי יותר מהר מבראש מאזנים כשיהיו הקצים שוים בשני המקומות לזכות האויר בהיות השמש שם יותר מבהיותו בראש מאזנים הוסיף הר''ם בראש מאזנים בעבור העמקים והגאיות ממה שהוסיף בראש גדי ואולם מי הגיד לו אלה השיעורים בגבהי ההרים ועמקי הגאיות אפשר שמצא באי זה ספר מספרי הקדמונים גובה ההרים היותר גבוהים שבא''י וכן עומק הגאיות והעריך אותם אל זכות האויר בראש גדי יותר מבראש מאזנים והוציא משם אלו הגבולים וכל זה ע''פ מ''ש בתחלת פרק י''א שיש לו בעיקרים קבלות מפי חכמים וראיות שלא נכתבו בספרים הידועים לכל. אלה הדברים האחרונים הנני אומר אותם מאומד הדעת אמנם כלל כוונת הלשון וישוב הקושיא הנזכרת נלע''ד אמיתי ונכון והרב בעצמו פתח לנו פתח להכנס בו באותו הלשון שהוסיף ואמר בכל א''י כנזכר. ועתה ראינו כי הפתח הוא גבול יותר מאד במה שסמך לאותו הלשון ואין אתה צריך לחשבון אחר. כלומר כי באורך קשת הראייה כזה אין צריך לב''ד שום חשבון אחר. אמנם בפחות מזה עם היות אפשר שיראה הנך צריך לחשבונות הראייה כדי לחקור מתוכם העדים כאשר השלים ביאור כל זה הרב בעצמו פרק שמנה עשר: עד כאן הגיע פירוש החכם כה''ר לוי בן חביב זלה''ה על הלכות קדוש החדש להרמב''ם ז''ל בחבורו הגדול:

טז וְאִם תִּהְיֶה קֶשֶׁת הָרְאִיָּה מִתְּחִלַּת מַעֲלָה עֲשִׂירִית עַד סוֹף מַעֲלַת י''ד. תַּעֲרֹךְ קֶשֶׁת הָרְאִיָּה אֶל הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן וְתֵדַע אִם יֵרָאֶה אוֹ לֹא יֵרָאֶה מִן הַקִּצִּין שֶׁיֵּשׁ לוֹ. וְהֵן הַנִּקְרָאִין קִצֵּי הָרְאִיָּה:

פירוש ואם תהיה קשת הראיה מתחלת מעלה עשירית וכו'. ומפני מה הוא עורך קשת הראיה על האורך שהרי אף על פי שקשת הראייה בינונית יהיה אורו רב בשביל האורך הראשון לפיכך הוא נראה ואם יחסר אחד מהם מקצה לא יראה:

יז וְאִלּוּ הֵן קִצֵּי הָרְאִיָּה. אִם תִּהְיֶה קֶשֶׁת הָרְאִיָּה מִיֶּתֶר עַל ט' מַעֲלוֹת עַד סוֹף עֶשֶׂר מַעֲלוֹת אוֹ יֶתֶר עַל עֶשֶׂר. וְיִהְיֶה הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן י''ג מַעֲלוֹת אוֹ יוֹתֵר. וַדַּאי יֵרָאֶה. וְאִם תִּהְיֶה הַקֶּשֶׁת פָּחוֹת מִזֶּה אוֹ יִהְיֶה הָאֹרֶךְ פָּחוֹת מִזֶּה לֹא יֵרָאֶה:

פירוש ואלו הן קיצי הראיה אם תהיה קשת הראיה מיתר על ט' מעלות ויהיה האורך הראשון י''ג מעלות או יותר ודאי יראה. לפי שאע''פ שזמן הגלותו בינוני אורו רב והוא נראה, ואם תהיה הקשת פחות מזה יהיה זמן הגלותו קצרה ואע''פ שאורו רב, ואם יהיה האורך פחות מזה יהיה אורו מעט ואע''פ שזמן הגלותו בינוני, וכן הדין בכל החלקים שזכרם הרב ז''ל אם יתקבצו שניהם ואע''פ שהם בינונים יראה ואם יחסר אחד מהן יהיה לו אחד משני דברים, או יהיה אורו מועט וזמן הגלותו רב או בהפך ולא יראה. משל בקשנו לידע אם יראה בתחלת ליל ה' אחר העיקר בו' חדשים שלשה חסרים ושלשה מלאים וכללן קע''ז יום לקחנו מנתן מאמצע השמש היה כללן קע''ד מעלות כ''ז חלקים ול' שניים נוסיף זה העיקר על העיקר שעשינו ליל ג' שיומו יום ראשון מחדש ניסן והיתה בו אמצע השמש כ''ה מעלות ממזל טלה ול''ה חלקים ומ' שניים, יצא לנו אמצע השמש ק''פ מעלות ושלשה חלקים וי' שניות סימנים ק''פ ג''י ויצא לנו מקום הגובה פ''ט י''ד ב''ז כן עשינו באמצע הירח לקחנו מנת קע''ז יום היה קע''ב מעלות וי''ג חלקים וי''ח שניים והיה העיקר כ''א מ''ב ג' וכללן קצ''ג מעלות ונ''ה חלקים וכ''א שניים סימנם קצ''ג נ''ה כ''א וכן לקחנו מנת קע''ז יום מאמצע מסלול הירח היה קנ''ב ל' י''א הוספנו על העיקר והוא רפ''א נ''ז נ''ט נשאר לנו ע''ד מעלות וכ''ח חלקים וי' שניות סימנם ע''ד כ''ח י', באנו לחקור על מקום השמש האמיתי גרענו הגובה מאמצע השמש יצא לנו מסלול השמש צמ''ח מ''ג מנתו מן השווי מעלה אחת ונ''ט חלקים, ולפי שהמסלול הזה פחות מק''ף נגרע מנתו מאמצע השמש יצא לנו מקום השמש האמיתי קע''ח מעלות וארבע חלקים וי' שניות בכ''ט מעלות ממזל בתולה. באנו לחקור על מקום הירח האמיתי גרענו מקום השמש האמצעי מאמצע הירח נשאר לנו י''ג נ''ב י''ג כפלנו אותה היה המרחק הכפול כ''ז מ''ד כ''ב לקחנו מנתו והיא ד' מעלות הוספנו אותם על אמצע המסלול היה המסלול הנכון ע''ח כ''א י' ומנתו ד' מעלות ונ''ז חלקים, ולפי שהסלול הנכון פחות מק''ף נגרע מנתו מאמצע הירח ישאר לנו קפ''ט מעלות נ''ח חלקים כ''א שניים וזהו מקום הירח האמיתי בי' מעלות ממזל מאזנים. אח''כ לקחנו מנת קע''ז יום מאמצע הראש יצא לנו ט' כ''ב כ''ט הוספנו אותו על העיקר והוא צ''ג כ''ג ל''ז והיה הכל ק''ב מ''ו ו' גרענו אותו מש''ס היה הנשאר רנ''ז מעלות וי''ג חלקים ומ''ד שניים וזהו מקום הראש האמיתי. אם תרצה לידע רוחב הירח לעת הזה תגרע מקום הראש ממקום הירח האמיתי ישאר לנו רצ''ב מעלות בקירוב וזהו מסלול הרוחב נגרע אותו מש''ס ישאר ס''ח מעלות והמנה שלה ד' מעלות ול''ה חלקים וזהו רוחב הירח, ולפי שמסלול הרוחב יתר על ק''פ יהיה זה הרוחב דרומי, ואח''כ באנו לחקור על הראיה בליל זה גרענו מקום השמש האמיתי ממקום הירח האמיתי נשאר לנו י''א מעלות בקירוב וזהו האורך הראשון, ולפי שהירח בין סרטן וגדי והאורך הראשון יתר מי' מעלות צריכין אנו לדרוש ולחקור אם יראה הירח או לא יראה, ולפי שהירח קרוב במזל בתולה תגרע ממנו ל''ז חלקים והוא שינוי מראה האורך ישאר י' מעלות וכ''ג חלקים וזהו הנקרא אורך שני, והרוחב הראשון כבר אמרנו שהוא ד' מעלות ול''ה חלקים והוא דרומי, והירח במזל בתולה ומנתו משינוי מראה הרוחב מ''ד חלקים, נוסיף אותה על הרוחב הראשון יצא לנו הרוחב הב' ה' מעלות וכ''ב חלקים, ולפי שהירח במזל בתולה נקח מן הרוחב השני שני חומשיו והן ב' מעלות וט' חלקים, ולפי שרוחב הירח דרומי והוא במזל בתולה תגרע אלו השתי מעלות וט' חלקים מן האורך השני יצא לנו האורך הג' ח' מעלות וי''ד חלקים, ולפי שזה הקשת במזל מאזנים נקח שלישית האורך הג' ממנו ישאר ה' מעלות וחצי וזהו הנקרא אורך רביעי, וחזרנו אצל רוחב הירח הראשון לקחנו שני שלישיו והוא ג' מעלות וה' חלקים והוא מנת גובה המדינה, ולפי שרוחב הירח דרומי תגרע מנת גובה המדינה מן האורך הד' ישאר שתי מעלות וכ''ה חלקים וזהו קשת הראיה ולפי שזו הקשת פחותה מט' מעלות ידענו שא''א שיראה הירח בליל ה' יום א' מחדש תשרי בחשבון זה לפיכך הוא נראה בליל ו' בהכרח. משל אחר נוסיף על העיקר שעשינו מנת שנה תמימה פשוטה וכסדרן מאמצע השמש והירח והמסלול ומנת שנה סדורה ר''ל שנת הלבנה מאמצע השמש שמ''ח נ''ה ט''ו נמצא מקום האמצע אחר תוספת הערך שנ''ד ל' כ''ה ומקום העיקר לגובה אחר תוספת מנת שנה סדורה פ''ט י''ד נ''ג נגרע מקום הגובה מאמצע השמש יהיה המסלול רס''ה י''ו ב' ומנתה מן השווי מעלה אחת ונ''ט חלקים, ולפי שהמסלול יתר על ק''ף תוסיף מנתו על האמצע יצא לך מקום השמש האמיתי שנ''ו כ''ט נ''ה. וכן חקרנו על מקום הירח האמיתי לקחנו מנת שנה סדורה מאמצע הירח שמ''ד נ''ו מ''ג והוספנו עליו העיקר שעשינו והוא כ''א מ''ב ג' יעלה בידינו י' מעלות וח' חלקים וו' שניות, לקחנו מנת שנה סדורה מאמצע המסלול והוא ש''ה מעלות וי''ג שניים והוספנו עליו העיקר והוא רפ''א נ''ז נ''ט יצא לנו אמצע המסלול רכ''ז נ''ה י''ב ובקשנו לידע מקום הירח האמיתי גרענו אמצע השמש מאמצע הירח ונשאר י''א ל''ז נ''א כפלנו אותו עלה בידינו כ''ג ט''ו מ''ב מנתו שלש מעלות נוסיף אותה על אמצע המסלול יעלה בידינו המסלול הנכון ר''ל מעלה ומנתו ד' מעלות וי''א חלקים, ולפי שהמסלול הנכון יתר על ק''ף נוסיף מנת זה המסלול על אמצע הירח לשעת הראייה יוצא לנו מקום הירח האמיתי עשר מעלות וי''ט חלקים ו' שניות ממזל טלה באנו לחקור על רוחב הירח הוספנו על אמצע הראש והוא העיקר מנת שנה סדורה מתנועתו והוא י''ח מעלות ומ''ד חלקים ומ''ב שניות והיה הכל קי''ב מעלות וח' חלקים כ''ט שניים נגרע אותו מש''ס מעלות ישאר רמ''ח מעלות בקירוב וזהו מקום הראש האמיתי בי''ח מעלות ממזל קשת ואח''כ גרענו מקום הראש ממקום הירח האמיתי ישאר קכ''ב מעלות בקירוב וזהו מסלול הרוחב ומנתו מן הרוחב ד' מעלות וי''ד חלקים, ולפי שהמסלול הזה פחות מק''ף יהיה רוחב זה צפוני ואח''כ באנו לחקור על הראייה גרענו מקום השמש האמיתי ממקום הירח האמיתי נשאר בידינו י''ג מעלות מ''ט חלקים נ''א שניים. וזהו האורך הראשון. ולפי שזה האורך בין ט' מעלות וי''ד והוא בין ראש גדי וסוף תאומים צריכים אנו לחקור בחשבונות הראייה. ולפי שזה האורך בין סוף דגים ותחלת טלה צריכים אנו לגרוע מזה האורך נ''ט חלקים ישאר י''ב מעלות חמשים חלקים י''א שניים וזהו אורך שני, ולפי שרוחב הירח צפוני צריכין אנו לגרוע שינוי מראה הרוחב מן הרוחב הראשון. ולפי שהירח במזל טלה נגרע מן הרוחב הראשון ט' חלקים ישאר מן הרוחב הראשון ד' מעלות ה' חלקים, וזהו הנקרא רוחב שני. ולפי שהירח במזל טלה לקחנו מן הרוחב הזה השני שני חומשיו והוא מעלה אחת ול''ח חלקים וזהו הנקרא מסלול הירח, ולפי שרוחב הירח צפוני והירח במזל טלה נגרע המעגל הזה מן האורך השני ישאר י''א י''ב י''א ויצא לך אורך ג', ולפי שהאורך הזה בסוף מזל דגים ותחלת טלה נוסיף על האורך הג' שתותו והוא מעלה אחת ונ''ב חלקים יהיו הכל י''ג ד' י''א וזהו אורך רביעי. וחזרנו אצל רוחב הירח הראשון ולקחנו ב' שלישיו והוא ב' מעלות ומ''ט חלקים והוא הנקרא מנת גובה המדינה, ולפי שרוחב הירח צפוני נוסיף מנת גובה המדינה על האורך הרביעי יעלה בידינו ט''ו מעלות ונ''ג חלקים וי''א שניים וזו היא קשת הראייה, ואם תעיין בקיצי הראייה תמצא שהירח נראה בליל זה והוא ליל ז' שיומו א' לחדש ניסן שנת י' ממחזור רס''ט והוא אחר שנה סדורה מן העיקר שעשינו, שהרי שנת שנה סדורה כשנשליך אותה ז' ז' ישאר ד' ימים ונתחיל מליל העיקר הראשון יצא לנו ליל ז' שהרי הארבעה הם שלישי ורביעי וחמישי וששי מימי השבוע ויגיע החשבון לליל ז' יום א' מחדש ניסן. ודע שמכלל הדברים שהקדים ז''ל יתבאר העניינים שצריך להם בראיית הירח והן שזכרן על זה הסדר: א. מקום אמצע השמש והוא תנועתה בגלגלה היוצא שוה בלא קלות ולא כבדות: ב. מקום גובה השמש והוא המרחק האחור ממוצק הארץ ולשון ערבי אוג אל שמש: ג. מסלול השמש והוא הקשת שבין מקומה האמצעי ובין נקודת הגובה: ד. מנת המסלול והוא שוויה: ה. מקום השמש האמיתי והוא מקומה בגלגל המזלות: ו. אמצע מסלול הירח והוא תנועתו בגלגל המעגל: ז. אמצע הירח והוא תנועת מוצק גלגל מעגלו על גלגלו היוצא: ח. אמצע הירח לאחר שקיעת החמה והוא אמצע הירח אחר שמוסיפין עליו או גורעים ממנו מעלות השקיעה לאותו העת: ט. המרחק הכפול והוא מרחק מוצק מעגל הירח מסוף גובה שלו לפי שלקחנו מרחק המוצק מן השמש וכפלנו אותו: י. המסלול הנכון הוא אמצע המסלול אחר שמוסיפין עליו השווי והוא מנתו: יא. מנת המסלול הוא המרחק שבין אלדר''ו האלוסט''י ואלקיקי''ה: יב. מקום הירח האמיתי והוא מקומו מגלגל המזלות: יג. אמצע הראש הוא תנועתו בימים ידועים: יד. מקום הראש האמיתי הוא הקשת מן המזל אחר שגורעין האמצעי שלו מש''ס מעלות: טו. מסלול הרוחב הוא מרחק הירח מן הראש: טז. רוחב הירח הוא שיעור נטייתו מגלגל המזלות ונקרא רוחב ראשון: יז. אורך ראשון והוא מרחק הירח האמיתי ממקום השמש האמיתי: יח. שינוי מראה האורך הוא השינוי שבין מקום הירח האמיתי ובין מקומו הנראה: יט. אורך שני הוא האורך הראשון אחר שגורעין ממנה שינוי מראה האורך: כ. שינוי מראה הרוחב הוא השינוי שבין רחבו הנראה ובין רחבו האמיתי: כא. רוחב שני הוא הרוחב הראשון אחר שמוסיפין עליו או גורעין ממנו שינוי מראה רוחב: כב. מעגל הירח הוא נטיית חגורת המעגל מעל חגורת הנוטה: כג. האורך השלישי הוא האורך השני אחר שמוסיפין עליו או גורעין ממנו ממעגל הירח: כד. האורך הרביעי הוא המרחק שבין השמש והירח במעלות השקיעה והוא קשת מעגולת משוה היום מסבה היומית דומה למשוה היום בין השמש והירח: כה. מנת גובה המדינה והוא ב' שלישי רוחב הירח בשעת הראיה: כו. קשת הראיה הוא האורך הד' אחר שמוסיפין עליו או גורעין ממנו מנת גובה המדינה: כז. קיצי הראיה הוא עריכת אורך ראשון לקשת הראיה:

יח וְאִם תִּהְיֶה קֶשֶׁת הָרְאִיָּה מִיֶּתֶר עַל עֶשֶׂר מַעֲלוֹת עַד סוֹף י''א מַעֲלוֹת אוֹ יֶתֶר עַל אַחַת עֶשְׂרֵה. וְיִהְיֶה הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן י''ב מַעֲלוֹת אוֹ יוֹתֵר. וַדַּאי יֵרָאֶה. וְאִם תִּהְיֶה הַקֶּשֶׁת פָּחוֹת מִזֶּה אוֹ יִהְיֶה הָאֹרֶךְ פָּחוֹת מִזֶּה לֹא יֵרָאֶה:

יט וְאִם תִּהְיֶה קֶשֶׁת הָרְאִיָּה מִיֶּתֶר עַל י''א עַד סוֹף י''ב מַעֲלוֹת אוֹ יֶתֶר עַל י''ב. וְיִהְיֶה הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן י''א מַעֲלוֹת אוֹ יוֹתֵר וַדַּאי יֵרָאֶה. וְאִם תִּהְיֶה הַקֶּשֶׁת פָּחוֹת מִזֶּה אוֹ יִהְיֶה הָאֹרֶךְ פָּחוֹת מִזֶּה לֹא יֵרָאֶה:

כ וְאִם תִּהְיֶה קֶשֶׁת הָרְאִיָּה מִיֶּתֶר עַל י''ב מַעֲלוֹת עַד סוֹף י''ג מַעֲלוֹת אוֹ יֶתֶר עַל י''ג. וְיִהְיֶה הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן י' מַעֲלוֹת אוֹ יוֹתֵר וַדַּאי יֵרָאֶה. וְאִם תִּהְיֶה הַקֶּשֶׁת פָּחוֹת מִזֶּה אוֹ יִהְיֶה הָאֹרֶךְ פָּחוֹת מִזֶּה לֹא יֵרָאֶה:

כא וְאִם תִּהְיֶה הָרְאִיָּה מִיֶּתֶר עַל י''ג מַעֲלוֹת עַד סוֹף י''ד מַעֲלוֹת אוֹ יֶתֶר עַל י''ד. וְיִהְיֶה הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן תֵּשַׁע מַעֲלוֹת אוֹ יוֹתֵר וַדַּאי יֵרָאֶה. וְאִם תִּהְיֶה הַקֶּשֶׁת פָּחוֹת מִזֶּה אוֹ יִהְיֶה הָאֹרֶךְ פָּחוֹת מִזֶּה לֹא יֵרָאֶה. וְעַד כָּאן סוֹף הַקִּצִּין:

כב כֵּיצַד. בָּאנוּ לְהִתְבּוֹנֵן בְּקֶשֶׁת הָרְאִיָּה שֶׁל לֵיל עֶרֶב שַׁבָּת שֵׁנִי לְחֹדֶשׁ אִיָּר מִשָּׁנָה זוֹ. יֵצֵא לָנוּ בְּחֶשְׁבּוֹן קֶשֶׁת הָרְאִיָּה י''א מַעֲלוֹת וְי''א חֲלָקִים כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְתָּ. וּלְפִי שֶׁהָיָה קֶשֶׁת הָרְאִיָּה בֵּין עֶשֶׂר עַד אַרְבַּע עֶשְׂרֵה עָרַכְנוּ אוֹתָהּ אֶל הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן. וּכְבָר יָדַעְתָּ שֶׁהָאֹרֶךְ הָיָה בְּלֵיל זֶה י''א מַעֲלוֹת וְכ''ז חֲלָקִים. וּלְפִי שֶׁהָיְתָה קֶשֶׁת הָרְאִיָּה יֶתֶר עַל י''א מַעֲלוֹת וְהָיָה הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן יֶתֶר עַל עֲשָׂרָה יוֹדֵעַ שֶׁוַּדַּאי יֵרָאֶה בְּלֵיל זֶה לְפִי הַקִּצִּין הַקְּצוּבוֹת. וְכֵן תִּשְׁעָה בְּכָל קֶשֶׁת וָקֶשֶׁת עִם הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן שֶׁלָּהּ:

כג וּכְבָר רָאִיתָ מִן הַמַּעֲשִׂים הָאֵלּוּ כַּמָּה חֶשְׁבּוֹנוֹת יֵשׁ בּוֹ וְכַמָּה תּוֹסָפוֹת וְכַמָּה גֵּרוּעִין אַחַר שֶׁיָּגַעְנוּ הַרְבֵּה. עַד שֶׁהִמְצִיאָנוּ דְּרָכִים קְרוֹבִים שֶׁאֵין בְּחֶשְׁבּוֹנָם עֹמֶק גָּדוֹל. שֶׁהַיָּרֵחַ עֲקַלְקַלּוֹת גְּדוֹלוֹת יֵשׁ בְּמַעְגְּלוֹתָיו. וּלְפִיכָךְ אָמְרוּ חֲכָמִים (תהילים קד-יט) 'שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ' יָרֵחַ לֹא יָדַע מְבוֹאוֹ. וְאָמְרוּ חֲכָמִים פְּעָמִים בָּא בַּאֲרֻכָּה פְּעָמִים בָּא בִּקְצָרָה. כְּמוֹ שֶׁתִּרְאֶה מֵחֶשְׁבּוֹנוֹת אֵלּוּ שֶׁפְּעָמִים תּוֹסִיף וּפְעָמִים תִּגְרַע עַד שֶׁתְּהֵא קֶשֶׁת הָרְאִיָּה. וּפְעָמִים תִּהְיֶה קֶשֶׁת הָרְאִיָּה אֲרוּכָּה וּפְעָמִים קְצָרָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

כד וְטַעַם כָּל אֵלּוּ הַחֶשְׁבּוֹנוֹת וּמִפְּנֵי מָה מוֹסִיפִים מִנְיָן זֶה וּמִפְּנֵי מָה גּוֹרְעִין. וְהֵיאַךְ נוֹדַע כָּל דָּבָר וְדָבָר מֵאֵלּוּ הַדְּבָרִים. וְהָרְאָיָה עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר. הִיא חָכְמַת הַתְּקוּפוֹת וְהַגִּימַטְרִיּוֹת שֶׁחִבְּרוּ בָּהּ חַכְמֵי יָוָן סְפָרִים הַרְבֵּה וְהֵם הַנִּמְצָאִים עַכְשָׁו בְּיַד הַחֲכָמִים. אֲבָל הַסְּפָרִים שֶׁחִבְּרוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ בִּימֵי הַנְּבִיאִים מִבְּנֵי יִשָּׂשכָר לֹא הִגִּיעוּ אֵלֵינוּ. וּמֵאַחַר שֶׁכָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים בִּרְאָיוֹת בְּרוּרוֹת הֵם שֶׁאֵין בָּהֶם דֹּפִי וְאִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לְהַרְהֵר אַחֲרֵיהֶם, אֵין חוֹשְׁשִׁין לַמְחַבֵּר בֵּין שֶׁחִבְּרוּ אוֹתָם נְבִיאִים בֵּין שֶׁחִבְּרוּ אוֹתָם הָאֻמּוֹת. שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁנִּתְגַּלָּה טַעֲמוֹ וְנוֹדְעָה אֲמִתָּתוֹ בִּרְאָיוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם דֹּפִי אָנוּ סוֹמְכִין עַל זֶה הָאִישׁ שֶׁאֲמָרוֹ אוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ עַל הָרְאָיָה שֶׁנִּתְגַּלְּתָה וְהַטַּעַם שֶׁנּוֹדַע:

מתוך היד החזקה לרמב"ם - משנה תורה לרמב"ם

לעילוי נשמת רבנו משה בן רבי מימון - ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים והמתים.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) לתורת אמת ר' פנחס ראובן ול ר.מ שליט''א

 

 

דילוג לתוכן