הלכות קידוש החודש - פרק שביעי - היד החזקה לרמב"ם

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר משנה תורה לרמב"ם - היד החזקה לרמב"ם הלכות קידוש החודש - פרק שביעי - היד החזקה לרמב"ם

א אֵין קוֹבְעִין לְעוֹלָם רֹאשׁ חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי לְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה לֹא בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת וְלֹא בִּרְבִיעִי בְּשַׁבָּת וְלֹא בְּעֶרֶב שַׁבָּת. סִימָן לָהֶם אד''ו. אֶלָּא כְּשֶׁיִּהְיֶה מוֹלַד תִּשְׁרֵי בְּאֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה יָמִים הָאֵלּוּ קוֹבְעִין רֹאשׁ חֹדֶשׁ בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו. כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁהָיָה הַמּוֹלָד בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת קוֹבְעִין רֹאשׁ חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי יוֹם שֵׁנִי. וְאִם הָיָה הַמּוֹלָד בִּרְבִיעִי קוֹבְעִין רֹאשׁ חֹדֶשׁ יוֹם חֲמִישִׁי. וְאִם הָיָה הַמּוֹלָד בְּשִׁשִּׁי קוֹבְעִין רֹאשׁ חֹדֶשׁ בִּשְׁבִיעִי:

פירוש אין קובעין לעולם וכו'. אלו השני עקרים של דחיות הנזכרים בתחלה והם אד''ו וכל י''ח דוחין אע''פ שהן מסורות ביד החכמים כבר זכרו רז''ל להם עילה ועיקר ועילת אד''ו כבר זכרה ז''ל בסוף הפרק. אבל עיקר כל י''ח דוחין לא זכרו ז''ל אבל אמרו ז''ל במס' ר''ה (דף כ':) במשנת על ו' חדשים השלוחין יוצאין אמר שמואל יכילנא לתקוני לכולא גולה אמר ליה ר' אבא אבוה דר' שמלאי לשמואל ידע מר האי מילתא דתניא בסוד העיבור נולד קודם חצות או אחר חצות אמר ליה לא אמר ליה מדהא לא ידע מר איכא מילי אחרנייתא דלא ידע מר כי סליק ר' זירא שלח להו צריך שיהא לילה ויום מן החדש וז''ש אבא אבוה דר' שמלאי לשמואל נולד קודם חצות או לאחר חצות, מחשבין את תולדתו נולד קודם חצות בידוע שנראה סמוך לשקיעת החמה לא נולד קודם חצות בידוע שאינו נראה סמוך לשקיעת החמה למנ''מ אמר רב אשי לאכחושי סהדי אמר ר' זירא אמר ר' נחמן כ''ד שעי מיכסי סיהרא לדידן שית מעתיקא ותמני סרי מחדתא ולדידהו שית מחדתא ותמני סרי מעתיקא למאי נ''מ אמר ר' אשי לאכחושי סהדי. אמר מר צריך שיהיה לילה ויום מן החדש ר' יוחנן אמר מערב עד ערב תשבתו שבתכם ר''ל אמר עד יום האחד ועשרים לחדש בערב מאי בינייהו אמר אביי משמעות דורשין איכא בינייהו רבא אמר חצות לילה א''ב עכ''ל הגמ'. לשון רש''י ז''ל יכילנא לתקוני בלי ראיית עדים שבקי אני בתולדת הלבנה והלוכה לסדר מועדות. סוד העיבור ברייתא שנויה ברמזים. נולד קודם חצות או לאחר חצות כך שנוי בה ורמז בעלמא הוא לומר נולד קודם חצות חלוק מנולד לאחר חצות. ידע מר מה חלוק יש. כי סליק ר' זירא שלח להו לחביריו שבבבל שני דברים שלמד כאן. צריך שיהא לילה ויום מן החדש צריך שיהיה היום הולך אחר הלילה להיות היום מן החדש שהיה בו ליל שלפניו למדנו שאם נראית הלבנה הישנה משחשכה יום כ''ט שהוא ליל ל' אין מקדשין אותו ביום ל', וא''ת פשיטא שאין מקדשין שהרי לא תראה החדשה ביום ל' דק''ל דכ''ד שעי מיכסי סיהרא כדאמרינן לקמן איצטריך למ''ד מאיימין על העדים על החדש שלא נראה בזמנו לקדשו ואשמעינן דאם נראית הישנה בליל ל' אין מאיימין שהרי הכל ראו שהלילה מהחדש שעבר. וזו שאמר אבא אבוה דר' שמלאי לפני שמואל ולא ידע לפרושי מה חלוק יש בין נולד קודם חצות לנולד אחר חצות אני מפרשה לכם. מחשבין מולד הלבנה, נולד קודם חצי היום בידוע שנראה היום קודם שתשקע החמה שאין הלבנה מתכסה מבני א''י כי הם במערב אלא ו' שעות לאחר חידושה ומתוך קוטנה של לבנה שהלבנה לעולם בשש שעות לאחר חידושה בקרן מערבית דרומית ונראית להם. לא נולד קודם חצות בידוע שלא יראה היום שהיא קטנה כל ו' שעות ונעלמת מכל עין. למנ''מ למיחשב הרי ע''פ עדים אנו מקדשין. לאכחושי סהדי אם נולד אחר חצות ואמרו ראינו החדש לפני שקיעת החמה כדי לקדשו היום עדי שקר הם. כ''ד שעי מיכסי סיהרא סמוך לחידושה מלפניו ומאחריו היא מתכסה מן העין מפני קוטנה שש שעות לפני חידושה ושש שעות לאחר חידושה נעלמת מכל אדם קודם לכאן ולאחר מכאן י''ב שעות כשהיא במזרח נראית לבני מזרח ולא לבני מערב מתוך קוטנה וכשהיא במערב נראית לבני מערב ולא לבני מזרח דהא לעולם לפני חידושה בקרן דרומית מזרחית ולאחר חידושה בקרן דרומית מערבית, כך ראיתי ביסודו של ר' סעדיה ז''ל. הילכך כשהישנה מתכסה במזרח אין החדשה נראית לבני מזרח עד ארבע ועשרים שעות וכשמתכסה מבני מערב אין החדשה נראית להן עד כ''ד שעות. לדידן לבני בבל דקיימין במזרח מיכסי שית מעתיקא ולא יותר מה טעם מפני שהלבנה הישנה שלפני חידושה בקרן מזרחית דרומית ורואין אותה בני בבל הסמוכים למזרח ונעלמת מהן מכאן ואילך מפני קוטנה ולסוף ששת שעות של חידושה היא עומדת בקרן מערבית דרומית ורואין אותה בני ארץ ישראל הסמוכים למערב ולא בני בבל וכן כל י''ב שעות שאחר שש שעות הראשונות הרי נתכסית החדשה מבני בבל י''ח שעות ולאחר י''ח שעות כבר גדולה היא ונראית בכל מקום. לדידהו שית מחדתא כמו שפירשתי שלבסוף שש נראתה לבני מערב. ותמניסר מעתיקא כמו שפירשתי שהישנה בסוף תכליתה לעולם במזרח וכל י''ח שעות של ישנה מתוך קוטנה לא נראית במערב אבל קודם לכן גדולה היתה ונראית למרחוק. לאכחושי סהדי אם יאמרו העדים ראינו הישנה והחדשה בתוך כ''ד שעות שקר העידו. עד ערב תשבתו למדנו שהיום הולך אחר הלילה לענין המועדות. עד יום האחד ועשרים בערב למדנו שיציאת המועד בערב הרי שהיום הולך אחר הלילה לענין המועדות. חצות לילה איכא בינייהו מאן דיליף מיום הכפורים היום הולך אחר תחלת הלילה דכתיב מערב עד ערב ולדידיה אם נראית הישנה אפילו בתחלת ליל שלשים שוב אין החדש מתקדש ביום שלשים ומאן דיליף ממצות אין היום הולך אחר תחלת הלילה שהרי מחצות הלילה הראשון של פסח עד יום האחד ועשרים אכילת מצה רשות ובלבד שלא יאכל חמץ ע''כ מדברי רש''י. רבינו משה ז''ל, אמר שמואל וכו' פי' יש בידי כח לחשב השנים ולתקן אי זו שנה צריכה עיבור וכן בחדשים אי זה חדש צריך להתעבר עד ביאת הגואל וישוב בסנהדין. צריך שיהיה לילה ויום מן החדש פירוש אין קובעין ר''ח בו ביום של מולד אא''כ בא המולד שעה ראשונה מן הלילה שנמצא שהיום והלילה מן הלבנה החדשה אבל אם היה המולד אחר כן אין קובעין ר''ח אלא למחר וז''ש מחשבין את תולדתו וכו' ובא רב אשי (ודחה) [ופי'] מסורה זו. לאכחושי סהדי פירוש שאם נתברר מן החשבון שנולד אחר חצות ובאו עדים ואמרו ראינוהו בו ביום עדי שקר הם ולא לקבעו ר''ח שאינו נולד קודם חצות וכו'. והא דאמר ר' זירא אמר ר' נחמן כ''ד שעות מיכסי סיהרא וכו' גם זה שאמר אבוה דר' שמלאי נולד קודם חצות וכו' לא נתברר אצלנו יפה לפיכך לא כתבנו בו פירוש. משמעות דורשין זה דורש מזה הפסוק וזה דורש מזה הפסוק ושניהם דבר אחד אמרו. רבא אמר חצות לילה א''ב ר' יוחנן אומר מערב עד ערב סבר אפילו אם נולד שעה שנייה מן הלילה מחר חדש ור''ל סבר כתיב ז' ימים תאכלו מצות עד יום האחד ועשרים לחדש בערב וכתיב ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והוא חצי לילה וגמר הלילה הזה של אכילת פסחים מן הלילה של העברת מצרים מה זה חצות לילה אף זה חצות לילה דכתיב בפסח על מצות ומרורים יאכלוהו ש''מ שאכילת מצה אפילו עד חצות והנה לא אכל מצה ביום הראשון מקודם חצות אלא במעט ונחשב ליום שלם שנאמר שבעת ימים תאכלו ש''מ שאם תולד הלבנה עד חצי הלילה יום שלם הוא נמצא היום והלילה מן החדש וראוי אותו היום לקבעו ר''ח, ע''כ מדברי רמז''ל: לשון רמז''ל בפ''ק דר''ה x , נולד קודם חצות פי' אם זז מעט השמש קודם שש שעות ביום נראה קודם שקיעת החמה לבני א''י דהא קי''ל דלבני א''י שית מחדתא מיכסי. ואם היה המולד קודם חצות נשארו מן היום שש שעות גמורים והם שמיכסי לבני א''י ויראו אותו קודם שקיעת החמה מפני מעלות שהלך באותן ו' שעות ונמצא חמה שוקעת במערב והוא עדיין לא שקע וזו היא צורת החמה שוקעת במערב והוא עדיין לא שקע (הירח) [ציור כ''ד] וזה שאנו מציירים ב' גלגלים בלבד כדי שיהיה הדבר ניכר בראיית העין, ומן הצורה הזאת יתבאר לך שבזמן שיש בין השמש והירח הפרש השמש שוקעת והירח עדיין לא שקע. נולד אחר חצות אפילו בחלק אחד נמצאו אותן שש שעות שנשארו מהיום חסרים חלק וקי''ל דשש שעות גמורות מיכסי לבני א''י מחדתא ואין השמש מספקת לשקוע אלא הוא נמי התחיל לשקוע אחריה וא''א לרואה לכוין ולראות. ואחר שפירשנו דברי ר' אבא אבוה דר' שמלאי אנו חוזרים לדרך ההלכה. כי סליק ר' זירא שלח להו צריך שיהיה לילה ויום מן החדש, פי' אין עושין ר''ח אלא אם היה ליל ר''ח ויום ר''ח אחר המולד כגון אם היה המולד שעה ראשונה מלילי שבת הוא שקובעין ר''ח בשבת אבל אם היה המולד בשעה שנייה מליל שבת או בשלש או בט' וכ''ש בשעה ראשונה מיום שבת או בשלש אין קובעין ר''ח בשבת אלא באחד בשבת, ואתמהינן וזו שאמר אבא אבוה דר' שמלאי לפני שמואל מחשבין את תולדתו וכו' כלומר מאחר דאמרת דכל מולד שיהיה ביום דחוי הוא עד שיהיה תחלת הלילה מאי אתא אבא אבוה דר' שמלאי לאשמועינן בחצות וקודם חצות והא דחוי אצלך כל מולד שיהיה ביום בין קודם חצות בין אחר חצות ופריק רב אשי לאכחושי סהדי כלומר לא אתא אבא אבוה דר' שמלאי לאשמועינן דאם נולד קודם חצות אותו היום ר''ח אלא דחוי הוא ולא אתא לאשמועינן אלא שמעתא דמכחשינן בהו סהדי שאם חשבנו וידענו כי אחר חצות נולד ביום כ''ט יום ובאו עדים ואמרו ראינוהו תחלת ליל שלשים בידוע דכחשי שאי אפשר שיראה כדאמר אבא אבוה דר' שמלאי. וקשיא לן האי מימרא טובא דהא לר' זירא אם היה המולד בשעה ראשונה אותו היום ר''ח ודבר זה לא נתברר לנו כלל דהא קי''ל כזה ראה וקדש והחשבון והראייה כהדדי נינהו וכדאמר לאכחושי סהדי ואם היה המולד בליל יום שני בתחלת הלילה היאך עושין ר''ח יום שני וכי אפשר שנראה בליל יום שני בשעת המולד הא קיי''ל דאחר המולד בשש שעות נראה כדאמרינן נולד קודם חצות בידוע שנראה סמוך לשקיעת החמה, ועוד אמאי אתמהינן עלה בדברי ר' אבא אבוה דר' שמלאי אפשר שזה שאמר אבא אבוה דר' שמלאי מחשבין את תולדותיו וכו' לעצמו אמר לא לקבעו אלא לדחותו שא''א שאם היה המולד בחצות או קודם חצות ביום שני שיהיה אותו היום ר''ח שא''א שנראה בליל יום שני קודם שנולד, ואין מחשבין תולדותיו אלא ליום שלאחריו שאם היה המולד ביום שני קודם חצות בידוע שנראה בעולם בליל שלישי ויהיה ר''ח ביום ג', ואם היה המולד ביום שני אחר חצות בידוע שלא נראה בליל שלישי ויהיה ר''ח יום רביעי, אבל יום שני עצמו אי אפשר שיקבע בו ר''ח שאי אפשר שנראה בליל יום שני קודם המולד. וא''ת שזהו התימה שכיון שאמר ר' זירא שאם היה המולד בתחלת הלילה יקבע ר''ח באותו היום עצמו אתמהי עליה בדברי ר' אבא אבוה דרבי שמלאי דאמר מחשבין את תולדותיו דשמעת מינה דיום המולד עצמו אין קובעין אלא ממנו אנו למדין אם יהיה ר''ח למחר או לא מאי אהדר ליה ר' אשי ומאי פירוקא פריק לאכחושי סהדי, וכללו של דבר קשיא לן האי מימרא טובא. א''ר זירא א''ר נחמן כ''ד שעי מיכסי סיהרא, לדידן פי' לבני בבל שית מעתיקא ותמני סרי מחדתא פירוש שש שעות קודם המולד פירוש קודם שיתקבץ עם השמש מפני שאור השמש מכסה אותו. ותמני סרי מחדתא פירוש אינו נראה בבבל עד י''ח שעות אחר המולד. לדידהו שית מחדתא ותמני סרי מעתיקא פי' לבני א''י אחר המולד בו' שעות נראה כדאמרינן לעיל. ותמני סרי מעתיקא פירוש קודם המולד בי''ח שעות איכסי ואינו נראה בא''י. וצריכין אנו לפרש למה לבני א''י מיכסי שית מחדתא ותמני סרי מעתיקא ולבני בבל איפכא. צריך אתה לידע שא''י סמוכה למערבו של עולם הרבה מכל הארצות כדאמרינן בכמה מקומות כי אתא ר' פלוני ממערבא במערבא אמרי (וכדאמרינן א"ר עקיבא שכינה במערב) ובבל סמוכה למזרח כדכתיב ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער והיא בבל כדאמרינן למה נקרא שמה שנער שננערו שם כל מימי מבול ואע''פ שבבל נוטה מאמצעו של עולם שהוא המקום המכוון כנגד מזרח ומערב ובבל נוטה מאותו מקום למערבו של עולם מעט מיהו בבל קרובה מן המזרח יותר מא''י וא''י נוטה כנגד מערב הרבה מכל הארצות. והירח בתחלת החדש נראה במערב לשקיעת החמה לילה ראשון ושני ושלישי עד ליל שביעי נראה באמצע הרקיע. נמצא בתחלת החדש שהוא במערב קרוב אצל בני א''י שהם במערב ומש''ה רואין אותו אחר ו' שעות שאע''פ שקרוב הוא לשקיעת החמה מפני שהירח במערב קרוב הוא אצלם ורואין אותו ולבני בבל רחוק שהם במזרח והוא במערב ואינם רואים אותו עד שיתרחק הרבה מן השמש ויהיה עולה מעט מן המערב. וזו היא צורת הירח [ציור כ''ד] בתחלת החדש ובני א''י רואין אותו ובני בבל אין רואין אותו למראית העין, יתבאר לך מצורה זו שבני א''י רואין אותו סמוך למולדו אע''פ שלא נתרחק מן השמש הרבה אלא אחר שש שעות מפני שהן קרובין למערב אבל בני בבל אין רואין אותו עד שיתרחק מן השמש הרבה אחר י''ח שעות מפני שהן במזרח ואחר י''ח שעות נגלה לכל. וזה שציירנו בבל סמוכה למזרח כדי שיהיה הדבר ניכר למראית העין וזו היא צורת הירח [ציור כ''ה] ובני בבל רואין אותו. ומן הצורה הזאת יתברר לך שבזמן שמתרחק הירח מעל השמש יפה אחר י''ח שעות נראה לכל וכן לבני בבל אין מיכסי מעתיקא אלא שש שעות מפני שבסוף החדש כשהירח קרוב מן השמש הירח עולה שחרית במזרח קודם השמש ומפני שבבל במזרח רואין אותו ואין נסתר מהם עד שיקרב אל השמש יפה ולא יהיה ביניהם אלא דבר מועט אבל אם היה בינו ובין השמש שש שעות נראה לבני בבל כשהוא עולה שחרית במזרח מפני שהם במזרח, ואין נראה לבני א''י מפני שהם במערב מפני שהוא רחוק אצלם. וזו היא צורת הירח [ציור כ''ו] עולה במזרח קודם השמש בשש שעות ובני בבל רואין אותו ובני א''י אין רואין אותו למראה העין. יתברר לך מזו הצורה שבסוף החדש בזמן שהירח עולה בשחרית במזרח כשיקרב אל השמש אע''פ שאין ביניהם אלא מהלך שש שעות כמו שציירנו נראה בבבל ואינו נראה בא''י מפני שדרום הוא אצלם ומשיקרב לשמש ויהיה ביניהם פחות מי''ח שעות אינו נראה בא''י כלל אבל קודם שיקרב אל השמש בשמונה עשר שעות עדיין נראה בא''י. וזו היא צורת הירח [ציור כ''ז] קודם שיקרב אל השמש בי''ח שעות בסוף החדש ונראה אז בא''י למראית העין. יתבאר לך מצורה זו שבזמן שיש בין הירח הפרש גדול מהלך י''ח שעות נראה אז בא''י. ודברים הללו פשוטים הם. וזה שציירנו בהם צורות הרבה כדי שיהיו הדברים ניכרים למראית העין לאדם שלא ידע צורת הגלגלים ומהלך השמש והירח, ע''כ מדברי הגאון הרמב''ם ז''ל. מדברי עלי בן מר חסאן ז''ל בפירוש נולד קודם חצות או אחר חצות אי אתה מוצא שיהיה המולד במקום מן המקומות אחר חצות ולא יראה במדינה ממדינות העולם אחר שקיעת החמה במערב אלא בקצות המערב ויהיה פירוש ההלכה נולד קודם חצות בקצות המזרח בידוע שנראה סמוך לשקיעת החמה בקצות המערב והעד שאמרה ההלכה נראה סתם ולא אמרה נראה לנו ע''כ מדבריו ז''ל. ואלו דברי רוח שהרי זה מורה ששעת הראייה בקצות המזרח אחר המולד בי''ח שעות כמו שתאמר שאם יהיה המולד אחר חצות יום שני כחלק אחד תהיה שעת הראיה בתחלת יום שלישי שהרי סוף המזרח וסוף המערב שתים עשרה שעות ושש שעות מחצי היום במערב עד סוף היום ו' שעות ויהיו בני המזרח עושים המועדות ביום ב' על ירח שיראה בשלישי בקצת המערב ויהיה עת המולד מיוסד על קצות המזרח ועת הראייה על קצות המערב [ציור כ''ח]. ויש בזו הסברא הפסד אחד והוא שלא יהיה הפרש בין קודם חצות ואחר חצות, ולא עוד אלא ולא לתחלת ליל שלישי שהרי הירח נראה בשלישי בכל אלו הפנים זה לא יתכן. ויש בזה הפסד מדרך אחרת לפי שאין סומכין על ראיית קצות המערב, ולא עוד אלא אפילו אנשי בבל לא תועיל להם ראייתם לעצמם שיקדשו עליה אלא על ראיית בני א''י וכ''ש שיסמכו בני א''י על ראיית אנשי מערב, הלא תראה שאין מעידין על הראייה אלא בירושלים שהרי אמרו חצר גדולה וכו'. לפיכך זאת ההלכה וזאת המסורת צריכה עיון גדול לפי שהוא עיקר הדת בעשיית המועדות והצום וזולתם:

ב וְכֵן אִם יִהְיֶה הַמּוֹלָד בַּחֲצִי הַיּוֹם אוֹ לְמַעְלָה מֵחֲצִי הַיּוֹם קוֹבְעִין רֹאשׁ חֹדֶשׁ בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו. כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁהָיָה הַמּוֹלָד בְּיוֹם שֵׁנִי בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם אוֹ יֶתֶר עַל שֵׁשׁ שָׁעוֹת קוֹבְעִין רֹאשׁ חֹדֶשׁ בִּשְׁלִישִׁי. וְאִם יִהְיֶה הַמּוֹלָד קֹדֶם חֲצִי הַיּוֹם אֲפִלּוּ בְּחֵלֶק אֶחָד קוֹבְעִין רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ בְּאוֹתוֹ יוֹם הַמּוֹלָד עַצְמוֹ. וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה אוֹתוֹ הַיּוֹם מִימֵי אד''ו:

ג כְּשֶׁיִּהְיֶה הַמּוֹלָד בַּחֲצִי הַיּוֹם אוֹ אַחַר חֲצוֹת וְיִדָּחֶה לַיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו. אִם יִהְיֶה יוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו מִימֵי אד''ו הֲרֵי זֶה נִדְחֶה לְשֶׁלְּאַחֲרָיו וְיִהְיֶה רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ קָבוּעַ בִּשְׁלִישִׁי מִיּוֹם הַמּוֹלָד. כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁיִּהְיֶה הַמּוֹלָד בְּשַׁבָּת בַּחֲצוֹת סִימָן זי''ח קוֹבְעִין רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה שֶׁמּוֹלָדָהּ כָּזֶה בְּשֵׁנִי בְּשַׁבָּת. וְכֵן אִם הָיָה הַמּוֹלָד בִּשְׁלִישִׁי בַּחֲצוֹת אוֹ אַחַר חֲצוֹת קוֹבְעִין רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ בַּחֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת:

ד מוֹלַד תִּשְׁרֵי שֶׁיָּצָא בְּחֶשְׁבּוֹן זֶה בְּלֵיל שְׁלִישִׁי בְּתֵשַׁע שָׁעוֹת בַּלַּיְלָה וּמָאתַיִם וְאַרְבָּעָה חֲלָקִים מִשָּׁעָה עֲשִׂירִית סִימָנָהּ ג''ט ר''ד. אוֹ יוֹתֵר עַל זֶה. אִם הָיְתָה שָׁנָה פְּשׁוּטָה דּוֹחִין אֶת רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ וְאֵין קוֹבְעִים אוֹתוֹ בִּשְׁלִישִׁי בְּשָׁנָה זוֹ אֶלָּא בַּחֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת:

פירוש מולד תשרי שיצא בחשבון זה וכו'. חזר ז''ל וזכר שני עיקרים אחרים באים על שני העיקרים הראשונים לג''ט ר''ד והשני בט''ו תקפ''ט. לפי שאם יהיה המולד בשנה פשוטה ליל שלישי תשע שעות ר''ד חלקים ותוסיף עליו שארית הפשוטה והוא ד''ח תתע''ו יצא לך מולד שנה שאחריה בשש שעות היום מיום שבת וידחה ליום שני בשביל העיקר השני והוא כל י''ח דוחין וכשנדחה אותו למחר נדחה ליום שני לפי שאין קובעין בימי אד''ו לפיכך אם נקבע השנה שמולדה לג''ט ר''ד ביום שלישי יהיה בין שתי הקביעות חמשה ימים וזה א''א כמו שיתבאר שא''א שיהיה בין שתי הקביעות בפשוטה יותר על ד' ימים, לפיכך הוצרכנו לדחות קביעת השנה שמולדה לג''ט ר''ד ליום חמישי לפי שיום רביעי מימי אד''ו והוא פסול לקביעה, לפיכך יהיה ביניהם ג' ימים ואם יחסר המולד אפילו חלק אחד קובעין אותו בג' לפי שיצא המולד שאחריו קודם חצות והוא נקבע בשבת. והעיקר הב' בט''ו תקפ''ט והיא מוצאי מעוברת לפי שיהיה מולד שלפניה שהיא מעוברת ביום הג' בשש שעות והוא נדחה לחמישי, ואם נקבע זו השנה שמולדה בט''ו תקפ''ט בשני יהיה בין שתי הקביעות שלשה ימים ואי אפשר שיהיה ביניהם פחות מארבע כמו שיתבאר, לפיכך צריכים אנו לדחות קביעת השנה שמולדה בט''ו תקפ''ט והיא מוצאי מעוברת ליום שלישי כדי שיהיה ביניהם ד' ימים ואם יחסר זה המולד אפילו חלק אחד קובעין בשני לפי שתהיה קביעה לשנה שלפניה ביום שלישי ולפי שיהיה מולדה קודם חצות והיא מעוברת שאע''פ שיבא מולד שנה שאחריה בט''ו תקפ''ח יקבע בשני ויקבע המעוברת בג' יהיה ביניהם ה' ימים ותהיה זאת השנה המעוברת כסדרן כמו שיתבאר:

ה וְכֵן אִם יָצָא מוֹלַד תִּשְׁרֵי בְּיוֹם שֵׁנִי בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת בְּיוֹם וְתקפ''ט חֲלָקִים מִשָּׁעָה רְבִיעִית. סִימָנָהּ בט''ו תקפ''ט. אוֹ יֶתֶר עַל כֵּן. אִם הָיְתָה אוֹתָהּ הַשָּׁנָה מוֹצָאֵי הַמְעֻבֶּרֶת שֶׁהָיְתָה הַשָּׁנָה הַסְּמוּכָה לָהּ שֶׁעָבְרָה מְעֻבֶּרֶת. אֵין קוֹבְעִין רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ בְּשֵׁנִי בְּשָׁנָה זוֹ אֶלָּא בִּשְׁלִישִׁי:

ו הָיָה מוֹלַד הַשָּׁנָה הַפְּשׁוּטָה שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁתִּדָּחֶה לַחֲמִישִׁי פָּחוֹת חֵלֶק אֶחָד. כְּגוֹן שֶׁיָּצָא סִימָנָהּ ג''ט ר''ג אוֹ פָּחוֹת מִזֶּה. קוֹבְעִין אוֹתָהּ בִּשְׁלִישִׁי. וְכֵן אִם הָיָה מוֹלַד מוֹצָאֵי הָעִבּוּר בְּיוֹם שֵׁנִי פָּחוֹת חֵלֶק. כְּגוֹן שֶׁהָיָה סִימָנָהּ בט''ו תקפ''ח אוֹ פָּחוֹת מִזֶּה. קוֹבְעִין אוֹתָהּ בְּשֵׁנִי. נִמְצָא דֶּרֶךְ קְבִיעַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי לְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה כָּךְ הוּא. תַּחְשֹׁב וְתֵדַע הַמּוֹלָד בְּאֵי זֶה יוֹם יִהְיֶה וּבְכַמָּה שָׁעוֹת מִן הַיּוֹם אוֹ מִן הַלַּיְלָה וּבְכַמָּה חֲלָקִים מִן הַשָּׁעָה. וְיוֹם הַמּוֹלָד הוּא יוֹם הַקְּבִיעָה לְעוֹלָם. אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת אוֹ בִּרְבִיעִי אוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת. אוֹ אִם הָיָה הַמּוֹלָד בַּחֲצוֹת הַיּוֹם אוֹ אַחַר חֲצוֹת. אוֹ אִם הָיָה בר''ד חֲלָקִים מִשָּׁעָה עֲשִׂירִית מִלֵּיל שְׁלִישִׁי אוֹ יוֹתֵר עַל זֶה וְהָיְתָה שָׁנָה פְּשׁוּטָה. אוֹ שֶׁהָיָה הַמּוֹלָד בתקפ''ט חֲלָקִים מִשָּׁעָה רְבִיעִית מִיּוֹם שֵׁנִי וְהָיְתָה הַשָּׁנָה פְּשׁוּטָה שֶׁאַחַר הַמְעֵבֶּרֶת. שֶׁאִם יֶאֱרַע בְּאֶחָד מֵאַרְבָּעָה דְּבָרִים הָאֵלּוּ אֵין קוֹבְעִין בְּיוֹם הַמּוֹלָד אֶלָּא בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו אוֹ שֶׁלְּאַחַר אַחֲרָיו כַּדֶּרֶךְ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

ז * וּמִפְּנֵי מָה אֵין קוֹבְעִין בְּחֶשְׁבּוֹן זֶה בִּימֵי אד''ו. לְפִי שֶׁהַחֶשְׁבּוֹן הַזֶּה הוּא לְקִבּוּץ הַיָּרֵחַ וְהַשֶּׁמֶשׁ בְּהִלּוּכָהּ הָאֶמְצָעִי לֹא בַּמָּקוֹם הָאֲמִתִּי כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְנוּ. לְפִיכָךְ עָשׂוּ יוֹם קְבִיעָה וְיוֹם דְּחִיָּה כְּדֵי לִפְגֹּעַ בְּיוֹם קִבּוּץ הָאֲמִתִּי. כֵּיצַד. בִּשְׁלִישִׁי קוֹבְעִין בִּרְבִיעִי דּוֹחִין. בַּחֲמִישִׁי קוֹבְעִין בְּשִׁשִּׁי דּוֹחִין. בְּשַׁבָּת קוֹבְעִין אֶחָד בְּשַׁבָּת דּוֹחִין. בְּשֵׁנִי קוֹבְעִין:

ההראב"ד ומפני מה אין קובעין חשבון זה וכו' בשני קובעין. א''א מפני שהמחבר הזה מתגדר מאד ומתפאר בחכמה הזאת והוא בעיניו שהגיע לתכליתה ואני איני מאנשיה כי גם רבותי לא הגיעו אליה ע''כ לא נכנסתי בדבריו לבדוק אחריו. אך כשפגעתי בדבר הזה שכתב נפלא בעיני הפלא ופלא, ואם יהיה המולד בבגה''ז על הדרך האמצעי למה לא ידחה למחרתו אל המולד האמיתי. ולדבריו אין ראוי לקובעו לעולם ביום מולדו ומה חטא אד''ו שלא יהיה בו המולד לעולם באמיתי ולעולם ידחה ומה זכה בגה''ז שיהיה ולא ידחה. ואנו קבלנו דחיית אד''ו משום יום ערבה שלא יבא בשבת ומשום יוה''כ שלא יבא לא בערב שבת ולא במ''ש, ודחיית בד''ו משום אד''ו, והוא בעיני כמתעתע עכ''ל:

פירוש ומפני מה אין קובעין בחשבון זה בימי אד''ו וכו'. כבר ביארנו צורת שני הקיבוצים למעלה ואפשר שיהיה הקיבוץ האמצעי קודם האמיתי הוצרכנו לדחות כדי שיקרב אל הקיבוץ האמיתי. ואומר אני שיש להקשות על זה העיקר שהרי יש לנו לומר מפני מה היתה תחלת הקביעה מיום ג' ומפני מה לא התחילה מיום זולתו לפי שכמו שיש לנו לומר בשלישי קובעין בד' דוחין וכן עד סופן גם יש לנו התחלה מיום ד' ונאמר ברביעי קובעין בחמישי דוחין וכן עד יום שלישי וה''ה אם נתחיל מיום ראשון או יום ששי. ואין לנו תשובה אלא שנאמר שההתחלה בג' מסורת ביד החכמים אבל אין דבריו ז''ל מורים על זה. וא''ת הנה מפורסם בין בעלי חכמת העיבור לא אד''ו ר''ה, נוכל לומר שזה הסדר לא נהיה אלא אחר ששנו בג' קובעין בד' דוחין ועכ''פ הקושיא במקומה עומדת עד שיבא מורה צדק ויורנו. ודע שהנראה מדברי רז''ל שיש בידם קבלה שכל החדשים סומכים בהם על הראייה אבל בחדש תשרי כד מיקלע בחד מיומי אד''ו דחו ליה ואפילו בזמן שהיה המקדש קיים והסנהדרין בירושלים וא''א להם ז''ל לדחות אותו אלא אם יש בידם קבלה בזה הענין מפני שיאות מזה שדוחין הקרבנות והמועדות מזמניהם. והראיה על זה דתנן בסוכה בפרק החליל (דף נ"ג נ"ד) בענין תקיעות שהיו במקדש ערב שבת שבתוך החג היו שם מ''ח תקיעות וכו' עד ולא מוסיפין על מ''ח ואמרינן עלה ולא מוסיפין והא איתא ערב הפסח שחל להיות בשבת דאי לר''י חמשין וחדא אי לרבנן חמשין ושבע ופרקינן כיון דליתיה בכל שנה לא חשיב להו ואקשינן אי הכי ע''ש שבתוך החג לא ליחשביה נמי דזמנין לא משכחת ליה וה''ד כגון שחל יו''ט הראשון של חג להיות בערב שבת ופריק ההוא מדחא דחינן ליה מאי טעמא דכי מקלע יו''ט הראשון של חג להיות בע''ש מקלע יומא דכיפורי בא' בשבת ואקשינן ומי דחינן ליה והא תנן בשבת חלבי שבת קריבין ביוה''כ וכו' ופריק הא מני אחרים היא דתניא אחרים אומרים אין בין פסח לפסח ואין בין עצרת לעצרת ולא בין ר''ה לר''ה אלא ד' ימים. הנה נתבאר מזה שאפילו בזמן שבית המקדש היה קיים כי מקלע תשרי להיות באחד בשבת דחו ליה דהלכה כרבנן ולא כאחרים. ואומר הרב הגדול רבינו חננאל בכ''ר חושיאל ז''ל בפירוש האי מימרא אמר ופריק כי מקלע ר''ה בע''ש אתי יוה''כ באחד בשבת ודחינן ליה ה''נ כי מקלע ברביעי אתו יוה''כ בע''ש ומתני' דהתם אחרים היא דלית ליה דחיותא וקי''ל דלא הוה ר''מ בקי בסוד העיבור ולעולם כדרבנן כל אימת דמתרמי הכי דחינן ליה כי היכי דמסירי להו בסוד העיבור הלמ''מ והאי הלכה לא אימסרא ליה לר''מ. ועוד קאמרינן בפ''ק דר''ה כי אתא עולה אמר עיברוה לאלול כלומר אצטריך לפי המסורת שהיתה ביד ב''ד שעיברוה לאלול ומפני מה נקרא סוד העיבור מפני שב''ד לא היו מגלין אותו אלא למזומנים לעיין בדבר זה וכיון שראה עולא כי עיברוה לאלול נדמה לו שב''ד מעברין לצורך השעה כגון כבוד מתים ושמחת יו''ט ותענוג ירקות וכיוצא בהן וחלילה לעבר אלא ממסורת שבידם ממרע''ה אבל מי שלא נתגלו לו העיקרים מדמה כי על צורך מעברין וע''ז אמר עולא משום ירקיא ר' אחא אמר משום מיתייא ודברים הללו שאמר עולא ור' אחא ראו שעשו אותם כנגד המסורת שבידם שבהם מעברים לא כמו שאמרו שעיקר עיבור השנה בעיבור האביב ותנן אין מעברין מפני גדיין וכו' אלא עושין אותו סעד לשנה. הנה נתבאר שמעברין לאלול בלבד מפני המסורת שבידם:

ח וְעִקַּר שְׁאָר הָאַרְבַּע דְּחִיּוֹת אֵלּוּ הוּא זֶה הָעִקָּר שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁהַחֶשְׁבּוֹן הַזֶּה בְּמַהֲלָךְ אֶמְצָעִי. וּרְאָיָה לַדָּבָר שֶׁהַמּוֹלָד יִהְיֶה בְּלֵיל שְׁלִישִׁי וְיִדָּחֶה לַחֲמִישִׁי פְּעָמִים רַבּוֹת לֹא יֵרָאֶה יָרֵחַ בְּלֵיל חֲמִישִׁי וְלֹא בְּלֵיל שִׁשִּׁי מִכְּלַל שֶׁלֹּא נִתְקַבְּצוּ הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ קִבּוּץ אֲמִתִּי אֶלָּא בַּחֲמִישִׁי:

פירוש ועיקר שאר הד' דחיות וכו'. לפי שסימן ג''ט ר''ד וכן סימן בט''ו תקפ''ט בנויין על כל י''ח דוחין ועילת כל י''ח דוחין כדי לפגוע ביום הקיבוץ האמיתי או קרוב לו וראייה לדבר שהרי המולד יהיה בשלישי כמו לג''ט ר''ד וידחה לחמישי מפני שאין קובעין בימי אד''ו ותתאחר הקביעה מיום ג' עד ליל חמישי כדי לפגוע בליל הקיבוץ האמיתי: ופעמים רבות לא יראה הירח בליל חמישי ולא עוד אלא ולא בליל ו' מכלל שלא נקבצו השמש והירח קיבוץ אמיתי אלא בחמישי. פי' אפשר שיהיה המולד על המהלך האמצעי בסוף יום ג' ויהיה הירח במעגלו לצד מערב [ציור כ''ט]. ונניח שגלגל השמש אבג''ד וגלגל הירח הזח''ט ומוצק שני הגלגלים נקודת כ' והשמש נקודת א' ומעגל הירח לנ''מ והירח עצמו על נקודת נ' לצד מערב, ובזו הצורה יהיה הקיבוץ האמצעי והוא קיבוץ נקודת ה' עם א' קודם הקיבוץ האמיתי והוא קיבוץ נקודת נ' הירח עצמו עם השמש והיא נקודת א' והיא שכשנתקבץ מוצק המעגל והיא נקודת ה' עם השמש נהיה הקיבוץ האמצעי ומוצק המעגל והשמש תנועתם אל המזרח והירח בחצי מעגל העליון תנועתו אל המערב ובחציו התחתון תנועתו אל המזרח וכשנתקבצו הקיבוץ האמצעי אז מיהר מעגל הירח אל המזרח אע''פ שהשמש תנועתה גם למזרח אבל היא נעה בכבדות וכשסרה נקודת ה' מעל נקודת א' במהרה אז נהייתה נקודת נ' תחת נקודת א' והיא השמש אז נתקבצו קיבוץ אמיתי. ונניח הצורה בעצמה אבל נצייר מוצק המעגל כבר סר אל נקודת נ' והיתה נקודת נ' הירח עצמו מכוונת כנגד השמש והוא הקיבוץ האמיתי. ובזו הצורה הוא א' האמצע. ואפשר שלא יהיה הקיבוץ האמיתי אלא ביום ה' ולא יתכן לירח שיראה (ולא) בליל ו' לפי שלא נתרחק הירח מן השמש שיעור הקשת שדרכו שיראה אם יתרחק מן השמש כשיעורה לפיכך אינו נראה אלא בליל שבת:

מתוך היד החזקה לרמב"ם - משנה תורה לרמב"ם

לעילוי נשמת רבנו משה בן רבי מימון - ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים והמתים.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) לתורת אמת ר' פנחס ראובן ול ר.מ שליט''א

 

 

דילוג לתוכן