הלכות קידוש החודש - פרק עשירי - היד החזקה לרמב"ם

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר משנה תורה לרמב"ם - היד החזקה לרמב"ם הלכות קידוש החודש - פרק עשירי - היד החזקה לרמב"ם

א שְׁנַּת הַחַמָּה לְמִי שֶׁהוּא אוֹמֵר שֶׁהִיא פָּחוֹת מֵרְבִיעַ מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל. יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שס''ה יוֹם וְחָמֵשׁ שָׁעוֹת וְתתקצ''ז חֲלָקִים וּמ''ח רֶגַע. וְהָרֶגַע אֶחָד מֵע''ו בְּחֵלֶק. וּלְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה תִּהְיֶה תּוֹסֶפֶת שְׁנַת הַחַמָּה עַל שְׁנַת הַלְּבָנָה י' יָמִים וְכ''א שָׁעָה וְקכ''א חֵלֶק וּמ''ח רֶגַע. סִימָן לָהֶן יכ''א קכ''א מ''ח. וְלֹא תִּמְצָא תּוֹסֶפֶת בְּמַחֲזוֹר שֶׁל י''ט שָׁנָה כְּלָל אֶלָּא בְּכָל מַחֲזוֹר מֵהֶם יִשְׁלְמוּ שְׁנֵי הַחַמָּה עִם שְׁנֵי הַלְּבָנָה הַפְּשׁוּטוֹת וְהַמְעֵבָּרוֹת:

פירוש שנת החמה למי שהוא אומר שהוא פחות מרביע מחכמי ישראל יש מי שאומר שלש מאות וכו'. שנת החמה לדברי רב אדא בר אהבה כאשר אדם מבין מטעמו וכאשר ראינו מברייתא הנקראת על שמו היא שס''ה יום ושש שעות פחות כ''ב חלקים ועוד פחות כ''ח רגעים לפיכך יהיו ימי תקופה אחת לדבריו צ''א וז' שעות ותקי''ט חלקים ול''א רגעים ותהיה שארית שנת החמה על שנת הלבנה יכ''א קכ''א מ''ח רגעים ובחלקך שס''ה יום וחמש שעות ותתקצ''ז חלקים ומ''ח רגעים לי''ב יצא לך חדש חמה ל' יום י' שעות ותקל''ג חלקים וי' רגעים ושליש רגע ובין שלשת חדשי חמה שהוא זמן תקופה אחת לשלשת חדשי לבנה ב' ימים וי''ז שעות ושלש מאות חלקים ול''א רגעים ושארית ששה ה' ימים י' שעות ת''ר חלקים ס''ב רגעים ושארית ט' ח' ימים ג' תתק''א י''ז ושארית י''ב יכ''א קכ''א מ''ח וכשאתה כופל את המותר הזה י''ט פעמים מניין שני מחזור לבנה יבא ממנו ז' חדשי עבור שאנו עושים במחזור והוא ר''ו י''ז קנ''א ונמצאת שעה ותפ''ה שבחשבון שמואל נאספה, וכשידע האדם זמן התקופה לדברי ר' אדא למחזור א' אינו צריך בחשבונו אל מחזור אחר מפני שהתקופה חוזרת בראש כל מחזור אל אשר עברה בו מן החדש בשעת בריאתה ותקופה ראשונה שהיתה בעולם בעת שנבראו המאורות היתה תקופת ניסן והחמה בראש מזל טלה בתחילת ליל ד' והקדימה התקופה למולד ניסן לדברי ר' אדא ט' תרמ''ב בלבד. ואם תשאל מפני מה תקופת שמואל קודמת למולד ניסן בז''ט תרמ''ב ותקופת רב אדא לא קדמה אלא בט' תרמ''ב בפחות ז' ימים. והתשובה שבתקופת שמואל כשנחזיר שארית ו' חדשים אחורנית מיום ו''ב והוא מולד אדם הראשון יבא מולד ניסן בליל ד' בתשע שעות ותרמ''ב חלקים והתקופה הראשונה על דעת שמואל והיא תקופת תשרי היתה בג' שעות מיום ד' כ''ח אלול קודם מולד הראשון ביום א' וכ''ג שעה וכשנגרע חצי שארית שנת החמה על שנת הלבנה מזמן התקופה הראשונה יהיה הכל ז' ימים וט' שעות ותרמ''ב חלקים והוא מוקדם על מולד ניסן כזה השיעור מן הזמן, אבל בתקופת ר''א עשו על דעת ר' יהושע והיתה התקופה הראשונה בליל ד' בתחלת שעה ראשונה מן הלילה ועל דעת ר' יהושע יום ד' לבריאת עולם הוא ר''ח ניסן ללבנה ולחמה שהרי מולד הלבנה היה בליל ד' בט' שעות ותרמ''ב חלקים והוא מולד ניסן וכן תחלת שנת החמה היא שעת התקופה והיא היתה בליל רביעי בתחלת הרגע הראשון והוא תחלת חדש ראשון מחדשי שנת החמה לפיכך הוא היה ר''ח ללבנה ולחמה והחמה בראה הקב''ה בראש טלה בתחלת ליל ד' אבל הירח נברא בסוף מזל דגים והתחילה הלבנה והחמה ללכת במזלות במהלכם המוסגל בהם עד שנתקבצו במעלה ראשונה ממזל טלה בכמו כ''ד חלקים ממנו בט' שעות מליל רביעי ותרמ''ב חלקים וכשם שבתחילת הבריאה קדמה החמה ללבנה ט' תרמ''ב והיתה בחדש אדר בכ''ט יום וג' שעות וקכ''א חלקים כך לעולם כל ראש מחזור תבא התקופה באדר ותקדים למולד ניסן בט' תרמ''ב ואחר שמצינו שבתחלת תקופה הראשונה קדמה התקופה למולד ניסן ט' תרמ''ב כן כל תכלית מחזור תקדים התקופה ותהיה בסוף מחזור של לבנה קודם ראש המחזור הנכנס ט' תרמ''ב וזו התקופה של ר''א לא תבא על חשבונם תקופת ניסן בט''ז בניסן לעולם ותהיה השנה מעוברת ותהיה התקופה באדר, והיינו דאמר רב אדא כד חזית דמשכה תקופת ניסן עד שיתסר בניסן עברה לההיא שתא ולא תיחוש לה שנאמר את חדש האביב שיהא בתקופת ניסן, ולמה נקרא אותו בצינעה לפי שלא בקשו לגלות סודה ועתה ועונתה מפני המכשפים שאילו עמדו על סודה ועונתה ועתה היו מצליחים במעשיהם ולפיכך נשתכחה מן הדורות. הנה נתבאר מכלל הדברים שיש לנו ג' עתים על דעת ר' יהושע הראשון עת תקופת ניסן והיא תחלת התקופה והיא בתחלת ליל ד', והשני מולד ניסן בליל ד' עד ט' שעות תרמ''ב חלקים, והשלישי מולד אדם ביום ו' עד שתי שעות. לפיכך על דעתו יהיה מולד ניסן זולתי מולד אדם ומולד אדם שלישי ליום מולד ניסן ואע''פ שר' יהושע ור' אליעזר סוברין שמולד אדם ביום ו' בב' שעות הרי הן נחלקים בחדש מולדו ר' אליעזר סובר שהוא ג' בתשרי ור''י סובר שהוא ג' בניסן. נמצא כתוב בכתב יד הגאון רמז''ל בקונדריסין בענין זו התקופה ארז''ל הקדימה התקופה למולד דברי רב אדא ט' תרמ''ב בלבד מפני שהלבנה הלשינה בחמה כמו שמפרש בגמרא דגרסינן התם ר' שמעון אומר כתיב ויעש אלהים את שני וגו' וכתיב את המאור הקטן אמר ירח לפני הקב''ה רבש''ע אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד אמר לו הקב''ה לך ומעט את עצמך אמר לפניו רבש''ע מפני שאמרתי לפניך דבר הגון אמעט את עצמי וכו' ומיעטו הקב''ה והיה המיעוט הזה אור שהיתה ראויה להבראות בחלק אחד עם החמה והיה אורה מתגדל וצומח לאלתר ומפני שהלשינה על החמה החזירה לאחר החמה כדי שלא יהיה האורה הנמצא בה מתפשט עד שתגיע אל החמה וזה הוא המיעוט שמיעטה לא שיהיה גופה גדול ואח''כ מיעטה אלא אורה הוא הגדול והמתמעט בעיני אדם ומפני זה קראה הכתוב בשני מקומות גדול וקטן, גדול מפני שאורה מתגדל ורבה בעיני בני אדם עד שיהיה גופו כאילו מלא אורה, וקטן מפני שאורה אחר גדלו מתמעט עד שיכלה. ובראה הקב''ה והאור בה עוד מתפשט והיה המיעוט הזה מהלך ט' תרמ''ב חלקים והמדה הזאת היא יתר ממחצית הזמן אשר הלבנה מסתתרת בו תחת אור החמה אשר הוא י''ח שעות כאשר פירשתי. והלבנה הולכת בשעות האלה אשר הקדימה התקופה למולד ה' חלקים מחלקי הרקיע ונמצאת בעת בריאתה עומדת בכ''ה מעלות ממזל דגים והדביקה לחמה בכדי שלישית המעלה הראשונה ממזל טלה ונמצא בלבנה מן האור בעת בריאתה יותר ממחצית האור אשר היא נראית בו על הארץ והיה אורה מתמעט והולך עד שדבקה בחמה והוא מולד החדש ומכאן ואילך שב אורה לצמוח ולהאיר עד שיהיה בה מן האור מה שהיא יכולה להראות בו על הארץ עם שלש שעות ותרמ''ב חלקים מליל ה' בקצה המערב וראות הלבנה סמוך לשקיעת החמה ביום ד' ברוב הישוב מן המקומות שהם רחוקים מקצות המזרח בכדי ג' שעות עד סוף המערב ונמצאת הלבנה ביום ד' עצמו ראויה להקרות בשני שמות. והרוצה לידע יום התקופה ושעתה לדברי רב אדא ידע באי זו שנה עומד ממחזור י''ט ויחשוב ראש מחזורו לעולם מניסן והחשבון הזה יתכן בידך אם אתה גורע מן החשבון שאתה מחשב לו מתשרי ו' חדשים בלבד כגון אם אתה מחשב לתשרי זה י''ח שנים שלימות למחזור והוא תחלת י''ט הוי מחשב י''ז שנים וששה חדשים בלבד לתשרי ותהיה מתחיל לחשוב מניסן ותמצאם בתשרי זה כלו ו' חדשים משנת י''ח למחזור ואין בין שני החשבונות אלא ו' חדשים והתקופה בראש כל מחזור נופלת קודם מולד ניסן בתשע שעות ותרמ''ב חלקים ואתה גורע השעות האלו והחלקים ממולד ניסן ואתה תמצא התקופה אחר כ''ט ג' קנ''א חלקים ממולד אדר. ודע שאין במרחק מדת חדש לבנה. וזה יארע לך בשתי פנים במחזור לפי שכשאתה דורש תקופת ניסן לשנה השניה תדע שהתקופה נופלת בחדש ניסן והמרחק הזה הוא מרחק התקופה ממולד ניסן וכשאתה דורש תקופת ניסן לשנה שלישית תדע שהיא נופלת באדר שני מפני שהשנה מעוברת ואין במותר השנים מדת חדש העבור ויהיה המרחק שבידך מרחק התקופה ממולד אדר שני, ואם יעלה בידך יתר מחדש לבנה תדע כמה חדשי לבנה יש בו וגרע אותו ממנו ושמור הנשאר והוא מרחק התקופה מן המולד. אם יהיו החדשים אשר גרעת פחות מחדשי העבורים שעברו מן המחזור תדע שתקופת ניסן באדר ואם יהיו החדשים של עיבורים שלמים בידך תדע שהתקופה נופלת בניסן ואין צ''ל אם יהיו החדשים יותר מן העבורין כי זה אינו נמצא ואתה מוצא לעולם שתקופת ניסן בכל שנה מעוברת נופלת באדר שני ובכל שנה פשוטה נופלת בניסן חוץ משתי שנים בלבד שהיא נופלת בהם באדר והיא שנה ראשונה ותשיעית למחזור, וכשאתה יודע התקופה באי זה חדש היא נופלת הוי יודע מולד החדש ההוא והוסיף שעותיו וחלקיו ששמרת ותדע מהם יום התקופה מהשבוע ומהחדש. וכשתרצה לידע תקופת תמוז הוסיף על מרחק תקופת ניסן ב' ימים וי''ז שעות וש' חלקים ול''א רגע סימן בי''ז של''א ויעלה בידך מרחק תקופת תמוז בשנה ההיא ממולד החדש הרביעי מחדש תקופת ניסן, ואם נמשכה תקופת תמוז בתוספת הזאת יתר מחדש לבנה תגרע ממנו חדש לבנה והנשאר הוא מרחק תקופת תמוז מן החדש החמישי לחדש תקופת ניסן כאילו היתה התקופה נופלת באדר ולא משך המרחק עד חדש לבנה בתקופת ניסן והיא בשנת א' וט' והיתה תקופת תמוז ראויה ליפול בסיון אלא שהוסיף המרחק על חדש לבנה נוציא ממנו חדש לבנה ונופלת התקופה בתמוז אבל אם תהיה תקופת ניסן בניסן תהיה תקופת תמוז לעולם בתמוז ואין המרחק מושך שיעור חדש לבנה, וכשאתה יודע חדש תקופת תמוז הוי נוהג במרחקה המנהג אשר נהגת בתקופת ניסן ותדע עת התקופה מימי השבוע ומן החדש, וכן תעשה אם אתה דורש תקופת תשרי אלא שאתה מוסיף על מרחק תקופת ניסן ה' ימים ועשר שעות ות''ר חלקים וס''ב רגעים ותהיה התקופה נופלת או באלול או בתשרי ואם אתה דורש תקופת טבת הוסף על מרחק תקופת ניסן ח' ימים ג' שעות ותתק''א חלקים וי''ז רגעים ותנהוג בו המנהג שנהגת בתקופת תמוז וניסן ותהיה התקופה נופלת או בכסליו או בטבת וזהו דרך חשבון התקופה לדברי רב אדא. והנה שרטטנו ד' לוחות וכתוב בהם מרחק ארבע תקופות השנה ממולדי החדשים נופלת בהם בכל שנות המחזור ומן הלוחות אתה יכול לידע יום התקופה ושעתה לאי זו שנה שתרצה ותוסיפו על מולד החדש שכתוב כנגדה ותמצא היום והשעה והעת והרגע שתפול בו התקופה ובכמה בחדש בכל שנה שתרצה ובכל מחזור שתרצה כל ימי עולם והתקופה הזאת בנויה על מהלך השמש האמיתי או קרוב לו בשני ימים אבל תקופת שמואל רחוקה מן התקופה האמיתית בכמו עשרה ימים כמו שיתבאר בנסיון ובחשבון:

ב בֵּין כָּל תְּקוּפָה וּתְקוּפָה לְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה צ''א יוֹם וְז' שָׁעוֹת וְתקי''ט חֲלָקִים וְל''א רֶגַע. סִימָן לָהֶם צ''א ת''ק י''ט ל''א. וּכְשֶׁתֵּדַע תְּקוּפָה מִן הַתְּקוּפוֹת אֵימָתַי הָיְתָה. תַּחְשֹׁב מֵאוֹתוֹ רֶגַע מִנְיָן זֶה וְתֵדַע תְּקוּפָה שֶׁאַחֲרֶיהָ עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּתְקוּפַת הַשָּׁנָה שֶׁהִיא רְבִיעַ:

ג תְּקוּפַת נִיסָן לְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה הָיְתָה בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל יְצִירָה קֹדֶם מוֹלַד נִיסָן בְּט' שָׁעוֹת וְתרמ''ב חֲלָקִים. סִימָן לָהֶם ט' תרמ''ב. וְכֵן הִיא לְעוֹלָם בְּכָל שָׁנָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל כָּל מַחֲזוֹר קֹדֶם מוֹלַד נִיסָן בְּתֵשַׁע שָׁעוֹת וְתרמ''ב חֲלָקִים:

ד כְּשֶׁתֵּדַע תְּקוּפַת נִיסָן שֶׁל שָׁנָה רִאשׁוֹנָה מִן הַמַּחֲזוֹר. תַּחְשֹׁב מִמֶּנָּה צ''א יוֹם וְז' שָׁעוֹת וְתקי''ט חֲלָקִים וְל''א רֶגַע לְכָל תְּקוּפָה וּתְקוּפָה עַד סוֹף הַמַּחֲזוֹר:

ה אִם תִּרְצֶה לֵידַע מָתַי תִּהְיֶה תְּקוּפַת נִיסָן לְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה. תֵּדַע תְּחִלָּה שָׁנִים גְּמוּרוֹת שֶׁעָבְרוּ מִן הַמַּחֲזוֹר. וְתִקַּח לְכָל שָׁנָה מֵהֶן תּוֹסֶפֶת. וְהִיא יכ''א קכ''א מ''ח. וְקַבֵּץ כָּל הָרְגָעִים חֲלָקִים וְכָל הַחֲלָקִים שָׁעוֹת וְכָל הַשָּׁעוֹת יָמִים כְּדֶרֶךְ שֶׁתַּחְשֹׁב בַּמּוֹלָדוֹת. וְתִגְרַע מִן הַכּל הַט' שָׁעוֹת וְתרמ''ב חֲלָקִים. וְהַנִּשְׁאָר תַּשְׁלִיךְ חָדְשֵׁי לְבָנָה. וְהַנִּשְׁאָר שֶׁאֵין בּוֹ חֹדֶשׁ לְבָנָה תּוֹסִיף אוֹתוֹ עַל מוֹלַד נִיסָן שֶׁל אוֹתָהּ שָׁנָה. וּבְרֶגַע שֶׁיַּגִּיעַ הַמִּנְיָן בּוֹ תִּהְיֶה תְּקוּפַת נִיסָן שֶׁל אוֹתָהּ שָׁנָה:

ו וְנִרְאִין לִי הַדְּבָרִים שֶׁעַל חֶשְׁבּוֹן תְּקוּפָה זוֹ הָיוּ סוֹמְכִין לְעִנְיַן עִבּוּר הַשָּׁנָה בְּעֵת שֶׁבֵּית דִּין הַגָּדוֹל מָצוּי. שֶׁהָיוּ מְעַבְּרִין מִפְּנֵי הַזְּמַן אוֹ מִפְּנֵי הַצֹּרֶךְ. לְפִי שֶׁחֶשְׁבּוֹן זֶה הוּא הָאֱמֶת יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹן. וְהוּא קָרוֹב מִן הַדְּבָרִים שֶׁנִּתְבָּאֲרוּ בְּאִצְטַגְנִינוּת יוֹתֵר מִן הַחֶשְׁבּוֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיְתָה בּוֹ שְׁנַת הַחַמָּה שס''ה יוֹם וּרְבִיעַ יוֹם:

ז וְחֶשְׁבּוֹן שְׁתֵּי תְּקוּפוֹת הָאֵלּוּ שֶׁבֵּאַרְנוּ דַּרְכָּם הַכּל בְּקֵרוּב הוּא וּבְמַהֲלַךְ הַשֶּׁמֶשׁ הָאֶמְצָעִי לֹא בִּמְקוֹמָהּ הָאֲמִתִּי. אֲבָל בִּמְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הָאֲמִתִּי תִּהְיֶה תְּקוּפַת נִיסָן בִּזְמַנִּים אֵלּוּ בִּכְמוֹ שְׁנֵי יָמִים קֹדֶם שְׁתֵּי הַתְּקוּפוֹת שֶׁיּוֹצְאִין בְּחֶשְׁבּוֹן זֶה. בֵּין בְּחֶשְׁבּוֹן מִי שֶׁחָשַׁב רְבִיעַ יוֹם גָּמוּר בֵּין לְמִי שֶׁמְּחַשֵּׁב לְפָחוֹת מֵרְבִיעַ יוֹם:

מתוך היד החזקה לרמב"ם - משנה תורה לרמב"ם

לעילוי נשמת רבנו משה בן רבי מימון - ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים והמתים.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) לתורת אמת ר' פנחס ראובן ול ר.מ שליט''א

 

 

דילוג לתוכן