הלכות קידוש החודש - פרק חמשה עשר - היד החזקה לרמב"ם

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר משנה תורה לרמב"ם - היד החזקה לרמב"ם הלכות קידוש החודש - פרק חמשה עשר - היד החזקה לרמב"ם

א אִם תִּרְצֶה לֵידַע מְקוֹם הַיָּרֵח הָאֲמִתִּי בְּכָל יוֹם שֶׁתִּרְצֶה. תּוֹצִיא תְּחִלָּה אֶמְצַע הַיָּרֵחַ לִשְׁעַת הָרְאִיָּה לְאוֹתוֹ הַלַּיְלָה שֶׁתִּרְצֶה. וְכֵן תּוֹצִיא אֶמְצַע הַמַּסְלוּל וְאֶמְצַע הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹתוֹ הָעֵת. וְתִגְרַע אֶמְצַע הַשֶּׁמֶשׁ מֵאֶמְצַע הַיָּרֵחַ. וְהַנִּשְׁאָר תִּכְפּל אוֹתוֹ. וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא מֶרְחָק הַכָּפוּל:

פירוש אם תרצה לידע מקום הירח האמיתי וכו'. כבר ידעת שמקום הירח האמיתי הוא מקומו בגלגל המזלות בערך אל מוצק הארץ ואמצע הירח לשעת הראייה כמו שהקדים אחר תוספת החלקים שזכר או גריעתן מאמצע הירח: והנשאר תכפול אותו וזהו הנקרא המרחק הכפול וכו'. דע שהמרחק הוא מרחק אמצע השמש מאמצע הירח והוא מקום מוצק גלגל המעגל. ונניח מוצק גלגל המעגל והשמש והגובה הגבוה של ירח בצורה שקדמה בנקודת א' ואח''כ נע כל אחד מהם בתנועתו לרוח שסובב אליה ונע מוצק גלגל המעגל אל המזרח כ''ד מעלות וכ''ג חלקים ונעה השמש ג''כ למזרח נ''ט חלקים וח' שניות ונע גלגל נחש בריח שלשה חלקים וי''א שניות ונע גלגל הנוטה י''א מעלות וט' חלקים והחזיר גלגל היוצא אל המערב בשיעור י''א מעלות וי''ב חלקים נשאר לגלגל היוצא לפאת מזרח י''ג מעלות וי''א חלקים בקירוב והוא מרחק מוצק גלגל המעגל ממקום הקבוץ. ונניח שתחלת מזל טלה הוא מקום קבוץ אמצע השמש ואמצע הירח ונקודת ראש המרחק הרחוק מגלגל הנוטה ונע כל אחד מהן בתנועתו המסוגלת בו ונעה השמש על סדר המזלות נ''ט חלקים נגרע אותם מי''ג מעלות וי''א חלקים שהוא אמצע הירח והוא מרחק הירח מראש טלה ישאר בין השמש ובין מוצק מעגל י''ב מעלות וקרוב מי''ב חלקים לפיכך יהיה המרחק הכפול הוא מרחק מוצק מעגל הירח מן הגובה שלו. ונניח שנקודת א' ראש טלה ובה השמש והגובה של ירח ומוצק מעגלו ונקודת הראש, ונע מוצק המעגל מנקודת א' עד נקודת ב' אחר שהחזירו גלגל הנוטה י''א מעלות וי''ב חלקים נשאר י''ג מעלות וי' חלקים ול''ה שניות והוא מרחק מוצק המעגל מראש טלה ונע השמש מנקודת א' עד נקודת ג' י''ט חלקים יהיה בין נקודת ג' ונקודת ב' י''ב מעלות וי''ב חלקים ונע הגובה י''א מעלות וי''ב חלקים והוא מנקודת א' עד נקודת ד' אחורנית שלא על סדר המזלות יהיה המרחק בין הגובה ואמצע השמש קשת ג''ד והמרחק הכפול מד' עד ב', ועל זה הסדר וזה השיעור יתרחק זה מזה ביום אחר יום וזו היא צורתו [ציור ל''ו]. וכשיתרחקו זה מזה עד שיגיע מוצק המעגל אל המרחק הקרוב יהיה הגובה כנגדו ונניח שהגיע עד נקודת ז' [ציור ל''ז]. ותהיה כנגדה נקודת ה' והיה כל אחד משני המרחקים בריבוע השמש ואח''כ ינוע מוצק המעגל עד שיגיע לנגד השמש וכן יגיע הגובה לנגד השמש לפי שמרחק שניהם מן השמש שונה ויהיה המוצק של מעגל עם הגובה בחלק אחד ושניהם כנגד השמש ואח''כ ינוע מוצק המעגל עד שיגיע לריבוע השמש מן הצד האחר ויהיה במרחק הקרוב וכנגדו המרחק הרחוק ואח''כ ינוע המוצק עד שיגיע אל השמש בראש מזל שור לפי שתנועת השמש בזה הזמן קרוב ממזל אחד. וזו היא צורת רבוע השמש למעגל הירח בראשונה [ציור ל''ח]. וזו היא צורת המעגל הרחוק כנגד השמש בשוה י''ד מעלות ומשהו ממזל מאזנים לפי שהשמש במזל טלה בכמו י''ד מעלות ומשהו. וזהו היא צורת מעגל הירח במרחק הקרוב כנגד המרחק הרחוק והוא מרביע לשמש מן הצד האחד ברבוע השני ואח''כ יחזור ללכת על הסדר בראש מזל שור כגון זה [ציור ל''ט]:

ב וּכְבָר הוֹדַעְנוּ שֶׁלֹּא בָּאנוּ בְּכָל אֵלּוּ הַחֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁעָשִׂינוּ בִּפְרָקִים אֵלּוּ אֶלָּא לָדַעַת רְאִיַּת הַיָּרֵחַ. וּלְעוֹלָם אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה מֶרְחָק זֶה הַכָּפוּל בְּלֵיל הָרְאִיָּה שֶׁיִּרְאֶה בָּהּ הַיָּרֵחַ אֶלָּא מֵחָמֵשׁ מַעֲלוֹת עַד ס''ב מַעֲלוֹת. וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיּוֹסִיף עַל זֶה וְלֹא יִגְרַע מִמֶּנּוּ:

פירוש ולעולם א''א שיהא מרחק זה וכו'. עלת זה הדין לפי מה שביאר בפרק י''ז מזו ההלכה שיש לראייה קצין ידועין באורך וברוחב וביאר שהפחות שבקצין תשע מעלות והקץ הגדול כ''ד מעלות לפיכך כשיהיה המרחק הכפול כמו שהוא בסוף מזל דגים ותחלת מאזנים בזה הזמן ד' מעלות ומשהו והוא כפל הקשת שבין אמצע השמש ואמצע הירח והוא מוצק המעגל ואפשר בזו הצורה שיהיה השמש והירח כל אחד בתכלית שוויו, ותכלית שווי השמש הוא בהיותה באחד משני האמצעים שלה שתי מעלות יתר על האמצע שלה. או חסר ממנו תכלית שווי הירח ה' מעלות והוא בהיותו על הקו הפוגע בגלגל המסבב ואינו חותכו והוא כשיהיה מוצק גלגל המסבה במרחקו הרחוק מגלגל היוצא. וזה השווי של ירח הוא בזולת פאת שווי השמש וכשנקבץ אלו השני שוויים יהיו ז' מעלות וכשנוסיף על זה ב' מעלות ומשהו והוא שיעור המרחק יהיה הכל ט' מעלות ומשהו. וזהו הקץ הראשון שיראה בו הירח. ועשינו שיעור המרחק שתי מעלות ומשהו לפי שאמר ז''ל ולעולם א''א שיהיה המרחק זה הכפול בליל הראייה שיראה בה הירח אלא מה' מעלות עד ס''ב מעלות כלומר מתחלת ה' מעלות עד סוף ס''ב מעלות אע''פ שלא נכנס במעלה ה' אלא חלקים מועטים. לפיכך כשתוסיף ב' מעלות ומשהו על השבע מעלות שהן כלל השני שוויים מרוחקים מאמצע המאורות בשני פאות יהיה הכל ט' מעלות ומשהו. וזהו הקץ הקצר שאפשר שיראה בו הירח. והקץ השני והוא כשיהיה המרחק הפסול ס''ב מעלות יהיה המרחק ל''א מעלות ותהיה השמש והירח בתכלית שויים פונים זה לעומת זה והוא השבע מעלות הנזכרות כשגרע אותן מן המרחק והוא ל''א מעלות ישאר כ''ד מעלות וזהו הקץ הב' הארוך שיראה בו הירח. והמשל על הקץ הראשון נניח [ציור מ'] , גלגל השמש אבג''ד וגלגל הירח הזח''ט ונניח מוצק גלגל המעגל נקודת ה' תהיה נקודת ה' אמצע הירח ויהיה אמצע השמש נקודת ב' ותהיה קשת ב''ה מרחק אמצע השמש מאמצע הירח יותר משתי מעלות ויהיה סוף תכלית שווי השמש במרחקה האמצעי בפאת מערב והוא שתי מעלות קשת פ''ב ויהיה קשת ה''ז חמש מעלות והוא תכלית שווי הירח למזרח לפיכך תהיה קשת בה''ז מורכבת משלש קשתות, הקשת הראשונה סוף שווי השמש והוא קשת פ''ב, והקשת השנייה הוא קשת מרחק אמצע השמש מאמצע הירח והוא קשת ב''ה יתר משתי מעלות, והקשת השלישי קשת ה''ז, והוא תכלית שווי הירח חמש מעלות יהיו הכל ט' מעלות. ובזו הצורה יהיה שווי השמש למערב ושווי הירח יהיה למזרח. וביאור הקץ השני נניח גלגל השמש כמו שהוא אבג''ד וגלגל הירח ה''ז ח''ט ומוצק הירח ה' ותכלית שוויו קשת ה''ז ונניח אמצע השמש והיא במרחקה האמצעי נקודת ב' וסוף שווייה קשת ב''מ והוא שתי מעלות וקשת ה''ז תכלית שווי הירח למערב חמש מעלות, וכבר הנחנו קשת ה''ב ל''א מעלות והוא מרחק אמצעית השמש מאמצע הירח, נגרע ממנו קשת ה''ז והוא סוף שווי הירח במרחקו הרחוק וקשת ב''מ והוא סוף שווי השמש ישאר קשת ז''מ והוא הנשאר בין שני השוויים כ''ד מעלות והוא הקץ הב'. וזו היא צורתו [ציור מ''א]:

מהר"ל נ' חביב כתב הרב ולעולם א''א שיהיה זה המרחק הכפול וכו'. מ''ש המפרש בסבת אלו הגבולים נראה אמיתי אלא שפי' במ''ש הרב וז''ל אלא מחמש מעלות שנכנסו חלקיה במעלה החמישית ולא ידעתי מי הכריחו לפרש כן. אלא פירוש מחמש ר''ל מתחלת חמש כי אפילו אם נפרש כן יקשה על זה שאמר הרב שהרי תיקון השמש ביותר גדול כפי דברי הרב הוא מעלה אחת ונ''ט חלקים ותיקון הירח לדעתו ז''ל גם יגיע לה' מעלות וח' דקים. כשנחבר שניהם יעלה ז' מעלות וז' דקים. והיה מן הראוי כשהמרחק הכפול הוא ד' מעלות שיאמר הרב שהוא אפשר שיראה הירח. ואם נפרש מחמש שאמר הרב שכבר נכנסו חלקים במעלה הה' כ''ש שיקשה. ולכן בהכרח פירוש מחמש ר''ל מתחלת חמש והוא סוף ארבע, ולדקים הנזכר נראה שלא חשש הרב להם יען כי הוא אפשר רחוק שהשמש והירח שניהם ימצאו יחד בתכלית תיקונם ותיקונו של זה הפך משל זה. גם כי אפילו כשיהיה כן א''א שיראה הירח כי אם לאותם העומדים במקום גבוה ובזמן שיהיה האויר צח כאשר כתב הרב בפי''ח לכן נתן הרב גבול קבוע מתחלת מעלת ה' כנזכר. ושאר דברי הפרק הזה והבא אחריו מבוארים בפירושי:

ג וְהוֹאִיל וְהַדָּבָר כֵּן. הִתְבּוֹנֵן בְּמֶרְחָק זֶה הַכָּפוּל. אִם יִהְיֶה הַמֶּרְחָק הַכָּפוּל חָמֵשׁ מַעֲלוֹת אוֹ קָרוֹב לְחָמֵשׁ אֵין חוֹשְׁשִׁין לְתוֹסֶפֶת וְלֹא תּוֹסִיף כְּלוּם. וְאִם יִהְיֶה הַמֶּרְחָק הַכָּפוּל מִשֵּׁשׁ מַעֲלוֹת עַד אַחַת עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת תּוֹסִיף עַל אֶמְצַע הַמַּסְלוּל מַעֲלָה אַחַת. וְאִם יִהְיֶה מֶרְחָק הַכָּפוּל מִשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת עַד י''ח מַעֲלוֹת תּוֹסִיף עַל אֶמְצַע הַמַּסְלוּל שְׁתֵּי מַעֲלוֹת. וְאִם יִהְיֶה הַמֶּרְחָק הַכָּפוּל מִי''ט מַעֲלוֹת עַד כ''ד מַעֲלוֹת תּוֹסִיף עַל אֶמְצַע הַמַּסְלוּל שָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת. וְאִם יִהְיֶה הַמֶּרְחָק הַכָּפוּל מִכ''ה מַעֲלוֹת עַד ל''א מַעֲלוֹת תּוֹסִיף עַל אֶמְצַע הַמַּסְלוּל ד' מַעֲלוֹת. וְאִם יִהְיֶה הַמֶּרְחָק הַכָּפוּל מִל''ב מַעֲלוֹת עַד ל''ח מַעֲלוֹת תּוֹסִיף עַל אֶמְצַע הַמַּסְלוּל ה' מַעֲלוֹת. וְאִם יִהְיֶה הַמֶּרְחָק הַכָּפוּל מִל''ט מַעֲלוֹת עַד מ''ה מַעֲלוֹת תּוֹסִיף עַל אֶמְצַע הַמַּסְלוּל שֵׁשׁ מַעֲלוֹת. וְאִם יִהְיֶה הַמֶּרְחָק הַכָּפוּל מִמ''ו מַעֲלוֹת עַד נ''א מַעֲלוֹת תּוֹסִיף עַל אֶמְצַע הַמַּסְלוּל שֶׁבַע מַעֲלוֹת. וְאִם יִהְיֶה הַמֶּרְחָק הַכָּפוּל מִנ''ב מַעֲלוֹת עַד נ''ט מַעֲלוֹת תּוֹסִיף עַל אֶמְצַע הַמַּסְלוּל ח' מַעֲלוֹת. וְאִם יִהְיֶה הַמֶּרְחָק הַכָּפוּל מִס' מַעֲלוֹת עַד ס''ג מַעֲלוֹת תּוֹסִיף עַל אֶמְצַע הַמַּסְלוּל ט' מַעֲלוֹת. וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה אֶמְצַע הַמַּסְלוּל אַחַר שֶׁתּוֹסִיף עָלָיו מַעֲלוֹת אֵלּוּ הוּא הַנִּקְרָא מַסְלוּל הַנָּכוֹן:

פירוש והואיל והדבר כן כו'. זו הקשת שהיא ה' מעלות מנתה מ''ד חלקים ואילו היה מנתה מעלה אחת היה מוסיף אותה על המסלול ונקח בזה המסלול המנה של השווי אבל אלו המ''ד חלקים מזיקין בחשבון הראייה מפני שמנתם מעוטה ואין משגיחין עליהם. וענין זה השווי הוא השינוי בין גובה המעגל והאמצעי ובין גבהו האמתי. וזה השווי קורא אותו בטלמיוס נטיית גלגל המעגל ונליזתו פירוש נזילתו מנכח מוצק המזלות ומנוכח מוצק גלגל היוצא אל נקודה אחרת נקראת הנקודה הנכחית ונקראת ג''כ נטיית גובה מעגל האמצעי המתיישר אל הנקודה הנכחית מעל הגובה הנראה אל המתיישר מוצק העולם וצריך שיהיה לנו נקודה ידועה מגלגל המעגלות ממנה תהיה התחלה למנין המסלול כשיהיה מוצק המעגל במרחקו הרחוק מן הגלגל היוצא וכשילוז מוצק המעגל ממרחקו הרחוק ישתנה הגובה האחד מחברו ויהיה סוף האלכסון המיושר לנקודה הנכחית הוא הגובה האמצעי, והמשל נניח גלגל הירח הנוטה עגולת אבג''ד וגלגל היוצא אה''ז והגובה היוצא א' ומוצק המעגל ז' ומוצק הארץ ט' ומוצק היוצא ח' והנקודה הנכחית כ' ונקודת ל' מן המעגל הוא סוף הקו היוצא מן הנקודה הנכחית והוא הגובה האמצעי ונקודת מ' היא סוף הקו היוצא ממוצק העולם והוא הגובה האמיתי ותהיה נקודת נ' היא הנקודה שיהיה הקבוץ עליה בתחלה כלומר קבוץ אמצע השמש ואמצע הירח והוא מוצק המעגל והגובה הגבוה לירח. ונניח שהיה ראש טלה ונתראה מרחק הגובה מן השמש י' מעלות יהיה מרחק הכפול כ' מעלות והוא קשת ז''א, ונניח הירח במעגלו ע' ונוציא קו ישר מנקודת ט' אל נקודת ע' וכבר זכר שמנת כ' מעלות ג' מעלות תהיה קשת ל''מ ג' מעלות והוא שווי המסלול והוא השינוי שבין הגובה האמצעי והאמיתי ויהיה אמצע המסלול קשת ל''ע וכשנוסיף קשת ל''מ על קשת ל''ע יצא המסלול הנכון, ונניח אמצע המסלול הוא קשת ל''ע ס' מעלות מחלקי המעגל והוא קשת ל''ע כבר זכר שהוא ג' מעלות יהיה קשת מ''ע ס''ג מעלות. וזו צורתו [ציור מ''ב]. ודע שאלו המנות הם בקירוב לפי שלא לקח כל מנה מהם לקץ מיוחד אלא אמר מקץ פלוני עד קץ פלוני שהרי אמר ואם יהיה הרוחק הכפול מו' מעלות עד י''א תוסיף על אמצע המסלול מעלה, וכשתתבונן בספרי בעלי החשבון תמצא מנת ו' מעלות נ''ג חלקים ומנת י''א מעלות מעלה אחת ול''א חלקים לפי קירוב החשבון ולקח לאלו השש מעלות מנה ידועה בין שתי המנות. וכן מי''א ועד י''ח לקח ב' מעלות וי''ח מעלות מנתם מן השווי ב' מעלות ול''ט חלקים. וכן מי''ח עד כ''ד הוסיף ג' מעלות ומנת כ''ד ג' מעלות ל''א חלקים ומכ''ה עד ל''א הוסיף ד' מעלות והנה מנתה ארבע מעלות ושנים ושלשים חלקים ומל''ב עד אחת ושלשים מעלות הוסיף ה' מעלות ומנת ל''ח ה' מעלות ול''ג חלקים ומל''ח עד מ''ה הוסיף ו' מעלות ול''ג חלקים וממ''ו מעלות עד נ''א הוסיף ז' מעלות ומנת נ''א ז' מעלות ונ''ג חלקים ומנ''ב עד נ''ט הוסיף ח' מעלות ומנת נ''ט שמונה מעלות כ''ח חלקים ומס' עד ס''ג מעלות הוסיף ט' מעלות ומנת ס''ג חנ''ב, לפיכך זה הקירוב הוא לפי שהוא לוקח לכל שני מעלות מנה אחת ומפני זה לקח מנה ממוצעת בין שתי המנות של ב' הקצין. ואם תשאל למה מוסיפין המנה שלו הקרוב במרחק הכפול על אמצע המסלול תמיד ולמה לא זכר מקום גרעון ומקום תוספת. והתשובה שהרי התבאר בחכמת התכונה במופת שכל זמן שיהיה המרחק הכפול פחות מק''ף מעלה תוסיף מנתו על אמצע המסלול וכשיהיה המרחק הכפול יתר על ק''פ תגרע מנתו מאמצע המסלול והואיל והדבר כן א''א בחשבון הראייה שנגרע מנת המרחק הכפול מן אמצע המסלול שהרי אי אפשר בליל הראייה שיגיע המרחק הכפול ליתר מס''ב מעלות כמו שנתבאר בתחלה שהרי אמרנו שאם יהיה המרחק הכפול פחות מק''פ מעלות נוסיף מנת המרחק הכפול על אמצע המסלול ולפי שלא היתה הכונה לידע מקום הירח האמיתי אלא לליל הראייה בלבד ולפיכך לא זכר שווי המסלול אלא לס''ב מעלות מן המרחק הכפול ואע''פ שיש מרחקות כפולות יתר מס''ב עד ק''פ ועד ש''ס, ואע''פ שיש לכל חלק וחלק מנה בפני עצמה ופעם מוסיפין אותה על המסלול ופעם גורעין אותה ממנו אבל בליל הראייה לא יתכן הגרעון לפי שהמרחק הכפול יהיה פחות מק''ף לפיכך מוסיפין מנת המסלול על אמצע המסלול תמיד:

ד וְאַחַר כָּךְ תִּרְאֶה כַּמָּה מַעֲלוֹת הוּא הַמַּסְלוּל הַנָּכוֹן. אִם הָיָה פָּחוֹת מִק''פ מַעֲלוֹת תִּגְרַע מְנַת הַמַּסְלוּל הַזֶּה הַנָּכוֹן מֵאֶמְצַע הַיָּרֵחַ לִשְׁעַת הָרְאִיָּה. וְאִם הָיָה הַמַּסְלוּל הַנָּכוֹן יוֹתֵר עַל ק''פ מַעֲלוֹת עַד ש''ס תּוֹסִיף מְנַת זֶה הַמַּסְלוּל הַנָּכוֹן עַל אֶמְצַע הַיָּרֵחַ לִשְׁעַת הָרְאִיָּה. וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה הָאֶמְצַע אַחַר שֶׁתּוֹסִיף עָלָיו אוֹ תִּגְרַע מִמֶּנּוּ הוּא מְקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֲמִתִּי לִשְׁעַת הָרְאִיָּה:

פירוש ואחר תראה וכו'. המסלול הנכון הוא השינוי שבין מקום הירח האמצעי ובין מקומו האמתי והעילה שבשבילה נגרע מנת המסלול הנכון ממקום הירח אם היה המסלול פחות מק''פ לפי שהירח היה לצד השמש וכבר הנחנו נקודת הקבוץ נקודת נ' הוא ראש טלה ויהיה בין ראש טלה ונקודת ז' והוא מוצק מעגל הירח י' מעלות כמו שהודענו בתחלה והוא אמצע הירח, וכבר אמרנו שקשת מ''ע מחלקי המעגל הוא המסלול הנכון, ולפי שהירח הוא בפאת השמש שהרי הנחנו הירח בנקודת ע' והשמש קרוב מראש טלה והוא נקודת נ' לפיכך יאות לנו שנגרע שווי המסלול מן האמצע שהרי האמצע קשת נ''ז והשווי קשת צ''ז והאמיתי קשת צ''נ ואילו הירח בחצי השני מן המעגל כמו נקודת פ' היינו מוסיפים קשת השינוי והוא קשת ק''ז על האמצע והוא קשת ז''נ ותהיה הקשת האמיתית קשת ק''נ ואם יהיה המסלול ק''פ כמו שהוא על נקודת ו' או ש''ס כשתהיה על נקודת ד' לא יהיה ביניהם שינוי ויהיה מקום הירח האמצעי הוא מקומו האמיתי:

ה וְדַע שֶׁאִם יִהְיֶה הַמַּסְלוּל הַנָּכוֹן ק''פ בְּשָׁוֶה אוֹ ש''ס בְּשָׁוֶה אֵין לוֹ מָנָה. אֶלָּא יִהְיֶה מְקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֶמְצָעִי לִשְׁעַת הָרְאִיָּה הוּא מָקוֹם הָאֲמִתִּי:

ו וְכַמָּה הִיא מְנַת הַמַּסְלוּל. אִם יִהְיֶה הַמַּסְלוּל הַנָּכוֹן עֶשֶׂר מַעֲלוֹת תִּהְיֶה מְנָתוֹ נ' חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה הַמַּסְלוּל הַנָּכוֹן כ' מַעֲלוֹת תִּהְיֶה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת וְל''ח חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה שְׁלֹשִׁים תִּהְיֶה מְנָתוֹ שְׁתֵּי מַעֲלוֹת וְכ''ד חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה מ' תִּהְיֶה מְנָתוֹ שָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת וְשִׁשָּׁה חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה נ' תִּהְיֶה מְנָתוֹ שָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת וּמ''ד חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה ס' תִּהְיֶה מְנָתוֹ אַרְבַּע מַעֲלוֹת וְט''ז חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה ע' תִּהְיֶה מְנָתוֹ אַרְבַּע מַעֲלוֹת וּמ''א חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה פ' תִּהְיֶה מְנָתוֹ חָמֵשׁ מַעֲלוֹת. וְאִם יִהְיֶה צ' תִּהְיֶה מְנָתוֹ חָמֵשׁ מַעֲלוֹת וְה' חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה ק' תִּהְיֶה מְנָתוֹ ה' מַעֲלוֹת וְח' חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה ק''י תִּהְיֶה מְנָתוֹ ד' מַעֲלוֹת וְנ''ט חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה ק''כ תִּהְיֶה מְנָתוֹ ד' מַעֲלוֹת וְכ' חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה ק''ל תִּהְיֶה מְנָתוֹ ד' מַעֲלוֹת וְי''א חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה ק''מ תִּהְיֶה מְנָתוֹ ג' מַעֲלוֹת וְל''ג חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה ק''נ תִּהְיֶה מְנָתוֹ שָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת וּמ''ח חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה ק''ס תִּהְיֶה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת וְנ''ו חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה ק''ע תִּהְיֶה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת וְנ''ט חֲלָקִים. וְאִם יִהְיֶה ק''פ בְּשָׁוֶה אֵין לוֹ מָנָה כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ אֶלָּא מְקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֶמְצָעִי הוּא הַמָּקוֹם הָאֲמִתִּי:

ז וְאִם יִהְיֶה הַמַּסְלוּל הַנָּכוֹן יוֹתֵר עַל ק''פ מַעֲלוֹת. תִּגְרַע אוֹתוֹ מִש''ס וְתֵדַע מְנָתוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשִׂיתָ בְּמַסְלוּל הַשֶּׁמֶשׁ. וְכֵן אִם יִהְיוּ בְּמִנְיַן הַמַּסְלוּל אֲחָדִים עִם הָעֲשָׂרוֹת תִּקַּח מִן הַיּוֹתֵר שֶׁבֵּין שְׁתֵּי הַמָּנוֹת הָאֲחָדִים. כְּדֶרֶךְ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּמַסְלוּל הַשֶּׁמֶשׁ בַּמָּנוֹת שֶׁלּוֹ כָּךְ תַּעֲשֶׂה בַּמַּסְלוּל הַנָּכוֹן בַּמָּנוֹת שֶׁלּוֹ:

ח כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁרָצִינוּ לֵידַע מְקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֲמִתִּי בִּתְחִלַּת לֵיל עֶרֶב שַׁבָּת שֶׁיּוֹמוֹ שֵׁנִי לְחֹדֶשׁ אִיָּר מִשָּׁנָה זוֹ שֶׁהִיא שְׁנַת הָעִקָּר. וּמִנְיַן הַיָּמִים הַגְּמוּרִים מִתְּחִלַּת לֵיל הָעִקָּר עַד תְּחִלַּת לַיִל זֶה שֶׁאָנוּ רוֹצִים לֵידַע מְקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֲמִתִּי בּוֹ כ''ט יוֹם. תּוֹצִיא אֶמְצַע הַשֶּׁמֶשׁ תְּחִלַּת לַיִל זֶה. יֵצֵא לְךָ אֶמְצָעוֹ ל''ה מַעֲלוֹת וְל''ח חֲלָקִים וְל''ג שְׁנִיּוֹת. סִימָנָם ל''ה ל''ח ל''ג. וְתוֹצִיא אֶמְצַע הַיָּרֵחַ לִשְׁעַת הָרְאִיָּה לְעֵת זוֹ. יֵצֵא לְךָ אֶמְצָעוֹ נ''ג מַעֲלוֹת וְל''ו חֲלָקִים וְל''ט שְׁנִיּוֹת. סִימָנָם נ''ג ל''ו ל''ט. וְתוֹצִיא אֶמְצַע הַמַּסְלוּל לְעֵת זוֹ יֵצֵא לְךָ אֶמְצָעוֹ ק''ג מַעֲלוֹת וְכ''א חֲלָקִים וּמ''ו שְׁנִיּוֹת. סִימָנָם ק''ג כ''א מ''ו. תִּגְרַע אֶמְצַע הַשֶּׁמֶשׁ מֵאֶמְצַע הַיָּרֵחַ יִשָּׁאֵר י''ז מַעֲלוֹת וְנ''ח חֲלָקִים וְשֵׁשׁ שְׁנִיּוֹת. וְזֶה הוּא הַמֶּרְחָק. תִּכְפּל אוֹתוֹ יֵצֵא לְךָ הַמֶּרְחָק הַכָּפוּל ל''ה מַעֲלוֹת וְנ''ו חֲלָקִים וְי''ב שְׁנִיּוֹת. סִימָנָם ל''ה נ''ו י''ב. לְפִיכָךְ תּוֹסִיף עַל אֶמְצַע הַמַּסְלוּל חָמֵשׁ מַעֲלוֹת כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְנוּ וְיֵצֵא לְךָ הַמַּסְלוּל הַנָּכוֹן ק''פ מַעֲלוֹת וְכ''א חֲלָקִים. וְאֵין מַקְפִּידִין עַל הַחֲלָקִים בְּמַסְלוּל כְּדֶרֶךְ שֶׁבֵּאַרְנוּ בַּשֶּׁמֶשׁ:

ט וּבָאנוּ לַחְקֹר עַל מְנַת זֶה הַמַּסְלוּל הַנָּכוֹן שֶׁהוּא ק''ח נִמְצֵאת מָנָה שֶׁלּוֹ חָמֵשׁ מַעֲלוֹת וְחֵלֶק אֶחָד. וּלְפִי שֶׁהַמַּסְלוּל הַנָּכוֹן הָיָה פָּחוֹת מִק''פ תִּגְרַע הַמָּנָה שֶׁהוּא חָמֵשׁ מַעֲלוֹת וְחֵלֶק אֶחָד מִן אֶמְצַע הַיָּרֵחַ. יִשָּׁאֵר מ''ח מַעֲלוֹת וְל''ג חֲלָקִים וְל''ט שְׁנִיּוֹת. תַּעֲשֶׂה הַשְּׁנִיּוֹת חֵלֶק וְתוֹסִיף עַל הַחֲלָקִים. וְנִמְצָא מְקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֲמִתִּי בְּשָׁעָה זוֹ בְּמַזַּל שׁוֹר בְּי''ח מַעֲלוֹת וְל''ו חֲלָקִים מִמַּעֲלַת י''ט. סִימָנָם י''ח ל''ו. וְעַל הַדֶּרֶךְ הַזֶּה תֵּדַע מְקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֲמִתִּי בְּכָל עֵת רְאִיָּה שֶׁתִּרְצֶה מִתְּחִלַּת שָׁנָה זוֹ שֶׁהִיא הָעִקָּר עַד סוֹף הָעוֹלָם:

מתוך היד החזקה לרמב"ם - משנה תורה לרמב"ם

לעילוי נשמת רבנו משה בן רבי מימון - ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים והמתים.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) לתורת אמת ר' פנחס ראובן ול ר.מ שליט''א

 

 

דילוג לתוכן