הלכות קידוש החודש - פרק חמישי - היד החזקה לרמב"ם

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר משנה תורה לרמב"ם - היד החזקה לרמב"ם הלכות קידוש החודש - פרק חמישי - היד החזקה לרמב"ם

א כָּל מַה שֶּׁאָמַרְנוּ מִקְּבִיעוֹת רֹאשׁ חֹדֶשׁ עַל הָרְאִיָּה וְעִבּוּר הַשָּׁנָה מִפְּנֵי הַזְּמַן אוֹ מִפְּנֵי הַצֹּרֶךְ. אֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ אֶלָּא סַנְהֶדְרִין שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אוֹ בֵּית דִּין הַסְּמוּכִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּתְנוּ לָהֶן הַסַּנְהֶדְרִין רְשׁוּת. שֶׁכָּךְ נֶאֱמַר לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן (שמות יב-ב) 'הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים' וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ אִישׁ מֵאִישׁ מִמּשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁכָּךְ הוּא פֵּרוּשׁ הַדָּבָר עֵדוּת זוֹ תִּהְיֶה מְסוּרָה לָכֶם וּלְכָל הָעוֹמֵד אַחֲרֵיכֶם בִּמְקוֹמְכֶם. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁאֵין שָׁם סַנְהֶדְרִין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵין קוֹבְעִין חֳדָשִׁים וְאֵין מְעַבְּרִין שָׁנִים אֶלָּא בְּחֶשְׁבּוֹן זֶה שֶׁאָנוּ מְחַשְּׁבִין בּוֹ הַיּוֹם:

פירוש כל מה שאמרנו מקביעות ראש חדש וכו'. דע דענין זה נתבאר בפרקי ר''א הגדול:

ב וְדָבָר זֶה הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי הוּא. שֶׁבִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ סַנְהֶדְרִין קוֹבְעִין עַל פִּי הָרְאִיָּה וּבִזְמַן שֶׁאֵין שָׁם סַנְהֶדְרִין קוֹבְעִין עַל פִּי הַחֶשְׁבּוֹן הַזֶּה שֶׁאָנוּ מְחַשְּׁבִין בּוֹ הַיּוֹם וְאֵין נִזְקָקִין לִרְאִיָּה. אֶלָּא פְּעָמִים שֶׁיִּהְיֶה יוֹם שֶׁקּוֹבְעִין בּוֹ בְּחֶשְׁבּוֹן זֶה הוּא יוֹם הָרְאִיָּה אוֹ קוֹדֵם לוֹ בַּיּוֹם אוֹ אַחֲרָיו בַּיּוֹם. וְזֶה שֶׁיִּהְיֶה אַחַר הָרְאִיָּה בְּיוֹם פֶּלֶא הוּא וּבַאֲרָצוֹת שֶׁהֵן לְמַעֲרַב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:

פירוש אלא פעמים שיהיה יום שקובעין בו חשבון זה הוא יום הראייה או קודם לו ביום או אחריו וכו'. דע שהחמה סובבת בגלגלה קרוב ממעלה בכל יום ממערב למזרח ומוצק גלגל מעגל הירח תנועתו בכל יום גם ממזרח למערב י''ג מעלה וי' חלקים ול''ה שניות. (ומעגל) [ומהלך] הירח בחצי מעגלו העליון לצד מערב על הפך סדר המזלות ובחציו התחתון למזרח. ושיעור תנועתו בכל יום בזה הגלגל י''ג מעלה וד' חלקים בקירוב [ציור כ'] נניח שגלגל השמש המדומה א' ב' ג' ד' וגלגל הירח ה' ז' ח' ט' ומוצק שני הגלגלים נקודת כ' והשמש נקודת א' ומעגל הירח לנ''מ אח''כ נאמר פעמים יהיה עת הקבוץ האמצעי הוא עת הקבוץ האמיתי ופעמים יהיה עת הקבוץ האמיתי קודם לקבוץ האמצעי. ופעמים יהיה עת הקיבוץ האמצעי קודם האמיתי. לפיכך נניח בתחלה שמוצק מעגל הירח כנגד מוצק השמש בשוה וכשיהיה הירח עצמו או בנקודת ל' בתכלית מן הארץ או בנקודת מ' והוא בסוף קריבתו יהיה עת הקבוץ האמצעי הוא עת הקבוץ האמיתי לפי ששלשתן על קו א' ואין אחד מהן זז מכנגד חבירו. ואם היה הירח לצד מערב ממוצק מעגל הירח והמוצק כנגד השמש בשוה כגון שהיה הירח על נקודת נ' יהיה הקבוץ האמצעי קודם לקבוץ האמיתי והוא קבוץ נקודת ל' הירח עצמו עם השמש והוא נקודת א' לפי שכשנתקבץ מוצק המעגל והוא נקודת ה' עם השמש והוא הקבוץ האמצעי ומוצק המעגל והשמש תנועתה אל המזרח והירח בחצי מעגלו העליון תנועתו אל המערב ובחציו התחתון למזרח וכשיתקבצו הקבוץ האמצעי אז מיהר מעגל הירח אל המזרח ואע''פ שהשמש תנועתה גם למזרח אבל היא נעה בכבדות. וכשסרה נקודה ה' מכנגד נקודת א' במהרה ונהיתה על נקודת ס' אז נהיתה נקודת נ' תחת נקודת א' והוא השמש וזהו הקבוץ האמיתי. ואם יהיה כוכב הירח לצד מזרח כמו על נקודת ע' כבר קדם בזו הצורה הקבוץ האמיתי לאמצעי לפי שלא נהיה הירח לצד מזרח מן השמש אלא עד שנתקבץ עמה תחלה ונהיתה נקודת ע' תחת נקודת א' ואח''כ סרה הירח אל המזרח ומיהר מוצקה מעגל תחת השמש בשוה לפיכך נהיה הירח למזרח. ואחר שביארנו זה הענין והוא שאפשר שיהיה יום המולד האמצעי הוא עת האמיתי או קודם לו או אחריו נחזור לבאר דבריו ז''ל. והוא אלא פעמים שיהיה יום שקובעין בחשבון זה וכו' שהרי אם יהיה הקבוץ האמיתי בתחלת ליל שני בדרך משל ויהיה הקבוץ האמצעי אחריו בתחלת יום שני ותהיה הקביעה בחשבון זה ביום ב' ותהיה הראייה בליל ג' יהיה יום הקביעה קודם יום הראייה ביום ואם יהיה המולד האמצעי אחר חצות יום ב' ותהיה הקביעה ביום ג' והראייה כמו שאמרנו בליל ג' בזה המשל יהיה יום הראייה הוא יום הקביעה. ועוד אם יהיה הקבוץ האמיתי בליל ג' ותהיה הראייה בליל ד' והיה המולד ביום ג' אחר חצות תהיה הקביעה ביום ה' הרי נמצא יום הקביעה אחר יום הראייה ביום. וכן אפשר שיקדם הקבוץ האמצעי לקבוץ האמיתי כמו שתאמר שהיה הקבוץ אמצעי ביום ב' ואם יהיה בין זמן הקבוץ האמיתי שאחר הקבוץ האמצעי ובין ליל ג' ריוח שאפשר שיראה הירח בליל ג' יהיה יום הקביעה קודם יום הראייה ביום שהרי הקביעה ביום שני והראייה בליל ג'. ואם יהיה הקבוץ האמצעי אחר חצות והירח נראה בליל ג' יהיה הקביעה הוא יום הראייה והוא יום ג' לפיכך על שני הפנים או יוקדם הקבוץ האמיתי לאמצעי או בהפך אפשר שיהיה יום הקביעה הוא יום הראייה או קודם לו ביום אבל לא יהיה יום הקביעה אחר יום הראייה אלא על תנאי שיהיה הקבוץ האמיתי קודם האמצעי שהרי אע''פ שיהיה הקבוץ האמצעי אחר חצות יום ג' תהיה הקביעה ביום ה' א''א שתהיה הראייה בליל ד' שהרי אמרנו שהקבוץ האמיתי מתאחר מהאמצעי x ויתכן שלא יראה הירח בליל ד' ולא עוד אלא לפעמים ולא בליל ה' כגון שהיה המולד האמיתי ביום ד' בסוף היום: וזה שיהיה לאחר הראייה ביום פלא הוא ובארצות שהן למערב א''י. העילה שבשבילה היה זה פלא לפי שלא יארע זה אלא מעט שהרי ברוב השנים יהיה יום המולד הוא יום הקביעה ויהיה יום הראייה אחריו או יהיה יום הקביעה הוא יום הראייה ויהיה המולד לפני יום הקביעה ולא יתכן שיהיה ביום הקביעה אחר יום הראייה אלא בעת שתרחק הקביעה ליום ג' מן המולד שאפשר שיהיה יום הקבוץ האמיתי הוא יום הקבוץ האמצעי ויראה הירח ביום ב' מיום המולד והדחייה היתה ליום ג' מן המולד לפיכך יהיה יום הקביעה אחר יום הראייה ביום. וזה המאורע לא יתכן בכל עת אלא במקצת השנים ולא יהיה אלא בארצות שהן למערב א''י שהרי הראייה בהם קודמת לראיית בני א''י כמו שאנו אומרין שיש מדינה נוטה מעל א''י לצד מערב ט''ו מעלות ונראה בה הירח בליל ד' שהיה המולד האמיתי בליל ג' אבל היה המולד האמצעי ביום ג' אחר חצות לפיכך נדחית הקביעה ליום ה', אבל כשנראת בזו המדינה שהיא במערב א''י היה גבוה בעיניהם כששקעה החמה כמו י''ב מעלות או יותר כמו שיצא בחשבון אבל לא גבוה בעיני בני א''י כלום אלא שקע אצלם או יהיה גבוה אצלם מעט לפיכך אינו נראה להם בליל ד' ואינו נראה אצלם אלא בליל ה' ויהיה אצלם יום הקביעה בזה המשל הוא יום הראייה שהוא יום ה', וייחד אותו בארצות שהן למערב א''י והשינוי לא יהיה אלא בשביל הראייה לא בשביל הקביעה שהרי זמן הקביעה אינו משתנה בכל המקומות לפיכך אע''פ שזה הדין נוהג בכל מקום שהוא מערב למקום אחר בין שיהיה במזרח של א''י בין שיהיה במערבה או היה אחד במזרחה ואחד במערבה, אבל מפני שאינו מדבר אלא בראיית ארץ ישראל ייחד הדין בארצות שהן למערב ארץ ישראל. וזו היא צורתו [ציור כ''א]:

ג וּמֵאֵימָתַי הִתְחִילוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לְחַשֵּׁב בְּחֶשְׁבּוֹן זֶה. מִסּוֹף חַכְמֵי הַגְּמָרָא בְּעֵת שֶׁחָרְבָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא נִשְׁאַר שָׁם בֵּית דִּין קָבוּעַ. אֲבָל בִּימֵי חַכְמֵי מִשְׁנָה וְכֵן בִּימֵי חַכְמֵי הַגְּמָרָא עַד יְמֵי אַבַּיֵּי וְרָבָא עַל קְבִיעַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיוּ סוֹמְכִין:

ד כְּשֶׁהָיְתָה סַנְהֶדְרִין קַיֶּמֶת וְהֵן קוֹבְעִין עַל הָרְאִיָּה. הָיוּ בְּנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁמַּגִּיעִין אֲלֵיהֶן שְׁלוּחֵי תִּשְׁרֵי עוֹשִׂין יָמִים טוֹבִים יוֹם אֶחָד בִּלְבַד. וּשְׁאָר הַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקוֹת שֶׁאֵין שְׁלוּחֵי תִּשְׁרֵי מַגִּיעִין אֲלֵיהֶם הָיוּ עוֹשִׂים שְׁנֵי יָמִים מִסָּפֵק לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ יוֹדְעִין יוֹם שֶׁקָּבְעוּ בּוֹ בְּנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֶת הַחֹדֶשׁ:

פירוש כשהיתה סנהדרין קיימת וכו'. תלה הדין בשלוחי תשרי לא בשלוחי ניסן לפי ששלוחי ניסן מגיעין למקום שאין מגיעין אליהם שלוחי תשרי שהרי אינן מהלכין לא ביו''ט של ר''ה ולא ביו''כ לפיכך ביניהם מהלך שני ימים. ושאר הפרק א''צ ביאור:

ה בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁאֵין שָׁם סַנְהֶדְרִין וּבֵית דִּין שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קוֹבְעִין עַל חֶשְׁבּוֹן זֶה. הָיָה מִן הַדִּין שֶׁיִּהְיוּ בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת עוֹשִׂין יוֹם טוֹב אֶחָד בִּלְבַד אֲפִלּוּ הַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקוֹת שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ כְּמוֹ בְּנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. שֶׁהַכּל עַל חֶשְׁבּוֹן אֶחָד סוֹמְכִין וְקוֹבְעִין. אֲבָל תַּקָּנַת חֲכָמִים הוּא שֶׁיִּזָּהֲרוּ בְּמִנְהַג אֲבוֹתֵיהֶם שֶׁבִּידֵיהֶם:

ו לְפִיכָךְ כָּל מָקוֹם שֶׁלֹּא הָיוּ שְׁלוּחֵי תִּשְׁרֵי מַגִּיעִין אֵלָיו כְּשֶׁהָיוּ הַשְּׁלוּחִין יוֹצְאִין. יַעֲשׂוּ שְׁנֵי יָמִים וַאֲפִלּוּ בַּזְּמַן הַזֶּה כְּמוֹ שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין בִּזְמַן שֶׁבְּנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קוֹבְעִין עַל הָרְאִיָּה. וּבְנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בַּזְּמַן הַזֶּה עוֹשִׂין יוֹם אֶחָד כְּמִנְהָגָן שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא עָשׂוּ שְׁנֵי יָמִים. נִמְצָא יוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁאָנוּ עוֹשִׂין בְּגָלֻיּוֹת בַּזְּמַן הַזֶּה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁתִּקְּנוּ דָּבָר זֶה:

ז יוֹם טוֹב שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בִּזְמַן שֶׁהָיוּ קוֹבְעִין עַל הָרְאִיָּה הָיוּ רֹב בְּנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין אוֹתוֹ שְׁנֵי יָמִים מִסָּפֵק. לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ יוֹדְעִין יוֹם שֶׁקָּבְעוּ בּוֹ בֵּית דִּין אֶת הַחֹדֶשׁ שֶׁאֵין הַשְּׁלוּחִין יוֹצְאִין בְּיוֹם טוֹב:

ח וְלֹא עוֹד אֶלָּא אֲפִלּוּ בִּירוּשָׁלַיִם עַצְמָהּ שֶׁהוּא מְקוֹם בֵּית דִּין פְּעָמִים רַבּוֹת הָיוּ עוֹשִׂין יוֹם טוֹב שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שְׁנֵי יָמִים. שֶׁאִם לֹא בָּאוּ הָעֵדִים כָּל יוֹם שְׁלֹשִׁים נוֹהֲגִין הָיוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁמְּצַפִּין לְעֵדִים קֹדֶשׁ וּלְמָחָר קֹדֶשׁ. וְהוֹאִיל וְהָיוּ עוֹשִׂין אוֹתוֹ שְׁנֵי יָמִים וַאֲפִלּוּ בִּזְמַן הָרְאִיָּה הִתְקִינוּ שֶׁיִּהְיוּ עוֹשִׂין אֲפִלּוּ בְּנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ תָּמִיד שְׁנֵי יָמִים בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁקּוֹבְעִין עַל הַחֶשְׁבּוֹן. הִנֵּה לָמַדְתָּ שֶׁאֲפִלּוּ יוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בַּזְּמַן הַזֶּה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים:

ט אֵין עֲשִׂיַּת יוֹם טוֹב אֶחָד תְּלוּיָה בִּקְרִיבַת הַמָּקוֹם. כֵּיצַד. אִם יִהְיֶה מָקוֹם בֵּינוֹ וּבֵין יְרוּשָׁלַיִם מַהֲלַךְ חֲמִשָּׁה יָמִים אוֹ פָּחוֹת שֶׁבְּוַדַּאי אֶפְשָׁר שֶׁיַּגִּיעוּ לָהֶן שְׁלוּחִין. אֵין אוֹמְרִין שֶׁאַנְשֵׁי מָקוֹם זֶה עוֹשִׂין יוֹם טוֹב אֶחָד. שֶׁמִּי יֹאמַר לָנוּ שֶׁהָיוּ הַשְּׁלוּחִים יוֹצְאִין לְמָקוֹם זֶה. שֶׁמָּא לֹא הָיוּ הַשְּׁלוּחִים יוֹצְאִין לְמָקוֹם זֶה מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיוּ שָׁם יִשְׂרָאֵל וְאַחַר שֶׁחָזְרוּ לִקְבֹּעַ עַל הַחֶשְׁבּוֹן יָשְׁבוּ שָׁם יִשְׂרְאֵלִים שֶׁהֵן חַיָּבִין לַעֲשׂוֹת שְׁנֵי יָמִים. אוֹ מִפְּנֵי שֶׁהָיָה חֵרוּם בַּדֶּרֶךְ כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיָה בֵּין יְהוּדָה וְגָלִיל בִּימֵי חַכְמֵי הַמִּשְׁנָה. אוֹ מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ הַכּוּתִים מוֹנְעִין אֶת הַשְּׁלוּחִין לַעֲבֹר בֵּינֵיהֶן:

י וְאִלּוּ הָיָה הַדָּבָר תָּלוּי בִּקְרִיבַת הַמָּקוֹם הָיוּ כָּל בְּנֵי מִצְרַיִם עוֹשִׂין יוֹם אֶחָד. שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁיַּגִּיעוּ לָהֶם שְׁלוּחֵי תִּשְׁרֵי. שֶׁאֵין בֵּין יְרוּשָׁלַיִם וּמִצְרַיִם עַל דֶּרֶךְ אַשְׁקְלוֹן אֶלָּא מַהֲלַךְ שְׁמוֹנָה יָמִים אוֹ פָּחוֹת וְכֵן רֹב סוּרְיָא. הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין הַדָּבָר תָּלוּי בִּהְיוֹת הַמָּקוֹם קָרוֹב:

יא נִמְצָא עִקַּר דָּבָר זֶה עַל דֶּרֶךְ זוֹ כָּךְ הוּא. כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בֵּינוֹ וּבֵין יְרוּשָׁלַיִם מַהֲלָךְ יֶתֶר עַל עֲשָׂרָה יָמִים גְּמוּרִים עוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים לְעוֹלָם כְּמִנְהָגָם מִקֹּדֶם. שֶׁאֵין שְׁלוּחֵי כָּל תִּשְׁרֵי וְתִשְׁרֵי מַגִּיעִין אֶלָּא לְמָקוֹם שֶׁבֵּינוֹ וּבֵין יְרוּשָׁלַיִם מַהֲלַךְ עֲשָׂרָה יָמִים אוֹ פָּחוֹת. וְכָל מָקוֹם שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין יְרוּשָׁלַיִם מַהֲלַךְ עֲשָׂרָה יָמִים בְּשָׁוֶה אוֹ פָּחוֹת שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שְׁלוּחִין מַגִּיעִין אֵלָיו. רוֹאִים אִם אוֹתוֹ הַמָּקוֹם מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ בָּהּ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁעַת הָרְאִיָּה בְּכִבּוּשׁ שֵׁנִי כְּגוֹן אוּשָׁא וּשְׁפַרְעָם וְלוּז וְיַבְנֵה וְנֹב וּטְבֶרְיָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן עוֹשִׂין יוֹם אֶחָד בִּלְבַד. וְאִם אוֹתוֹ הַמָּקוֹם מִסּוּרְיָא כְּגוֹן צוֹר וְדַמֶּשֶׂק וְאַשְׁקְלוֹן וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. אוֹ מִחוּצָה לָאָרֶץ כְּגוֹן מִצְרַיִם וְעַמּוֹן וּמוֹאָב וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. עוֹשִׂין כְּמִנְהַג אֲבוֹתֵיהֶן שֶׁבִּידֵיהֶן אִם יוֹם אֶחָד יוֹם אֶחָד וְאִם שְׁנֵי יָמִים שְׁנֵי יָמִים:

יב מָקוֹם שֶׁבֵּינוֹ וּבֵין יְרוּשָׁלַיִם עֲשָׂרָה יָמִים אוֹ פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה וְהוּא סוּרְיָא אוֹ חוּצָה לָאָרֶץ וְאֵין לָהֶם מִנְהָג. אוֹ שֶׁהִיא עִיר שֶׁנִּתְחַדְּשָׁה בְּמִדְבַּר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אוֹ מָקוֹם שֶׁשָּׁכְנוּ בּוֹ יִשְׂרָאֵל עַתָּה. עוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים כְּמִנְהַג רֹב הָעוֹלָם. וְכָל יוֹם טוֹב שֵׁנִי מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים וַאֲפִלּוּ יוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהַכּל עוֹשִׂין אוֹתוֹ בַּזְּמַן הַזֶּה:

יג זֶה שֶׁאָנוּ מְחַשְּׁבִין בַּזְּמַן הַזֶּה כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּעִירוֹ וְאוֹמְרִין שֶׁרֹאשׁ חֹדֶשׁ יוֹם פְּלוֹנִי וְיוֹם טוֹב בְּיוֹם פְּלוֹנִי. לֹא בַּחֶשְׁבּוֹן שֶׁלָּנוּ אָנוּ קוֹבְעִין וְלֹא עָלָיו אָנוּ סוֹמְכִין. שֶׁאֵין מְעַבְּרִין שָׁנִים וְקוֹבְעִין חֳדָשִׁים בְּחוּצָה לָאָרֶץ. וְאֵין אָנוּ סוֹמְכִין אֶלָּא עַל חֶשְׁבּוֹן בְּנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּקְבִיעָתָם. וְזֶה שֶׁאָנוּ מְחַשְּׁבִין לְגַלּוֹת הַדָּבָר בִּלְבַד הוּא. כֵּיוָן שֶׁאָנוּ יוֹדְעִין שֶׁעַל חֶשְׁבּוֹן זֶה הֵן סוֹמְכִין אָנוּ מְחַשְּׁבִין לֵידַע יוֹם שֶׁקָּבְעוּ בּוֹ בְּנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵי זֶה יוֹם הוּא. וּקְבִיעַת בְּנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ הוּא שֶׁיִּהְיֶה רֹאשׁ חֹדֶשׁ אוֹ יוֹם טוֹב. לֹא מִפְּנֵי חֶשְׁבּוֹן שֶׁאָנוּ מְחַשְּׁבִין:

פירוש זה שאנו מחשבין בזמן הזה וכו'. זכר אותו בספר המצות והוסיף עליו ואומר והנני מוסיף לך ביאור ונאמר שאם ח''ו יאבדו בני ישראל מא''י חלילה לה' מעשות זאת לפי שהבטיחנו בתורה שלא תכלה זו האומה כלל וכן אם לא נמצא ב''ד בא''י ולא בח''ל ב''ד שנסמכו בא''י היה זה החשבון שאנו מחשבים אותו בח''ל לא יועיל לנו כלום שאין מעברין שנים וקובעים חדשים אלא בא''י שנאמר כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים וכו':

מתוך היד החזקה לרמב"ם - משנה תורה לרמב"ם

לעילוי נשמת רבנו משה בן רבי מימון - ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים והמתים.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) לתורת אמת ר' פנחס ראובן ול ר.מ שליט''א

 

 

דילוג לתוכן