הלכות קידוש החודש - פרק ארבעה עשר - היד החזקה לרמב"ם

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר משנה תורה לרמב"ם - היד החזקה לרמב"ם הלכות קידוש החודש - פרק ארבעה עשר - היד החזקה לרמב"ם

א הַיָּרֵחַ שְׁנֵי מַהֲלָכִים אְמְצָעיּים יֵשׁ לוֹ. הַיָּרֵחַ עַצְמוֹ מְסַבֵּב בְּגַלְגַּל קָטָן שֶׁאֵינוֹ מַקִּיף אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. וּמַהֲלָכוֹ הָאֶמְצָעִי בְּאוֹתוֹ הַגַּלְגַּל הַקָּטָן נִקְרָא אֶמְצָעִי הַמַּסְלוּל. וְהַגַּלְגַּל הַקָּטָן עַצְמוֹ מְסַבֵּב בְּגַלְגַּל גָּדוֹל הַמַּקִּיף אֶת הָעוֹלָם. וּבְמַהֲלַךְ אֶמְצָעִי זֶה שֶׁל גַּלְגַּל הַקָּטָן בְּאוֹתוֹ הַגַּלְגַּל הַגָּדוֹל הַמַּקִּיף אֶת הָעוֹלָם הוּא הַנִּקְרָא אֶמְצַע הַיָּרֵחַ. מַהֲלַךְ אֶמְצַע הַיָּרֵחַ בְּיוֹם אֶחָד י''ג מַעֲלוֹת וְי' חֲלָקִים וְל''ה שְׁנִיּוֹת. סִימָנָם י''ג יל''ה:

פירוש הירח שני מהלכים אמצעיים יש לו כו'. דע שיש לירח ד' גלגלים הגלגל האחד שהוא הגלגל העליון נקרא נחש בריח ובלשון ערבי פלק אלגוז''ם ותנועתו בכל יום מן המזרח למערב על הפך סדר המזלות ג' חלקים וי''א שניים בקירוב ומוצקו הוא מוצק העולם, והגלגל השני גם מוצקו מוצק הארץ נקרא גלגל נוטה לפי שחגורתו נוטה מעל חגורת המזלות לצפון ולדרום כמו ה' מעלות ותנועתו בכל יום על הפך סדר המזלות מן המזרח למערב י''א מעלות וט' חלקים וכשתוסיף עליה תנועת הגלגל הא' יהיה כללם מן מזרח למערב י''א מעלות וי''ב חלקים לפי שהגלגל האחד מגיע גלגל הנוטה בסביבתו בהכרח לפי ששני צירי הגלגל האחד הם כנגד שני צירי גלגל המזלות ושני צירי גלגל הנוטה הם נוטין מעל שני צירי גלגל המזלות כפי נטיית חגורתו מעל חגורתו ושיעור זו הנטייה חמש מעלות והוא סוף רוחב הירח. והגלגל הג' נקרא גלגל היוצא ונקרא גלגל הנושא לפי שהוא נושא מוצק גלגל המעגל שאנו מבארים אותו ותנועתו בכל יום מן המערב למזרח על סדר המזלות כ''ד מעלות וכ''ג חלקים בקירוב ומוצקו יוצא ממוצק הארץ בכמו י' מעלות וכ' חלקים וכשתשליך י''א מעלות וי''ב חלקים מתנועת הנושא לפי ששני גלגלים הראשונים מחזירין את הנושא כשיעור תנועתם לפי שמוצקו יוצא ממוצקם ישאר אחר הגרעון לפאת מזרח י''ג מעלות וי''א חלקים בקירוב לפי שיש לנו שניות יתרים בתנועת הגלגל הראשון והשני ישאר מעט פחות. והגלגל הד' נקרא מעגל והוא הגלגל הקטן שאינו מקיף את העולם וגוף הירח תקוע בו ותנועתו בכל יום י''ג מעלות וג' חלקים ונ''ד שניות מחלקי זה הגלגל הקטן אע''פ ששיעורה בערך אל גלגל המזלות מועט. ואין משערין זאת התנועה אלא בערך זה הגלגל הקטן. ונניח הגלגל הא' [ציור ל''ה] עגולת אבג''ד והגלגל הב' עגולת הזח''ט והגלגל היוצא הכל''מ וגלגל המעגל הנ''ס וכוכב הירח נקודת נ' וב' במזרח וד' במערב ומוצק הארץ ע' ומוצק גלגל היוצא פ' וזה שתמצא בשארית מהלך ק' יום לאמצע הירח ג' שניות יתרים לפי שיש במהלך היומי שלישיות יתירים וגם זה שאתה מוצא חסרים בשארית מהלך יום לאמצע המסלול ז' שניות לפי שאמצע המסלול מהלכו ביום א' י''ג מעלות וג' חלקים ונ''ד שניות פחות מעט וזה שלא חשש להם בכפילת י' ימים לפי שלא נתקבץ מהם שיעור שיחסר אותו מן המנין ונתקבץ מהם בק' יום שיעור שיחסר אותו מן המנין ז' שניות ולפיכך חשש להם:

ב נִמְצָא מַהֲלָכוֹ בַּעֲשָׂרָה יָמִים קל''א מַעֲלוֹת וּמ''ה חֲלָקִים וַחֲמִשִּׁים שְׁנִיּוֹת. סִימָנָם קל''א מה''נ. וְנִמְצָא שְׁאֵרִית מַהֲלָכוֹ בְּק' יוֹם רל''ז מַעֲלוֹת וְל''ח חֲלָקִים וְכ''ג שְׁנִיּוֹת. סִימָנָם רל''ז ל''ח כ''ג. וְנִמְצָא שְׁאֵרִית מַהֲלָכוֹ בְּאֶלֶף יוֹם רי''ו מַעֲלוֹת וְכ''ג חֲלָקִים וְנ' שְׁנִיּוֹת. סִימָנָם רי''ו כג''ן. וְנִמְצָא שְׁאֵרִית מַהֲלָכוֹ בְּי' אֲלָפִים יוֹם ג' מַעֲלוֹת וְנ''ח חֲלָקִים וְכ' שְׁנִיּוֹת. סִימָנָם ג' נ''ח כ'. וְנִמְצָא שְׁאֵרִית מַהֲלָכוֹ בְּכ''ט יוֹם כ''ב מַעֲלוֹת וְשִׁשָּׁה חֲלָקִים וְנ''ו שְׁנִיּוֹת. סִימָנָם כב''ו ונ''ו. וְנִמְצָא שְׁאֵרִית מַהֲלָכוֹ בְּשָׁנָה סְדוּרָה שמ''ד מַעֲלוֹת וְכ''ו חֲלָקִים וּמ''ג שְׁנִיּוֹת. סִימָן לָהֶם שד''ם כ''ו מ''ג. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ תִּכְפּל לְכָל מִנְיַן יָמִים אוֹ שָׁנִים שֶׁתִּרְצֶה:

ג וּמַהֲלַךְ אֶמְצַע הַמַּסְלוּל בְּיוֹם אֶחָד י''ג מַעֲלוֹת וּשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים וְנ''ד שְׁנִיּוֹת. סִימָנָם י''ג גנ''ד. נִמְצָא מַהֲלָכוֹ בַּעֲשָׂרָה יָמִים ק''ל מַעֲלוֹת ל''ט חֲלָקִים בְּלֹא שְׁנִיּוֹת. סִימָנָם ק''ל ל''ט. וְנִמְצָא שְׁאֵרִית מַהֲלָכוֹ בְּמֵאָה יוֹם רכ''ו מַעֲלוֹת וְכ''ט חֲלָקִים וְנ''ג שְׁנִיּוֹת. סִימָנָם רכ''ו כ''ט נ''ג. וְנִמְצָא שְׁאֵרִית מַהֲלָכוֹ בְּאֶלֶף יוֹם ק''ד מַעֲלוֹת וְנ''ח חֲלָקִים וַחֲמִשִּׁים שְׁנִיּוֹת. סִימָנָם ק''ד נח''ן. וְנִמְצָא שְׁאֵרִית מַהֲלָכוֹ בַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים יוֹם שכ''ט וּמ''ח חֲלָקִים וְעֶשְׂרִים שְׁנִיּוֹת. סִימָנָם שכ''ט מח''כ. וְנִמְצָא שְׁאֵרִית מַהֲלָכוֹ בְּכ''ט יוֹם י''ח מַעֲלוֹת וְנ''ג חֲלָקִים וְד' שְׁנִיּוֹת. סִימָנָם י''ח נג''ד:

ד וְנִמְצָא שְׁאֵרִית מַהֲלָכוֹ בְּשָׁנָה סְדוּרָה ש''ה מַעֲלוֹת וְי''ג שְׁנִיּוֹת בְּלֹא חֲלָקִים. סִימָנָם ש''ה י''ג. מְקוֹם אֶמְצַע הַיָּרֵחַ הָיָה בִּתְחִלַּת לֵיל חֲמִישִׁי שֶׁהוּא הָעִקָּר לְחֶשְׁבּוֹנוֹת אֵלּוּ בְּמַזַּל שׁוֹר מַעֲלָה אַחַת וְי''ד חֲלָקִים וּמ''ג שְׁנִיּוֹת. סִימָנָם (א') [ל''א] י''ד מ''ג. וְאֶמְצַע הַמַּסְלוּל הָיָה בְּעִקָּר זֶה פ''ד מַעֲלוֹת וְכ''ח חֲלָקִים וּמ''ב שְׁנִיּוֹת. סִימָנָם פ''ד כ''ח מ''ב. מֵאַחֵר שֶׁתֵּדַע מַהֲלַךְ אֶמְצַע הַיָּרֵחַ וְהָאֶמְצַע שֶׁהוּא הָעִקָּר שֶׁעָלָיו תּוֹסִיף. תֵּדַע מְקוֹם אֶמְצַע הַיָּרֵחַ בְּכָל יוֹם שֶׁתִּרְצֶה עַל דֶּרֶךְ שֶׁעָשִׂיתָ בְּאֶמְצַע הַשֶּׁמֶשׁ. וְאַחַר שֶׁתּוֹצִיא אֶמְצַע הַיָּרֵחַ לִתְחִלַּת הַלַּיְלָה שֶׁתִּרְצֶה הִתְבּוֹנֵן בַּשֶּׁמֶשׁ וְדַע בְּאֵי זֶה מַזָּל הוּא:

פירוש מקום אמצע הירח היה בתחלת ליל חמישי שהוא וכו'. כבר ידעת שעשינו עיקר שני והדרך בידיעת מקום אמצע הירח ואמצע המסלול כמו הדרך בידיעת מקום השמש האמצעי, וכבר ידעת מה שיש מהימים בין ב' העיקרים, לקחנו מנת מאמצע הירח ואמצע המסלול והשלכנו כל ש''ס מעלות נשאר לנו אח''כ משארית אמצע הירח באלו הימים ש''נ מעלות וכ''ז חלקים וחמשים שניות הוספנו עליו העיקר שזכרו ז''ל יצא לנו אחר תוספת העיקר כ''א מעלות ומ''ב חלקים ושלש שניות ממזל טלה ונשאר לנו משארית אמצע המסלול קע''ט מעלות וכ''ט חלקים וי''ז שניות הוספנו עליו העיקר שזכרו ז''ל למסלול יצא לנו אחר התוספת רפ''א מעלות ונ''ז חלקים ול''ט שניות: ומאחר שתדע מהלך אמצע הירח והאמצע שהוא העיקר שעליו תוסיף תדע וכו' התבונן בשמש כו'. כבר זכר ענין זה בפי''ב ואמר והאמצע שיצא בחשבון זה פעמים יהיה לתחלת הלילה בשוה כו', כבר ידעת שתנועת הירח בשעה אחת קרוב מל''ג חלקים כשנגרע ממנו תנועת השמש לשעה ישאר שלשים חלקים בקירוב אם תהיה התוספת שעה או ט''ו חלקים אם תהיה התוספת חצי שעה, והוא כשתהיה השמש במזלות הצפוניים ובמדינות שזכרם ז''ל שהרי שם יהיה קשת היום יתר מק''פ מעלות ויהיה חציו יתר מתשעים מעלות בשעה או בחצי שעה ואם תהיה השמש במזלות הדרומיים יהיה החסרון עד שעה שהרי קשת היום פחות מק''פ וחציו פחות מתשעים ולפיכך פעם יהיה חצי קשת היום יותר מצ' ופעם חסר מצ' ומפני זה נקח מנת זה החסר או היתר ממהלך השמש האמצעי ונוסיף אותו על מקום הירח או נגרע אותו ממנו כמ''ש ויצא לך מקום הירח לשעת הראייה וכבר הארכנו בזה הענין בפרק י''ב מזו ההלכה:

ה אִם הָיְתָה הַשֶּׁמֶשׁ מֵחֲצִי מַזַּל דָּגִים עַד חֲצִי מַזַּל טָלֶה. תָּנִיחַ אֶמְצַע הַיָּרֵחַ כְּמוֹת שֶׁהוּא. וְאִם תִּהְיֶה הַשֶּׁמֶשׁ מֵחֲצִי מַזַּל טָלֶה עַד תְּחִלַּת מַזַּל תְּאוֹמִים. תּוֹסִיף עַל אֶמְצַע הַיָּרֵחַ ט''ו חֲלָקִים. וְאִם תִּהְיֶה הַשֶּׁמֶשׁ מִתְּחִלַּת מַזַּל תְּאוֹמִים עַד תְּחִלַּת מַזַּל אַרְיֵה. תּוֹסִיף עַל אֶמְצַע הַיָּרֵחַ ט''ו חֲלָקִים. וְאִם תִּהְיֶה הַשֶּׁמֶשׁ מִתְּחִלַּת מַזַּל אַרְיֵה עַד חֲצִי מַזַּל בְּתוּלָה תּוֹסִיף עַל אֶמְצַע הַיָּרֵחַ ט''ו חֲלָקִים. וְאִם תִּהְיֶה הַשֶּׁמֶשׁ מֵחֲצִי מַזַּל בְּתוּלָה עַד חֲצִי מֹאזְנַיִם. הָנַח אֶמְצַע הַיָּרֵחַ כְּמוֹת שֶׁהוּא. וְאִם תִּהְיֶה הַשֶּׁמֶשׁ מֵחֲצִי מֹאזְנַיִם עַד תְּחִלַּת מַזַּל קֶשֶׁת. תִּגְרַע מֵאֶמְצַע הַיָּרֵחַ ט''ו חֲלָקִים. וְאִם תִּהְיֶה הַשֶּׁמֶשׁ מִתְּחִלַּת מַזַּל קֶשֶׁת עַד תְּחִלַּת מַזַּל דְּלִי. תִּגְרַע מֵאֶמְצַע הַיָּרֵחַ ל' חֲלָקִים. וְאִם תִּהְיֶה הַשֶּׁמֶשׁ מִתְּחִלַּת מַזַּל דְּלִי עַד חֲצִי מַזַּל דָּגִים. תִּגְרַע מֵאֶמְצַע הַיָּרֵחַ ט''ו חֲלָקִים:

ו וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה הָאֶמְצַע אַחַר שֶׁתּוֹסִיף עָלָיו אוֹ תִּגְרַע מִמֶּנּוּ אוֹ תָּנִיחַ אוֹתוֹ כְּמוֹת שֶׁהוּא. הוּא אֶמְצַע הַיָּרֵחַ לְאַחַר שְׁקִיעַת הַחַמָּה בִּכְמוֹ שְׁלִישׁ שָׁעָה בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁתּוֹצִיא הָאֶמְצַע לוֹ. וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא אֶמְצַע הַיָּרֵחַ לִשְׁעַת הָרְאִיָּה:

מתוך היד החזקה לרמב"ם - משנה תורה לרמב"ם

לעילוי נשמת רבנו משה בן רבי מימון - ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים והמתים.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) לתורת אמת ר' פנחס ראובן ול ר.מ שליט''א

 

 

דילוג לתוכן