הלכות קידוש החודש - פרק אחד עשר - היד החזקה לרמב"ם

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר משנה תורה לרמב"ם - היד החזקה לרמב"ם הלכות קידוש החודש - פרק אחד עשר - היד החזקה לרמב"ם

א לְפִי שֶׁאָמַרְנוּ בַּהֲלָכוֹת אלּוּ שֶׁבֵּית דִּין הָיוּ מְחַשְּׁבִין בְּדִקְדּוּק וְיוֹדְעִים אִם יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ אוֹ לֹא יֵרָאֶה. יָדַעְנוּ שֶׁכָּל מִי שֶׁרוּחוֹ נְכוֹנָה וְלִבּוֹ תָּאֵב לְדִבְרֵי הַחָכְמוֹת וְלַעֲמֹד עַל הַסּוֹדוֹת יִתְאַוֶּה לֵידַע אוֹתָן הַדְּרָכִים שֶׁמְּחַשְּׁבִין בָּהֶם עַד שֶׁיֵּדַע אָדָם אִם יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ בְּלַיִל זֶה אוֹ לֹא יֵרָאֶה:

פירוש לפי שאמרנו בהלכות אלו. דבר זה בתחלת פ' ו' מזו ההלכה אמר ז''ל ודרכי זה החשבון וכו' עילת חלוקתם בזה הענין לפי שלא העתיקו בעלי מחקר הראשונים בראיית הירח כלום ואע''פ שהחכמים הקדמונים היו יודעים חכמת המזלות היטב לפי שהאומות שקדמו הישמעאלים בעלי הדתות לא היו עושין החדשים על ראיית הירח אלא ישראל בלבד והדברים שהיו ישראל סומכין עליהן ובית דין מחשבין בהן לא מצינו בהם העתקה מחכמינו הקדמונים, ושאר האומות יש מהם מי שהיה עושה חדשי הלבנה הזמן שמקבוץ לקבוץ ויש מהם מי שעושה החדשים חדשי החמה שמחלקים שנת החמה לשנים עשר חלק וקורין כל חלק חדש מחדשי החמה ועושין מקצת החדשים פחות משלשים וקצתן יותר משלשים והם הרומיים ויש מי שעושה החדשים כל חדש שלשים יום ומוסיפין חמשה ימים והם הנוצרים והפרסיים אבל כשבאו ההגריים והיתה סברתם שיעשו החדשים על הראייה כמו שסוברין ישראל לפיכך היו חכמיהם משתדלים בידיעת זה החשבון ומדקדקים בו כל אחד כפי יכלתו, יש מהם מי שעלה בידו האמת ויש מהם מי שדקדק הרבה ויגע ולא הגיע לידיעת האמת בזה החשבון רק צלל במים אדירים והעלה חרס בידו לפי שבדרכי זה החשבון קושי גדול מפני שינוי מהלך השמש והירח באורך וברוחב ובעגולת גבהו וכן שינוי מרחקו מן המולד ומנת גובה המדינה וכיוצא בזה כמו שיתבאר:

ב וְדַרְכֵי הַחֶשְׁבּוֹן יֵשׁ בָּהֶן מַחֲלוֹקוֹת גְּדוֹלוֹת בֵּין חַכְמֵי הַגּוֹיִם הַקַּדְמוֹנִים שֶׁחָקְרוּ עַל חֶשְׁבּוֹן הַתְּקוּפוֹת וְהַגִּימַטְרִיָּאוֹת. וַאֲנָשִׁים חֲכָמִים גְּדוֹלִים נִשְׁתַּבְּשׁוּ בָּהֶן וְנִתְעַלְּמוּ מֵהֶן דְּבָרִים וְנוֹלְדוּ לָהֶן סְפֵקוֹת. וְיֵשׁ מִי שֶׁדִּקְדֵּק הַרְבֵּה וְלֹא פָּגַע בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה בְּחֶשְׁבּוֹן רְאִיַּת הַיָּרֵחַ אֶלָּא צָלַל בְּמַיִם אַדִּירִים וְהֶעֱלָה חֶרֶס בְּיָדוֹ:

ג וּלְפִי אֹרֶךְ הַיָּמִים וְרֹב הַבְּדִיקוֹת וְהַחֲקִירוֹת נוֹדְעוּ לְמִקְצָת הַחֲכָמִים דַּרְכֵי חֶשְׁבּוֹן זֶה. וְעוֹד שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בְּעִקָּרִים אֵלּוּ קַבָּלוֹת מִפִּי הַחֲכָמִים וּרְאָיוֹת שֶׁלֹּא נִכְתְּבוּ בַּסְּפָרִים הַיְדוּעִים לַכּל. וּמִפְּנֵי כָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים כָּשֵׁר בְּעֵינַי לְבָאֵר דַּרְכֵי חֶשְׁבּוֹן זֶה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נָכוֹן לְמִי שֶׁמְּלָאוֹ לִבּוֹ לְקָרְבָה אֶל הַמְּלָאכָה לַעֲשׂוֹת אוֹתָהּ:

ד וְאַל יִהְיוּ דְּרָכִים אֵלּוּ קַלִּים בְּעֵינֶיךָ מִפְּנֵי שֶׁאֵין אָנוּ צְרִיכִין לָהֶם בַּזְּמַן הַזֶּה. שֶׁאֵלּוּ הַדְּרָכִים דְּרָכִים רְחוֹקִים וַעֲמֻקִּים הֵן. וְהוּא סוֹד הָעִבּוּר שֶׁהָיוּ הַחֲכָמִים הַגְּדוֹלִים יוֹדְעִים אוֹתוֹ וְאֵין מוֹסְרִין אוֹתוֹ לְכָל אָדָם אֶלָּא לִסְמוּכִים נְבוֹנִים. אֲבָל זֶה הַחֶשְׁבּוֹן בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁאֵין בֵּית דִּין לִקְבֹּעַ עַל פִּי הָרְאִיָּה שֶׁאָנוּ מְחַשְּׁבִין בּוֹ הַיּוֹם אֲפִלּוּ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן מַגִּיעִין עַד סוֹפוֹ בִּשְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעָה יָמִים:

ה שֶׁמָּא יִתְבּוֹנֵן חָכָם מֵחַכְמֵי הָאֻמּוֹת אוֹ מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁלָּמְדוּ חָכְמַת יָוָן בִּדְרָכִים אֵלּוּ שֶׁאֲנִי מְחַשֵּׁב בָּהֶן לִרְאִיַּת הַיָּרֵחַ וְיִרְאֶה קֵרוּב מְעַט בְּמִקְצָת הַדְּרָכִים. וְיַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁנִּתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ דָּבָר זֶה וְלֹא יָדַעְנוּ שֶׁיֵּשׁ בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ קֵרוּב. אַל יַעֲלֶה זֶה עַל דַּעְתּוֹ אֶלָּא כָּל דָּבָר שֶׁלֹּא דִּקְדַּקְנוּ בּוֹ מִפְּנֵי שֶׁיָּדַעְנוּ בְּעִקְּרֵי הַגִּימַטְרִיָּאוֹת בִּרְאָיוֹת בְּרוּרוֹת שֶׁאֵין דָּבָר זֶה מַפְסִיד בִּידִיעַת הָרְאִיָּה וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לוֹ. לְפִיכָךְ לֹא דִּקְדַּקְנוּ בּוֹ:

פירוש שמא יתבונן חכם מחכמי האומות או מחכמי ישראל וכו'. סופנו לבאר זה הקירוב במקומו כשנגיע לו:

ו וְכֵן כְּשֶׁיִּרְאֶה בְּדֶרֶךְ מִן הַדְּרָכִים חֶסְרוֹן מְעַט מֵחֶשְׁבּוֹן הָרָאוּי לְאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ. בְּכַוָּנָה עָשִׂינוּ זֶה לְפִי שֶׁיֵּשׁ כְּנֶגְדּוֹ יִתְרוֹן בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת עַד שֶׁיֵּצֵא הַדָּבָר לַאֲמִתּוֹ בִּדְרָכִים קְרוֹבִים בְּלֹא חֶשְׁבּוֹן אָרֹךְ. כְּדֵי שֶׁלֹּא יִבָּהֵל הָאָדָם שֶׁאֵינוֹ רָגִיל בִּדְבָרִים אֵלּוּ בְּרֹב הַחֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁאֵין מוֹעִילִין בִּרְאִיַּת הַיָּרֵחַ:

ז הָעִקָּרִים שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לֵידַע תְּחִלָּה לְכָל חֶשְׁבּוֹנוֹת הָאִצְטַגְנִינוּת. בֵּין לְדַרְכֵי חֶשְׁבּוֹן הָרְאִיָּה בֵּין לִשְׁאָר דְּבָרִים. אֵלּוּ הֵן. הַגַּלְגַּל מוחלק בְּש''ס מַעֲלוֹת. כָּל מַזָּל וּמַזָּל שְׁלֹשִׁים מַעֲלוֹת. וּמַתְחִיל מִתְּחִלַּת מַזַּל טָלֶה וְכָל מַעֲלָה וּמַעֲלָה ס' חֲלָקִים. וְכָל חֵלֶק וְחֵלֶק ס' שְׁנִיּוֹת. וְכָל שְׁנִיָּה וּשְׁנִיָּה שִׁשִּׁים שְׁלִישִׁיּוֹת. וְכֵן תְּדַקְדֵּק הַחֶשְׁבּוֹן וּתְחַלֵּק כָּל זְמַן שֶׁתִּרְצֶה:

פירוש העיקרים וכו'. בעלי חכמת התכונה חלקו הגלגל לש''ס מעלות לפי שזה המנין יש לו חצי ורביע ושמינית ושליש וחומש ועשור ושתות ותשיע אבל אין לו שביע ולכן אין מחלקין אותו לזולת זה המנין, ועשו התחלה ממזל טלה לפי שזה הפרק אין כמוהו בכל השנה זמן שוה לא חום ולא קור ובזה הזמן השמש מתחלת לנטות לצד צפון שהיא פאת הישוב:

ח לְפִיכָךְ אִם יָצָא לְךָ בַּחֶשְׁבּוֹן שֶׁכּוֹכָב פְּלוֹנִי מְקוֹמוֹ בַּגַּלְגַּל בְּע' מַעֲלוֹת וְל' חֲלָקִים וּמ' שְׁנִיּוֹת. תֵּדַע שֶׁכּוֹכָב זֶה הוּא בְּמַזַּל תְּאוֹמִים בַּחֲצִי מַעֲלָה אַחַת עֶשְׂרֵה מִמַּזָּל זֶה. לְפִי שֶׁמַּזַּל טָלֶה ל' מַעֲלוֹת וּמַזַּל שׁוֹר ל' מַעֲלוֹת נִשְׁאַר עֶשֶׂר מַעֲלוֹת וּמֶחֱצָה מִמַּזַּל תְּאוֹמִים וּמ' שְׁנִיּוֹת מֵחֲצִי הַמַּעֲלָה הָאַחֲרוֹן:

ט וְכֵן אִם יָצָא מְקוֹמוֹ בַּגַּלְגַּל בְּש''כ מַעֲלוֹת. תֵּדַע שֶׁכּוֹכָב זֶה בְּמַזַּל דְּלִי בְּכ' מַעֲלָה בּוֹ. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ בְּכָל הַמִּנְיָנוֹת. וְסֵדֶר הַמַּזָּלוֹת כָּךְ הוּא. טָלֶה שׁוֹר תְּאוֹמִים סַרְטָן אַרְיֵה בְּתוּלָה מֹאזְנַיִם עַקְרָב קֶשֶׁת גְּדִי דְּלִי דָּגִים:

י הַחֶשְׁבּוֹנוֹת כֻּלָּם כְּשֶׁתְּקַבֵּץ שְׁאֵרִית לִשְׁאֵרִית אוֹ כְּשֶׁתּוֹסִיף מִנְיָן עַל מִנְיָן. תְּקַבֵּץ כָּל מִין עִם מִינוֹ. הַשְּׁנִיּוֹת עִם הַשְּׁנִיּוֹת וְהַחֲלָקִים עִם הַחֲלָקִים וְהַמַּעֲלוֹת עִם הַמַּעֲלוֹת. וְכָל זְמַן שֶׁיִּתְקַבֵּץ מִן הַשְּׁנִיּוֹת ס' תָּשִׂים חֵלֶק אֶחָד וְתוֹסִיף עַל הַחֲלָקִים. וְכָל שֶׁיִּתְקַבֵּץ מִן הַחֲלָקִים ס' תָּשִׂים אוֹתוֹ מַעֲלָה וְתוֹסִיף אוֹתָהּ עַל הַמַּעֲלוֹת. וּכְשֶׁתְּקַבֵּץ הַמַּעֲלוֹת תַּשְׁלִיךְ אוֹתָן ש''ס וְהַנִּשְׁאָר מִש''ס וּלְמַטָּה הוּא שֶׁתּוֹפְסִין אוֹתוֹ לְחֶשְׁבּוֹן:

יא בְּכָל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת כֻּלָּן כְּשֶׁתִּרְצֶה לִגְרֹעַ מִנְיָן מִמִּנְיָן. אִם יִהְיֶה זֶה שֶׁגּוֹרְעִין אוֹתוֹ יֶתֶר עַל זֶה שֶׁגּוֹרְעִין מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ בְּחֵלֶק אֶחָד תּוֹסִיף עַל זֶה שֶׁגּוֹרְעִין מִמֶּנּוּ ש''ס מַעֲלוֹת כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אֶפְשָׁר לִגְרֹעַ זֶה הַמִּנְיָן מִמֶּנּוּ:

יב כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁהִצְרִיכְךָ הַחֶשְׁבּוֹן לִגְרֹעַ מָאתַיִם מַעֲלוֹת וְנ' חֲלָקִים וּמ' שְׁנִיּוֹת. סִימָן רנ''ם. מִק' מַעֲלוֹת וְכ' חֲלָקִים וְל' שְׁנִיּוֹת. סִימָנָן קכ''ל. תּוֹסִיף עַל הַק' ש''ס יִהְיוּ הַמַּעֲלוֹת ת''ס וְתַתְחִיל לִגְרֹעַ הַשְּׁנִיּוֹת מִן הַשְּׁנִיּוֹת תָּבוֹא לִגְרֹעַ אַרְבָּעִים מִשְּׁלֹשִׁים אִי אֶפְשָׁר. תָּרִים חֵלֶק אֶחָד מִן הָעֶשְׂרִים חֲלָקִים וְתַעֲשֶׂה אוֹתוֹ שִׁשִּׁים שְׁנִיּוֹת וְתוֹסִיף עַל הַשְּׁלֹשִׁים וְנִמְצְאוּ הַשְּׁנִיּוֹת תִּשְׁעִים. תִּגְרַע מֵהֶם הַמ' יִשָּׁאֵר חֲמִשִּׁים שְׁנִיּוֹת. וְתַחֲזֹר לִגְרֹעַ חֲמִשִּׁים חֲלָקִים מִי''ט חֲלָקִים שֶׁכְּבָר הֲרִימוֹתָ מֵהֶם חֵלֶק אֶחָד וַעֲשִׂיתוֹ שְׁנִיּוֹת. וְאִי אֶפְשָׁר לִגְרֹעַ חֲמִשִּׁים מִתִּשְׁעָה עָשָׂר. לְפִיכָךְ תָּרִים מַעֲלָה אַחַת מִן הַמַּעֲלוֹת וְתַעֲשֶׂה אוֹתָהּ שִׁשִּׁים חֲלָקִים וְתוֹסִיף עַל הַתִּשְׁעָה עָשָׂר וְנִמְצְאוּ הַחֲלָקִים ע''ט. תִּגְרַע מֵהֶן הַחֲמִשִּׁים יִשָּׁאֵר תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים חֲלָקִים. וְתַחֲזֹר לִגְרֹעַ הַמָּאתַיִם מַעֲלוֹת מִן אַרְבַּע מֵאוֹת וְנ''ט מַעֲלוֹת שֶׁכְּבָר הֲרִימוֹתָ מַעֲלָה אַחַת וְעָשִׂיתָ חֲלָקִים. יִשָּׁאֵר מָאתַיִם וְתֵשַׁע וַחֲמִשִּׁים מַעֲלוֹת וְנִמְצָא הַשְּׁאָר סִימָנוֹ רנ''ט כ''ט נ'. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ בְּכָל גֵּרָעוֹן וְגֵרָעוֹן הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ:

יג וְכֵן שְׁאָר הַשִּׁבְעָה כּוֹכָבִים מַהֲלַךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן בַּגַּלְגַּל שֶׁלּוֹ מַהֲלָךְ שָׁוֶה. אֵין בּוֹ לֹא קַלּוּת וְלֹא כְּבֵדוּת אֶלָּא כְּמוֹ מַהֲלָכוֹ הַיּוֹם כְּמוֹ מַהֲלָכוֹ אֶמֶשׁ כְּמוֹ מַהֲלָכוֹ לְמָחָר כְּמוֹ מַהֲלָכוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם. וְגַלְגַּל שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהֶם אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מַקִּיף אֶת הָעוֹלָם אֵין הָאָרֶץ בְּאֶמְצָעוֹ:

יד לְפִיכָךְ אִם תַּעֲרֹךְ מַהֲלַךְ כָּל אֶחָד מֵהֶן לַגַּלְגַּל הַמַּקִּיף אֶת הָעוֹלָם שֶׁהָאָרֶץ בְּאֶמְצָעוֹ שֶׁהוּא גַּלְגַּל הַמַּזָּלוֹת. יִשְׁתַּנֶּה הִלּוּכוֹ וְנִמְצָא מַהֲלָכוֹ בְּיוֹם זֶה בְּגַלְגַּל הַמַּזָּלוֹת פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר עַל מַהֲלָכוֹ אֶמֶשׁ אוֹ עַל מַהֲלָכוֹ לְמָחָר:

טו הַמַּהֲלָךְ הַשָּׁוֶה שֶׁמְּהַלֵּךְ הַכּוֹכָב אוֹ הַשֶּׁמֶשׁ אוֹ הַיָּרֵחַ בְּגַלְגַּלּוֹ הוּא הַנִּקְרָא אֶמְצַע הַמַּהֲלָךְ. וְהַמַּהֲלָךְ שֶׁיִּהְיֶה בְּגַלְגַּל הַמַּזָּלוֹת שֶׁהוּא פְּעָמִים יוֹתֵר וּפְעָמִים חָסֵר הוּא הַמַּהֲלָךְ הָאֲמִתִּי. וּבוֹ יִהְיֶה מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ אוֹ מְקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֲמִתִּי:

פירוש או השמש או הירח בגלגלו הוא הנקרא וכו'. דע שיש לשמש ולירח ולשאר כוכבי לכת שני גלגלים ויש מהם שיש לו ג' וגלגל קטן הנקרא גלגל המעגל אבל הכל נשתתפו בשיש לכל אחד מהם ב' גלגלים כל אחד מקיף את העולם אבל הא' מהן הארץ במוצקו ונקרא הגלגל הדומה וכן נקרא לפי שדומה במהלכו לגלגל המזלות לפי שחגורתו כנגד חגורת גלגל המזלות אינה נוטה מעליה לא לצפון ולא לדרום, והגלגל הב' אין הארץ במוצקו ואע''פ שהיא בתוכו ונקרא גלגל היוצא לפי שמוצקו יוצא ממוצק הארץ וגלגל הנושא לפי שהוא נושא מוצק השמש ומוצק גלגל המעגל בשאר הכוכבים וכוכב השמש קבוע בגלגל הנושא שלו אלכסונו שוה לעביו ותנועת השמש בזה הגלגל בכל יום מימות השנה אין לה בו לא קלות ולא כבדות והוא הנקרא המהלך האמצעי ומהלכה בערך אל גלגל המזלות הוא המהלך האמיתי המשתנה בכל עת שהרי כשנוציא קו מיושר ממוצק הארץ עד שיגיע אל השמש או אל אחד מגלגלי המעגל לשאר הכוכבים ויגיע אל שטח גלגל המזלות יגיע אל נקודה מן המזלות וכן נוציא קו אחד ממוצק גלגל היוצא עד מוצק השמש ויגיע ג''כ אל גלגל המזלות יפגע בנקודה אחרת חוץ מן הראשונה ויהיה בין שתי הנקודות קשת נקרא קשת השינוי בין שני המהלכים האמצעי והאמיתי פעם לתוספת פעם למגרעת, ואע''פ שקשת השינוי הוא גדול מזה הקשת בכל מקום כמו שאומר זה הענין במקומות אחרים מן החבורים שחברנו אותם בזו החכמה ונאמר עתה שנניח [ציור ל'] גלגל המזלות אבג''ד ומוצקו ט' וגלגל היוצא אהז''ח ומוצק כ' וכוכב השמש בכל מקום ס' ושני הקוין היוצאין מנקודת ט' ומנקודת כ' ופוגעין בנקודת ס' ויוצאים ופוגעים בגלגל המזלות מגיעין ממנו אל נקודת ל' ונקודת מ' ובין שני הנקודות קשת ל''מ ונקרא קשת השינוי בין שני המהלכים, ונקודת ל' הוא מקומה האמיתי ונקודת מ' מקומה האמצעי ועלת שינוי המהלך האמיתי לפי שנופל מגלגל היוצא בחצי גלגל המזלות קשת יתירה או חסרה ממנו. לפי שחצי גלגל המזלות שיש בו המרחק הרחוק נופל מן הגלגל היוצא יתר מחציו והיא קשת א' ע' פ' לפי שחצי המזלות בא''ד וחצי הגלגל היוצא הא''ח ובהפך זה בחצי בג''ד נפל בו מגלגל היוצא פחות מחציו והוא קשת עז''פ. ועל זה הדרך בכל קשת וקשת כמו שנתב' בספרי חכמת התכונה:

טז כְּבָר אָמַרְנוּ שֶׁאֵלּוּ הַדְּרָכִים שֶׁאָנוּ מְבָאֲרִים בַּהֲלָכוֹת אֵלּוּ אֵינָן אֶלָּא לְחֶשְׁבּוֹן רְאִיַּת הַיָּרֵחַ בִּלְבַד. לְפִיכָךְ עָשִׂינוּ הָעִקָּר שֶׁמִּמֶּנּוּ מַתְחִילִין לְעוֹלָם לְחֶשְׁבּוֹן זֶה מִתְּחִלַּת לֵיל חֲמִישִׁי שֶׁיּוֹמוֹ יוֹם שְׁלִישִׁי לְחֹדֶשׁ נִיסָן מִשָּׁנָה זוֹ שֶׁהִיא שְׁנַת י''ז מִמַּחֲזוֹר ר''ס. שֶׁהִיא שְׁנַת תתקל''ח וְאַרְבַּעַת אַלְפַּיִם לַיְצִירָה. שֶׁהִיא שְׁנַת תפ''ט וְאֶלֶף לַשְּׁטָרוֹת. שֶׁהִיא שְׁנַת ק''ט וְאֶלֶף לְחֻרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי. וְזוֹ הִיא שֶׁאָנוּ קוֹרְאִים אוֹתָהּ שְׁנַת הָעִקָּר בְּחֶשְׁבּוֹן זֶה:

פירוש כבר אמרנו שאלו הדרכים שאנו וכו'. דע שזה העיקר שהתחיל החכם רחוק מזמננו זה הרבה לפיכך אנו צריכים לעשות עיקר אחר שנתחיל ממנו וכבר עשינו עיקר שני מתחלת ליל שלישי שיומו אחד לחדש ניסן משנת תשעה ממחזור רס''ט ובפי''ב נבאר כיצד הדרך לידיעתו על דרך פרט אבל בזה הפרק נבאר הדרך בידיעתו על דרך כלל, והדרך בזה שנקבץ מנין הימים שמתחלת ליל ה' שיומו שלשה לחדש ניסן משנת ט' ממחזור רס''ט ונקח מנתם מן המהלך האמצעי לשמש או לירח ונוסיפהו על העיקרים שיסדם ז''ל ומה שיצא אחר זו התוספת יהיה העיקר השני והוא העיקר שסמכנו עליו אנחנו, וכבר מצאנו אלו הימים שבין שני העיקרים נ''ט אלף ותקל''ג יום וכבר חשבנו ודקדקנו ומצאנו העיקר שזכרו ז''ל נופל משני ערביים ביום שני מחדש עשירי הנקרא בלשונם שוא''ל ושנת תקע''ג משנותם ומצאנו תחלה שני הערביים שהוא יום נופל ביום שלשה מחדש אב שנת י''ב ממחזור רל''א:

מהר"ל נ' חביב כל מה שכתב הרב בזה הפרק הוא מבואר עם מה שפירש בו המפרש, זולתי במה שאמר הרב וז''ל לפיכך עשינו העיקר שממנו מתחילין וכו' שיומו יום שלשה לחדש ניסן וכו' קשה לי למה עשה הרב העיקר מיום שלשה לחדש והדין היה לעשותו מיום אחד לחדש. והתשובה לזה מבוארת לעניות דעתי והוא שהרב עשה עיקר מיום שנראה בו הירח כדי לשים משל אח''כ בשנוסיף על העיקר תשעה ועשרים יום אם יראה הירח או לא ובודאי אם אותו היום עדיין לא היה יום הראיה פשיטא שלא יראה בסוף יום תשעה ועשרים כמו שכתבתי בראש פרק י''ב ואם כבר עבר יום הראיה פשיטא שכשנוסיף תשעה ועשרים יום שיראה הירח כמו שכתב הוא ז''ל גם כן בפרק הנזכר. האמנם בסוף יום תשעה ועשרים יש ספק אם יראה או לא ושם הרב משל בכל פרקיו אחר תשלום תשעה ועשרים יום כמוזכר בהם נמצא שנראה הירח כפי החשבון:

יז וּלְפִי שֶׁהָרְאִיָּה לֹא תִּהְיֶה אֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. עָשִׂינוּ כָּל דַּרְכֵי חֶשְׁבּוֹן הַזֶּה בְּנוּיִים עַל עִיר יְרוּשָׁלַיִם וְלִשְׁאָר הַמְּקוֹמוֹת הַסּוֹבְבִין אוֹתָהּ בִּכְמוֹ שִׁשָּׁה אוֹ שִׁבְעָה יָמִים שֶׁבָּהֶן רוֹאִין אֶת הַיָּרֵחַ תָּמִיד וּבָאִים וּמְעִידִים בְּבֵית דִּין. וּמָקוֹם זֶה הוּא נוֹטֶה מִתַּחַת הַקַּו הַשָּׁוֶה הַמְסַבֵּב בְּאֶמְצַע הָעוֹלָם כְּנֶגֶד רוּחַ צְפוֹנִית בִּכְמוֹ ל''ב מַעֲלוֹת עַד ל''ה וְעַד כ''ט. וְכֵן הוּא נוֹטֶה מֵאֶמְצַע הַיִּשּׁוּב כְּנֶגֶד רוּחַ מַעֲרָב בִּכְמוֹ כ''ד מַעֲלוֹת עַד כ''ז וְעַד כ''א:

פירוש ולפי שהראייה לא תהיה וכו'. בפרק א': ומקום זה נוטה מתחת הקו השוה וכו'. זה הקו הוא מכוון תחת עגולת משוה היום והיא חגורת גלגל תשיעי ונקרא בלשון ערבי כא אל סתוי, וירושלים נוטה לצד צפון העולם מתחת זה הקו ל''ב מעלות ונקרא זה הריחוק רוחב המדינה, גם ירושלים רחוקה מסוף הים המערבי לצד מזרח ט''ו מעלות ויש שם עגולה שחולקת היישוב לב' חלקים שוים סובבת מן הצפון אל הדרום הולכת אל אמצע היישוב לפי שכל היישוב מן המזרח אל המערב קרוב מק''ף מעלות וחצי זה המנין צ' לפיכך כל מדינה רחוקה מחוף הים המערבי צ' היא תחת זו העגולה ומזה למדנו שעיר ירושלים נוטה מתחת [ציור ל''א] זאת העגולה לצד מערב כ''ד מעלות לפי שהיא רחוקה מן המערב ס''ו מעלות וכן הדין בכל המדינות והן סוף היישוב משני הצדדים עגולת אבג''ד וקו א''ג אלכסון עגולת משוה היום והוא הקו השוה וכל מדינה שהיא עליו עגולת משוה היום אין לה רוחב, ואפשר שלא יהיה לה אורך והוא כשתהיה בסוף היישוב על אחת משתי נקודות א' או ג' וקו ב''ד אלכסון עגולת חצי היום לאמצע היישוב באורך א''ג וחצי כדור הארץ והוא אד''ג חרב לפי שהוא דרומי והחצי שהוא כדור הארץ שמקיף אותו חצי עגולת אב''ג צפוני ובו היישוב ונקודת ג' בפאת מערב וא' בפאת מזרח, וכל מדינה שהיא תחת עגולה ב''ד מרחקה מרוח מזרח ומערב שוה והוא צ' מעלות. ונניח שלש מדינות תחת זו העגולה והן לס''פ, אבל רחבן משתנה, המדינה שהיא במקום ל' היא תחת הקו השוה ואין לה רוחב אבל יש לה אורך, אבל במדינה שבמקום ס' רחוקה מן הקו השוה קשת ל''ס והוא רחבה ונקודת פ' רחוקה מן הקו השוה יותר ורחבה קשת ל''פ. ואם תהיה מדינה מערבית מנקודת ס' כמו נקודת נ' והיא ירושלים ומרחקה מנקודת ס' כ''ד מעלות ורחבה מקו א''ג קשת מדינת ל''ס והוא ל''ב מעלה, וכן הדין בכל המדינות יש מהן שוין ברוחב ומשתנים באורך ויש מהן בהפך ויש מהן משתנים בשניהם באורך וברוחב וא''א שיהיו שתי המדינות שוין באורך וברוחב אלא שיהיו שתיהן מדינה אחת. ונקודת צ' נוטה לצד מזרח מאמצע היישוב ונ' לצד מערב ואז''ט על חוף הים המזרחי וגה''ח על חוף הים המערבי שהיא תחלת היישוב באורך שהרי הסכימו בעלי חכמת התכונה שתהיה התחלת האורך מים מערבי והכוכבים זורחים על ז' קודם צ' ועל צ' קודם ס' ועל ס' קודם לנ' ועל נ' קודם ה' ועל זו הדרך בכל מדינות היישוב:

מתוך היד החזקה לרמב"ם - משנה תורה לרמב"ם

לעילוי נשמת רבנו משה בן רבי מימון - ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים והמתים.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) לתורת אמת ר' פנחס ראובן ול ר.מ שליט''א

 

 

דילוג לתוכן