הלכות פסולי המוקדשין - פרק שביעי - היד החזקה לרמב"ם

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר משנה תורה לרמב"ם - היד החזקה לרמב"ם הלכות פסולי המוקדשין - פרק שביעי - היד החזקה לרמב"ם

א כָּל הַפְּסוּלִין לַעֲבוֹדָה שֶׁמָּלְקוּ מְלִיקָתָן פְּסוּלָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאוֹתוֹ הָעוֹף פָּסוּל אֵינוֹ כְּנִבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר לְטֻמְאָה. וְכֵן אִם מָלַק בַּלַּיְלָה אוֹ שֶׁשָּׁחַט חֻלִּין בִּפְנִים וְקָדָשִׁים בַּחוּץ. אֵינָהּ כִּנְבֵלָה:

כסף משנה כל הפסולים לעבודה שמלקו מליקתן פסולה וכו'. משנה בפ' חטאת העוף (זבחים דף ס"ח) כל הפסולים שמלקו מליקתן פסולה ואינם מטמאות בבית הבליעה. ומ''ש וכן אם מלק בלילה וכו' עד אלא דבר שהוא כשר למזבח. שם במשנה:

ב מָלַק תּוֹרִים שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן וּבְנֵי יוֹנָה שֶׁעָבַר זְמַנָּם וְשֶׁיָּבַשׁ גַּפָּהּ וְשֶׁנִּסְמֵית עֵינָהּ וְשֶׁנִּקְטְעָה רַגְלָהּ הֲרֵי זוֹ נְבֵלָה לְכָל דָּבָר. זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁהָיָה פְּסוּלָהּ בַּקֹּדֶשׁ פְּסוּלָה וְאֵינָהּ נְבֵלָה. לֹא הָיָה פְּסוּלָהּ בַּקֹּדֶשׁ הֲרֵי זוֹ נְבֵלָה לְכָל דָּבָר:

ג לְפִיכָךְ הַמּוֹלֵק וְנִמְצֵאת טְרֵפָה. אוֹ שֶׁמָּלַק בְּסַכִּין אוֹ שֶׁמָּלַק חֻלִּין בִּפְנִים וְקָדָשִׁים בַּחוּץ. הֲרֵי זוֹ נְבֵלָה לְכָל דָּבָר. שֶׁאֵין הַמְּלִיקָה מַתֶּרֶת וּמְטַהֶרֶת אֶלָּא דָּבָר שֶׁהוּא כָּשֵׁר לַמִּזְבֵּחַ:

ד אֲבָל הַנִּרְבָּע וְהַמֻּקְצֶה וְהַנֶּעֱבָד וְהָאֶתְנָן וְהַמְּחִיר וְהַטֻּמְטוּם וְהָאַנְדְּרוֹגִינוּס שֶׁנִּמְלְקוּ. הֲרֵי אֵלּוּ נְבֵלָה לְכָל דָּבָר וּמְטַמְּאִין בְּגָדִים בְּבֵית הַבְּלִיעָה. שֶׁאֵין הַקְּדֻשָּׁה חָלָה עֲלֵיהֶן וַהֲרֵי אֵין פְּסוּלָן בְּקֹדֶשׁ:

כסף משנה ומ''ש אבל הנרבע והמוקצה וכו' עד והרי אין פיסולן בקדש. נלמד מהמשנה הנזכרת והוא מפורש בברייתא פרק המזבח מקדש (דף פ"ה:):

ה כְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּמַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁחַטַּאת הָעוֹף נַעֲשֵׂית לְמַטָּה וְעוֹלַת הָעוֹף לְמַעְלָה. חַטַּאת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַעְלָה פְּסוּלָה. בֵּין שֶׁעָשָׂה הַזָּיָתָהּ כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת. בֵּין שֶׁעֲשָׂאָהּ כְּמַעֲשֵׂה עוֹלָה. בֵּין שֶׁעֲשָׂאָהּ לְשֵׁם עוֹלָה. בֵּין שֶׁעֲשָׂאָהּ לְשֵׁם חַטָּאת:

כסף משנה כבר ביארנו במעשה הקרבנות. בפ''ז: חטאת העוף שעשאה למעלה פסולה וכו' עד ובלבד שלא עלתה לבעלים לשם חובה. בפ' חטאת העוף (דף ס"ו) ודקדק רבינו לכתוב בחטאת העוף ושעשה הזייתה משום דאילו מליקתה בכ''מ כשירה כמו שמפורש שם ע''ב בגמ':

ו וְכֵן עוֹלַת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַטָּה אֲפִלּוּ מָלַק סִימָן אֶחָד לְמַטָּה וְסִימָן אֶחָד לְמַעְלָה פְּסוּלָה בֵּין שֶׁמְּלָקוֹ כִּמְלִיקַת עוֹלָה בֵּין שֶׁעֲשָׂאָהּ כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת. בֵּין שֶׁעֲשָׂאָהּ לְשֵׁם חַטָּאת בֵּין שֶׁעֲשָׂאָהּ לְשֵׁם עוֹלָה:

ז חַטַּאת הָעוֹף שֶׁמְּלָקָהּ לְמַטָּה כִּמְלִיקַת עוֹלָה לְשֵׁם חַטָּאת אוֹ כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם עוֹלָה אוֹ כְּמַעֲשֵׂה עוֹלָה לְשֵׁם עוֹלָה פְּסוּלָה:

ח וְכֵן עוֹלַת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַעְלָה כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם עוֹלָה אוֹ כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת פְּסוּלָה. כְּמַעֲשֵׂה עוֹלָה לְשֵׁם חַטָּאת כְּשֵׁרָה. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא עָלְתָה לַבְּעָלִים לְשֵׁם חוֹבָה:

ט כָּל אֵלּוּ הָעוֹפוֹת שֶׁנִּפְסְלוּ מִפְּנֵי מְקוֹם עֲשִׂיָּתָן אוֹ מִפְּנֵי שִׁנּוּי מַעֲשֵׂיהֶן אוֹ שִׁנּוּי שְׁמָם. אֵינָן כְּנִבְלַת הָעוֹף לְטֻמְאָה. וְכֵן חַטַּאת הָעוֹף אוֹ עוֹלַת הָעוֹף שֶׁנִּתְפַּגְּלָה אוֹ נִטְמְאָה אוֹ נַעֲשֵׂית נוֹתָר אֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּבֵית הַבְּלִיעָה כְּנִבְלַת הָעוֹף. שֶׁכָּל אֵלּוּ פְּסוּלָן בְּקֹדֶשׁ:

כסף משנה כל אלו העופות שנפסלו מפני מקום עשייתן וכו' עד שכל אלו פיסולן בקדש. נלמד מהמשנה שהזכרתי בר''פ זה:

י חַטַּאת הָעוֹף הַבָּאָה עַל הַסָּפֵק נַעֲשֵׂית כְּמִצְוָתָהּ וְאֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת אֶלָּא תִּשָּׂרֵף כְּכָל פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין. וְכֵיצַד תָּבוֹא עַל הַסָּפֵק. כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה הָאִשָּׁה סְפֵק זָבָה אוֹ סְפֵק יוֹלֶדֶת וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. וְאֵין לָנוּ חַטַּאת בְּהֵמָה עַל סָפֵק. שֶׁאִם נִסְתַּפֵּק לוֹ אִם חָטָא אִם לֹא חָטָא יָבִיא אָשָׁם תָּלוּי כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת שְׁגָגוֹת:

כסף משנה חטאת העוף הבאה וכו'. מתבאר ממה שיבא בסמוך: וכיצד תבא על הספק וכו'. פשוט הוא. ומ''ש ואין לנו חטאת בהמה על ספק וכו'. ג''ז פשוט. ומ''כ שדקדק רבינו לכתוב כגון שהיתה ספק זבה או ספק יולדת מפני שאינן יכולות לאכול בקדשים עד שיביאו כפרתן ולכך התירו להן להביא ספק חולין לעזרה אבל ספק מטמא מקדש לא התירו לו להביא ספק חולין לעזרה:

יא חַטַּאת הָעוֹף הַבָּאָה עַל הַסָּפֵק וְנוֹדַע שֶׁהִיא חַיֶּבֶת בָּהּ וַדַּאי. אִם עַד שֶׁלֹּא נִמְלְקָה נוֹדַע לָהּ תֵּעָשֶׂה וַדָּאִית וְתֵאָכֵל. וְאִם אַחַר שֶׁנִּמְלְקָה נוֹדַע לָהּ הֲרֵי זֶה גּוֹמֵר הַזָּיַת דָּמָהּ וְתַמְצִיתוֹ וְתִשָּׂרֵף כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ חַטַּאת הָעוֹף הַבָּאָה עַל הַסָּפֵק תֵּאָכֵל שֶׁהֲרֵי בַּתְּחִלָּה עַל סָפֵק בָּאָה:

כסף משנה חטאת העוף הבאה על הספק וכו'. משנה בכריתות פ' דם שחיטה (דף כ"ב:) האשה שהביאה חטאת העוף ספק אם עד שלא נמלק נודע לה שילדה ודאי תעשנה ודאי שממין שהיא מביאה על לא הודע מביאה על הודע. ובפרק המביא אשם תלוי (דף כ"ו:) אתמר עלה אמר רב מזה דמה וממצה דמה וכיפרה ומותרת באכילה ור''י אמר אסורה באכילה גזירה שמא יאמרו חטאת העוף הבאה על הספק נאכלת ופירש''י האשה שהביאה וכו' ועלה קאי רב ואמר אם משנמלקה נודע לה כן שילדה ודאי מזה וכו' תניא כוותיה דר''י חטאת העוף הבאה על הספק אם עד שלא נמלקה נודע לה שלא ילדה תצא לחולין או תמכר לחברתה אם עד שלא נמלקה נודע לה שילדה ודאי תעשה ודאי שממין שמביאה על לא הודע מביאה על הודע אם משנמלקה נודע לה שילדה אסורה ופסק כר''י ואע''ג דתני לוי כוותיה דרב ברייתא דתני סתם גמרא עדיפא מינה וגם מתניתין בפרק דם שחיטה דקתני אם עד שלא נמלקה וכו' כר''י דייקא דלרב ה''ל למיתני אם עד שלא הזה:

יב נוֹדַע לָהּ שֶׁאֵינָהּ חַיֶּבֶת בָּהּ מֵאַחַר שֶׁנִּמְלְקָה הֲרֵי זוֹ תִּקָּבֵר:

כסף משנה ומה שכתב נודע לה שאינה חייבת בה מאחר שנמלקה ה''ז תקבר. משנה בפרק המביא אשם תלוי:

מתוך היד החזקה לרמב"ם - משנה תורה לרמב"ם

לעילוי נשמת רבנו משה בן רבי מימון - ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים והמתים.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) לתורת אמת ר' פנחס ראובן ול ר.מ שליט''א

 

 

דילוג לתוכן