הלכות סנהדרין והעונשין המסורים להם - פרק שבעה עשר - היד החזקה לרמב"ם

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר משנה תורה לרמב"ם - היד החזקה לרמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורים להם - פרק שבעה עשר - היד החזקה לרמב"ם

א כֵּיצַד מַלְקִין אֶת הַמְחֻיָּב מַלְקוֹת. כְּפִי כֹּחוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כה-ב) 'כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בְּמִסְפָּר'. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כה-ג) 'אַרְבָּעִים' שֶׁאֵין מוֹסִיפִין עַל הָאַרְבָּעִים אֲפִלּוּ הָיָה חָזָק וּבָרִיא כְּשִׁמְשׁוֹן. אֲבָל פּוֹחֲתִין לַחַלָּשׁ שֶׁאִם יַכֶּה לַחַלָּשׁ מַכָּה רַבָּה בְּוַדַּאי הוּא מֵת. לְפִיכָךְ אָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁאֲפִלּוּ הַבָּרִיא בְּיוֹתֵר מַכִּין אוֹתוֹ שְׁלֹשִׁים וְתֵשַׁע שֶׁאִם יוֹסִיף לוֹ אַחַת נִמְצֵאת שֶׁלֹּא הִכָּהוּ אֶלָּא אַרְבָּעִים הָרְאוּיוֹת לוֹ:

כסף משנה כיצד מלקין את המחוייב וכו' שאין מוסיפין וכו'. משנה פרק בתרא דמכות (דף כ"ב) כמה מלקין אותו מ' חסר אחת וכו' רבי יהודה אומר מ' שלימות ופסק כחכמים ומדברי רבינו נראה שמה שאינו לוקה ארבעים שלימות הוא תקנת חכמים שכך כתב לפיכך אמרו חכמים ולמד כן ממה שאמר רבה שם כמה טפשאי שאר אינשי דקיימי מקמי ס''ת ולא קיימי מקמי גברא רבה דאילו בספר תורה כתיב ארבעים ואתו חכמים ובצרי חדא הרי שהחכמים הם שעשו כן ואע''פ ששם דרשו מדכתיב במספר ארבעים ולא כתיב ארבעים במספר נראה שסובר רבינו שהוא אסמכתא בעלמא ויותר נראה לי דלטעמיה אזיל שכל דבר שאינו מפורש בהדיא בתורה קרי דברי סופרים וחכמים קבלו ממרע''ה דרשא זו ומטעם זה:

ב כְּשֶׁאוֹמְדִין אֶת הַחוֹטֵא כַּמָּה הוּא יָכוֹל לְקַבֵּל אֵין אוֹמְדִין אֶלָּא בְּמַכּוֹת הָרְאוּיוֹת לְהִשְׁתַּלֵּשׁ. אֲמָדוּהוּ שֶׁיָּכוֹל לְקַבֵּל עֶשְׂרִים אֵין אוֹמְרִין יִלְקֶה עֶשְׂרִים וְאַחַת כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִין לְהִשְׁתַּלֵּשׁ אֶלָּא יִלְקֶה שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. אֲמָדוּהוּ לְקַבֵּל אַרְבָּעִים וְכֵיוָן שֶׁהִתְחִיל לִלְקוֹת רָאוּהוּ חַלָּשׁ וְאָמְרוּ אֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל יוֹתֵר עַל אֵלּוּ הַתֵּשַׁע אוֹ הַשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה שֶׁלָּקָה הֲרֵי זֶה פָּטוּר. אֲמָדוּהוּ לְקַבֵּל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְאַחַר שֶׁלָּקָה רָאוּהוּ חָזָק וְיָכוֹל לְקַבֵּל יוֹתֵר הֲרֵי זֶה פָּטוּר וְאֵינוֹ לוֹקֶה יוֹתֵר עַל הָאֹמֶד:

כסף משנה כשאומדין את החוטא וכו'. שם במשנה: אמדוהו שיכול לקבל עשרים וכו'. ברייתא פרק קמא דסנהדרין (דף ז'): אמדוהו לקבל מ' וכו' עד יותר על האומד. משנה שם מכות (דף כ"ב):

ג אֲמָדוּהוּ הַיּוֹם שֶׁיִּלְקֶה שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְלֹא הִלְקוּהוּ עַד לְמָחָר וַהֲרֵי הוּא לְמָחָר יָכוֹל לְקַבֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אֵינוֹ לוֹקֶה אֶלָּא שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. אֲמָדוּהוּ שֶׁיִּלְקֶה לְמָחָר שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְלֹא לָקָה עַד יוֹם שְׁלִישִׁי וַהֲרֵי הוּא חָזָק לְקַבֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לוֹקֶה שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שֶׁהֲרֵי בִּשְׁעַת הָאֹמֶד לֹא אֲמָדוּהוּ לִלְקוֹת אֶלָּא לְאַחַר זְמַן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

כסף משנה אמדוהו היום וכו' עד כיוצא בזה. שם במתני' אמדוהו לקבל מ' לקה מקצת ואמרו אין יכול לקבל מ' פטור אמדוהו לקבל י''ח ומשלקה אמרו שיכול הוא לקבל מ' פטור ואמרינן בגמ' לקה אין לא לקה לא ורמינהי אמדוהו לקבל מ' וחזרו ואמרו אין יכול לקבל מ' פטור אמדוהו לקבל י''ח וחזרו ואמדוהו ואמרו שיכול לקבל מ' פטור אמר רב ששת לא קשיא הא דאמדוהו ליומיה הא דאמדוהו אמחר וליומא אחרא ונ''ל שלדעת רבינו כך פירושו דרמי מתרווייהו מרישא ומסיפא דהכא דקתני בין כשאמדוהו לשמונה עשרה וחזרו ואמדוהו לארבעים בין כשאמדוהו לארבעים ואמרו אינו יכול לקבל ארבעים אי לקה כבר פטור ואי לא לקה חייב דבאמדוהו לקבל שמונה עשרה וחזרו ואמדוהו לקבל ארבעים לוקה ארבעים ובאמדוהו לקבל ארבעים וחזרו ואמרו אינו יכול לקבל ימתין עד שיבריא או לוקה ומתרפא וחוזר ולוקה והתם תני בתרווייהו דאע''ג דלא לקה פטור ואמר רב ששת ל''ק הא דאמדוהו ליומיה כלומר ברייתא בדאמדוהו ללקות בו ביום ונשתהה עד למחר אע''ג דלא לקה אזלינן בתר אומדנא קמא לקולא דכיון דליומיה אמדוהו הו''ל כאילו לקה כבר ואפילו הכי כי אמדוהו לקבל ארבעים וחזרו לומר אינו יכול פטור והו''ל כאילו התחילו להלקותו מאתמול ואמרו אינו יכול לקבל הא דאמדוהו למחר וליומא אחרא כלומר מתני' לא כשאמדוהו שילקה היום אלא אמדוהו שילקה למחר אם הלקוהו ואח''כ אמדוהו הרי נפטר במלקותו שלקה בין רב למעט ואם אמדוהו קודם שילקה אזלינן בתר אומד שני בין לקולא בין לחומרא כיון שאומד ראשון לא היה אלא ללקות אחר זמן ופירוש זה נראה בעיני יותר מהשני פירושים שפירש''י ורבינו תפס שבראשון אמדוהו לי''ב ואחר לי''ח והוא הדין איפכא וזהו שכתב וכן כל כיוצא בזה. אי נמי דלרבינו לא מקשה אלא מסיפא דקתני אמדוהו לקבל י''ח משלקה אמרו יכול לקבל מ' פטור טעמא דלקה הא אמרו קודם שלקה חייב ורמינהי אמדוהו לקבל י''ח וחזרו ואמרו יכול לקבל מ' פטור ואמר רב ששת ל''ק הא כלומר ברייתא דאמדוהו ללקות בו ביום ונשתהה עד מחר ומש''ה אזלינן בתר אומדן קמא כיון דללקות בו ביום אמדוהו הא כלומר מתניתין כשאמדוהו ללקות למחר אי אמדוהו קודם שלקה אזלינן בתר אומדן שני כיון שמתחלה לא ללקות בו ביום אמדוהו אבל אי לקה אע''פ שחזרו ואמדוהו כיון שלקה נפטר וכן כל כיוצא בו דנקט רבינו לומר דלאו דוקא אמדוהו לי''ב וחזרו ואמדוהו לי''ח דהוא הדין לשאר חשבונות:

ד מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב מַלְקִיּוֹת הַרְבֵּה בֵּין עַל עֲבֵרוֹת הַרְבֵּה בֵּין עַל מַעֲשֶׂה אֶחָד שֶׁחַיָּבִין עָלָיו מַלְקִיּוֹת הַרְבֵּה. אִם אֲמָדוּהוּ אֹמֶד אֶחָד לוֹקֶה וּפָטוּר וְאִם לָאו לוֹקֶה וּמִתְרַפֵּא וְחוֹזֵר וְלוֹקֶה. כֵּיצַד. נִתְחַיֵּב שְׁתֵּי מַלְקִיּוֹת וְאָמְדוּ שֶׁיָּכוֹל הוּא לְקַבֵּל אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ כֵּיוָן שֶׁלָּקָה אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ נִפְטָר. אֲבָל אִם אֲמָדוּהוּ לְמַלְקוּת אַחַת וְהִכָּהוּ שָׁלֹשׁ אוֹ תֵּשַׁע אוֹ שְׁלֹשִׁים כְּמוֹ הָאֹמֶד הֲרֵי זֶה מִתְרַפֵּא וְחוֹזְרִין וְאוֹמְדִין אוֹתוֹ לְמַלְקוּת שְׁנִיָּה עַד שֶׁיִּלְקֶה לְכָל מַלְקִיּוֹת שֶׁהוּא חַיָּב בָּהֶן:

כסף משנה מי שנתחייב מלקיות הרבה וכו' עד שנקלה פטור. משנה שם [ע''ב]. ואמנם מ''ש כיצד נתחייב וכו' מ''ה. צ''ע כי כפי טעם רש''י צריך לגרוס מ''ב ואם גירסת רבינו נכונה צריך x טעם לדבר גם מ''ש אבל אם אמדוהו וכו' צ''ע:

ה מִי שֶׁאֲמָדוּהוּ וּכְשֶׁהִתְחִיל לִלְקוֹת נִתְקַלְקֵל מִכֹּחַ הַהַכָּאָה בֵּין בְּרֵיעִי בֵּין בְּמֵימֵי רַגְלַיִם אֵין מַכִּין אוֹתוֹ יוֹתֵר שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כה-ג) 'וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ' כֵּיוָן שֶׁנִּקְלָה פָּטוּר. אֲבָל אִם נִתְקַלְקֵל מִן הַפַּחַד מִקֹּדֶם הַהַכָּאָה אֲפִלּוּ נִתְקַלְקֵל מִשֶּׁיָּצָא מִבֵּית דִּין לִלְקוֹת וַאֲפִלּוּ מִבָּעֶרֶב הֲרֵי זֶה לוֹקֶה כָּל הָאֹמֶד שֶׁאֲמָדוּהוּ. אֲמָדוּהוּ לִשְׁתֵּי מַלְקִיּוֹת וְלָקָה וְנִתְקַלְקֵל בֵּין בָּרִאשׁוֹנָה בֵּין בַּשְּׁנִיָּה פָּטוּר. נִפְסְקָה [א] הָרְצוּעָה בַּשְּׁנִיָּה פּוֹטְרִין אוֹתוֹ. נִפְסְקָה בָּרִאשׁוֹנָה נִפְטָר מִמַּלְקוֹת רִאשׁוֹנָה וְלוֹקֶה הָאֹמֶד הַשֵּׁנִי:

כסף משנה אבל אם נתקלקל וכו'. ברייתא שם (דף כ"ג) והיא משובשת בנסחתנו ומ''מ למדנו ממנה שאם נתקלקל קודם ההכאה דלוקה שכך כתוב בה אפילו קלקל בתחלה כלומר קודם ההכאה מלקין אותו. אבל מ''ש אפילו נתקלקל משיצא מב''ד ללקות ואפילו מבערב צ''ע בנסחת הגמ' שתהיה אמיתית: אמדוהו לשתי מלקיות עד ולוקה האומד השני. ברייתא שם קלה בין בראשונה בין בשניה פוטרין אותו נפסקה רצועה בשניה פוטרין אותו בראשונה אין פוטרין אותו ומפרש רבינו ראשונה ושניה מלקות ראשונה ומלקות שניה וכי קתני פוטרין אותו לגמרי משמע בין בראשונה בין בשניה ואין פוטרין היינו ממלקות שניה אבל ממלקות ראשונה נפטר ורש''י פירש בע''א:

ו כְּפָתוּהוּ עַל הָעַמּוּד לִלְקוֹת וְכָרַת אֶת הַמֵיתָרִים וּבָרַח פָּטוּר וְאֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ:

כסף משנה כפתוהו וכו'. מימרא דשמואל שם:

ז כָּל מִי שֶׁחָטָא וְלָקָה חוֹזֵר לְכַשְׁרוּתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כה-ג) 'וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ' כֵּיוָן שֶׁלָּקָה הֲרֵי הוּא אָחִיךָ. אַף כָּל מְחֻיְּבֵי כָּרֵת שֶׁלָקוּ נִפְטְרוּ מִידֵי כְּרִיתָתָן:

כסף משנה כל מי שחטא וכו' עד נפטרו מידי כריתתן. משנה שם:

ח כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁחָטָא לוֹקֶה בִּשְׁלֹשָׁה כִּשְׁאָר כָּל הָעָם וְחוֹזֵר לִגְדֻלָּתוֹ:

כסף משנה כהן גדול שחטא וכו'. ירושלמי ריש פרק בתרא דהוריות אמר רבי אלעזר כהן גדול שחטא מלקין אותו ואין מעבירין אותו מגדולתו אמר רבי מנא כתיב כי נזר שמן משחת אלהיו עליו אני ה' כביכול מה אני בגדולתי אף אהרן בגדולתו אמר רבי אבין קדוש יהיה לך כביכול מה אני בקדושתי אף אהרן בקדושתו ר' חנינא ור' אחא בשם ריש לקיש כהן משיח שחטא מלקין אותו בבית דין של שלשה אין תימר בבית דין של עשרים ושלשה נמצאת עלייתו ירידה היא לו ר''ל אמר נשיא שחטא מלקין אותו בבית דין של שלשה מה מחזרין ליה אמר רבי חגי מוטב דינון מחזרין ליה דו קטלין ליה ונראה דמשמע ליה ז''ל דה''ק מוטב שאותן המחזירים אותו יהרגוהו שלא יאריך ימים כיון שהיה מעולה וחטא במזיד בענין שנתחייב מלקות אי נמי מה שאמר שהוא כאילו הורגים אותו הוא מפני שבני אדם יזלזלו אותו הילכך לא יחזירוהו והכי משמע מדאיצטריך למילף מקראי דכ''ג מחזירין ממילא משמע דנשיא כיון דלית ביה קראי אין מחזירין אותו:

ט אֲבָל רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה שֶׁחָטָא מַלְקִין אוֹתוֹ וְאֵינוֹ חוֹזֵר לִשְׂרָרוּתוֹ. גַּם אֵינוֹ חוֹזֵר לִהְיוֹת כְּאֶחָד מִשְּׁאָר הַסַּנְהֶדְרִין. שֶׁמַּעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין:

מתוך היד החזקה לרמב"ם - משנה תורה לרמב"ם

לעילוי נשמת רבנו משה בן רבי מימון - ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים והמתים.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) לתורת אמת ר' פנחס ראובן ול ר.מ שליט''א

 

 

דילוג לתוכן