הלכות מעשה הקרבנות - פרק אחד עשר - היד החזקה לרמב"ם

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר משנה תורה לרמב"ם - היד החזקה לרמב"ם הלכות מעשה הקרבנות - פרק אחד עשר - היד החזקה לרמב"ם

א כָּל הָאוֹכֵל כְּזַיִת מִבְּשַׂר הָעוֹלָה בֵּין לִפְנִי זְרִיקַת דָּמָהּ בֵּין לְאַחַר זְרִיקַת דָּמָהּ לוֹקֶה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב-יז) 'לֹא תוּכַל לֶאֱכל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ' וְגוֹ' (דברים יב-יז) 'וְכָל נְדָרֶיךָ אֲשֶׁר תִּדֹּר'. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה לְאוֹכֵל בְּשַׂר הָעוֹלָה:

כסף משנה כל האוכל כזית מבשר העולה וכו' לוקה. בפרק אלו הן הלוקין (דף י"ז):

ב וְחֶלְבָּהּ וּבְשָׂרָהּ וְסָלְתָּהּ וְשַׁמְנָהּ וְיַיִן שֶׁל נְסָכֶיהָ חֲמִשְּׁתָן מִצְטָרְפִין לִכְזַיִת:

כסף משנה ומ''ש וחלבה ובשרה וסלתה וכו' חמשתן מצטרפין לכזית. משנה בפ''ד דמעילה (דף ט"ו:):

ג וְכֵן הָאוֹכֵל כְּזַיִת מִכָּל הָאֵימוּרִין בֵּין לִפְנֵי זְרִיקָה בֵּין לְאַחַר זְרִיקָה בֵּין כֹּהֵן בֵּין יִשְׂרָאֵל לוֹקֶה. שֶׁהָאֵימוּרִין כָּלִיל לַמִּזְבֵּחַ כְּכָל הָעוֹלָה וַהֲרֵי נֶאֱמַר בְּמִנְחַת כֹּהֲנִים (ויקרא ו-טז) 'כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל' כָּל שֶׁהוּא כָּלִיל לַמִּזְבֵּחַ אֲכִילָתוֹ בְּלֹא תַּעֲשֶׂה וְלוֹקִין עָלָיו בִּכְזַיִת. וְכֵן הָאוֹכֵל כְּזַיִת מִבְּשַׂר חַטָּאוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת לוֹקֶה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ו-כג) 'וְכָל חַטָּאת אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד' (ויקרא ו-כג) 'לֹא תֵאָכֵל בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף':

כסף משנה וכן האוכל כזית מכל האימורין וכו' כל שהוא כליל למזבח אכילתו בלא תעשה. פרק אלו הן הלוקין (דף י"ח:) ר' אליעזר אומר כל שהוא בכליל תהיה ליתן לא תעשה על אכילתו: מצאתי כתוב דע כי אין מעילה באימורים עד אחר זריקת דמים ואע''ג דאוכל מבשר קדשים לוקה אינו לוקה משום לאו דמעילה דהא אם אכל בשוגג מאימורי קדשים קלים קודם זריקה אינו מביא אשם מעילות. וקשה דנראה לאו דלא לאכול מבשר עולה היינו לאו דמעילה וראיה לזה שלא מנה הרמב''ם לאו דמעילה בהלכות מעילה שסמך על מה שכתב כאן וא''א לומר דלענין קרבן בשוגג אין מעילה באימורים עד לאחר זריקת דם ולמלקות יש בהם לאו דמעילה אפי' קודם זריקת דמים דהא מתניתין סתמא תנן קדשים קלים לפני זריקת דמים אין מועלים לא באימורים ולא בבשר פ''ק דמעילה (דף ז'). ונראה דיש כאן שני לאוין האחד הוא לאו וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל ומשם למדנו לכל הראוי לאשים שאם אכלו הוא בל''ת ואם אכל בשר אימורים קדשים קלים לוקה משום לאו זה. ויש עוד לאו אחר הנהנה מן ההקדש במזיד ואם אכל מבשר עולה או מאימורי חטאת ואשם עובר על שנים לאו דמעילה ולאו דכל מנחת כהן וכן מנה הרמב''ם שני לאוין פרק י''ט מהלכות סנהדרין ולא ירדתי לסוף דעתו למה לא כתב בהלכות מעילה לאו דנהנה מן ההקדש במזיד עכ''ל: וכן האוכל כזית מבשר חטאות הנשרפות לוקה וכו'. זה בכלל מה שנתבאר בסמוך כל שהוא בכליל תהיה ליתן לא תעשה על אכילתו ואיתיה בתורת כהנים פרשת צו בהדיא לגבי פרים ושעירים הנשרפים:

ד כָּל הָאוֹכֵל כְּזַיִת מִבְּשַׂר הַקָּדָשִׁים אֲפִלּוּ קָדָשִׁים קַלִּים קֹדֶם זְרִיקַת דָּמָם לוֹקֶה. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב-יז) 'לֹא תוּכַל לֶאֱכל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ' (דברים יב-יז) 'וְנִדְבֹתֶיךָ'. כְּלוֹמַר לֹא תוּכַל לֶאֱכל נִדְבוֹתֶיךָ בִּשְׁעָרֶיךָ קֹדֶם שֶׁזּוֹרְקִין דָּמָן בְּשַׁעֲרֵי הַמָּקוֹם. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה לְאוֹכֵל תּוֹדָה אוֹ שְׁלָמִים קדֶם זְרִיקַת דָּמִים. וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר קָדָשִׁים בֵּין קַלִּים בֵּין חֲמוּרִים. וְשִׁשָּׁה דְּבָרִים שֶׁבְּתוֹדָה שֶׁהֵם הַחֵלֶב וְהַבָּשָׂר וְהַסּלֶת וְהַשֶּׁמֶן וְהַיַּיִן וְהַלֶּחֶם כֻּלָּן מִצְטָרְפִין לִכְזַיִת:

כסף משנה כל האוכל כזית מבשר הקדשים אפילו קדשים קלים קודם זריקת דמים לוקה וכו'. בפ' אלו הן הלוקין (דף י"ז י"ח):

ה כָּל הָאוֹכֵל כְּזַיִת מִבְּשַׂר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים חוּץ לָעֲזָרָה לוֹקֶה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב-יז) 'לֹא תוּכַל לֶאֱכל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ'. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה לְאוֹכֵל מִבְּשַׂר חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת חוּץ לָעֲזָרָה. וְהוּא הַדִּין לְאוֹכֵל קָדָשִׁים קַלִּים חוּץ לִירוּשָׁלַיִם שֶׁהוּא לוֹקֶה. שֶׁחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם לְקָדָשִׁים קַלִּים כְּחוֹמַת הָעֲזָרָה לְקָדְשֵׁי קָדָשִׁים. וְאֶחָד בְּשַׂר חַטָּאת וְאָשָׁם אוֹ שְׁיָרֵי מְנָחוֹת:

כסף משנה ומ''ש וה''ה לאוכל קדשים קלים חוץ לירושלים שהוא לוקה וכו'. שם. ומ''ש ואחד בשר חטאת ואשם או שירי מנחות:

ו בְּשַׂר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁיָּצָא חוּץ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה וּבְשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁיָּצָא חוּץ לְחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם נִפְסַל וְנֶאֱסַר לְעוֹלָם. וְאַף עַל פִּי שֶׁחָזַר לִמְקוֹמוֹ אָסוּר לְאָכְלוֹ וְהָאוֹכֵל מִמֶּנּוּ כְּזַיִת לוֹקֶה. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב-ל) 'וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ'. כֵּיוָן שֶׁיָּצָא בָּשָׂר חוּץ לִמְחִיצָתוֹ נַעֲשָׂה כִּטְרֵפָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת:

כסף משנה בשר קדשי הקדשים שיצא חוץ לחומת העזרה וכו'. בריש פרק בהמה המקשה (חולין דף ס"ח:):

ז נִכְנַס בְּשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים לַהֵיכָל הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר:

כסף משנה נכנס בשר קדשים קלים להיכל הרי זה כשר. בסוף פרק התערובת (דף פ"ב:):

ח זָר שֶׁאָכַל כְּזַיִת מִבְּשַׂר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים בָּעֲזָרָה אַחַר זְרִיקַת דָּמִים לוֹקֶה. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כט-לג) 'וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם' וְגוֹ' (שמות כט-לג) 'וְזָר לֹא יֹאכַל' וְגוֹ'. בְּמָקוֹם שֶׁהַכֹּהֵן אוֹכֵל וּבְעֵת שֶׁרָאוּי לֶאֱכל אִם אֲכָלוֹ שָׁם הַזָּר לוֹקֶה. אֲבָל אִם אָכַל הַזָּר בְּשַׂר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים בַּחוּץ לוֹקֶה מִשּׁוּם אוֹכֵל בַּחוּץ לֹא מִשּׁוּם זָר שֶׁאָכַל קֹדֶשׁ. שֶׁהֲרֵי אֵינָם רְאוּיִין שָׁם לַכֹּהֲנִים. וְכֵן אִם אֲכָלָן בָּעֲזָרָה קֹדֶם זְרִיקָה לוֹקֶה מִשּׁוּם אוֹכֵל קֹדֶם זְרִיקָה בִּלְבַד לֹא מִשּׁוּם זָרוּת:

כסף משנה זר שאכל כזית מבשר קדשי קדשים בעזרה וכו'. בפרק אלו הן הלוקין (מכות דף י"ח:) אמר רב גידל אמר רב זר שאכל מחטאת ואשם לפני זריקה פטור מ''ט [דאמר קרא] ואכלו אותם אשר כופר בהם וכו' כל היכא דקרינן ביה ואכלו אותם אשר כופר בהם קרינן ביה וכל זר לא יאכל קדש וכל היכא דלא קרינן ביה ואכלו אותם אשר כופר בהם לא קרינן ביה וכל זר לא יאכל קדש. ומה שכתב אבל אם אכל הזר בשר קדשי קדשים בחוץ לוקה משום אוכל בחוץ לא משום זר שאכל קדש וכו' וכן אם אכלן בעזרה וכו'. כל זה בכלל מימרא דרב גידל:

ט זָר שֶׁאָכַל כְּזַיִת מֵחַטַּאת הָעוֹף לוֹקֶה שְׁתַּיִם. אַחַת מִשּׁוּם זָר שֶׁאָכַל אֶת הַקֹּדֶשׁ. וְאַחַת מִשּׁוּם אוֹכֵל נְבֵלָה. שֶׁכָּל מְלִיקָה נְבֵלָה הִיא וּכְשֶׁהֻתְּרָה לַכֹּהֲנִים הֻתְּרָה לֹא לְזָרִים. וַהֲרֵי הֵן שְׁנֵי אִסּוּרִין הַבָּאִין כְּאֶחָד כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

כסף משנה זר שאכל כזית מחטאת העוף לוקה שתים וכו'. בסוף פרק ארבעה אחין (יבמות דף ל"ג) ופירש רש''י כולל לא משכחת לה דהא בשעת מליקה חיילי תרוייהו דכל זמן שלא נמלקה היה עליה איסור מעילה ולא זה הוא איסור זרות [האמור] בקרבן שניתר לאכילת כהנים וכשנמלקה ונראית לכהנים פקע מינה איסור אזהרת מעילה וחייל עליה איסור זרות דזר לא יאכל ואיסור מליקה באיסור בת אחת:

מתוך היד החזקה לרמב"ם - משנה תורה לרמב"ם

לעילוי נשמת רבנו משה בן רבי מימון - ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים והמתים.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) לתורת אמת ר' פנחס ראובן ול ר.מ שליט''א

 

 

דילוג לתוכן