הלכות מטמאי משכב ומושב - פרק תשיעי - היד החזקה לרמב"ם

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר משנה תורה לרמב"ם - היד החזקה לרמב"ם הלכות מטמאי משכב ומושב - פרק תשיעי - היד החזקה לרמב"ם

א דָבָר שֶׁהָיָה מְחֻבָּר בָּאָרֶץ אוֹ מְסֻמָּר בְּמַסְמְרִים. אִם הָיָה כֹּחוֹ יָפֶה וְחָזָק וְהִקִּישׁ עָלָיו הַזָּב וּבְעֵת שֶׁהִקִּישׁ הֵנִיד כְּלִי אוֹ אֳכָלִין וּמַשְׁקִין מִכֹּחַ הַכָּאָתוֹ אוֹ שֶׁהִפִּילָן הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִים. וְאִם לֹא הָיָה כֹּחוֹ יָפֶה וְחָזָק אֶלָּא מִתְנַדְנֵד וְהִקִּישׁ עָלָיו הַזָּב וְהִפִּיל אוֹ הֵנִיד בְּכֹחַ הַכָּאָתוֹ כֵּלִים אוֹ אֳכָלִים וּמַשְׁקִין הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין. וּכְאִלּוּ הֱסִיטָן שֶׁהֲרֵי מִכֹּחוֹ נָפְלוּ. זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁנָּפַל מִכֹּחַ הֶסֵּטוֹ טָמֵא. מִכֹּחַ הָרְעָדָה טָהוֹר. כֵּיצַד. הִקִּישׁ עַל אִילָן אוֹ סֻכָּה שֶׁכֹּחָן רַע. אוֹ עַל סֻלָּם מִצְרִי שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ בְּמַסְמֵר. אוֹ עַל קוֹרָה וְדֶלֶת וְכֶבֶשׁ שֶׁאֵינָם מְחֻבָּרִים בְּטִיט. אוֹ שֶׁהִקִּישׁ עַל הַנֶּגֶר עַל הַמַּנְעוּל וְהַמָּשׁוֹט. וּבְשָׁעָה שֶׁהִקִּישׁ הִפִּיל אֳכָלִין וּמַשְׁקִין אוֹ כֵּלִים אֲפִלּוּ הֱנִידָן וְלֹא נָפְלוּ הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִים. אֲבָל אִם הִקִּישׁ עַל אִילָן אוֹ עַל סֻכָּה שֶׁכֹּחָן יָפֶה. אוֹ עַל סֻלָּם מְסֻמָּר. אוֹ עַל כֶּבֶשׁ אוֹ עַל דֶּלֶת אוֹ קוֹרָה הַמְחֻבָּרִין בְּטִיט. אוֹ עַל הַמָּרִישׁ. אוֹ עַל הַתַּנּוּר. וּבְשָׁעָה שֶׁהִקִּישׁ הֵנִיד כֵּלִים אוֹ אֳכָלִין וּמַשְׁקִין אֲפִלּוּ הִפִּילָן הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ:

כסף משנה דבר שהיה מחובר בארץ וכו' עד וכן כל כיוצא באלו. בפרק רביעי דזבים. ומה שכתב זה הכלל כל שנפל מכח היסטו טמא מכח הרעדה טהור. תוספתא בפרק [ד'] ואיתיה בפרק בכל מערבין וכתוב בספרים או הסיר והוא ט''ס וצריך לכתוב במקומו או הניד:

ב תַּנּוּר שֶׁהָיְתָה הַפַּת דְּבוּקָה בּוֹ וְהִקִּישׁ עַל הַתַּנּוּר וְנָפַל כִּכָּר אֲפִלּוּ הָיָה תְּרוּמָה הֲרֵי זֶה טָהוֹר. וְאִם הָיָה חֶרֶס מִן הַתַּנּוּר מְדֻבָּק בַּכִּכָּר שֶׁנָּפַל אֲפִלּוּ הָיָה חֻלִּין הֲרֵי זֶה טָמֵא:

כסף משנה תנור שהיתה הפת דבוקה וכו'. תוספתא דזבים פ''ד:

ג אֵין הַמִּשְׁכָּב אוֹ הַמֶּרְכָּב מְטַמֵּא כֵּלִים אוֹ אֳכָלִין וּמַשְׁקִין אֶלָּא בְּמַגָּע בִּלְבַד. אֲבָל אִם הָיוּ כֵּלִים אוֹ אֳכָלִים וּמַשְׁקִין לְמַעְלָה מִן הַמִּדְרָס אוֹ שֶׁהָיָה הַמִּדְרָס לְמַעְלָה מֵהֶן אֲפִלּוּ לֹא הִפְסִיק בֵּינֵיהֶם אֶלָּא נְיָר הוֹאִיל וְלֹא נָגַע בָּהֶן הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין. וְכֵן אִם הֵסִיט הַמִּשְׁכָּב אֶת הַכֵּלִים אוֹ אֶת הָאֳכָלִים וְהַמַּשְׁקִין הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין:

כסף משנה אין המשכב או המרכב מטמא כלים וכו'. בפ''ה דזבים כל הנושא ונישא על גבי המשכב טהור חוץ מן האדם ותנן תו התם ככר של תרומה שהוא נתון על גבי המשכב והנייר בינתים בין מלמעלה בין מלמטה טהור. ומ''ש וכן אם הסיט וכו'. פשוט הוא דכיון דאינו מטמא במשא לא יטמא בהיסט:

ד הַזָּב וְהַטָּהוֹר שֶׁיָּשְׁבוּ בִּסְפִינָה קְטַנָּה הַיְכוֹלָה לְהָמִיט בָּאָדָם אֶחָד אוֹ בְּאַסְדָּא אוֹ שֶׁרָכְבוּ עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בִּגְדֵיהֶן נוֹגְעִין זֶה בָּזֶה הֲרֵי בִּגְדֵי הַטָּהוֹר * טְמֵאִים מִדְרָס וְטֻמְאָתָן בְּסָפֵק שֶׁמָּא דָּרַס הַזָּב עֲלֵיהֶן. וְכֵן נִדָּה שֶׁיָּשְׁבָה עִם הַטְּהוֹרָה בַּמִּטָּה בְּגָדֶיהָ טְמֵאִין מִדְרָס חוּץ מִכִּפָּה שֶׁבְּרֹאשָׁהּ. וְכֵן הַבְּגָדִים שֶׁבְּרֹאשׁ הַנֵּס שֶׁבַּסְּפִינָה טְהוֹרִין:

ההראב"ד טמאין מדרס. א''א תמה אני איך עירב ובלבל את הדברים ואני רואה במשנה ראש פ''ג זב וטהור שישבו בספינה שהם טמאין ואין בו מחלוקת ובראש פ''ד דנדה וטהורה שישבו במטה או בספינה ר' יהושע מטמא אפילו כפה שבראשה וכלים שעל ראש הנס וחכמים מטהרין ועל זה נ''ל שהוא דרך אחרת שהפריש בין זב לנדה מפני שכחן יפה משל אשה והוא מסיט את הספינה מה שאין האשה יכולה לעשות וחכמים דמטהרין בגדי הטהור לגמרי רבי יהושע מטמא אפילו כפה שבראשה שלא תאמר שאר בגדים טמאין שהם עצמן נסטים בנדוד הספינה אבל כיפה של ראשה אינה ניסט כלל קמ''ל דאפילו כפה שבראשה טמא מפני שגוף האשה נסטת וכל בגדיה נסטים עמה וכן כלים שבראש הנס וחכמים מטהרין את הכל שאין כאן היסט כלל בשתי נשים ואין כאן טומאת ספק אלא כאותה ששנינו פורקים מן החמור או טוענין בזמן שמשאן כבד טמאין לתרומה. וקי''ל שאין שורפין את התרומה על זה כדאיתא בנדה:

כסף משנה הזב והטהור שישבו בספינה קטנה היכולה להמיט באדם אחד או באסדא או שרכבו ע''ג בהמה. כך היא הנוסחא הנכונה בדברי רבינו והיא משנה ברפ''ג דזבים: וכן נדה שישבה עם הטהורה וכו'. ברפ''ד דזבים רבי יהושע אומר נדה שישבה עם הטהורה במטה כפה שבראשה טמאה מדרס ישבה בספינה כלים שבראש הנס שבספינה טמאים מדרס וכתב רבינו שם בפירוש המשנה הנזכר רבי יהושע חולק על סתם [המשנה] הקודמת אשר אין מטמא מדרס (אלא) כשהם יושבים בספינה או באסדא אלא בגדים שעליו שאפשר שידרוס הטמא אבל כלים שבראש הטהור אינם מדרס וכן לא ישים ת''ק כלים שבראש הנס מדרס ואין הלכה כרבי יהושע: והראב''ד כתב על דברי רבינו תמה אני איך עירב ובילבל את הדברים וכו'. ואין בזה השגה על רבינו שפירושו מחוור דרבי יהושע לאיפלוגי אתנא קמא אתא ולשון רבי יהושע אומר הכי משמע ולא מצינו בשום מקום חילוק בין זב לנדה ומאי דנקט רבי יהושע נדה איכא למימר משום דבעי למתני שישבה עם הטהורה במטה שזה שייך בנקבה טפי מבזכר. ומ''ש הראב''ד דאין כאן טומאת ספק אלא כאותה ששנינו וכו' כדאיתא בנדה י''ל דמשם נלמד דגמרא לאו כרוכלא ליזיל וליתני:

ה הַנִּדְחָק בְּרֵחַיִם שֶׁהָעַכּוּ''ם בְּתוֹכָם אוֹ זָב וְכַיּוֹצֵא בּוֹ הֲרֵי בְּגָדָיו טְמֵאִין מִדְרָס. בְּאֵי זֶה רֵחַיִם אָמְרוּ בְּרֵחַיִם * שֶׁמְּנַדְנְדִין אֶת הַקַּרְקַע עַד שֶׁעוֹקְרִין אֶת הָעוֹמֵד כָּאן וְדוֹחֲפִין אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ. וְדָבָר בָּרוּר הוּא שֶׁטֻּמְאָה זוֹ בְּסָפֵק שֶׁמָּא נֶעֱקַר הַטָּמֵא וְדָרַס עַל בִּגְדֵי הַטָּהוֹר:

ההראב"ד שמנדנדין את הקרקע. א''א מצאתי נוסחא באי זו ריחיים אמרו כל שעוקרין אותה ודוחקין אותה ממקומה. ונ''ל שעל עקירת הריחיים קאי שהן קלות לנוד והטוחן בהן נד אחריהן מפני הדוחק והפירוש שלו רחוק מאד:

כסף משנה הנדחק בריחיים וכו'. תוספתא דאהלות פרק תשיעי אלא שהיא כתובה בשיבוש שכתוב בה שאין עוקרים במקום שעוקרים: וכתב הראב''ד מצאתי נוסחא באי זה ריחים אמרו וכו'. ואף על פי שנוסחת תוספתא דידן שעוקרים אותה ודוחפין אותה ממקומה כבר יכול להתפרש בה פירוש רבינו:

מתוך היד החזקה לרמב"ם - משנה תורה לרמב"ם

לעילוי נשמת רבנו משה בן רבי מימון - ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים והמתים.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) לתורת אמת ר' פנחס ראובן ול ר.מ שליט''א

 

 

דילוג לתוכן