הלכות כלים - פרק שמיני - היד החזקה לרמב"ם

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר משנה תורה לרמב"ם - היד החזקה לרמב"ם הלכות כלים - פרק שמיני - היד החזקה לרמב"ם

א כָּל כְּלֵי מַתָּכוֹת אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה עַד שֶׁתִּגָּמֵר מְלַאכְתָּן כֻּלָּהּ וְלֹא יִהְיֶה הַכְּלִי מְחֻסַּר מַעֲשֶׂה כְּלָל. אֲבָל גָּלְמֵי כְּלֵי מַתָּכוֹת אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה:

ב וְאֵלּוּ הֵן גָּלְמֵי כְּלֵי מַתָּכוֹת כָּל שֶׁעָתִיד לָשׁוּף אוֹתוֹ אוֹ לְשַׁבֵּץ אוֹ לִגְרֹר אוֹ לְכַרְכֵּב אוֹ לְהַקִּישׁ בְּקֻרְנָס. אוֹ שֶׁהָיָה מְחֻסַּר אֹזֶן אוֹ אֹגֶן. הֲרֵי זֶה אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה עַד שֶׁיְּתַקְּנֶנּוּ וִייַפֵּהוּ וְלֹא תִּשָּׁאֵר בּוֹ מְלָאכָה כְּלָל. כֵּיצַד. הַסַּיִף אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה עַד שֶׁיְּשׁוּפֶנּוּ. וְהַסַּכִּין עַד שֶׁיַּשְׁחִיזֶנָּה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בְּמַעֲשִׂים אֵלּוּ. לְפִיכָךְ הָעוֹשֶׂה כֵּלִים מִן הָעֶשֶׁת שֶׁל בַּרְזֶל אוֹ מִן הַחֲרָרָה שֶׁל מַתֶּכֶת וּמִן הַסּוֹבֵב שֶׁל גַּלְגַּל וּמִן הַטַּסִּין וּמִן הַצִּפּוּיִין וּמִכַּנֵּי הַכֵּלִים וּמֵאֹגְנֵי הַכֵּלִים וּמֵאָזְנֵי הַכֵּלִים וּמִן הַשְּׁחוּלָה וּמִן הַגְּרוֹדֶת הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִים מִפְּנֵי שֶׁכָּל אֵלּוּ שֶׁנַּעֲשׂוּ גָּלְמֵי כְּלֵי מַתָּכוֹת הֵן. אֲבָל הָעוֹשֶׂה כְּלִי מִשִּׁבְרֵי כְּלֵי מַתָּכוֹת וּמִן הַכֵּלִים שֶׁנִּשְׁחֲקוּ מֵרֹב הַזְּמַן וּמִן הַמַּסְמְרוֹת שֶׁיָּדוּעַ שֶׁנַּעֲשׂוּ מִן הַכֵּלִים * הֲרֵי אֵלּוּ מְקַבְּלִין טֻמְאָה לְפִי שֶׁאֵינָם גּוֹלָמִים. אֲבָל מַסְמְרוֹת שֶׁאֵין יָדוּעַ אִם נַעֲשׂוּ מִן הַכֵּלִים אוֹ מִן הָעֶשֶׁת הֲרֵי הֵן טְהוֹרִין אֲפִלּוּ הִתְקִין אוֹתָם לִכְלִי אֵינָם מְקַבְּלִין טֻמְאָה:

ההראב"ד הרי אלו מקבלין טומאה לפי שאינן גולמין. א''א חסרון דעת אני רואה בכאן שלֹא נאמרו דברים הללו לענין גולמים ולא לקבל טומאה מכאן ולהבא אלא לפי שכלי מתכות חוזרין לטומאתן הישנה לפיכך כלי שנעשה משברי הכלים ומן המתכות שהיו ראויים לקבל טומאה אע''פ שנשחתו ממלאכתן כיון שהחזירן לכלים מיד טמאים לאוכלי טהרות שמא טמאין היו וחזרו לטומאתן:

כסף משנה (א-ב) כל כלי מתכות וכו'. בסוף פירקא קמא דחולין (דף כ"ה ע"א): ומה שכתב כיצד הסייף וכו' והסכין וכו'. בפרק י''ד דכלים. ומה שכתב לפיכך העושה כלים וכו' עד שידוע שנעשו מן הכלים. שם פרק י''א. ומה שכתב אבל מסמרות שאין ידוע וכו'. שם וכבית הלל: וכתב הראב''ד הרי אלו מקבלים טומאה לפי שאינם גולמים א''א חסרון דעת אני רואה בכאן וכו'. [רבינו] כתב בפי' המשנה שם ואין הכוונה שיותך זאת הגרירה או אלו הקצוות ויעשה מהם כלים שזה יקבל טומאה בלא ספק אמנם הכוונה שכל אלו הקצוות [דיבק וחיבר אותם במסמרים] עד שעשה מהם דמיון כלי הנה הוא לא יקבל טומאה מן הסבה שזכרנו ואף על גב דמתניתין מיתניא גבי כלי מתכות שחוזרין לטומאתן ישנה ה''ק כל כהאי גוונא אפילו מכני כלים וכו' לא אמרינן בהו שחזרו לטומאה ישנה כיון שהם גולמים לא קרינן בהו חזר ועשה מהם כלים אבל העושה כלי משברי כלי מתכות וכו' ע''כ אינם נעשים כלים אלא על ידי התכה ואז עושים מהם כלים גמורים לא גולמים ולפיכך חזרו לטומאתן ישנה וז''ש בבבא קמייתא שהכלים הנעשים מכני כלים וכו' שלא על ידי התכה אינם אלא גולמים:

ג כְּלִי מַתָּכוֹת שֶׁאֵינוֹ מְחֻסָּר אֶלָּא כִּסּוּי מְקַבֵּל טֻמְאָה שֶׁאֵין הַכִּסּוּי חָשׁוּב מִגּוּף הַכְּלִי:

כסף משנה כלי מתכות וכו':

ד מַחַט שֶׁלֹּא נִקְּבָהּ אֶלָּא שָׁפָהּ וְתִקְּנָהּ לְכָךְ מִתְּחִלָּתָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה מִפְּנֵי שֶׁמּוֹצִיאִין בָּהּ אֶת הַקּוֹץ. אֲבָל אִם עָתִיד לְנַקְּבָהּ הֲרֵי הִיא כִּשְׁאָר גָּלְמֵי כְּלֵי מַתָּכוֹת וְאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה:

כסף משנה מחט שלא ניקבה וכו':

ה מֵאַחַר שֶׁבֵּאַרְנוּ שֶׁגָּלְמֵי כְּלֵי מַתָּכוֹת טְהוֹרִים וְגָלְמֵי כְּלֵי עֵץ טְמֵאִים. וּפְשׁוּטֵי כְּלֵי מַתָּכוֹת טְמֵאִים וּפְשׁוּטֵי כְּלֵי עֵץ טְהוֹרִים דִּין תּוֹרָה. נִמְצָא הַטָּמֵא בִּכְלֵי עֵץ טָהוֹר בִּכְלֵי מַתָּכוֹת טָמֵא בִּכְלֵי מַתָּכוֹת טָהוֹר בִּכְלֵי עֵץ:

כסף משנה נמצא הטמא בכלי עץ וכו'. בסוף פרק קמא דחולין (דף כ"ה ע"ב):

ו כָּל כְּלֵי הַמִּלְחָמָה כְּגוֹן הַסַּיִף וְהָרֹמַח וְהַכּוֹבַע וְהַשִּׁרְיוֹן וְהַמַּגָּפַיִם וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מְקַבְּלִין טֻמְאָה. וְכָל תַּכְשִׁיטֵי הָאָדָם כְּגוֹן הַקַּטָלָה וְהַנְּזָמִים וְהַטַּבָּעוֹת בֵּין שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן חוֹתָם בֵּין שֶׁאֵין עֲלֵיהֶם חוֹתָם וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מְקַבְּלִין טֻמְאָה. אֲפִלּוּ דִּינָר שֶׁנִּפְסַל וְהִתְקִינוֹ לִתְלוֹתוֹ בְּצַוַּאר קְטַנָּה מְקַבֵּל טֻמְאָה. וְכֵן קָמֵעַ שֶׁל מַתֶּכֶת מִתְטַמֵּא כְּכָל תַּכְשִׁיט אָדָם:

כסף משנה כל כלי המלחמה וכו' וכל תכשיטי האדם וכו'. סוף פרק י''א דכלים. ומה שכתב אפילו דינר שנפסל וכו'. שם פי''ב. ומה שכתב וכן קמיע של מתכת וכו'. תוספתא פרק ח' דכלים:

ז כָּל תַּכְשִׁיטֵי הַבְּהֵמָה וְהַכֵּלִים כְּגוֹן הַטַּבָּעוֹת שֶׁעוֹשִׂין לְצַוַּאר הַבְּהֵמָה וּלְאָזְנֵי הַכֵּלִים טְהוֹרִין וְאֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה בִּפְנֵי עַצְמָן. חוּץ מִזּוֹג שֶׁל בְּהֵמָה וְכֵלִים הַמַּשְׁמִיעַ קוֹל לָאָדָם. כֵּיצַד. הָעוֹשֶׂה זוֹגִין לְמַכְתֶּשֶׁת וְלַעֲרִיסָה לְמִטְפְּחוֹת סְפָרִים וְתִינוֹקוֹת טְהוֹרִים. עָשָׂה לָהֶן עִנְבּוֹלִין מְקַבְּלִים טֻמְאָה הוֹאִיל וְנַעֲשׂוּ לְהַשְׁמִיעַ קוֹל לָאָדָם הֲרֵי הֵן כְּתַכְשִׁיטֵי אָדָם. וַאֲפִלּוּ נִטְּלוּ עִנְבּוֹלֵיהֶן מְקַבְּלִין טֻמְאָה שֶׁהֲרֵי הוּא רָאוּי לְהַקִּישׁוֹ עַל הַחֶרֶס:

ח זוֹג הֶעָשׂוּי לְאָדָם. אִם נַעֲשָׂה לְקָטָן אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה אֶלָּא בַּעִנְבּוֹל שֶׁלּוֹ שֶׁהֲרֵי לְקוֹל נַעֲשָׂה. נַעֲשָׂה לְגָדוֹל הֲרֵי זֶה תַּכְשִׁיט וּמְקַבֵּל טֻמְאָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ עִנְבּוֹל:

כסף משנה (ז-ח) כל תכשיטי הבהמה והכלים וכו'. ריש פרק י''ב דכלים טבעת אדם טמאה טבעת בהמה וכלים ושאר כל הטבעות טהורות. ומה שכתב חוץ מזוג של בהמה וכלים המשמיע קול לאדם. בתוספתא פ''ח כל תכשיט בהמה כגון השירים והנזמים והקטלאות והטבעות טהורים ואין טמא אלא זוג המשמיע קול לאדם ומ''ש כיצד העושה זוגים למכתשת וכו' עד אף על פי שאין לו ענבול. בפרק במה אשה עלה נ''ח:

ט כָּל הַפַּרְצוּפוֹת מְקַבְּלוֹת טֻמְאָה. וְכָל הַחוֹתָמוֹת טְהוֹרִין. חוּץ מֵחוֹתָם שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁבּוֹ חוֹתְמִין בִּלְבַד. וְכָל הַטַּבָּעוֹת טְהוֹרוֹת חוּץ מִטַּבַּעַת אֶצְבַּע. אֲבָל טַבַּעַת שֶׁחוֹגֵר בּוֹ אֶת מָתְנָיו שֶׁקּוֹשְׁרָהּ בֵּין כְּתֵפָיו טְהוֹרָה. טַבַּעַת הַשֵּׁיר שֶׁל בְּהֵמָה הוֹאִיל וְהָאָדָם מוֹשֵׁךְ בָּהּ אֶת הַבְּהֵמָה מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה. וְכֵן מַקֵּל שֶׁל בְּהֵמָה שֶׁל מַתֶּכֶת הוֹאִיל וְאָדָם רוֹדֶה אוֹתָהּ בּוֹ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה:

כסף משנה כל הפרצופות וכו' עד שבו חותמין בלבד. תוספתא פרק שמיני דכלים: וכל הטבעות טהורות וכו'. ריש פרק במה בהמה (שבת דף נ"ב ע"ב): טבעת השיר וכו' וכן מקל וכו'. שם:

י כָּל הַכֵּלִים יוֹרְדִים לְטֻמְאָה בְּמַחְשָׁבָה וְאֵין עוֹלִין מִידֵי טֻמְאָה אֶלָּא בְּשִׁנּוּי מַעֲשֶׂה. וְהַמַּעֲשֶׂה מְבַטֵּל מִיַּד הַמַּעֲשֶׂה וּמִיַּד הַמַּחְשָׁבָה. וְהַמַּחְשָׁבָה אֵינָהּ מְבַטֶּלֶת לֹא מִיַּד הַמַּעֲשֶׂה וְלֹא מִיַּד הַמַּחְשָׁבָה. כֵּיצַד. טַבַּעַת בְּהֵמָה אוֹ כֵּלִים שֶׁחָשַׁב עָלֶיהָ לְהַחְזִירָהּ טַבַּעַת אָדָם הֲרֵי זוֹ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה בְּמַחְשָׁבָה זוֹ וּכְאִלּוּ נַעֲשֵׂית לְאָדָם מִתְּחִלַּת עֲשִׂיָּתָהּ. חָזַר וְחִשֵּׁב עָלֶיהָ לְהַנִּיחָהּ טַבַּעַת בְּהֵמָה כְּשֶׁהָיָה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְקַשֵּׁט בָּהּ הָאָדָם הֲרֵי זוֹ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה שֶׁאֵין הַמַּחְשָׁבָה מְבַטֶּלֶת מִיַּד הַמַּחְשָׁבָה עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה בַּגּוּף כְּגוֹן שֶׁיָּשׁוּף אוֹתָהּ אוֹ יִתְקָעָהּ בְּמַעֲשֶׂה שֶׁל בְּהֵמָה. הָיְתָה הַטַּבַּעַת לָאָדָם וְחִשֵּׁב עָלֶיהָ לִבְהֵמָה עֲדַיִן הִיא מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה כְּשֶׁהָיְתָה שֶׁאֵין הַכֵּלִים עוֹלִין מִידֵי טֻמְאָתָן בְּמַחְשָׁבָה. עָשָׂה בָּהּ מַעֲשֶׂה וְשִׁנָּה לִבְהֵמָה אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה שֶׁהַמַּעֲשֶׂה מְבַטֵּל מִיַּד הַמַּעֲשֶׂה:

כסף משנה כל הכלים יורדים וכו'. סוף פרק כ''ה דכלים:

יא חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן יֵשׁ לָהֶן מַעֲשֶׂה וְאֵין לָהֶן מַחֲשָׁבָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ לְמַעְלָה בְּעִנְיַן הֶכְשֵׁר אֳכָלִין:

כסף משנה חרש שוטה וקטן יש להם מעשה וכו'. ריש פרק ו' דמכשירין ופ''ק דחולין (דף י"ג):

יב זוֹג שֶׁל דֶּלֶת שֶׁחִשֵּׁב עָלֶיהָ לִבְהֵמָה מְקַבֵּל טֻמְאָה. וְשֶׁל בְּהֵמָה שֶׁעֲשָׂאוּהוּ לַדֶּלֶת אֲפִלּוּ חִבְּרוֹ בַּקַּרְקַע וַאֲפִלּוּ קְבָעוֹ בְּמַסְמֵר מְקַבֵּל טֻמְאָה כְּשֶׁהָיָה עַד שֶׁיְּשַׁנֶּה בּוֹ מַעֲשֶׂה בְּגוּפוֹ:

כסף משנה זוג של דלת וכו'. בר''פ במה אשה עלה נ''ח:

יג אֻמָּן שֶׁעוֹשֶׂה וּמַנִּיחַ זוֹגִין לִבְהֵמָה וְלִדְלָתוֹת אִם רֹב הֶעָשׂוּי לְדָבָר שֶׁמְּקַבֵּל טֻמְאָה הֲרֵי הַכּל מְקַבֵּל טֻמְאָה עַד שֶׁיַּפְרִישׁ מִקְצָתָן לְדָבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה. וְאִם רֹב הֶעָשׂוּי לְדָבָר שֶׁאֵין מְקַבֵּל טֻמְאָה הֲרֵי הַכּל טָהוֹר עַד שֶׁיַּפְרִישׁ מִקְצָתָן לְדָבָר הַמְקַבֵּל טֻמְאָה:

יד זוֹגִין הַנִּמְצָאִין בְּכָל מָקוֹם מְקַבְּלִין טֻמְאָה חוּץ מֵהַנִּמְצָאִים בַּכְּרַכִּים מִפְּנֵי שֶׁרֻבָּן לִדְלָתוֹת:

טו אָמַר לְאֻמָּן עֲשֵׂה לִי שְׁנֵי זוֹגִים אֶחָד לְדֶלֶת וְאֶחָד לִבְהֵמָה. עֲשֵׂה לִי שְׁתֵּי מַחְצְלָאוֹת אַחַת לִשְׁכִיבָה וְאַחַת לְאֹהָלִים. עֲשֵׂה לִי שְׁנֵי סְדִינִים אֶחָד לְצוּרוֹת וְאֶחָד לְאֹהָלִים. שְׁנֵיהֶן מְקַבְּלִין טֻמְאָה עַד שֶׁיְּפָרֵשׁ וְיֹאמַר זֶה לְכָךְ וְזֶה לְכָךְ:

כסף משנה (יג-טו) אומן שעושה וכו' עד סוף הפרק. תוספתא פ''ח דכלים:

מתוך היד החזקה לרמב"ם - משנה תורה לרמב"ם

לעילוי נשמת רבנו משה בן רבי מימון - ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים והמתים.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) לתורת אמת ר' פנחס ראובן ול ר.מ שליט''א

 

 

דילוג לתוכן