הלכות כלים - פרק שלשה עשר - היד החזקה לרמב"ם

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר משנה תורה לרמב"ם - היד החזקה לרמב"ם הלכות כלים - פרק שלשה עשר - היד החזקה לרמב"ם

א כְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁאֵין כְּלִי חֶרֶס מִתְטַמֵּא אֶלָּא מֵאֲוִירוֹ אוֹ בְּהֶסֵּט הַזָּב. וּשְׁאָר כָּל הַכֵּלִים שֶׁנָּגְעָה בָּהֶן הַטֻּמְאָה נִטְמְאוּ וְאִם נִכְנְסָה טֻמְאָה לַאֲוִירוֹ וְלֹא נָגְעָה בָּהֶן הֲרֵי הֵם טְהוֹרִין. נִמְצָא הַטָּמֵא בִּכְלִי חֶרֶס טָהוֹר בְּכָל הַכֵּלִים וְהַטָּמֵא בְּכָל הַכֵּלִים טָהוֹר בִּכְלִי חֶרֶס. וּמִנַּיִן שֶׁאֵין כְּלִי חֶרֶס מִתְטַמֵּא אֶלָּא מֵאֲוִירוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יא-לג) 'וּכְלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר יִפּל מֵהֶם אֶל תּוֹכוֹ' וְגוֹ' מִתּוֹכוֹ הוּא מִתְטַמֵּא לֹא מֵאֲחוֹרָיו:

ב וּכְשֵׁם שֶׁמִּתְטַמֵּא מֵאֲוִירוֹ כָּךְ מְטַמֵּא אֳכָלִין וּמַשְׁקִין מֵאֲוִירוֹ. כֵּיצַד. כְּלִי חֶרֶס שֶׁנִּטְמָא וְנִכְנְסוּ אֳכָלִין וּמַשְׁקִין לַאֲוִירוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָגְעוּ בּוֹ הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יא-לג) 'כּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ יִטְמָא'. אֲבָל שְׁאָר הַכֵּלִים הַטְּמֵאִין אֵינָן מְטַמְּאִין אֳכָלִין וּמַשְׁקִין עַד שֶׁיִּגְּעוּ בָּהֶן:

כסף משנה (א-ב) כבר ביארנו וכו' נמצא הטמא בכלי חרס וכו' עד אוכלים ומשקין עד שיגעו בהן. פ''ק דחולין (דף כ"ד ע"ב). ומה שהביא ראיה מדכתיב אל תוכו מתוכו הוא מתטמא וכו' בת''כ הוא ובפרק קמא דחולין מייתי לה מקרא אחרינא:

ג אֵין כְּלִי חֶרֶס מְטַמֵּא כֵּלִים מֵאֲוִירוֹ בֵּין כְּלֵי חֶרֶס בֵּין שְׁאָר כֵּלִים. כֵּיצַד. כְּלִי חֶרֶס גָּדוֹל שֶׁהָיוּ בְּתוֹכוֹ כֵּלִים וְנִכְנְסָה טֻמְאָה בַּאֲוִירוֹ הוּא טָמֵא וְכָל הַכֵּלִים שֶׁבְּתוֹכוֹ טְהוֹרִין. הָיוּ מַשְׁקִין בַּכֵּלִים שֶׁבְּתוֹכוֹ נִטְמְאוּ הַמַּשְׁקִין מֵאֲוִירוֹ וְחוֹזְרִין וּמְטַמְּאִין אֶת הַכֵּלִים. וַהֲרֵי זֶה אוֹמֵר מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי:

כסף משנה אין כלי חרס מטמא כלים מאוירו וכו' עד ואתה טמאתני. פרק שמיני דכלים ופ' שמיני דפרה:

ד * כְּלִי חֶרֶס שֶׁנָּגְעוּ מַשְׁקִין טְמֵאִין בַּאֲחוֹרָיו בִּלְבַד נִטְמְאוּ אֲחוֹרָיו כִּשְׁאָר כָּל הַכֵּלִים. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁהָיָה לוֹ תּוֹךְ. אֲבָל אִם אֵין לוֹ תּוֹךְ וְנָגְעוּ בּוֹ מַשְׁקִין טְמֵאִין הֲרֵי זֶה טָהוֹר. שֶׁכָּל שֶׁאֵין לוֹ תּוֹךְ בִּכְלִי חֶרֶס אֵין אֲחוֹרָיו מִתְטַמְּאִין בְּמַשְׁקִין. נָגְעוּ אֳכָלִין אוֹ מַשְׁקִין בַּאֲחוֹרֵי כְּלִי חֶרֶס הַטָּמֵא הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין. וְאֶחָד כְּלִי חֶרֶס וְאֶחָד שְׁאָר כָּל הַכֵּלִים בְּדָבָר זֶה שֶׁכָּל הַכֵּלִים הַטְּמֵאִין שֶׁנָּגְעוּ אֳכָלִין אוֹ מַשְׁקִין בָּהֶן בֵּין מִתּוֹכָן בֵּין מֵאֲחוֹרֵיהֶן נִטְמְאוּ:

ההראב"ד כלי חרס שנגעו. א''א כבר כתבתי במקום אחר מה שנראה לנו על זה:

כסף משנה כלי חרס שנגעו משקין טמאים וכו' נגעו אוכלין וכו'. ריש פרק ב' דכלים גבי כלי חרס מיטמאים מאחוריהם: כתב הראב''ד א''א כבר כתבתי במקום אחר מה שנראה לנו על זה עכ''ל:

ה אֶחָד כְּלִי חֶרֶס שֶׁנִּכְנְסָה טֻמְאָה לַאֲוִירוֹ אוֹ שֶׁכָּפָהוּ עַל הַטֻּמְאָה הַמֻּנַּחַת עַל הָאָרֶץ וְנַעֲשָׂה אֹהֶל עָלֶיהָ שֶׁהֲרֵי הַטֻּמְאָה בְּתוֹכוֹ. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזֶּה * שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יא-לג) 'אֶל תּוֹכוֹ' לְרַבּוֹת אֶת הָאֹהָלִים:

ההראב"ד שנאמר אל תוכו לרבות את האוהלים. א''א הלכתא כוותיה ולא מטעמיה דכלי שכפהו על הטומאה כלי הוא ותוכו של כלים נקרא אהל אבל האהלים שהוצרכו לרבות הם השידה התיבה והמגדל הבאים במדה שהם כאהלים שאינן צריכין צמיד פתיל באהל המת שאפילו בכיסוי בעלמא הם מצילין באהל ואפילו הכי לענין אויר כלי חרס מיטמאין בכלים ולא נחשוב אוירם כאויר בית אע''פ שהוא כבית לענין הצלה ומרבה אותם בספרא מכל כלי חרס ולא מאל תוכו כאשר כתב:

כסף משנה אחד כלי חרס שנכנסה טומאה לאוירו וכו': כתב הראב''ד מפי השמועה למדו שזה שנאמר אל תוכו לרבות את האהלים א''א הלכתא כוותיה ולא מטעמיה וכו':

ו גּוּמָא שֶׁהָיָה הַשֶּׁרֶץ מֻנָּח בְּתוֹכָהּ וְכָפָה כְּלִי חֶרֶס עַל הַגּוּמָא לֹא נִטְמָא שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יא-לג) 'אֶל תּוֹכוֹ' עַד שֶׁתִּכָּנֵס עַצְמָהּ שֶׁל טֻמְאָה בְּתוֹכוֹ. לְפִיכָךְ הַשֶּׁרֶץ שֶׁנִּמְצָא לְמַטָּה מִנְּחֻשְׁתּוֹ שֶׁל תַּנּוּר שֶׁהִיא קַרְקָעִית הַתַּנּוּר טָהוֹר שֶׁאֲנִי אוֹמֵר חַי נָפַל וְעַכְשָׁו מֵת בְּתוֹךְ גּוּמָא זוֹ. וְכֵן אִם נִמְצֵאת מַחַט אוֹ טַבַּעַת לְמַטָּה מִנְּחֻשְׁתּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁכָּל הַכֵּלִים הַנִּמְצָאִים טְמֵאִים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ הֲרֵי הַתַּנּוּר טָהוֹר שֶׁאֲנִי אוֹמֵר שָׁם הָיוּ עַד שֶׁלֹּא בָּא הַתַּנּוּר וְהַתַּנּוּר נִבְנָה עֲלֵיהֶן וְלֹא נָפְלוּ בְּתוֹכוֹ. נִמְצְאוּ בַּדֶּשֶׁן הֲרֵי הַתַּנּוּר טָמֵא שֶׁאֵין לוֹ בְּמָה יִתְלֶה. נִמְצְאוּ בִּנְחֻשְׁתּוֹ שֶׁל תַּנּוּר נִרְאִין אֲבָל אֵינָן יוֹצְאִין לַאֲוִירוֹ. אִם אוֹפֶה אֶת הַבָּצֵק וְהוּא נוֹגֵעַ בָּהֶן נִטְמָא הַתַּנּוּר כְּאִלּוּ הָיוּ בְּתוֹךְ אֲוִירוֹ. וְאִם לָאו הַתַּנּוּר טָהוֹר כְּאִלּוּ הָיוּ לְמַטָּה מִנְּחֻשְׁתּוֹ. בְּאֵי זֶה בָּצֵק אָמְרוּ בְּבָצֵק הַבֵּינוֹנִי שֶׁאֵינוֹ רַךְ בְּיוֹתֵר וְלֹא קָשֶׁה:

כסף משנה גומא שהיה השרץ וכו' לפיכך השרץ שנמצא וכו' עד אין לו במה יתלה. משנה פרק ט' דכלים: נמצאו בנחושתו של תנור וכו'. שם:

ז הַשֶּׁרֶץ שֶׁנִּמְצָא בְּעַיִן שֶׁל תַּנּוּר בְּעַיִן שֶׁל כִּירָה בְּעַיִן שֶׁל כֻּפַּח אִם נִמְצָא מִן הַשָּׂפָה הַפְּנִימִית וְלַחוּץ טָהוֹר. * וְכֵן אִם נִמְצָא בַּאֲוִיר הָעַיִן טָהוֹר שֶׁהֲרֵי לֹא נִכְנַס לַאֲוִיר הַתַּנּוּר אוֹ הַכִּירָה אוֹ הַכֻּפַּח אֶלָּא תַּחַת עֳבִי דָּפְנוֹתֵיהֶן הוּא תָּלוּי. וַאֲפִלּוּ הָיָה שָׁם כְּזַיִת מִן הַמֵּת טְהוֹרִין אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה בָּעֳבִי הָעַיִן פּוֹתֵחַ טֶפַח שֶׁהֲרֵי מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה לַאֲוִיר הַתַּנּוּר כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּעִנְיַן טֻמְאַת מֵת:

ההראב"ד וכן אם נמצאת. א''א זה כתב מפני שראה במשנה ואם היה באויר אפילו היה שם כזית מן המת טהור וסבור שעל השרץ אמר שהיה באויר ולא כן דמה שלא אמר אלא על התנור אם היה עומד באויר שלא תחת תקרה אפילו היה שם כזית מן המת טהור התנור:

ח נִמְצָא הַשֶּׁרֶץ בִּמְקוֹם הַנָּחַת הָעֵצִים מִן הַשָּׂפָה הַפְּנִימִית וְלַחוּץ טָהוֹר. נִמְצָא בִּמְקוֹם יְשִׁיבַת הַבַּלָּן בִּמְקוֹם יְשִׁיבַת הַצַּבָּע בִּמְקוֹם יְשִׁיבַת שׁוֹלְקֵי הַזֵּיתִים הַכּל טָהוֹר:

כסף משנה ומ''ש נמצא שרץ במקום הנחת עצים וכו'. שם וכחכמים:

ט אֵין הַתַּנּוּר וְלֹא הַכִּירָה וְלֹא שְׁאָר מְקוֹמוֹת הַיְקוֹד מִתְטַמְּאִין אֶלָּא אִם כֵּן נִמְצֵאת הַטֻּמְאָה מִן הַסְּתִימָה וּלְפָנִים:

כסף משנה (ז-ט) השרץ שנמצא בעין של תנור וכו' עד מן הסתימה ולפנים. שם פרק שמיני: כתב הראב''ד וכן אם נמצא באויר העין טהור וכו'. א''א זה כתב מפני שראה במשנה וכו'. גם ר''ש פירש כפירוש הראב''ד ולא נתחוור רבינו בפי' זה משום דמאי קמ''ל דאם היה התנור באויר אפילו כזית מן המת טהור מילתא דפשיטא היא:

י כְּלִי חֶרֶס שֶׁשּׁוֹתִין בּוֹ בַּעֲלֵי בָּתִּים הַמַּיִם שֶׁבְּאֶמְצָעוֹ כְּמוֹ רֶשֶׁת שֶׁל חֶרֶס וּשְׂפָתוֹ שֶׁלְּמַעְלָה מִן הָרֶשֶׁת כְּמוֹ מַסְרֵק וְזֶהוּ הַנִּקְרָא צַרְצוּר אִם נִכְנְסָה הַטֻּמְאָה לַאֲוִיר הַמַּסְרֵק לְמַעְלָה מִן הָרֶשֶׁת נִטְמָא כֻּלּוֹ שֶׁזֶּהוּ תּוֹכוֹ שֶׁל כְּלִי זֶה:

כסף משנה כלי חרס ששותים בו וכו'. בספ''ב המסרק של צרצור רבי אליעזר מטהר וחכמים מטמאים:

יא כְּלִי חֶרֶס שֶׁהָיָה לוֹ שָׁלֹשׁ שְׂפָיוֹת זוֹ לְפָנִים מִזּוֹ הָיְתָה הַפְּנִימִית עוֹדֶפֶת וְנִכְנְסָה טֻמְאָה לַאֲוִיר הַפְּנִימִית כָּל הָאֳכָלִין וְהַמַּשְׁקִין שֶׁבָּאֲוִיר שֶׁבֵּין הַשָּׂפָה הַפְּנִימִית וּבֵין הָאֶמְצָעִית וְהַחִיצוֹנָה טְהוֹרִין. הָיְתָה הָאֶמְצָעִית עוֹדֶפֶת וְנִטְמָא אֲוִירָהּ מִמֶּנָּה וְלִפְנִים טָמֵא מִמֶּנָּה וְלַחוּץ טָהוֹר. הָיְתָה הַחִיצוֹנָה עוֹדֶפֶת וְנִטְמָא אֲוִירָהּ הַכּל טָמֵא. הָיוּ שָׁווֹת כָּל שֶׁנִּטְמָא אֲוִירָהּ טְמֵאָה וְהַשְּׁאָר טָהוֹר:

כסף משנה כלי חרס שהיו לו ג' שפיות וכו'. ספ''ד. ומ''ש היו שוות וכו'. שם וכחכמים:

יב אִלְפָּסִים זוֹ בְּתוֹךְ זוֹ וְשִׂפְתוֹתֵיהֶן שָׁווֹת וְהַשֶּׁרֶץ בָּעֶלְיוֹנָה אוֹ בַּתַּחְתּוֹנָה זוֹ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ הַשֶּׁרֶץ טְמֵאָה וּשְׁאָר הָאִלְפָּסִין טְהוֹרִין הֵן וְכָל הָאֳכָלִין שֶׁבָּהֶן. הָיָה כָּל אִלְפָּס מֵהֶן נְקוּבָה בְּכוֹנֵס מַשְׁקֶה וְהַשֶּׁרֶץ בָּעֶלְיוֹנָה כָּל הָאֳכָלִין וְהַמַּשְׁקִין שֶׁבְּכָל הָאִלְפָּסִים טְמֵאִים שֶׁהַטֻּמְאָה בַּאֲוִיר כֻּלָּן כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. * הָיָה הַשֶּׁרֶץ בַּתַּחְתּוֹנָה הִיא טְמֵאָה וְכֻלָּן טְהוֹרוֹת שֶׁהֲרֵי לֹא נִכְנַס שֶׁרֶץ לַאֲוִיר הָעֶלְיוֹנָה * וְאֵין שְׂפַת הַתַּחְתּוֹנָה עוֹדֶפֶת כְּדֵי לְטַמֵּא כָּל הָאֳכָלִין וְהַמַּשְׁקִין שֶׁבְּתוֹכָהּ. הָיָה הַשֶּׁרֶץ בָּעֶלְיוֹנָה וְהָיְתָה שְׂפַת הַתַּחְתּוֹנָה עוֹדֶפֶת הָעֶלְיוֹנָה טְמֵאָה שֶׁהַשֶּׁרֶץ בְּתוֹכָהּ וְכֵן הַתַּחְתּוֹנָה מִפְּנֵי שֶׁשְּׂפָתָהּ עוֹדֶפֶת הֲרֵי הַשֶּׁרֶץ בַּאֲוִירָהּ וּשְׁאָר הָאִלְפָּסִין שֶׁבְּתוֹךְ הַתַּחְתּוֹנָה טְהוֹרִין שֶׁאֵין כְּלִי חֶרֶס מְטַמֵּא כֵּלִים שֶׁבְּתוֹכוֹ. וְאִם הָיָה בֵּינֵיהֶן מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ כָּל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ טְמֵאָה שֶׁהַמַּשְׁקֶה מִתְטַמֵּא מֵאֲוִיר הַתַּחְתּוֹנָה הָעוֹדֶפֶת וְחוֹזֵר וּמְטַמֵּא אֶת הָאִלְפָּס:

ההראב"ד היה השרץ בתחתונה וכו' עד וחוזר ומטמא את האילפס. א''א אני כתבתי עודפות אך לא מצאתי בנוסחאות אלא עודפת ואולי שהוא דוקא וכך פירושה שהעליונה עודפת על האמצעית והתחתונה עודפת על כולם והשרץ בעליונה נמצא השרץ לאמצעיות תוך תוכו או אפילו נאמר שהעליונה שוה לאמצעיות והתחתונה עודפת מה שבאמצעיות טהור מפני שהשרץ שבעליונה תוך תוכו הוא להם אבל התחתונה ודאי טמאה וסוף דבר אין זה כלום שא''כ הכל טמא מאויר התחתונה שהיא עודפת על כולה אלא העיקר ששתיהן שוות ועודפות על האמצעיות כולן טהורות וחוץ מן העליונה שהשרץ בתוכה ואם יש עליהן משקה טופח כולן טמאות שהעליונה מטמאה את המשקה שעל גבה והמשקה מטמא את האלפס שבצדו ואותו האלפס חוזר ומטמא המשקה שעל גבו וכן כולן אפי' מאה ומכאן יש סיוע למה שכתבתי שהמשקה מטמא כלי חרס מגבו: ואין שפת התחתונה עודפת. וחוזר ומטמא את הלחם אבל אם השרץ בעליונ' והתחתונ' עודפת כל שיש בה משקה טופח טמא שהמשקה מטמא:

כסף משנה אלפסים זו בתוך זו וכו'. שם ספ''י: כתב הראב''ד היה השרץ בתחתונה וכו' עד חוזר ומטמא את האלפס א''א אני כתבתי עודפות וכו'. ומה שכתב וסוף דבר אין זה כלום שא''כ הכל טמא מאויר התחתונה, לא ירדתי לעומק דעתו שמאחר שהוא ז''ל מעלה כאן דכל מה שהוא תוך אויר התחתונ' נטמא ולא נפטר מטומאה מטעם תוך תוכו היאך חזר וכתב שכששתיהן שוות ועודפות על האמצעיות כולן טהורות חוץ מן העליונה שכל האמצעיות שהתחתונה עודפת עליהן ה''ל להיות טמאות דהא לא מטהרי משום תוך תוכו כפי מ''ש בסמוך וצ''ע. ומה שכתב ומכאן יש סיוע למ''ש שהמשקה מטמא כלי חרס מגבו, ורבינו בפי' המשנה כתב וז''ל כבר ביארנו במה שקדם אמרם בכלי חרס אל תוכו ולא תוך תוכו וכו' והוא פירוש יפה:

יג טַבְלָא שֶׁל חֶרֶס שֶׁהָיוּ קְעָרוֹת דְּבוּקוֹת בָּהּ בִּתְחִלַּת מַעֲשֶׂיהָ וַהֲרֵי הַכּל כְּלִי אֶחָד וְנִטְמֵאת אַחַת מֵהֶן לֹא נִטְמְאוּ כֻּלָּן. וְאִם הָיָה לַטַּבְלָא דֹּפֶן עוֹדֵף שֶׁנִּמְצְאוּ כָּל הַקְּעָרוֹת בְּתוֹכוֹ וְנִטְמֵאת אַחַת מֵהֶן נִטְמְאוּ כֻּלָּן. וְכֵן הַדִּין בְּבֵית הַתַּבְלִין שֶׁל חֶרֶס וְקַלְמִירִין הַמַּתְאִימוֹת כַּיּוֹצֵא בּוֹ:

כסף משנה טבלא של חרס וכו'. בסוף פרק שני:

יד בֵּית הַתַּבְלִין שֶׁל עֵץ שֶׁנִּטְמָא אֶחָד מִבָּתָּיו בְּמַשְׁקִין לֹא נִטְמְאוּ שְׁאָר הַבָּתִּים. וְאִם יֵשׁ לוֹ דֹּפֶן עוֹדֵף שֶׁנִּמְצְאוּ כָּל הַבָּתִּים בְּתוֹכוֹ וְנִטְמָא אֶחָד מִבָּתָּיו בְּמַשְׁקִין נִטְמְאוּ כֻּלָּן שֶׁהַכּל כִּכְלִי אֶחָד וּכְלִי שֶׁנִּטְמָא תּוֹכוֹ בְּמַשְׁקִין נִטְמָא כֻּלּוֹ. הָיוּ * בָּתָּיו קְבוּעִין בְּמַסְמֵר הֲרֵי אֵלּוּ חִבּוּר זֶה לָזֶה לְטֻמְאָה וּלְהַזָּיָה. הָיוּ תְּקוּעִין בִּלְבַד הֲרֵי אֵלּוּ חִבּוּר לְטֻמְאָה וְלֹא לְהַזָּיָה. וְאִם הָיוּ בָּתָּיו נִטָּלִין וְנִתָּנִין אֵינָן חִבּוּר לֹא לְטֻמְאָה וְלֹא לְהַזָּיָה:

ההראב"ד בתיו קבועין. א''א והוא שיש שם דופן עודף:

כסף משנה ומ''ש היו בתיו קבועים במסמר וכו': כתב הראב''ד היו בתיו קבועים א''א והוא שיש שם דופן עודף עכ''ל. ופשוט הוא נלמד ממתניתין דבסמוך ולכן לא חשש רבינו לכתבו:

מתוך היד החזקה לרמב"ם - משנה תורה לרמב"ם

לעילוי נשמת רבנו משה בן רבי מימון - ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים והמתים.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) לתורת אמת ר' פנחס ראובן ול ר.מ שליט''א

 

 

דילוג לתוכן