הלכות כלים - פרק שלישי - היד החזקה לרמב"ם

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר משנה תורה לרמב"ם - היד החזקה לרמב"ם הלכות כלים - פרק שלישי - היד החזקה לרמב"ם

א * כָּל כְּלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְנַחַת אֲפִלּוּ אֵינוֹ מְקַבֵּל אֶלָּא דָּבָר מוּעָט אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה לֹא מִן הַתּוֹרָה וְלֹא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְכָל כְּלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְהִתְטַלְטֵל מָלֵא וְרֵיקָן כְּשַׂק אֲפִלּוּ הָיָה מַחֲזִיק מֵאָה סְאָה וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׁוּלַיִם הוֹאִיל וְאֵינוֹ עָשׂוּי לְנַחַת הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה דִּין תּוֹרָה כִּשְׁאָר כְּלֵי קִבּוּל. וְכָל כְּלִי עֵץ שֶׁהוּא סְתָם אִם הָיוּ לוֹ שׁוּלַיִם לֵישֵׁב עֲלֵיהֶם עַל הַקַּרְקַע כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא נוֹחַ לְהִתְגַּלְגֵּל וְהָיָה מַחֲזִיק אַרְבָּעִים סְאָה בְּלַח שֶׁהֵן כּוֹרַיִים בְּיָבֵשׁ אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה כְּלָל לֹא מִן הַתּוֹרָה וְלֹא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים מִפְּנֵי שֶׁחֶזְקָתוֹ שֶׁעָשׂוּי לְנַחַת. וּדְבָרִים אֵלּוּ דִּבְרֵי קַבָּלָה הֵן. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ מָה שַׂק שֶׁהוּא מִתְטַלְטֵל מָלֵא וְרֵיקָן אַף כְּלִי עֵץ לֹא יִטְמָא אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה מִטַּלְטֵל מָלֵא וְרֵיקָן לְהוֹצִיא כְּלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְנַחַת:

ההראב"ד כל כלי עץ העשוי לנחת אפי' כו'. א''א דבר זה איני יודע מאין הוציאו אלא משלחן של מקדש וממנורה שהקשו עליהם כלי עץ שעשוי לנחת הוא ואע''פ שאינן מקבלין ארבעים סאה בלח ואינו מחוור דהתם איסורא נמי איכא בטלטולם ומה שאמר כל כלי עץ שהוא עשוי לטלטל מלא וריקם אפילו מחזיק מאה כור מיטמא למדה מספינת הירדן ואולי לא כמו שהוא סובר אלא מפני שספינת הירדן אין דרכה להורידה למים אלא טעונה אבל שאר כלים אע''פ שפעמים מיטלטלין במלואן כיון שאין דרכן בכך אינן מטמאין וכן הוא במשנת כלים פט''ו רבי יהודה אומר דרדור עגלה וקיסטות מלכים ועריבת העבדן ובור ספינה קטנה והארון אע''פ שמקבלין ארבעים סאה טמאין שאין עשויים להטלטל אלא במה שבתוכו ושאר כל הכלים המקבלין טהורין שאין מקבלין טמאין אין בין דר''מ לרבי יהודה אלא עריבת בעל הבית המקבלת לרבי יהודה טהורה אע''פ שפעמים שמוליכין אותה מלאה לפורני ראה מה הלשון אומרת שאינן עשויין להטלטל אלא במלואן אבל פעמים כן ופעמים כן טהורין ואין הולכין בהן אחר חזקה:

ב הַכֵּלִים שֶׁחֶזְקָתָן שֶׁהֵן עֲשׂוּיִין לְנַחַת כְּגוֹן שִׁדָּה תֵּבָה וּמִגְדָּל וְכַוֶּרֶת הַקַּשׁ וְכַוֶּרֶת הַקָּנִים וּבוֹר סְפִינָה גְּדוֹלָה וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ. אִם הֵן מַחֲזִיקִין אַרְבָּעִים סְאָה אֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה. וְאֵלּוּ הֵן הַכֵּלִים שֶׁל עֵץ שֶׁהֵן עֲשׂוּיִין לְהִתְטַלְטֵל בִּמְלוֹאָן. דִּרְדּוּר שֶׁמַּנִּיחִין אוֹתוֹ עַל הָעֲגָלָה וְקוֹסְטוֹת הַמְּלָכִים וַעֲרֵבַת הַעֲבְּדָן וּבוֹר סְפִינָה קְטַנָּה שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהַלֵּךְ בְּאֶמְצַע הַיָּם הַגָּדוֹל וְהָאָרוֹן. כָּל אֶחָד מֵחֲמֵשֶׁת כְּלֵי עֵץ אֵלּוּ אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מְקַבְּלִין יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים סְאָה הֲרֵי אֵלּוּ מְקַבְּלִין טֻמְאָה שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ מִתְּחִלָּתָן אֶלָּא לְהִטַּלְטֵל מְלֵאִין. וּשְׁאָר כָּל כְּלֵי עֵץ אִם הָיוּ מְקַבְּלִין אַרְבָּעִים סְאָה וְיֵשׁ לָהֶם שׁוּלַיִם חֶזְקָתָן שֶׁאֵינָן עֲשׂוּיִין לְהִתְטַלְטֵל בִּמְלוֹאָן וּלְפִיכָךְ אֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה. וְכֵן כְּלֵי עֶצֶם וּכְלֵי הָעוֹר הַמְקַבְּלִין אַרְבָּעִים סְאָה בְּלַח אֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה אֶלָּא אִם כֵּן נַעֲשׂוּ מִתְּחִלָּתָן כְּשֶׁהֵן מְלֵאִין:

כסף משנה (א-ב) כל כלי עץ וכו'. בסוף חגיגה (דף כ"ו ע"ב) גבי שלחן ותיפוק לי דכל עץ העשוי לנחת הוא וכל כלי עץ העשוי לנחת לא מיטמא מ''ט דומיא דשק בעינן מה שק מיטלטל מלא וריקן אף כל מיטלטל מלא וריקן ופירש''י כלי עץ העשוי לנחת במקום אחד. דומיא דשק בעינן לענין טומאה הוקשו כלי עץ לשק דכתיב כל אשר יפול עליו מהם במותם יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור או שק. מה שק מיטלטל מלא וריקן יצא העשוי לנחת דאינו מיטלטל מלא וריקן יצא כלי עץ המחזיק ארבעים סאה בלח שהם כוריים ביבש אף על פי שמיטלטל ריקן אינו מיטלטל מלא שאם יטלטלנו מלא ישבר עכ''ל: ומה שכתב רבינו וכל כלי עץ שהוא [עשוי] להתטלטל מלא וריקן וכו' וכל כלי עץ שהוא סתם וכו' עד ולפיכך אינם מקבלים טומאה. משנה פרק ט''ו דכלים השידה והתיבה והמגדל וכו' שיש להם שוליים והם מחזיקים ארבעים סאה בלח שהם כוריים ביבש הרי אלו טהורים ושאר כל הכלים בין מקבלים בין שאינם מקבלים טמאים דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר דרדור עגלה וקסטות המלכים ועריבת העבדנין ובור ספינה קטנה והארון אף על פי שמקבלים טמאים שאינם עשויים לטלטל אלא במה שבתוכן ושאר כל הכלים המקבלים טהורים שאינם מקבלים טמאים: וכתב הראב''ד דבר זה איני יודע מאין הוציאו וכו' ואינו מחוור דהתם איסורא נמי איכא בטלטולם וכו'. איני יודע מה איסור יש בטלטולם ועוד דאפילו אם היה איסור בטלטולם מכל מקום כי ממעטינן משק כלי העשוי לנחת משום דאין דרכו ליטלטל מלא וריקן הוא אף על פי שלא יהא איסור בדבר דומיא דמחזיק ארבעים סאה בלח דממעטינן ליה אף על גב דליכא איסור בטלטולו. ומה שכתב אולי לא כמו שהוא סובר וכו' אין השגה באולי והראיה שהביא אינה מכרחת. ומה שכתב על כל כלי עץ שהוא עשוי לטלטל מלא וריקן אפילו מחזיק מאה סאה מיטמא:

ג הַשִּׁדָּה וְהַתֵּבָה וְהַמִּגְדָּל שֶׁל זְכוּכִית הַבָּאִים בְּמִדָּה טְהוֹרִין * וּשְׁאָר כְּלֵי זְכוּכִית אַף עַל פִּי שֶׁמְּקַבְּלִין אַרְבָּעִים סְאָה הֲרֵי הֵן מְקַבְּלִין טֻמְאָה. וְזֶה חֹמֶר בִּכְלֵי זְכוּכִית מִבִּכְלֵי עֵץ:

ההראב"ד ושאר כלי זכוכית. א''א אמת כך מצא בתוספתא ולא ידעתי טעמה ואולי מפני שמלאכתן עבה והן עשויים לנחת אבל שאר כלים מלאכתן דקה ועשויין להטלטל במלואן:

כסף משנה השידה והתיבה והמגדל של זכוכית וכו' ושאר כלי זכוכית וכו'. כתב הראב''ד ושאר כלי זכוכית א''א אמת כך מצא בתוספתא וכו':

ד כָּל כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בְּשִׁבּוּרוֹ אַמָּה עַל אַמָּה בְּרוּם שָׁלֹשׁ הֲרֵי הוּא מַחֲזִיק אַרְבָּעִים סְאָה בְּלַח. וּכְשֶׁמּוֹדְדִין אֶת הַכְּלִי מוֹדְדִין אוֹתוֹ מִבַּחוּץ אִם הָיָה בּוֹ אַמָּה עַל אַמָּה בְּרוּם שָׁלֹשׁ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין תּוֹכוֹ אֶלָּא פָּחוֹת מִזֶּה הֲרֵי הוּא טָהוֹר שֶׁאֵין עֳבִי הַדְּפָנוֹת מְמַעֵט. אֲבָל עֳבִי הָרַגְלַיִם וָעֳבִי הַזֵּר אִם הָיָה לוֹ זֵר אֵין נִמְדָּדִין עִמּוֹ:

כסף משנה כל כלי שיש בשיבורו אמה על אמה וכו'. תוספתא דכלים פ''ה דב''מ: וכשמודדין הכלי מודדין אותו מבחוץ וכו'. רפי''ח דכלים וכב''ה:

ה * הָיָה בְּתוֹךְ הַכְּלִי תֵּבָה קְטַנָּה כְּגוֹן מוּכְנִי שֶׁבְּתוֹךְ הַשִּׁדָּה בִּזְמַן שֶׁהִיא נִשְׁמֶטֶת אֵינָהּ נִמְדֶּדֶת עִמָּהּ וְאֵינָהּ חִבּוּר לָהּ וְאֵינָהּ מַצֶּלֶת עִמָּהּ בְּאֹהֶל הַמֵּת. וְאִם אֵינָהּ נִשְׁמֶטֶת נִמְדֶּדֶת עִמָּהּ וַהֲרֵי הֵן כִּכְלִי אֶחָד:

ההראב"ד היה בתוך הכלי תיבה קטנה. א''א מעולם לא שמענו מוכני פירוש תיבה אלא גלגל ואופן שהוא מתגלגל עליו כמו ששנינו אף הוא עשה מוכני לכיור כדי שלא יהיו מימיו נפסלין בלינה ול''נ שזה הגלגל אינו אלא למעלה או על שפתו שמעלין התבואה לשדה באותו גלגל לפי שיש טורח גדול במלואו או בהריקו ומשתמשים בהן דרך הגלגל ואילו היה הגלגל להתגלגל עליו שתי קושיות בדבר האחת שהרי אינם עשויים להטלטל כלל ומה צורך למוכני ואם כן עשויים הם להטלטל ועוד מה בין מוכני לעובי הרגלים שאין נמדדין עמה ואף על פי שהרגלים אינם נשמטים אלא ודאי כמו שפירשתי ונמדד עמה מפני שכל תשמישה על ידי המוכני:

כסף משנה היה בתוך הכלי תיבה קטנה וכו'. שם: כתב הראב''ד היה בתוך הכלי תיבה קטנה א''א מעולם לא שמענו מוכני פירושו תיבה וכו'. וליישב דעת רבינו י''ל דלא שמענו אינה ראיה:

ו הָיָה לַכְּלִי כִּסּוּי קָמוּר בִּזְמַן שֶׁהוּא קָבוּעַ נִמְדָּד עִמּוֹ. אֵינוֹ קָבוּעַ אֵינוֹ נִמְדָּד עִמּוֹ. הָיוּ בּוֹ מְגוּרוֹת מִבִּפְנִים נִמְדֶּדֶת עִמּוֹ. וְאִם הָיוּ מִבַּחוּץ אֵינָן נִמְדָּדוֹת עִמּוֹ:

כסף משנה ומ''ש היו בו מגורות וכו'. תוספתא דכלים פ''ח דב''מ:

ז כְּלִי עֵץ שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל אַרְבָּעִים סְאָה כְּדַרְכּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הִטָּהוּ עַל צִדּוֹ אוֹ סְמָכוֹ בְּדָבָר אַחֵר הוֹאִיל וּמְקַבֵּל אַרְבָּעִים סְאָה מִכָּל מָקוֹם טָהוֹר:

כסף משנה כלי עץ שאינו מקבל וכו':

ח הַשִּׁדָּה וְהַתֵּבָה שֶׁנִּטְּלָה אַחַת מֵרַגְלֵיהֶן אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִקְּבוּ אֶלָּא הֲרֵי הֵן מְקַבְּלִין הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין וַעֲדַיִן יֵשׁ לָהֶם שׁוּלַיִם וְחֶזְקָתָן שֶׁהֵן לְנַחַת כְּשֶׁהָיוּ:

כסף משנה השידה והתיבה וכו'. משנה פרק י''ח דכלים:

מתוך היד החזקה לרמב"ם - משנה תורה לרמב"ם

לעילוי נשמת רבנו משה בן רבי מימון - ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים והמתים.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) לתורת אמת ר' פנחס ראובן ול ר.מ שליט''א

 

 

דילוג לתוכן