הלכות כלים - פרק אחד עשר - היד החזקה לרמב"ם

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר משנה תורה לרמב"ם - היד החזקה לרמב"ם הלכות כלים - פרק אחד עשר - היד החזקה לרמב"ם

א כַּמָּה שִׁעוּר הַשֶּׁבֶר שֶׁיִּשָּׁבֵר כְּלִי מַתֶּכֶת וְלֹא יְקַבֵּל טֻמְאָה אוֹ יִטְהַר מִטֻּמְאָתוֹ. הַכּל לְפִי מַה שֶּׁהוּא:

ב כָּל זְמַן שֶׁהַכְּלִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מֵעֵין מְלַאכְתּוֹ עֲדַיִן הוּא כְּלִי וְחָשׁוּב כְּלִי שָׁלֵם. כֵּיצַד. כְּלִי שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁנִּשְׁבַּר וַהֲרֵי הוּא יָכוֹל לְמַלְּאוֹת בּוֹ הֲרֵי הוּא כְּלִי כְּשֶׁהָיָה. הַקֻּמְקוּם כְּדֵי לָחֹם בּוֹ חַמִּין. הַמֵּחַם כְּדֵי לְקַבֵּל סְלָעִים. הַלֶּפֶס כְּדֵי לְקַבֵּל קִיתוֹנוֹת שֶׁל מַתֶּכֶת. הַקִּיתוֹן כְּדֵי לְקַבֵּל פְּרוּטוֹת. מִדּוֹת הַיַּיִן כְּדֵי לָמֹד בָּהֶן הַיַּיִן. וְכֵן מִדּוֹת הַשֶּׁמֶן כְּדֵי לָמֹד בָּהֶן הַשֶּׁמֶן. מְסַנֶּנֶת שֶׁל חַרְדָּל שֶׁנִּפְרְצוּ בָּהּ שְׁלֹשָׁה נְקָבִים מִלְּמַטָּה זֶה לְתוֹךְ זֶה טְהוֹרָה לְפִי שֶׁאֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת מֵעֵין מְלַאכְתָּהּ. מַגְרֵפָה שֶׁנִּטְּלָה כַּפָּהּ אַף עַל פִּי שֶׁהִיא כְּקֻרְנָס טְהוֹרָה שֶׁאֵינָהּ עוֹשָׂה מֵעֵין מְלַאכְתָּהּ אֶלָּא מֵעֵין הַקֻּרְנָס. וְהִיא לֹא נַעֲשֵׂית לִתְקֹעַ בָּהּ כְּקֻרְנָס. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

כסף משנה (א-ב) כמה הוא שיעור השבר וכו' כיצד כלי של מתכת עד למוד בהן שמן. ריש פרק י''ד: מסננת של חרדל וכו'. סוף פרק י''ד: מגריפה שניטלה כפה וכו'. פרק י''ג וכחכמים:

ג מַסְרֵק שֶׁל צֶמֶר שֶׁנִּטְּלוּ שִׁנָּיו אִם נִשְׁתַּיֵּר בּוֹ שְׁלֹשָׁה בְּמָקוֹם אֶחָד טָמֵא. הָיְתָה הַחִיצוֹנָה אַחַת מִן הַשְּׁלֹשָׁה טָהוֹר לְפִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִסְרֹק בּוֹ פִּשְׁתָּן שֶׁהַחִיצוֹנָה אֵינָהּ מוֹעֶלֶת לִסְרֹק וְכָל שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה מֵעֵין מְלַאכְתּוֹ בִּכְלִי מַתֶּכֶת טָהוֹר. נְטָלוֹ מִן הַמַּסְרֵק שְׁתַּיִם וַעֲשָׂאָן לִמְלַקֶּטֶת טְמֵאוֹת. אַחַת וְהִתְקִינָהּ לְנֵר אוֹ לִלְפֹּף עָלֶיהָ הַחוּט לְרִקּוּם מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה. וְאִם הָיְתָה הַשֵּׁן עָבָה וּגְדוֹלָה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִתְקִינָהּ הֲרֵי זוֹ מִתְטַמֵּאת בִּפְנֵי עַצְמָהּ:

ד מַסְרֵק שֶׁל פִּשְׁתָּן שֶׁנִּטְּלוּ שִׁנָּיו וְנִשְׁתַּיֵּר בּוֹ שְׁתַּיִם טָמֵא. נִשְׁתַּיֵּר בּוֹ אַחַת טָהוֹר:

כסף משנה (ג-ד) מסרק של צמר וכו' עד אחת טהור. בסוף פרק י''ג ועיין בפרק החולץ (יבמות דף מ"ג) שהקשו רישא אסיפא ותירצו הא בגוייתא הא בברייתא וצריך עיון למה לא כתב רבינו כאותו תירוץ ובאידך דמקשה רישא דקתני וכולן אחת אחת בפני עצמן טמאות לסיפא דקתני התקינו אין לא התקינו לא וכתב כשינויא דרב פפא ושבק שינויא דסתם גמרא ועוד דמסיק גמרא דלית הלכתא כהאי סתמא משום דגרסי בה דווקני זו דברי רבי שמעון ויש לתמוה על הראב''ד שלא השיגו:

ה הַכְּרוּמִים שֶׁנִּשְׁבְּרוּ וְאֻנְקְלִי שֶׁלָּהֶן קַיֶּמֶת טְמֵאִין שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא בָּהֶן הַדְּלִי מִן הַבְּאֵר כְּשֶׁהָיוּ מִקֹּדֶם:

כסף משנה הכרומים שנשברו וכו'. בפרק י''ג:

ו מְגֵרָה שֶׁנִּטְּלָה שֵׁן אַחַת מִבֵּינְתַיִם טְהוֹרָה. נִשְׁתַּיֵּר בָּהּ מְלוֹא הַסִּיט בְּמָקוֹם אֶחָד טְמֵאָה שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר לָגוּר בַּנִּשְׁאָר:

ז הַמַּעֲצָד וְהָאִזְמֵל וְהַמַּפְסֶלֶת וְהַמַּקְדֵחַ שֶׁנִּפְגְּמוּ עֲדַיִן מְקַבְּלִין טֻמְאָה. נִטַּל חִסּוּמָן טְהוֹרִין. וְכֻלָּן שֶׁנֶּחְלְקוּ לִשְׁנַיִם טְמֵאִין חוּץ מִן הַמַּקְדֵּחַ שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ יָכוֹל לִנְקֹב בּוֹ. * וְהָרוּנְקִי בִּפְנֵי עַצְמָהּ אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא מִקְצָת כְּלִי:

ההראב"ד והרונקי בפני עצמה. א''א פי' בערוך ברזל של רהיטני ואני תמה על ברזל של רהיטני מעצד א''כ למה לא יטהר בפני עצמו ועוד מצאתי בתוספתא כלים פ' הנידון האיזמל של רונקי טמא בפ''ע למדנו שהרונקי האמור במשנה שהוא טהור על העץ נאמר ולא על הברזל ואולי ג''כ נאמר על המעצד:

כסף משנה (ו-ז) מגירה שניטלה וכו' עד מפני שהיא מקצת כלי. שם: כתב הראב''ד והרונקי בפ''ע א''א פירש בערוך ברזל של רהיטני וכו'. גם רבינו שמשון כתב כדברי הראב''ד מפני התוספתא ולרבינו אפשר לומר שהתוספתא פליגא אמתניתין ואתיא כתנא אחרינא ואנן כמתני' נקיטינן:

ח הַסַּיִף וְהַסַּכִּין וְהַסַּכִּין הֶעָקֹם כְּמוֹ מַגָּל וְהָרֹמַח וּמַגַּל יָד וּמַגַּל קָצִיר וְזוּג מִסְפָּרַיִם קְטַנִּים שֶׁל בַּעֲלֵי בָּתִּים וְזוּג מִסְפָּרַיִם גְּדוֹלִים שֶׁל סַפָּרִים שֶׁנֶּחְלְקוּ כָּל חֵלֶק מֵהֶן מְקַבֵּל טֻמְאָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מֵעֵין מְלַאכְתּוֹ:

כסף משנה הסייף והסכין וכו'. ריש פרק י''ג הסייף והסכין והפגיון והרומח מגל יד ומגל קציר והשחור וזוג של ספרים שנחלקו הרי אלו טמאים מדרס ופירש שם רבינו פגיון סכין מעוות דומה למגל קטן וכו' והשחור מספריים קטנים:

ט מִסְפָּרַיִם שֶׁנֶּחְלְקָה לִשְׁנַיִם טְהוֹרָה לְפִי שֶׁאֵינָהּ מַעֲבֶרֶת אֶת הַשֵּׂעָר אֶלָּא בְּדֹחַק:

כסף משנה מספריים שנחלקה וכו'. שם וכחכמים:

י שִׁרְיוֹן שֶׁנֶּחְלַק לְאָרְכּוֹ טָהוֹר. לְרָחְבּוֹ אִם מְשַׁמֵּשׁ מֵעֵין מְלַאכְתּוֹ רִאשׁוֹנָה טָמֵא. מֵאֵימָתַי טָהֳרָתוֹ מִשֶּׁיִּבְלֶה וְאֵינוֹ מְשַׁמֵּשׁ מֵעֵין מְלַאכְתּוֹ. בָּלָה וְנִשְׁתַּיֵּר בּוֹ רֻבּוֹ אִם מִלְּמַעְלָה טָמֵא וְאִם מִלְּמַטָּה טָהוֹר. קִצֵּץ מִמֶּנּוּ וְעָשָׂה חֻלְיָא לְתַכְשִׁיט הֲרֵי זוֹ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה:

יא שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל זֶהָבִים וְשֶׁל זוֹגִין וְשֶׁל נַפָּחִים וְשֶׁל עוֹשֵׂי זְכוּכִית שֶׁנֶּחְלְקָה לְאָרְכָּהּ טְהוֹרָה. לְרָחְבָּהּ אִם מְשַׁמֶּשֶׁת מֵעֵין מְלַאכְתָּהּ רִאשׁוֹנָה טְמֵאָה וְאִם לָאו טְהוֹרָה:

יב כַּלְבִיָא שֶׁל סַפָּרִים וְשֶׁל רוֹפְאִים וְשֶׁל עוֹשֵׂי זְכוּכִית שֶׁנֶּחְלְקָה לִשְׁנַיִם טְהוֹרָה. וְשֶׁל נַפָּחִים טְמֵאָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא בַּתְּחִלָּה [חוֹתֶה בָּהּ אֶת הַגֶּחָלִים] וְעַכְשָׁו חוֹתֶה בָּהּ אֶת הַגֶּחָלִים:

כסף משנה (י-יב) שריון שנחלק וכו' עד את הגחלים. תוספתא ריש פרק י' שהוא פרק ג' דבבא מציעא:

יג מַרְאָה שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁנִּשְׁבְּרָה אוֹ שֶׁנִּטַּשְׁטְשָׁה אִם אֵינָהּ מַרְאָה רֹב הַפָּנִים טְהוֹרָה. הָיְתָה מַרְאָה רֹב הַפָּנִים עֲדַיִן הִיא כְּלִי כְּשֶׁהָיְתָה:

כסף משנה מראה של מתכת וכו'. משנה פרק י''ד מראה שנשברה אם אינה מראה את רוב הפנים טהורה: ומ''ש או שנטשטשה:

יד מַחַט שֶׁנִּטַּל קְצָתָהּ הַנָּקוּב אוֹ עֵקְצָהּ טְהוֹרָה. וְאִם הִתְקִינָהּ לִלְפֹּף עָלֶיהָ הַחוּט לִרְקֹם בָּהּ טְמֵאָה. אֲבָל מַחַט שֶׁל שַׂקִּין שֶׁנִּטַּל קְצָתָהּ הַנָּקוּב טְמֵאָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא רוֹשֵׁם בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי:

טו הַמַּחַט שֶׁלּוֹפְפִין עָלֶיהָ הַשָּׁנִי אוֹ הַזָּהָב וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂין הָרוֹקְמִין בֵּין שֶׁנִּטַּל הַנָּקוּב שֶׁלָּהּ בֵּין שֶׁנִּטַּל עֵקְצָהּ טְמֵאָה שֶׁאֵין מְלַאכְתָּהּ הַתְּפִירָה:

טז מַחַט שֶׁהֶעֶלְתָה חֲלוּדָה אִם מְעַכֶּבֶת הַתְּפִירָה טְהוֹרָה וְאִם לָאו טְמֵאָה:

כסף משנה (יד-טז) מחט שניטל קצתה הנקוב וכו' עד ואם לאו טמאה. פרק י''ג:

יז הַסַּיִף וְהַסַּכִּין שֶׁהֶעֱלוּ חֲלוּדָה טְהוֹרִין. שְׁפָאָן וְהִשְׁחִיזָן חָזְרוּ לְטֻמְאָתָן הַיְשָׁנָה. וְכֵן צִינוֹרָא שֶׁפְּשָׁטָהּ טְהוֹרָה. כְּפָפָהּ חָזְרָה לְטֻמְאָתָהּ הַיְשָׁנָה:

כסף משנה הסייף והסכין וכו' וכן צינורא שפשטה וכו'. משנה פי''ג:

יח מַפְתֵּחַ עָקֹם כְּמוֹ אַרְכֻּבָּה שֶׁנִּשְׁבַּר מִתּוֹךְ אַרְכֻּבּוֹתָיו טָהוֹר. וְכֵן מַפְתֵּחַ הֶעָשׂוּי כְּמִין גַּם שֶׁנִּשְׁבַּר מִתּוֹךְ גַּמּוֹ טָהוֹר שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ יָכוֹל לִפְתֹּחַ בָּהֶן וַהֲרֵי אֵינָן מְשַׁמְּשִׁין מֵעֵין מְלַאכְתָּן. הָיוּ בָּהּ שִׁנַּיִם וּנְקָבִים טָמֵא שֶׁעֲדַיִן הוּא מַפְתֵּחַ. נִטְּלוּ הַשִּׁנַּיִם טָמֵא מִפְּנֵי הַנְּקָבִים. נִסְתְּמוּ הַנְּקָבִים טָמֵא מִפְּנֵי הַשִּׁנַּיִם. נִטְּלוּ הַשִּׁנַּיִם וְנִסְתְּמוּ הַנְּקָבִים אוֹ שֶׁנִּפְרְצוּ הַנְּקָבִים זֶה לְתוֹךְ זֶה טָהוֹר:

כסף משנה מפתח עקום וכו' עד זה לתוך זה טהור. בסוף פרק י''ד:

יט * כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בְּרֹאשׁוֹ הָאֶחָד כַּף לֶהָרִים בּוֹ הַדֶּשֶׁן וּבְרֹאשׁוֹ הַשֵּׁנִי מַזְלֵג לִצְלוֹת בּוֹ הַבָּשָׂר נִטְּלָה כַּפּוֹ טָמֵא מִפְּנֵי שִׁנָּיו נִטְּלוּ שִׁנָּיו טָמֵא מִפְּנֵי כַּפּוֹ. וְכֵן מִכְחוֹל שֶׁנִּטְּלָה כַּפּוֹ שֶׁגּוֹרְפִין בָּהּ הַכְּחוֹל טָמֵא מִפְּנֵי הַזָּכָר שֶׁכּוֹחֲלִים בּוֹ הָעַיִן נִטַּל הַזָּכָר טָמֵא מִפְּנֵי הַכַּף:

ההראב"ד כלי שיש בראשו. א''א זה כתב תחת זולמטרא ומעולם לא עלה על דעת שירימו בו דשן בראשו אחד ובראשו שני יצלו בשר אבל הוא כלי שיש בו בית קיבול מצד אחד לקחת התבשיל מן הקדירה לתת בקערה והמזלג שבראשו השני לוקח חתיכות משם מן הבשר ולתת לקערה קולייר''א בלע''ז והמלה עצמה לעז הוא:

כ * כְּלִי שֶׁבְּרֹאשׁוֹ כַּף אֶחָד כִּסְבָכָה לִצְלוֹת עָלָיו וּבַקָּצֶה הַשֵּׁנִי שִׁנַּיִם לְהוֹצִיא מֵהֶן הַבָּשָׂר מִן הַקְּדֵרָה אוֹ מֵעַל הָאֵשׁ נִטְּלָה כַּפּוֹ טָמֵא מִפְּנֵי שִׁנָּיו נִטְּלוּ שִׁנָּיו טָמֵא מִפְּנֵי כַּפּוֹ. וְכֵן עֵט שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁכּוֹתְבִין בְּרֹאשׁוֹ הָאֶחָד וּבְרֹאשׁוֹ הַשֵּׁנִי מוֹחֲקִין נִטַּל הַכּוֹתֵב טָמֵא מִפְּנֵי הַמּוֹחֵק נִטַּל הַמּוֹחֵק טָמֵא מִפְּנֵי הַכּוֹתֵב. וְכֵן כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה הַנִּשְׁאָר יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מֵעֵין מְלַאכְתָּן. כֵּיצַד. עֵט שֶׁנִּטַּל הַמּוֹחֵק שֶׁלּוֹ וְנִשְׁאַר הַכּוֹתֵב אִם נִשְׁאַר מֵאָרְכּוֹ כְּדֵי שֶׁיַּגַע לְקִשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתָיו טָמֵא שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁיֹּאחַז בּוֹ וְיִכְתֹּב בּוֹ. נִטַּל הַכּוֹתֵב וְנִשְׁאַר הַמּוֹחֵק אִם נִשְׁאַר מֵאָרְכּוֹ מְלוֹא פַּס יָדוֹ טָמֵא שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר לוֹ לִמְחֹק בּוֹ. נִשְׁאַר פָּחוֹת מִזֶּה טָהוֹר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

ההראב"ד כלי שבראשו כף אחד. א''א זה עשה תחת קליגריפין ובערוך לא פירש כן אלא בראשו אחד כעין פאל''א להדביק בו פת בתנור ולרדותו והשני לגרוף בו את האפר והגחלים אבל נראה כדבריו שזה הוא קליגריפין:

כסף משנה (יט-כ) כלי שיש בראשו וכו' עד מפני הכותב. בפרק י''ג: וכתב הראב''ד כלי שיש בראשו האחד כף להרים בו הדשן וכו' א''א זה כתב תחת זולמטרא ומעולם לא עלה על דעת וכו'. וי''ל דאין ויכוח בזה כי הכוונה אחת שבראשו כף יהיה למה שיהיה או ליקח תבשיל או ליקח דשן הדין שוה. ומ''ש והמלה עצמה לעז היא: כתב עוד הראב''ד כלי שבראשו אחד כף כסבכה וכו'. א''א זה עשה תחת קליגריפין ובערוך לא פירש כן וכו'. וג''ז אין בו ויכוח כי הכוונה אחת. ומ''ש והוא שיהיה הנשאר יכול לעשות וכו':

כא קוֹרְדוֹם שֶׁנִּטַּל עֵשְׁפּוֹ וְהוּא הַצַּד שֶׁהֶחָרָשׁ מְנַגֵּר בּוֹ טָמֵא מִפְּנֵי בֵּית בִּקּוּעוֹ. נִטַּל בֵּית בִּקּוּעוֹ טָמֵא מִפְּנֵי בֵּית עֻשְׁפּוֹ. נִשְׁבַּר מַקִּיפוֹ טָהוֹר:

כסף משנה קורדום שניטל עושפו וכו' עד נשבר מקיפו טהור. משנה פרק י''ג:

כב חַרְחוּר שֶׁנִּפְגַּם עֲדַיִן הוּא כְּלִי עַד שֶׁיִּנָּטֵל רֻבּוֹ. נִשְׁבַּר מַקִּיפוֹ טָהוֹר:

כג הַמַּרְדֵּעַ הוּא הַמַּלְמָד וְהוּא עֵץ אָרֹךְ עָב וּכְמוֹ מַסְמֵר חַד תָּקוּעַ בִּקְצָתוֹ מִלְּמַעְלָה וְזֶה הַבַּרְזֶל נִקְרָא דָּרְבָן וּבַקָּצֶה הַשֵּׁנִי מִלְּמַטָּה מִמֶּנּוּ בַּרְזֶל כְּמוֹ רֹמַח וְהָעֵץ נִכְנַס וְזֶה הַבַּרְזֶל נִקְרָא חַרְחוּר:

כד מְנִיקַת שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁהִיא כְּמוֹ שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁנִּטְמְאָה מִשֶּׁיִּקְבָּעֶנָּה בַּמַּקֵּל אוֹ בַּדֶּלֶת וִיחַבְּרֶנָּה עִם הָעֵץ תִּטְהַר. * לֹא נִטְמְאָה וּקְבָעָהּ בַּמַּקֵּל אוֹ בַּדֶּלֶת הֲרֵי זוֹ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה בִּמְקוֹמָהּ שֶׁכָּל כְּלֵי מַתָּכוֹת שֶׁקְּבָעָם בְּקוֹרָה אוֹ בַּכֹּתֶל מְקַבְּלִין טֻמְאָה כְּשֶׁהָיוּ עַד שֶׁיְּשַׁנֶּה אֶת מַעֲשֵׂיהֶם. לְפִיכָךְ דַּף שֶׁל נַחְתּוֹמִין שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁקְּבָעוֹ בַּכֹּתֶל טָמֵא. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה מִשְּׁאָר כְּלֵי מַתָּכוֹת שֶׁנִּקְבְּעוּ בֵּין מְקַבְּלֵיהֶן בֵּין פְּשׁוּטֵיהֶן מְקַבְּלִים טֻמְאָה כְּשֶׁהָיוּ:

ההראב"ד לא נטמאה וקבעה. א''א טעה בכאן טעות גדולה שלא הלכה המשנה ולא התוספתא על זה הדרך שאם עשאה מתחלתה לתחת הדלת טהורה אע''פ שמשתמש בה אבל אם היתה כלי וחברה לו טמאה עד שיחבר פירוש במסמר ומאי אם היתה כלי שלא עשאה לדלת אלא לכלי וזו היא מה שראה בתוספתא אבל אם היתה טמאה וחברה טמאה כלומר שעשאה לדבר הראוי לקבל טומאה דהיינו לשם כלי והוא טעה בלשון התוספתא ולא נזהר מלשון המשנה גם דבריו מעורבבים ומבולבלים וסותרין זה את זה: כסף משנה מינקת של מתכת וכו'. פי''ד מקל שעשה בראשו מסמר וכו' עשה בראשו מניקת וכן בדלת טהורה היתה כלי וחברה לו טמאה מאימתי הוא טהרתה בש''א משיחבל ובה''א משיחבר ובתוספתא פ''ד דב''מ מניקה שעשאה לתחת הדלת אע''פ שמשתמש בה טהורה היתה טמאה ועשאה לתחת הדלת טמא עד שעה שתטהר מאימתי היא טהרתה בש''א משיחבל ובה''א משיחבר. ומ''ש לפיכך דף של נחתומין וכו'. בפט''ו וכחכמים: וכתב הראב''ד א''א טעה בכאן טעות גדולה וכו'. ופשט המשנה והתוספתא כדברי הראב''ד ועל דרך זה הם דברי רבינו בפירוש המשנה וכפי דבריו כאן ה''פ מניקה כמין שפופרת קצרה עושין של מתכת ומכניסין בראש המקל והיינו דקתני עשה בראשו כלומר בראש המקל מניקת וכן אם עשה שפופרת של מתכת תחת הדלת כדי שלא תאכלנו האש והשתא קאמר שאם זאת השפופרת נטמאת וקבעה בראש המקל או בדלת טהרה מטומאתה היתה כלי כלומר אבל אם זאת השפופרת לא נטמאה וזהו היתה כלי כלומר שלא היה עליה אלא שם כלי בלבד לא שם כלי טמא וחברה למקל או לדלת טמאה כלומר עדיין לא בטל שם כלי מעליה והרי היא מקבלת טומאה כמות שהיתה והדר קאמר הא דאמרינן ברישא שאם היתה טמאה וקבעה במקל או בדלת טהרה מטומאתה מאימתי תטהר בש''א משיחבל כלומר משיכה עליה כל כך בתחיבתה בעץ עד שתתחבל כלומר שתתקלקל ובה''א משיחברנה בעץ היטב טהרה וז''ש רבינו משיקבענה וכו' ויחברנה עם העץ ותוספתא ה''פ מניקת שעשאה לתחת הדלת כלומר שקבעה תחת הדלת אחר שנטמאה טהורה מטומאתה אע''פ שמשתמש בה אחרי שקבעה בדלת היתה טמאה כלומר אבל אם היתה ראויה לקבל טומאה ולא נטמאה ועשאה תחת הדלת טמאה כלומר עדיין היא מקבלת טומאה כמו שהיתה עד שתטהר כלומר עד שישנה מעשיה והדר קאמר מאימתי היא טהרתה ארישא קאי כדפרישית במתניתין:

מתוך היד החזקה לרמב"ם - משנה תורה לרמב"ם

לעילוי נשמת רבנו משה בן רבי מימון - ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים והמתים.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) לתורת אמת ר' פנחס ראובן ול ר.מ שליט''א

 

 

דילוג לתוכן