הלכות טומאת מת - פרק אחד עשר - היד החזקה לרמב"ם

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר משנה תורה לרמב"ם - היד החזקה לרמב"ם הלכות טומאת מת - פרק אחד עשר - היד החזקה לרמב"ם

א אֶרֶץ הָעַכּוּ''ם בַּתְּחִלָּה גָּזְרוּ עַל גּוּשָׁהּ בִּלְבַד כְּבֵית הַפְּרָס ולֹא הָיוּ מְטַמְּאִים אֶלָּא הַמְהַלֵּךְ בָּהּ אוֹ נוֹגֵעַ אוֹ נוֹשֵׂא מֵעֲפָרָהּ. חָזְרוּ וְגָזְרוּ עַל אֲוִירָהּ שֶׁיְּטַמֵּא וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָגַע וְלֹא נָשָׂא אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהִכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ לַאֲוִיר אֶרֶץ הָעַכּוּ''ם נִטְמָא. וְכֵן כְּלִי חֶרֶשׂ שֶׁהִכְנִיס אֲוִירוֹ לְאֶרֶץ הָעַכּוּ''ם וּשְׁאָר כֵּלִים שֶׁהִכְנִיס רֻבָּם לַאֲוִיר אֶרֶץ הָעַכּוּ''ם נִטְמְאוּ:

כסף משנה ארץ העכו''ם בתחילה גזרו על גושה בלבד וכו'. בספ''ק דשבת (דף ט"ו ע"ב): וכן כלי חרס וכו'. תוספתא בפי''ח דאהלות:

ב טֻמְאַת אֲוִיר אֶרֶץ הָעַכּוּ''ם לֹא עָשׂוּ אוֹתָהּ כְּטֻמְאַת עֲפָרָהּ אֶלָּא קַלָּה הִיא מִמֶּנָּה. שֶׁעַל טֻמְאַת עֲפָרָהּ שׂוֹרְפִין תְּרוּמוֹת וְקָדָשִׁים. וְהַמִּתְטַמֵּא בְּגוּשָׁהּ טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה וְצָרִיךְ הַזָּיָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי. אֲבָל הַנִּטְמָא בַּאֲוִירָהּ אֵין צָרִיךְ הַזָּיָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי אֶלָּא טְבִילָה וְהַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ. וְכֵן תְּרוּמָה וְקָדָשִׁים שֶׁנִּטְמְאוּ מֵחֲמַת אֲוִירָהּ תּוֹלִין לֹא אוֹכְלִין וְלֹא שׂוֹרְפִין:

כסף משנה טומאת אויר ארץ העכו''ם לא עשו אותה כטומאת עפרה וכו' שעל טומאת עפרה שורפים תרומה וקדשים. בפרק קמא דשבת שם. ומ''ש והמתטמא בגושא טמא טומאת שבעה וצריך הזייה שלישי ושביעי אבל הנטמא באוירה אינו צריך הזייה שלישי ושביעי וכו'. בפרק כהן גדול (דף נ"ד נ"ה). ומ''ש וכן תרומה וקדשים שנטמאו מחמת אוירה תולין וכו'. בפ''ק דשבת:

ג עֲפַר אֶרֶץ הָעַכּוּ''ם וַעֲפַר בֵּית הַפְּרָס מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְכַמָּה שִׁעוּרָן כְּחוֹתַם הַמַּרְצוּפִין וְהוּא כְּפִיקָה גְּדוֹלָה שֶׁל סַקָּאִין. עֲפַר בֵּית הַפְּרָס וַעֲפַר חוּצָה לָאָרֶץ שֶׁבָּא בְּיָרָק. אִם יֵשׁ בְּמָקוֹם אֶחָד כְּחוֹתַם הַמַּרְצוּפִין מְטַמֵּא וְאִם לָאו אֵינוֹ מִצְטָרֵף. שֶׁלֹּא גָּזְרוּ אֶלָּא עַל גּוּשׁ כִּבְרִיָּתוֹ. מַעֲשֶׂה שֶׁהָיוּ אִגְּרוֹת בָּאוֹת מִחוּצָה לָאָרֶץ לִבְנֵי כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים וְהָיוּ בָּהֶן כִּסְאָה וּכְסָאתַיִם חוֹתָמוֹת וְלֹא חָשׁוּ לָהֶן מִשּׁוּם טֻמְאָה לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה בְּחוֹתָם מֵהֶן כְּחוֹתַם הַמַּרְצוּפִין:

כסף משנה עפר ארץ העכו''ם וכו'. פרק ב' דאהלות. ומה שכתב וכמה שיעורן כחותם המרצופין. שם פרק י''ז. ומה שכתב והוא כפיקה גדולה של סקאין. בבכורות פרק הלוקח בהמה (דף כ"ב) פי' פיקה אבלי''ו. של סקאים של עושה סקים: עפר בית הפרס ועפר חוצה לארץ שבא בירק וכו'. בפי''ז דאהלות וכחכמים:

ד הַמֵּבִיא תַּנּוּרִים וּסְפָלִין וּכְלֵי חֶרֶשׂ מִחוּצָה לָאָרֶץ עַד שֶׁלֹּא הֻסְּקוּ טְמֵאִים מִשּׁוּם אֶרֶץ הָעַכּוּ''ם. מִשֶּׁהֻסְּקוּ טְמֵאִים מִשּׁוּם כְּלֵי חֶרֶס שֶׁנִּטְמָא בְּאֶרֶץ הָעַכּוּ''ם שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא אָדָם וְכֵלִים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

כסף משנה המביא תנורים וכו'. תוספתא דאהלות פרק י''ז:

ה הַמְהַלֵּךְ בְּאֶרֶץ הָעַכּוּ''ם בֶּהָרִים וּבַסְּלָעִים טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה. בַּיָּם וּבְמָקוֹם שֶׁהַיָּם עוֹלֶה בְּזַעְפּוֹ טָהוֹר מִשּׁוּם נוֹגֵעַ בָּאָרֶץ הָעַכּוּ''ם וְטָמֵא מִשּׁוּם אֲוִירָה. הַנִּכְנָס לְאֶרֶץ הָעַכּוּ''ם בְּשִׁדָּה תֵּבָה וּמִגְדָּל הַפּוֹרְחִין בָּאֲוִיר טָמֵא. שֶׁאֹהֶל זָרוּק אֵינוֹ קָרוּי אֹהֶל:

כסף משנה המהלך בארץ העכו''ם וכו' עד טהור. משנה בפי''ח דאהלות המהלך בארץ העכו''ם בהרים ובסלעים טמא בים ובשונית טהור איזהו שונית כ''מ שהים עולה בזעפו ופי' רבינו שכח גזירה זו שגזרו על ארץ העכו''ם טומאה אינה על הרריה ועל אבניה כי לא יקברו שם מת כלל אבל הוא טמא להשתפך בהם עפר ארץ העכו''ם (והים והשונית גושה טהור לפי שלא יקברו בה מתים) וכו' וענין אמרו טהור שלא תחייבהו דיני טומאת מת ר''ל הזאת שלישי ושביעי ואין שורפין תרומה וקדשים שנכנסו לשם לפי שזהו דין אוירה ר''ל שהגזירה היא אגושה לשרוף ואאוירה לתלות ואין צריך אלא טבילה ולא הערב שמש עכ''ל. ומ''ש וטמא משום אוירה. נלמד ממה שיבא בסמוך: הנכנס לארץ העכו''ם בשידה תיבה ומגדל וכו'. בפ''ק דגיטין (דף ח' ע"ב) ובפרק בכל מערבין (דף ל':) פלוגתא ופסק כרבי מחבירו ועוד דבשילהי חגיגה (דף כ"ה) מוקי סתם מתני' כרבי דאמר אהל זרוק לאו שמיה אהל ופירש ר''ש אהל מיטלטל ונזרק כזה לא שמיה אהל להפסיק בין אוירה:

ו סוּרְיָא עֲפָרָהּ טָמֵא כְּחוּצָה לָאָרֶץ וַאֲוִירָהּ טָהוֹר. לֹא גָּזְרוּ עַל אֲוִירָה. לְפִיכָךְ אִם הָיְתָה סְמוּכָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שָׂפָה בְּשָׂפָה וְלֹא הָיָה מַפְסִיק בֵּינֵיהֶן לֹא אֶרֶץ הָעַכּוּ''ם וְלֹא בֵּית הַקְּבָרוֹת וְלֹא בֵּית הַפְּרָס הֲרֵי זֶה יָכוֹל לְהִכָּנֵס לָהּ בְּטָהֳרָה בְּשִׁדָּה תֵּבָה וּמִגְדָּל וְהוּא שֶׁלֹּא יִגַּע בְּגוּשָׁהּ. * וְכֵן אֶרֶץ הָעַכּוּ''ם הַסְּמוּכָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאֵין בֵּינֵיהֶן מָקוֹם טָמֵא הֲרֵי זוֹ נִבְדֶּקֶת וּטְהוֹרָה:

ההראב"ד וכן ארץ העכו''ם הסמוכה לארץ ישראל וכו'. א''א אני לא מצאתי בתוספתא אלא מובלעות:

כסף משנה סוריא עפרה טמא כחוצה לארץ ואוירה טהור וכו'. בפרק קמא דגיטין (דף ח' ע"ב). ומ''ש לפיכך אם היתה סמוכה לארץ ישראל וכו'. בפי''ח דאהלות. ומ''ש בשידה תיבה ומגדל. בפרק קמא דגיטין (דף ח' ע"ב). ומ''ש שלא יהא מפסיק ביניהם בית הפרס. היינו שדה שאבד קבר בתוכה שהוא מטמא באהל דאילו שדה שנחרש בה קבר מאחר שאינה מטמאה באהל כי מפסיק מאי הוי: ומה שכתב וכן ארץ העמים הסמוכה לארץ ישראל וכו': כתב הראב''ד א''א אני לא מצאתי בתוספתא אלא מובלעות עכ''ל. ויש לתמוה שהרי בתוספתא דאהלות פרק י''ח שנינו ארץ העכו''ם אם יכול ליכנס בטהרה טהורה וכמה תהא סמוכה ויהא יכול ליכנס בטהרה רשב''ג אומר אפי' תלם אחד הרי זה מפסיק וזה מבואר בדברי רבינו ומשמע לרבינו שאע''פ ששנינו טהורה היינו לענין שלא גזרו עליה אבל מ''מ צריכה בדיקה. ומובלעות שכתב הראב''ד, שם בפ' הנזכר וכתבה רבינו בס''פ זה:

ז מָקוֹם שֶׁשָּׁכְנוּ בּוֹ עַכּוּ''ם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֲרֵי זֶה מְטַמֵּא כְּאֶרֶץ הָעַכּוּ''ם עַד שֶׁיִּבָּדֵק שֶׁמָּא קָבְרוּ בּוֹ נְפָלִים:

כסף משנה מקום ששכנו בו עכו''ם. בפי''ח דאהלות. ומ''ש ותרומה וקדשים וכו' תולין וכו'. בפי''ח דאהלות בתוספתא וכת''ק:

ח וּתְרוּמָה וְקָדָשִׁים שֶׁנִּטְמְאוּ מֵחֲמַת מְדוֹר הָעַכּוּ''ם תּוֹלִין לֹא אוֹכְלִין וְלֹא שׂוֹרְפִין. וְכַמָּה יִשְׁהוּ בַּמָּקוֹם וְיִהְיֶה צָרִיךְ בְּדִיקָה. אַרְבָּעִים יוֹם כְּדֵי שֶׁתִּתְעַבֵּר אִשָּׁה וְתַפִּיל נֵפֶל שֶׁמְּטַמֵּא. אֲפִלּוּ אִישׁ שֶׁאֵין עִמּוֹ אִשָּׁה אִם שָׁהָה אַרְבָּעִים יוֹם מְדוֹרוֹ טָמֵא עַד שֶׁיִּבָּדֵק. גְּזֵרָה מִשּׁוּם מָדוֹר שֶׁתִּהְיֶה בּוֹ אִשָּׁה. אֲפִלּוּ עֶבֶד וְסָרִיס אוֹ אִשָּׁה אוֹ קָטָן בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד עוֹשֶׂה מְדוֹר הָעַכּוּ''ם:

כסף משנה וכמה ישהו במקום וכו'. פי''ח דאהלות. ומ''ש אפילו עבד וסריס [או אשה] או קטן בן ט' שנים ויום אחד. תוספתא פי''ח דאהלות וכתוב בספרי רבינו או אשה ונוסחת התוספתא או שפחה ואיני יודע מאי קמ''ל דכיון דגזרו על איש אעפ''י שאין עמו אשה ואפי' הוא סריס וכו' ממילא משמע דגזרו על אשה אע''פ שאין עמה איש ולגירסת התוספתא קשה מאי איריא שפחה דנקט:

ט מְדוֹר עַכּוּ''ם שֶׁהָיָה בּוֹ עֶבֶד (מִיִּשְׂרָאֵל) אוֹ אִשָּׁה אוֹ קָטָן בֶּן תֵּשַׁע מְשַׁמְּרִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִקְבְּרוּ שָׁם נֵפֶל אֵינוֹ צָרִיךְ בְּדִיקָה. וְאֶת מַה הֵן בּוֹדְקִין אֶת הַבִּיבִין הָעֲמֻקִּים וְאֶת הַמַּיִם הַסְּרוּחִין. וְכָל מָקוֹם שֶׁהַחֲזִיר וְהַחֻלְדָּה יְכוֹלִין לְהוֹלִיךְ מִשָּׁם הַנֵּפֶל אֵינוֹ צָרִיךְ בְּדִיקָה מִפְּנֵי שֶׁהֵן גּוֹרְרִין אוֹתָם מִשָּׁם. * מְדוֹר הָעַכּוּ''ם שֶׁחָרַב הֲרֵי הוּא בְּטֻמְאָתוֹ עַד שֶׁיִּבָּדֵק:

ההראב"ד מדור העכו''ם שחרב הרי הוא בטומאתו עד שיבדק וכו'. א''א במשנה שנינו רשב''ג אומר עיר של עכו''ם שחרבה אין בה משום מדור העכו''ם ואין עליו מחלוקת ואולי יש הפרש בין עיר שחרבה למדור שחרב:

כסף משנה מדור עכו''ם שהיה בו עבד או אשה וכו'. משנה שם. ומ''ש או קטן בן ט' שנה. בתוספתא ואיני יודע למה הצריך שיהא בן ט' שנים ואפשר שהטעם שמאחר שפחות מכאן אין ביאתו ביאה אינו יודע לשמור מביאה דוגמא לדבר מה שאמרו לענין יחוד קטנה היודעת טעם ביאה ומאחר שאינו יודע לשמור מביאה ה''ה דאינו יודע לשמור אם קברו שם נפל: ואת מה הן בודקין וכו'. כך היא הגירסא הנכונה והדין משנה שם. ועל מ''ש מדור העכו''ם שחרב. כתב הראב''ד מדור העכו''ם שחרב הרי הוא בטומאתו עד שיבדק א''א במשנה שנינו רשב''ג אומר עיר של עכו''ם שחרבה אין בה משום מדור העכו''ם ואין עליו מחלוקת ואולי יש הפרש בין עיר שחרבה למדור שחרב עכ''ל. ואיני יודע איך נתפייס הראב''ד בזה שעדיין יקשה על רבינו למה השמיט דין עיר עכו''ם שחרבה וגם מהיכן הוציא לחלק בין עיר עכו''ם שחרבה למדור העכו''ם שחרב ועוד היאך אפשר לטמא במדור ולטהר בעיר והרי בכלל העיר מדור ואיך יטהר ולכן נראה לי שרבינו סובר שמאחר שדין עיר שנויה בשם רשב''ג משמע דרבנן פליגי עליה והלכתא כוותייהו וכ''פ בפי' המשנה שאין הלכה כרשב''ג וכתב רבינו שם שטעם רשב''ג מפני שהב''ח יחפרו בה תמיד ומוציאין מה שיש שם ולפ''ז הדבר ברור דרבנן פליגי עליה ממה שנתבאר בספ''ט בור שמטילין לתוכו נפלים המאהיל עליו טמא דין תורה אע''פ שחולדה וברדלס מצוי שם מפני שכך היא לשון התוספתא ומשמע לרבינו שהם דברי חכמים שחלקו על רשב''ג ואע''ג דרשב''ג נקט עיר וחכמים נקטו מדור הכל אחד דמדור היינו עיר א''נ דמדור הוא בית אחד ושינתה התוספתא ורבינו לכתוב מדור במקום עיר לרבותא דאפילו מדור אחד טמא כ''ש עיר שיש בה מדורות הרבה. וא''ת אפילו תימא דפליגי רבנן עליה הא קי''ל כ''מ ששנה רשב''ג במשנתנו הלכה כמותו י''ל דשאני הכא דגמרא בפ''ק דפסחים (דף ט') ובפרק כל הצלמים (דף מ"ב) ובפרק כל היד (דף ט"ו) אמרו בחד תירוצא דלא כרשב''ג ואי הוה סבר גמרא דהלכה כוותיה לא הוה אמר תירוצא סתם דלא כהלכתא כך נ''ל לדחוק לדעת רבינו:

י הַאִיצְטְוַונִיוֹת אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם מְדוֹר עַכּוּ''ם לְפִי שֶׁהִיא גְּלוּיָה וְאֵין בָּהּ מָקוֹם לְהַטְמִין הַנְּפָלִים. וַעֲשָׂרָה מְקוֹמוֹת אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם מְדוֹר עַכּוּ''ם לְפִי שֶׁאֵין דִּירָתָן קְבוּעָה לֹא גָּזְרוּ עֲלֵיהֶן טֻמְאָה. וְאֵלּוּ הֵן הָעֲשָׂרָה מְקוֹמוֹת אָהֳלֵי הָעַרְבִיִּים וְהַסֻּכּוֹת וְהַצְּרִיפִין וְהַבֻּרְגָּנִין * וְהַתִּקְרָה שֶׁעַל גַּבֵּי הָעַמּוּדִים וְאֵין לָהּ דְּפָנוֹת וְהֵן בָּתֵּי הַקַּיִץ וּבֵית שַׁעַר וַאֲוִירָהּ שֶׁל חָצֵר וְהַמֶּרְחָץ וּמָקוֹם שֶׁעוֹשִׂין בּוֹ הַחִצִּים וּכְלֵי הַמִּלְחָמָה וּמְקוֹם הַלִּגְיוֹנוֹת:

ההראב"ד והתקרה שע''ג העמודים וכו'. א''א זהו פי' האלקטיות:

כסף משנה האיצטווניות אין בהם משום מדור העכו''ם וכו'. ודברים אלו משנה פי''ח דאהלות ופירש שם רבינו אצטוונית [הוא] מקום וכו' ואין לו כותל והוא מין ממיני הכרמלית וכו'. צריפין מין ממיני האהלים וכו' והוא מחודד ואין לו גג וכו'. מקום החצים המקומות שיעשו בו החצים. לגיונות מרוצות הפרשים לפי שאלו המקומות אין בהם יישוב ולא יקברו בו ואמנם יעמדו בו בזמן מהזמנים מעט ולזה לא גזרו עליהם: כתב הראב''ד והתקרה שע''ג העמודים וכו' א''א זה פירוש האלקטיות עכ''ל. ופשוט הוא וכ''כ רבינו בפירוש המשנה:

יא הַחֲנוּת אֵין בָּהּ מִשּׁוּם מְדוֹר עַכּוּ''ם אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה דָּר בְּתוֹכָהּ. חָצֵר שֶׁהִיא טְמֵאָה מִשּׁוּם מְדוֹר הָעַכּוּ''ם הֲרֵי בֵּית שַׁעַר שֶׁלָּהּ וַאֲוִירָהּ טְמֵאִין כָּמוֹהָ. וְאֵין מְדוֹר הָעַכּוּ''ם וְלֹא בֵּית הַפְּרָס בְּחוּצָה לָאָרֶץ:

כסף משנה החנות אין בה משום מדור העכו''ם אא''כ היה דר בתוכה. תוספתא בסוף אהלות: חצר שהיא טמאה משום מדור העכו''ם וכו'. שם בית שער ואויר החצר בזמן שהם מעורבים במדור העכו''ם טמאים משום מדור העכו''ם אם אינן מעורבים וכו' אינן טמאים וכו' ונראה שרבינו מפרש שהכוונה שבזמן שהחצר טמא בית שער והאויר טמא. ומ''ש בסמוך בית שער ואוירה של חצר אינן טמאים היינו שידוע שלא דרו בחצר ואינה טמאה הילכך אף על פי שדרו בבית שער או באמצע החצר דירת עראי היא זו ואינם טמאים טומאת עצמם לבדם אבל כל שהחצר טמאה גם אוירה ובית שער טמאים ונמשכים אחריה עכ''ל הר''י קורקוס ז''ל ויש לגמגם במה שאמר אף על פי שדרו וכו' באמצע החצר דירת עראי היא זו שאם דירה באמצע החצר דירת עראי היא וטהור היכי משכחת חצר שיהיה טמא משום מדור הטמא וצ''ל דבשדר עכו''ם בבית גם החצר טמא משום מדור העכו''ם אבל כשלא דר אלא בחצר דירת עראי היא וטהור: ואין מדור העכו''ם ולא בית הפרס בח''ל. גם זה שם ואם תאמר היכי שייך לומר כן והרי ח''ל כולה טמאה יותר מטומאת מדור העכו''ם ואין לומר דמשום מובלעות הוא דתני הכי דהא משמע התם דאשקלון מהמובלעות ויש בה משום מדור העכו''ם וי''ל דאיצטריך משום כהנים דבח''ל דדוקא בארץ ישראל גזור עכ''ל רבינו שמשון וכתב הר''י קורקוס ז''ל ולדעת רבינו נראה דמובלעות הוא דאיצטריך למיתני הכי ולהו נ''מ ולכך סמך לו דין מובלעות לפרש דלהכי נ''מ דאל''כ אמאי שבקיה עד הכא גבי דין ארץ העכו''ם הוה ליה לכתבו מה שייך למדור העכו''ם אלא ודאי כדכתיבנא וההיא דאשקלון יש בה משום מדור העכו''ם לא חשש לה עכ''ל ואני מצאתי כתוב ואין מדור העכו''ם וכו' היינו דאין לו תקנה כמו שאמר למעלה פ''ו מטהר בית הפרס לפני שני ת''ח ובחוץ לארץ אין תיקון וגם במדור העכו''ם אמר למעלה שבודקין אותו ובחוצה לארץ אין תיקון עכ''ל:

יב עֲיָרוֹת הַמֻּבְלָעוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כְּגוֹן סִיסִית וְחַבְרוֹתֶיהָ. [אַשְׁקְלוֹן וְחַבְרוֹתֶיהָ]. אַף עַל פִּי שֶׁפְּטוּרוֹת מִן הַמַּעַשְׂרוֹת וּמִן הַשְּׁבִיעִית אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם אֶרֶץ הָעַכּוּ''ם. וְחֶזְקַת דְּרָכִים שֶׁל עוֹלֵי בָּבֶל טְהוֹרוֹת אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מֻבְלָעוֹת בְּאֶרֶץ הָעַכּוּ''ם:

כסף משנה עיירות המובלעות בארץ ישראל וכו'. עד סוף הפרק תוספתא בסוף אהלות שם:

מתוך היד החזקה לרמב"ם - משנה תורה לרמב"ם

לעילוי נשמת רבנו משה בן רבי מימון - ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים והמתים.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) לתורת אמת ר' פנחס ראובן ול ר.מ שליט''א

 

 

דילוג לתוכן