הלכות בית הבחירה - פרק רביעי - היד החזקה לרמב"ם

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר משנה תורה לרמב"ם - היד החזקה לרמב"ם הלכות בית הבחירה - פרק רביעי - היד החזקה לרמב"ם

א אֶבֶן הָיְתָה בְּקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים בְּמַעֲרָבוֹ שֶׁעָלֶיהָ הָיָה הָאָרוֹן מֻנָּח. וּלְפָנָיו צִנְצֶנֶת הַמָּן וּמַטֵּה אַהֲרֹן. וּבְעֵת שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת וְיָדַע שֶׁסּוֹפוֹ לֵחָרֵב בָּנָה בּוֹ מָקוֹם לִגְנֹז בּוֹ הָאָרוֹן לְמַטָּה בְּמַטְמוֹנִיּוֹת עֲמֻקוֹת וַעֲקַלְקַלּוֹת וְיֹאשִׁיָּהוּ הַמֶּלֶךְ צִוָּה וּגְנָזוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב לה-ג) 'וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם הַמְּבִינִים לְכָל יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים לַה' תְּנוּ אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֵין לָכֶם מַשָּׂא בַּכָּתֵף עַתָּה עִבְדוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם' וְגוֹ'. וְנִגְנַז עִמּוֹ מַטֵּה אַהֲרֹן וְהַצִּנְצֶנֶת וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְכָל אֵלּוּ לֹא חָזְרוּ בְּבַיִת שֵׁנִי. וְאַף אוּרִים וְתֻמִּים שֶׁהָיוּ בְּבַיִת שֵׁנִי * לֹא הָיוּ מְשִׁיבִין בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְלֹא הָיוּ נִשְׁאָלִין בָּהֶן שֶׁנֶּאֱמַר (עזרא ב-סג) (נחמיה ז-סה) 'עַד עֲמֹד כֹּהֵן לְאוּרִים וְתֻמִּים'. וְלֹא הָיוּ עוֹשִׂין אוֹתָן אֶלָּא לְהַשְׁלִים שְׁמוֹנָה בְּגָדִים לְכֹהֵן גָּדוֹל כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא מְחֻסַּר בְּגָדִים:

ההראב"ד לא היו משיבין. א''א והלא אורים ותומים ורוח הקדש שני דברים הם מן החמשה שחסרו בבית שני ולדבריו אינו אלא אחד וחיסור בגדים שאמר אינו כלום שאינו מחשבון הבגדים:

כסף משנה אבן היתה בקדש הקדשים וכו'. מ''כ דאיתיה במלאכת המשכן פ''ד. ומה שכתב ונגנז עמו מטה אהרן והצנצנת וכו'. בפ''ק דכריתות (דף ה:) ובפרק שלישי דהוריות (דף י"ב) ובפרק חמישי דיומא (דף נ"ב) משנגנז ארון נגנז צנצנת המן וצלוחית שמן המשחה ומקלו של אהרן שקידיה ופרחיה וארגז ששגרו פלשתים דורון לאלהי ישראל ומי גנזו יאשיהו מלך יהודה גנזו שנאמר ויאמר ללוים המבינים כו' תנו את ארון הקדש וכו' ופירש''י בכריתות תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה כי אין לכם משא בכתף וגרסינן בשקלים ירושלמי פ''ו אמר להם אם גלה עמכם לבבל שוב אין אתם מחזירים אותו בכתפיכם וגנזו. ומ''ש ואף אורים ותומים שהיו בבית שני לא היו משיבים ברוח הקדש וכו' עד כדי שלא יהא מחוסר בגדים. כ''כ התוספות ספ''ק דיומא. והראב''ד כתב לא היו משיבים א''א והלא אורים ותומים ורוח הקדש וכו' טעמו דתניא בספ''ק דיומא (דף כ"א ע"ב) אלו חמשה דברים שהיו בין מקדש ראשון למקדש שני ואלו הן ארון וכפורת וכרובים אש ושכינה ורוח הקדש ואורים ותומים ופרש''י ארון וכפורת וכרובים כולה חדא מילתא ושכינה לא שרתה בו ורוח הקדש לא היתה בנביאים משנת שתים לדריוש ואילך עכ''ל. ורבינו אפשר דחשיב ארון וכפורת וכרובים בתלתא ושכינה ורוח הקדש ואורים ותומים לא חשיב להו אלא בחדא ואפילו את''ל דחשיב לארון וכפורת וכרובים בחדא ושכינה ורוח הקדש ואורים ותומים בתלתא ל''ק שרבינו מפרש דרוח הקדש היינו נבואה שנסתלקה מהנביאים משנת שתים לדריוש וזהו חסרון גדול בישראל שלא היו נביאים להוכיחם בדבר ה' ועוד היה להם חסרון אחר שחסרו גם כן תשובת אורים ותומים. ומ''ש עוד הראב''ד שאינו מחשבון הבגדים טעמו שהוא קורא אורים ותומים לשם המפורש שהיו נותנין בין כפלי החשן כדכתיב ונתת אל החשן את האורים ואת התומים ורבינו קורא פה אורים ותומים לחשן בדרך השאלה:

ב בְּבַיִת רִאשׁוֹן הָיָה כֹּתֶל מַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים עָבְיוֹ אַמָּה. וְכֵיוָן שֶׁבָּנוּ הַבַּיִת שֵׁנִי נִסְתַּפֵּק לָהֶם אִם עֳבִי הַכֹּתֶל הָיָה מִמִּדַּת הַקֹּדֶשׁ אוֹ מִמִּדַּת קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים לְפִיכָךְ עָשׂוּ קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים עָבְיוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה תְּמִימוֹת וְעָשׂוּ הַקֹּדֶשׁ אַרְבָּעִים אַמָּה תְּמִימוֹת וְהִנִּיחוּ אַמָּה יְתֵרָה בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים וְלֹא בָּנוּ כֹּתֶל בְּבַיִת שֵׁנִי אֶלָּא עָשׂוּ שְׁתֵּי פָּרוֹכוֹת אַחַת מִצַּד קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים וְאַחַת מִצַּד הַקֹּדֶשׁ וּבֵינֵיהֶן אַמָּה כְּנֶגֶד עֳבִי הַכֹּתֶל שֶׁהָיָה בָּרִאשׁוֹן. אֲבָל בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן לֹא הָיְתָה שָׁם אֶלָּא פָרֹכֶת אַחַת בִּלְבַד שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כו-לג) 'וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם' וְגוֹ':

כסף משנה בבית ראשון היה כותל מבדיל וכו'. בפרק הוציאו לו (דף נ"א:) וכתב רש''י דבמקדש שני לא בנו אותו כותל מפני שהיה גבוה x מאה אמה ועביו לא היה אלא אמה דאינה יכולה לעמוד בגובה ק' אמה ולהוסיף על עביה א''א דכתיב הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל והם דברי הגמרא בפרק קמא דבתרא (דף ג'): ומ''ש רבינו וכיון שבנו בית שני נסתפק להם וכו'. בירושלמי דכלאים פ''ח (הלכה ד') אמה טרקסין מה מבפנים או מבחוץ אמר ר' יוסי מן מה דכתיב וארבעים באמה היה הבית הוא ההיכל לפני הדא אמרה מבפנים אמר ליה רבי מנא והכתיב ויעש את בית קדש הקדשים עשרים אמה ארך ועשרים אמה רוחב הדא אמרה מבחוץ: ומ''ש רבינו אבל במקדש ראשון לא היה שם אלא פרוכת אחת וכו' נראה דלמשכן קרי מקדש ראשון דאילו בבית ראשון לא היה פרוכת אלא כותל:

ג הַהֵיכָל שֶׁבָּנוּ בְּנֵי גּוֹלָה הָיָה מֵאָה אַמָּה עַל מֵאָה אַמָּה עַל רוּם מֵאָה. וְכֵן הָיְתָה מִדַּת רוּמוֹ. בָּנוּ גֹּבַהּ שֵׁשׁ אַמּוֹת אָטוּם סָתוּם כְּמוֹ יְסוֹד לוֹ. וְרוּם כָּתְלֵי הַבַּיִת אַרְבָּעִים אַמָּה * וְרוּם הַכִּיּוּר שֶׁבַּתִּקְרָה אַמָּה וְעַל גַּבָּיו גֹּבַהּ שְׁתֵּי אַמּוֹת פָּנוּי שֶׁיִּכָּנֵס בּוֹ הַדֶּלֶף וְהוּא הַנִּקְרָא בֵּית דִּילְפָא. וָעֳבִי הַתִּקְרָה שֶׁעַל גַּבֵּי בֵּית דִּילְפָא אַמָּה. וּמַעֲזִיבָה גֹּבַהּ אַמָּה. וַעֲלִיָּה בְּנוּיָה עַל גַּבָּיו גֹּבַהּ כְּתָלֶיהָ אַרְבָּעִים אַמָּה. וּבְגַגָּהּ גֹּבַהּ אַמָּה כִּיּוּר וְאַמָּתַיִם גֹּבַהּ בֵּית דִּילְפָא וְאַמָּה תִּקְרָה וְאַמָּה מַעֲזִיבָה וְגֹבַהּ הַמַּעֲקֶה שָׁלֹשׁ אַמּוֹת וְטַס שֶׁל בַּרְזֶל כְּמוֹ סַיִף גָּבְהוֹ אַמָּה עַל גַּבֵּי הַמַּעֲקֶה סָבִיב כְּדֵי שֶׁלֹּא יָנוּחוּ עָלָיו הָעוֹפוֹת וְהוּא הַנִּקְרָא כָּלֶה עוֹרֵב. הֲרֵי הַכּל מֵאָה אַמָּה:

ההראב"ד ורום הכיור. א''א לא האיר ולא הצהיר ולא היה כיור בתקרה אלא טוח בכותל חזק מבפנים בסיוד וכיור כדי שלא יכנסו מים שבגגות התאים בכותלי ההיכל ואמתים בית דילפא כמו מרזבות קבועות בכותלים ובולטות לקבל דלף התקרה ולשופכו לחוץ ואיך אפשר להיות מ''ש ועדיין לא הגיע לתקרה:

כסף משנה ההיכל שבנו בני הגולה וכו' עד הרי הכל ק' אמה. משנה בפרק ד' דמדות (משנה ו'). ובהשגות א''א לא האיר ולא הזהיר וכו'. ואני אומר שהמנהג בארץ תוגרמה בבנין בית השרים לעשות גג מנסרים מצויירים בציורים והוא הנקרא טבא''ן ולמעלה ממנו התקרה העיקרית שהיא מגולית לאויר השמים וחלל בין הטבא''ן ובין אותה תקרה העיקרית ואם לפעמים תדלף אותה תקרה העיקרית ירד הדלף באותו חלל על גבי הטבא''ן ולכך נקרא אותו חלל בית דילפא והטבא''ן נקרא כיור והיה גובהו אמה וכן כתב רבינו בעצמו בפירוש המשנה היה נהוג אצלם בבניינם לעשות לבית שני קירויים קירוי למעלה מחבירו ונותנים בין שניהם מעט הרחקה וקורים אותו החלל בית הדילפא על שם הדלף כדי שאם יטיף הקירוי העליון יעמדו המים באותו החלל: ודע שהר''ר שמעיה פירש במשנה האוטם שש אמות המפתן גבוה מהארץ שש אמות בבנין אטום חומה סתומה וצריך לומר מעלות היו באולם שמהם עולים על המפתן ומורדות בהיכל לירד בהן מהמפתן עכ''ל. וטעמו מפני שאם האוטם הוא היסוד המובלע בקרקע לא היה לתנא למנותו בכלל רום ההיכל. אבל רבינו פירש שם אוטם הוא בנין אטום שבונין בגוף הקרקע יסוד ועליו מעמידים הכתלים עכ''ל נראה שהאוטם היה כולו מובלע בקרקע. וכאן כתב כמו יסוד לו ויש לדון בדבריו לומר שסובר שלא היה האוטם הזה מובלע בקרקע xx וכדברי ה''ר שמעיה:

ד מִן הַמַּעֲרָב לַמִּזְרָח מֵאָה אַמָּה וְזֶהוּ חֶשְׁבּוֹנָן. אַרְבָּעָה כְּתָלִים זֶה לְפָנִים מִזֶּה וּבֵינֵיהֶן שְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת פְּנוּיִין. בֵּין הַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי וּבֵין הַכֹּתֶל שֶׁלְּפָנִים מִמֶּנּוּ חָמֵשׁ אַמּוֹת וּבֵין כֹּתֶל שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי שֵׁשׁ אַמּוֹת וּבֵין כֹּתֶל שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי שֵׁשׁ אַמּוֹת. וְאֵלּוּ הַמִּדּוֹת הֵן שֶׁל עֳבִי הַכֹּתֶל עִם הַמָּקוֹם הַפָּנוּי שֶׁבֵּין שְׁנֵי כְּתָלִים. וְאֹרֶךְ קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים עֶשְׂרִים אַמָּה. וּבֵין שְׁתֵּי הַפָּרוֹכוֹת הַמַּבְדִּילוֹת בֵּינוֹ וּבֵין הַקֹּדֶשׁ אַמָּה. וְאֹרֶךְ הַקֹּדֶשׁ אַרְבָּעִים אַמָּה. וָעֳבִי הַכֹּתֶל הַמִּזְרָחִי שֶׁבּוֹ הַשַּׁעַר שֵׁשׁ אַמּוֹת וְהָאוּלָם אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה. וָעֳבִי כֹּתֶל הָאוּלָם חָמֵשׁ אַמּוֹת. נִמְצָא הַכּל מֵאָה אַמָּה:

כסף משנה מן המערב למזרח מאה אמה וכו'. נוסחת הדפוס שבספרי רבינו כתובה בטעות והילך הנוסחא הנכונה ובין כותל שני ושלישי שש אמות ובין כותל שלישי ורביעי שש אמות ואלו המדות הן של עובי הכותל וכו' ובמקום שכתוב עשר אמות והאולם צריך למחוק ג' תיבות אלו ולכתוב והאולם י''א אמה ולכתוב אחריו ועובי כותל האולם חמש אמות וכל זה משנה שם (משנה ז') מן המזרח למערב מאה אמה כותל האולם חמש והאולם י''א כותל ההיכל שש ותוכו ארבעים אמה טרקסין עשרים אמה בית קדשי הקדשים כותל ההיכל שש והתא שש כותל התא חמש מן הצפון לדרום ע' אמה כותל המסבה ה' והמסבה ג' כותל התא ה' והתא ו' כותל ההיכל ו' ותוכו עשרים אמה כותל ההיכל ו' והתא ו' וכותל התא ה' ובית הורדת המים ג' אמות והכותל ה' אמות האולם עודף עליו ט''ו אמה מן הצפון וט''ו מן הדרום והוא היה נקרא בית החליפות ששם גונזין את הסכינים. וכתב רבינו בפירוש המשנה בפרק הנזכר על מה ששנינו שם במשנה שלישית ול''ח תאים היו שם ט''ו בצפון וט''ו בדרום ושמנה במערב שבצפון ושבדרום ה' על גבי ה' וה' על גביהן ושבמערב ג' על גבי ג' ושנים על גביהן כשתסתכל בצורת ההיכל שציירנו תמצא בצפון ה' הרחקות והם כותל מסבה ומסבה וכותל התא והתא וכותל ההיכל וכמותם בדרום לפיכך אמר שעל אלו ה' הרחקות היו חמשה תאים ועל ה' תאים [חמשה] וכיוצא בו היה בדרום ואל יטעך שקראם כותל מסבה ומסבה וכותל התא והתא וכותל ההיכל אחר כך חזר וקראם כולם תאים לפי שההרחקה שיש בין שני הכתלים הוא התא וכולם תאים אבל בכותל המסבה וכותל התא וכותל ההיכל לא היה כותל סתום אלא שני כתלים וביניהם הרחקה (כמו שציירנו) ולקצת התאים היו שמות כגון שקרא השורה התחתונה מהם מסבה ובית הורדת המים וזולתם וכו' וכשתסתכל בצורה גם כן תמצא במערב שלש הרחקות והם כותל התא והתא וכותל ההיכל והיו עליהם שלשה תאים ושנים על גביהן עכ''ל. ועל פי הדברים האלה יהיו מבוארים לפניך דבריו פה כי מ''ש מן המערב למזרח ק' אמה וזהו חשבונן ארבעה כתלים זה לפנים מזה וביניהם ג' מקומות פנויים בין הכותל המערבי ובין הכותל שלפנים ממנו ה' אמות זהו מה ששנינו כותל התא ה' וכבר נתבאר שכותל התא ששנינו לא היה כותל סתום אלא שני כתלים וביניהם הרחקה ועובי השני כתלים עם ההרחקה שביניהם היו ה' אמות. ומ''ש ובין כותל שני ושלישי שש אמות זהו מה ששנינו והתא ו' ומה שכתב ובין כותל ג' וד' ו' אמות זהו מה ששנינו וכותל ההיכל שש וכבר נתבאר שכותל ההיכל ששנינו לא היה כותל סתום אלא ב' כתלים וביניהם הרחקה ועובי ב' הכתלים עם ההרחקה שביניהם היה ו' אמות. ומה שכתב ואלו המדות הן של עובי הכותל עם המקום הפנוי שבין שני כתלים הוא מבואר במה שכתבתי. ומ''ש ואורך קדש הקדשים כ' אמה מבואר במשנה שכתבתי בסמוך. ומ''ש ובין שתי הפרוכות המבדילות בינו ובין הקדש אמה. נתבאר בפרק זה והוא מה ששנינו אמה טרקסין. ומ''ש ואורך הקדש מ' אמה זהו מה ששנינו בהיכל תוכו מ' אמה. ומ''ש ועובי הכותל המזרח שבו השער ו' אמות זהו מה ששנינו כותל ההיכל ו'. ומ''ש והאולם י''א אמות ועובי כותל האולם ה' מבואר במשנה:

ה מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם * מֵאָה אַמָּה. עֳבִי כֹּתֶל הָאוּלָם חָמֵשׁ אַמּוֹת. וּמִכֹּתֶל אוּלָם עַד כֹּתֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשֶׂר אַמּוֹת. וְכָתְלֵי הַקֹּדֶשׁ שִׁשָּׁה כְּתָלִים זֶה לְפָנִים מִזֶּה וּבֵינֵיהֶן חֲמִשָּׁה מְקוֹמוֹת פְּנוּיִין. בֵּין כֹּתֶל חִיצוֹן וּבֵין הַשֵּׁנִי חָמֵשׁ אַמּוֹת. וּבֵין שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי שָׁלֹשׁ אַמּוֹת. וְחָמֵשׁ בֵּין שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי. וּבֵין רְבִיעִי וַחֲמִישִׁי שֵׁשׁ. וּבֵין חֲמִישִׁי וְכֹתֶל הַפְּנִימִי שֵׁשׁ. נִמְצָא הַכּל אַרְבָּעִים אַמָּה מִצַּד זֶה וְאַרְבָּעִים אַמָּה מִצַּד שֶׁכְּנֶגְדוֹ וְרֹחַב הַבַּיִת מִבִּפְנִים עֶשְׂרִים. הֲרֵי מֵאָה אַמָּה:

ההראב"ד מאה אמה עובי כותל האולם. א''א כל זה הבל ורעיון רוח שלא היה שם כותל לאולם כלל וטעות גדולה היא זו שלא היה לאולם אלא כותל המזרח שלפני ההיכל ועל כן אמרו ההיכל צר מאחריו ורחב מלפניו ורוחב האולם נמנה ברוחב ההיכל:

כסף משנה ומ''ש מן הצפון לדרום ק' אמה וכו'. זהו מה ששנינו האולם עודף עליו ט''ו אמות מן הצפון וט''ו מן הדרום ומפרש רבינו דהיינו לומר שעובי כותל האולם ה' אמות בצפון וה' בדרום כמו שהוא במזרח ותוכו של אולם בצפון י' אמות וכן בדרום כשם שארכו ממזרח למערב י''א אמה: וכתב בהשגות כל זה הבל ורעיון רוח וכו'. ואני אומר כל עצמו של הראב''ד לייחס טעות לרבינו הוא ממה ששנינו במשנה הנזכרת ההיכל צר מאחריו ורחב מלפניו ודומה לארי וכבר פירשו רבינו בפירוש המשנה וז''ל היה כל ההיכל ק' על ק' אבל היו מטין הבנין מעט צר לצד המערב וכשימשך לצד המזרח מתרחב כדמות האריה שהוא רחב מלפניו וצר מאחוריו עד כאן לשונו. ולפי זה אינו ענין לנדון שלנו: ומ''ש רבינו וכתלי הקדש ששה כתלים זה לפנים מזה וביניהם ה' מקומות פנויין בין כותל חיצון ובין השני ה' אמות. זהו מה ששנינו כותל המסבה ה' וכבר נתבאר שכותל המסבה ששנינו לא היה כותל סתום אלא שני כתלים והרחקה ביניהם ועובי שני הכתלים עם ההרחקה שביניהם היו חמש אמות. ומ''ש ובין שני ושלישי ג' זהו ששנינו והמסבה ג'. ומ''ש וחמש בין ג' וד' זהו מה ששנינו כותל התא ה' וכבר נתבאר שכותל התא ששנינו לא היה כותל סתום אלא שני כתלים והרחקה ביניהם ועובי שני הכתלים עם ההרחקה שביניהם היה חמש אמות. ומ''ש ובין רביעי וחמישי שש זהו מה ששנינו והתא ו'. ומ''ש ובין חמישי וכותל הפנימי שש זהו מה ששנינו כותל ההיכל ו' ועל פי מה שנתבאר שלא היה כותל סתום אלא ב' כתלים והרחקה ביניהם ועובי שני הכתלים עם ההרחקה שביניהם היה ו' אמות. ומ''ש נמצא הכל מ' אמה מצד זה. פשוט הוא. ומ''ש ומ' אמה מצד שכנגדו זהו ששנינו כותל ההיכל ו' והתא ו' וכותל התא חמש ובית הורדת המים ג' והכותל ה' ועל פי מה שנתבאר הרי כ''ה ועם כותל האולם שהם ט''ו עולה הכל מ'. ומ''ש ורוחב הבית עשרים. מבואר במשנה:

ו הַפִּשְׁפָּשׁ וְהוּא שַׁעַר הַקָּטָן. וּשְׁנֵי פִּשְׁפָּשִׁין הָיוּ לַהֵיכָל מִצִּדֵּי הַשַּׁעַר הַגָּדוֹל שֶׁבְּאֶמְצַע. אֶחָד בַּצָּפוֹן וְאֶחָד בַּדָּרוֹם. שֶׁבַּדָּרוֹם לֹא נִכְנַס בּוֹ אָדָם מֵעוֹלָם וְעָלָיו הוּא מְפֹרָשׁ עַל יְדֵי יְחֶזְקֵאל (יחזקאל מד-ב) 'הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה לֹא יִפָּתֵחַ'. וְשֶׁבַּצָּפוֹן בּוֹ נִכְנָסִין. וּמְהַלֵּךְ בֵּין שֵׁנִי הַכְּתָלִים עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְמָקוֹם פָּתוּחַ לַקֹּדֶשׁ מִשְּׂמֹאלוֹ וְנִכְנָס לְתוֹךְ הַהֵיכָל וּמְהַלֵּךְ עַד שַׁעַר הַגָּדוֹל וּפוֹתְחוֹ:

כסף משנה הפשפש הוא שער קטן וכו' עד ומהלך עד שער הגדול ופותחו. בפ''ד דמדות (משנה ב'):

ז הַשַּׁעַר הַגָּדוֹל הָיָה רָחְבּוֹ עֶשֶׂר אַמּוֹת וְגָבְהוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה. וְאַרְבַּע דַּלְתוֹת הָיוּ לוֹ שְׁתַּיִם בִּפְנִים וּשְׁתַּיִם בַּחוּץ. הַחִיצוֹנוֹת נִפְתָּחוֹת לְתוֹךְ הַפֶּתַח לְכַסּוֹת עָבְיוֹ שֶׁל כֹּתֶל וְהַפְּנִימִיּוֹת נִפְתָּחוֹת לְתוֹךְ הַבַּיִת לְכַסּוֹת אֲחוֹרֵי הַדְּלָתוֹת:

כסף משנה השער הגדול היה רחבו י' אמות וגובהו וכו' עד לכסות אחורי הדלתות. שם ומסיים בה שכל הבית טוח בזהב חוץ מאחורי הדלתות ופירש ה''ר עובדיה ז''ל שתים בפנים בעובי הכותל שכלפי פנים ושתים בחוץ בעביו שכלפי החוץ שעוביו של כותל ההיכל היה ו' אמות ולסוף אמה חיצונה של עובי הכותל היו הדלתות החיצונות אחת לימין הפתח ואחת לשמאלו כל דלת מהם רחבה ה' אמות וכשהיו נעולות היו נוגעות זו בזו וסותמות רוחב חלל הפתח שרחבו י' אמות וכשהיו נפתחות לצד פנים מכסות חמש אמות של עובי הכותל ושתים דלתות אחרות כמדת אלו היו קבועות בסוף עובי הכותל לצד פנים וכשהן נפתחות מכסות חמש אמות מפה וה' אמות מפה מרוחב כותל ההיכל בפנים ושם לא היה הכותל טוח בזהב כמו שאר הבית לפי שלא היה נראה ע''כ:

ח פִּתְחוֹ שֶׁל אוּלָם הָיָה גָּבוֹהַּ אַרְבָּעִים אַמָּה וְרֹחַב עֶשְׂרִים. וְלֹא הָיָה לוֹ שְׁעָרִים. וְחָמֵשׁ מַלְתְּרִיּוֹת שֶׁל מִילָא הָיוּ עַל גַּבֵּי פִּתְחוֹ מִלְּמַעְלָה. הַתַּחְתּוֹנָה עוֹדֶפֶת עַל הַפֶּתַח אַמָּה מִזֶּה וְאַמָּה מִזֶּה. וְכָל אַחַת מֵחֲמִשְׁתָּן עוֹדֶפֶת עַל שֶׁלְּמַטָּה מִמֶּנָּה אַמָּה מִזֶּה וְאַמָּה מִזֶּה. נִמְצֵאת הָעֶלְיוֹנָה שְׁלֹשִׁים אַמָּה. וְנִדְבָּךְ שֶׁל אֲבָנִים הָיָה בֵּין כָּל אַחַת וְאַחַת:

כסף משנה פתחו של אולם היה גבוה מ' אמה וכו' עד ונדבך של אבנים היה בין כל אחת ואחת. משנה בפ''ג דמדות. ופי' ה''ר עובדיה ז''ל מלתריות קורות מצויירות ומכויירות של מילא של אילן שגדלים בו עפצים שקרויים מילין. התחתונה הקורה התחתונה מושכבת על משקוף הפתח לרחבו של פתח שהוא רחב עשרים אמה והקורה עודפת על הפתח אמה מזה ואמה מזה נמצא ארכה כ''ב וקורה שניה שלמעלה הימנה עודפת על הראשונה אמה מזה ואמה מזה נמצא ארכה כ''ד והשלישית כ''ו והרביעית כ''ח והחמישית ל'. ונדבך שורה כמו נדבכין די אבן גלל. בין כל אחת ואחת חמש קורות אלו לא היו נוגעות זו בזו אלא שורה של בנין אבנים היתה בין זו לזו עכ''ל: כתבו התוספות בפ' כל הצלמים (דף מ"ג) אהא דתניא לא יעשה אדם בית תבנית היכל אכסדרה תבנית אולם שהאולם היה פרוץ במילואו לרוח מזרחית:

ט הַהֵיכָל הָיָה בִּנְיָנוֹ רָחָב מִלְּפָנָיו וְצַר מֵאֲחוֹרָיו כְּמוֹ אֲרִי. וִיצִיעִים הָיוּ מַקִּיפִין לַבַּיִת כֻּלּוֹ מִסָּבִיב חוּץ לְכֹתֶל הַמְּסִבָּה. וְיָצִיעַ הַתַּחְתּוֹנָה חָמֵשׁ * וְרֹבֶד עַל גַּבָּהּ שֵׁשׁ וְיָצִיעַ אֶמְצָעִית שֵׁשׁ וְרֹבֶד עַל גַּבָּהּ שֶׁבַע וְהָעֶלְיוֹנָה שֶׁבַע שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ו-ו) 'הַיָּצִיעַ הַתַּחְתֹּנָה' וְגוֹ'. וְכֵן הָיוּ הַשָּׁלֹשׁ יְצִיעִים מַקִּיפִים לַבַּיִת מִשְּׁלֹשָׁה רוּחוֹתָיו וְכֵן סָבִיב לְכָתְלֵי הָאוּלָם מִלְּמַטָּה עַד לְמַעְלָה כָּךְ הָיוּ אַמָּה אַחַת חָלָק וְרֹבֶד שָׁלֹשׁ אַמּוֹת. וְאַמָּה חָלָק וְרֹבֶד שָׁלֹשׁ אַמּוֹת עַד לְמַעְלָה. וְנִמְצְאוּ הָרְבָדִין מֻקָּפִין לַכְּתָלִים. רֹחַב כָּל רֹבֶד שָׁלֹשׁ אַמּוֹת עַד לְמַעְלָה. וּבֵין כָּל רֹבֶד וְרֹבֶד אַמָּה. וְרֹבֶד הָעֶלְיוֹן הָיָה רָחְבּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת:

ההראב"ד ורובד על גבה. א''א איני יודע מהו על גבה אלא שבכותל של היכל היה מקצר אמה ונמצא חלל התא שש משש אמות ומעלה ואותן שש אמה שהתא בהן חללו חמש הם היו כנגד אוטם ההיכל שהיו שש אמות וזהו שחשבו רוחב ההיכל כותל התא חמש והתא שש וכותל ההיכל שש והוא למעלה מן האוטם:

כסף משנה ההיכל היה בניינו רחב מלפניו וצר מאחוריו כמו ארי. נתבאר בפרק זה: ויציעים היו מקיפים לבית כולו וכו'. בפרק ד' דמדות (משנה ד') התחתונה ה' ורובד ו' האמצעית ו' ורובד ז' והעליונה ז' שנאמר היציע התחתונה חמש באמה רחבה והתיכונה שש באמה רחבה והשלישית שבע באמה רחבה ופי' ה''ר עובדיה מחוץ לכותל המסבה שהוא הכותל החיצון של הקדש היו יציעים דהיינו גזוזטראות מקיפים את הבית מג' רוחות מערב צפון ודרום והיו היציעים הללו תחתיים שניים ושלישים היציע התחתונה חמש באמה רחבה והרובד שעליה דהיינו התקרה שעל התחתונה שהיא הרצפה שעל התיכונה שש באמה רחבה לפי שכותל המסבה היה הולך ומצר כלפי מעלה וכשמגיע אל הרובד שעל גב התחתונה היה נכנס לפנים אמה א' ועל אותה אמה הבולטת היו נתונים קורות היציע נמצאת היציע התיכונה רחבה אמה א' יותר מן התחתונה דהיינו אותה אמה שנכנס הכותל לפנים וכן כשמגיע לרובד שע''ג התיכונה שהיא הרצפה של שלישית היה הכותל מצר ונכנס לפנים אמה אחת כדי שיניח ראש הקורה על אותה אמה שכותל תיכונה בולט ויוצא לחוץ יותר מכותל העליונה ונמצאת היציע העליונה רחבה אמה יותר מן התיכונה ושתי אמות יותר מן התחתונה וזהו שנאמר כי מגרעות נתן לבית חוצה לבלתי אחוז בקירות הבית כלומר היה מגרע ומחסר מעובי הכותל מבחוץ אמה א' ברובד של התיכונה ועוד אמה אחרת ברובד של העליונה כדי שיהיה לו מקום לשום בהם ראשי הקורות של הרובד כדי שלא יצטרך לאחוז בקירות הבית לעשות חורים בכותל ולתחוב שם ראשי הקורות עכ''ל: וכתב בהשגות רובד על גבה א''א איני יודע מהו על גבה אלא וכו'. ולשון על גבה שהוקשה לו בדברי רבינו מבואר במה שכתבתי. ודע ממה שכתוב פה בספרי הדפוס וכן סביב לכתלי האולם מלמטה עד למעלה כך היו הג' יציעים מקיפים לבית משלש רוחות הכל מיותר וצריך למחקו: וכן סביב לכתלי האולם וכו'. בפרק ג' דמדות (משנה ו') אמה ורובד ג' אמה ורובד ג' והעליונה אמה ורובד ד' ופירש רבינו שכתלי האולם היו בנויים כסדר הזה והוא שאמה א' מגובה הכותל לארכו היה חלק ושוה כשאר הכתלים אח''כ בנין בולט מהכותל כגון כצוצרא גבהו ג' אמות אח''כ מרחיק אמה ג''כ ויוצא בנין והוא הנקרא רובד וכן כל בניינו אמה ורובד שלש וכצוצרא העליונה היה בו ד' אמות וכן היה סובב ההיכל כמו שיתבאר בפרק זה עכ''ל. ומ''ש וכן היה סובב ההיכל היינו שהיה בו רובד למקום תקרת היציע התחתונה וכן לתקרת התיכונה ולא שיהא מוקף רובדים כמו של אולם:

י כָּל אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת הַפְּנוּיִים שֶׁבֵּין הַכְּתָלִים הֵם הַנִּקְרָאִים תָּאִים. נִמְצְאוּ הַתָּאִים הַמֻּקָּפִין לַמִּקְדָּשׁ חֲמִשָּׁה מִן הַצָּפוֹן וַחֲמִשָּׁה מִן הַדָּרוֹם וּשְׁלֹשָׁה מִן הַמַּעֲרָב. וְשָׁלֹשׁ דְּיוֹטוֹת הָיוּ דְּיוֹטָא עַל גַּבֵּי דְּיוֹטָא. נִמְצְאוּ ט''ו תָּאִים בַּדָּרוֹם חֲמִשָּׁה עַל גַּבֵּי חֲמִשָּׁה וַחֲמִשָּׁה עַל גַּבֵּיהֶן וְכֵן בַּצָּפוֹן חֲמִשָּׁה עָשָׂר. וּשְׁמוֹנָה תָּאִים הָיוּ בַּמַּעֲרָב שְׁלֹשָׁה עַל גַּבֵּי שְׁלֹשָׁה וּשְׁנַיִם עַל גַּבֵּיהֶן * בִּדְיוֹטָא אַחַת הַכּל ל''ח תָּאִים:

ההראב"ד בדיוטא אחת. א''א אין צורך לזה ומה נשתנו השנים מן השלשה:

כסף משנה כל אלו המקומות הפנויים וכו' עד ואחד להיכל. בפ''ד דמדות (משנה ג'): וכתב בהשגות בדיוטא אחת א''א אין צורך לזה ומה נשתנו שנים מן השלשה עכ''ל. ואני אומר שמ''ש בדיוטא אחת אפשר דקאי גם לשלשה שהשלשה היו בדיוטא אחת: וכתב עוד בהשגות ואחד להתא שבו הפשפש א''א לא היה שם תא אחר וכו'. וז''ל רבינו בפי' המשנה מה שאמר אחד לפשפש ר''ל לתא שיש בו הפשפש הצפוני שבו נכנסים להיכל וזהו הפתח שהיה בצפונו של תא שהיו לו חמשה פתחים והתא הזה היה בשורה אמצעית מהתאים והוא שעל גבי המסבה עכ''ל. ולפי זה לא היה תא יתר ואין כאן השגה:

יא שְׁלֹשָׁה פְּתָחִים הָיוּ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִן הַתָּאִים. אֶחָד לַתָּא מִן הַיָּמִין. וְאֶחָד לַתָּא מִן הַשְּׂמֹאל. וְאֶחָד לַתָּא שֶׁעַל גַּבָּיו. וּבְקֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית בַּתָּא שֶׁבַּדְּיוֹטָא הָאֶמְצָעִית הָיוּ חֲמִשָּׁה פְּתָחִים. אֶחָד לַתָּא מִיָּמִין. וְאֶחָד לַתָּא שֶׁעַל גַּבָּיו. וְאֶחָד לַמְּסִבָּה. * וְאֶחָד לַתָּא שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַפִּשְׁפָּשׁ. וְאֶחָד לַהֵיכָל:

ההראב"ד ואחד לתא שבו הפישפש. א''א לא היה שם תא אחר לאותו הפשפש אלא באותו התא שבקרן מזרחית צפונית היה הפשפש למזרחו והיה פתח קטן כעין חלון שמכניס זרועו בה והוא נקרא פשפש ופותח פתח התא המזרחי שהיה המנעול מבפנים ושני מנעולים היו לו אחד יורד לאמת השחי ואחד פותח כיון ואם כדבריו היה תא למזרח והרי לא מנו אותן במנין התאים:

יב וּמְסִבָּה הָיְתָה עוֹלָה מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית לְקֶרֶן צְפוֹנִית מַעֲרָבִית שֶׁבָּהּ הָיוּ עוֹלִין לְגַגּוֹת הַתָּאִים. הָיָה עוֹלֶה בַּמְּסִבָּה וּפָנָיו לַמַּעֲרָב הָלַךְ אֶת כָּל פְּנֵי הַצָּפוֹן עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לַמַּעֲרָב. הִגִּיעַ לַמַּעֲרָב הָפַךְ פָּנָיו לַדָּרוֹם הָלַךְ אֶת כָּל פְּנֵי הַמַּעֲרָב עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לַדָּרוֹם. הִגִּיעַ לַדָּרוֹם הָפַךְ פָּנָיו לַמִּזְרָח וְהָיָה מְהַלֵּךְ לַדָּרוֹם עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְפִתְחָהּ שֶׁל עֲלִיָּה שֶׁפִּתְחָהּ שֶׁל עֲלִיָּה הָיָה פָּתוּחַ לַדָּרוֹם:

כסף משנה ומסיבה היתה עולה וכו' עד כדי שלא יזונו עיניהם מבית קדשי הקדשים. בפרק רביעי דמדות (משנה ג') פי' מסיבה בנין כמין עמוד חלול עשוי כמו מעלות סביב והעולה בו עולה דרך היקף כן כתב הרד''ק בפי' יחזקאל וכן פירש רש''י בפרק קמא דיומא מסיבה בנין אבנים מעלות מגלגלות וסובבות במקיף עמוד כמין עץ גלגל של גת. ולולים פירש הרמב''ם לול הוא פתח קטן. ומ''ש ופעם אחת בשנה מפסח לפסח מלבנין את ההיכל. בפ''ג דמדות (משנה ד'):

יג וּבְפִתְחָהּ שֶׁל עֲלִיָּה הָיוּ שְׁתֵּי כְּלוּנְסוֹת שֶׁל אֶרֶז שֶׁבָּהֶן עוֹלִין לְגַגָּהּ שֶׁל עֲלִיָּה. וְרָאשֵׁי פִּסְפְּסִין הָיוּ מַבְדִּילִין בַּעֲלִיָּה בֵּין גַּג הַקֹּדֶשׁ לְגַג קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים. וְלוּלִין הָיוּ פְּתוּחִין בָּעֲלִיָּה לְבֵית קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים שֶׁבָּהֶן מְשַׁלְשְׁלִין אֶת הָאֻמָּנִין בְּתֵבוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יָזוּנוּ עֵינֵיהֶם מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים. וּפַעַם אַחַת בְּשָׁנָה מִפֶּסַח לְפֶסַח מְלַבְּנִין אֶת הַהֵיכָל:

מתוך היד החזקה לרמב"ם - משנה תורה לרמב"ם

לעילוי נשמת רבנו משה בן רבי מימון - ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים והמתים.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) לתורת אמת ר' פנחס ראובן ול ר.מ שליט''א

 

 

דילוג לתוכן