הטבע הגופני הוא מטיל המומין והתאוות באדם - אפיקי אליהו על התורה

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר אפיקי אליהו על התורה הטבע הגופני הוא מטיל המומין והתאוות באדם - אפיקי אליהו על התורה
תוכן עניינים

--------

א. ויברא אלקים את האדם (א.כז)

פירש רש"י – אותיות אדמה, לומר שבראו מן האדמה.

ויש להבין, מדוע נקרא האדם על שם האדמה אשר נוצר ממנה דווקא, מדוע לא נקרא ע"ש נשמתו השוכנת בקרבו?

ב. ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל (ג.ו)

יש להבין, כיצד חטאו האדם וחוה נגד רצון ה', הרי ידעו והכירו הם בהשגחת השי"ת?

ג. כי עפר אתה ואל עפר תשוב (ג.ט)

צ"ב, לשם מה הוסיף ואמר לו הקב"ה אמירה זו?

ד. האישה אשר נתתה עמדי היא נתנה לי מן העץ ואכל (ג.יב)

איתא במדרש רבה (פי"ט) - אמר ר' אבא בר כהנא: "ואכלתי" לא נאמר אלא "ואכל"- אכלתי ואוכל.

ויש להבין, דמשמע שרצה האדם לחטוא שוב. וצ"ב, וכי לא מספיק מה שחטא שמבקש הוא להוסיף ולחטוא?

ה. ויאמר ה' אלקים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם (ג.כב)

משמע, כי ידע ה' שאם ישאר האדם בגן עדן, ודאי יחטא לאכול אף מעץ החיים.

ויל"ע, כיצד היה מסוגל האדם לחטוא שוב כנגד ה', ועוד לאחר שנענש על חטאו הראשון?

ו. עוד יל"ע, דכעת מי יחטיאו שוב, הרי הנחש יותר לא יכול לדבר עם האדם ולהחטיאו [לאחר שנענש], כיצד א"כ יחטא האדם?

ז. לעולם בשגם הוא בשר (ו.ג)

איתא בגמ' חולין (קלט:) משה מן התורה מנין? דכתיב בשגם הוא בשר (רש"י – "בשגם" גימטריה משה).

וצ"ע, וכי צריך גימטריה כדי ללמוד את משה מן התורה, הרי "משה" מוזכר מאות פעמים בתורה הקדושה במפורש. ומה רצתה הגמ' בלימודה את "משה" מרמז הגימטריה בפסוק "בשגם הוא בשר"?

{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}

יבואר ע"פ יסודו של בעל המסילת ישרים [בהקדמה] וז"ל - מאין יבוא הדבקות וההתלהטות בנפשותינו עמו יתברך ועם תורתו, אם לא נשעה אל גדלתו ואל רוממותו אשר יוליד בלבנו הדבקות הזה?! איך תטהר מחשבתנו אם לא נשתדל לנקותה מן המומין שמטיל בה הטבע הגופני?! והמדות כולם הצריכות כמו כן תקון והישרה, מי יישרם ומי יתקנם אם לא נשים לב עליהם ולא נדקדק בדבר דקדוק גדול?!. עכ"ל.

עוד יש להוסיף את דברי הגרא"א דסלר זצ"ל בספרו מכתב מאליהו (ח"ה עמ' 126) בעניין אין אדם נמלט מרשמי הגוף. וז"ל - כבר ביארנו וכו' שאין אדם ויהיה הנעלה והרוחני ביותר, שיוכל להשתחרר מרשמי הגוף. גם צדיק גדול שזכה לתקן כל מידותיו ויצרו מסור בידו, מכל מקום נשארו בו מעט מזעיר מן המידות הגשמיות והאנוכיות.

לו יצוייר שהאדם היה נקי מהן לגמרי כבר היתה נפשו יוצאת מגופו כי אז לא היה לו עוד מה לעשות בעולם הזה. עבודת הצדיקים הגדולים היא לתקן גם את רשמים אלו הטמונים בעמקי הלב. עכ"ל.

א"כ מבואר - כי הטבע הגופני של האדם מוליד בלב האדם מומין ותאוות לילך אחר גשמיות העוה"ז, אך על האדם ליישר אורחותיו ולתקנן, למען יזכה לחיי העוה"ב.

"עייר פרא אדם יולד"- ועליו להתגבר על טבעו הגשמי, כי גופו הוא אשר מוליד בקרבו טבעים ותאוות גשמיים ורעים. מכח שבירת טבע הגשמי שלו, יזכה המתגבר למצוא חן בעיני ה', ולהיות רצוי לפניו.

{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }

הקושיא הראשונה מתורצת – האדם נקרא ע"ש האדמה דווקא. כדי ללמדנו, כי רצון האדם לחטוא, נובע מכח יצירתו מן האדמה, בהיותו מורכב מגוף גשמי אשר מטיל בו המומין לחטוא. לכן מחובתו להתגבר בכל עת על תאוותיו, ולחזור בתשובה מיד על חטאיו ופשעיו.

לפ"ז גם הקושיות ב'. ד'. ה' וו' מתורצות – אדם הראשון אשר חטא באכילתו מעץ הדעת, היה הוא חוטא שוב אף בעץ החיים אם היה נשאר בגן עדן. היות והאדם עשוי הוא מגוף-מאדמה, וגופו הוא המטיל בקרבו הרצון לחטוא.

על אף שנענש אדה"ר על חטאו הראשון, ידע ה' כי שוב יחטא אף ללא סיוע הנחש, היות והאדם עשוי מגוף חומרי המשכו לחטוא תדיר, ובודאי היה הוא חוטא שוב, אלא שעליו היה לשוב בתשובה על מעשיו.

לזה אמר אדה"ר: "אכלתי ואוכל" והודה כי היה מוסיף לחטוא, היות וסוף סוף עשוי הוא אף מגוף חומרי, ממילא חלק החומר הוא המושכו לחטוא, ומטיל בו המומין והתאוות.

לפ"ז גם הקושיא השלישית מתורצת – אמר ה' לאדה"ר, כי "עפר הוא ואל עפר תשוב"- ללמדו, כי חטאו נבע מכח היותו עשוי מן העפר אשר עוד עתיד לשוב אליו, לכן מוכרח הוא בכל עת להינצל מן התאוות אשר גופו מוליד בו, ובכל עת להתגבר על יצרו.

ולפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת – רמזה לנו הגמ', כי "בשגם"- משה - "הוא בשר", ועלינו לזכור כי אף משה רבנו היה עשוי מגוף ונשמה, ועל אף היותו גם "בשר"- בעל גוף המטיל מומין ותאוות באדם, בכל זאת התגבר משה לגמרי על תאוותיו וקידש עצמו עד שהגיע להיות משה רבינו נביאם של ישראל. בכח כולנו להיות משה רבינו על אף היותנו עשויים מגוף חומרי המטיל בנו תאוות לחטוא.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט''א
אפיקי אליהו על התורה

פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א - שנת תשע"ב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן