הבערה ללא טרחה

תוכן עניינים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד.
--------

{? שאלה: מדוע אסור גם בזמננו להבעיר אש בשבת? הרי ההבערה כיום נעשית בקלות רבה, באמצעות גפרור או מצית, לחיצה על מתג או סיבוב מפתח הרכב וכדומה, ללא טרחה כבזמנם, שהיו צריכים להקיש אבנים זו בזו וכדומה? ?}

תשובה:

ראשית, אילו היה נאמר בתורה: ''לא תטרחו ביום השבת'', או ''לא תבצעו פעולה מעייפת ביום השבת'', השאלה אכן היתה במקומה. ועם זאת, היה חל איסור על כל פעולה מעייפת, כהעברת כסאות רבים או כבדים מחדר לחדר עבור האורחים, נשיאת סירים ומגשים גדולים, אם הם מעייפים את נושאיהם, ואפילו ללכת בעיר הליכה מעייפת של קילומטרים אחדים לביקור קרובים וידידים היה אולי אסור, שהרי בכל אלה כרוכה טרחה. אולם התורה לא אסרה טרחה בשבת [ובלבד שתהא לצורך השבת].

מדוע אם כן הבערת אש בשבת אסורה?

משום שנאמר בתורה (שמות פרק לה פסוק ג): ''לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת''. - מבלי לחלק בין הבערה שיש עמה טרחה, להבערה שאין עמה טרחה.

וההסבר פשוט. כאמור בתורה, אנו מצווים לשבות ממלאכה ביום השבת כדי להעיד על הכרתנו ואמונתנו בעובדה שהאלוקים ברא ויצר במשך ששת ימי המעשה את הבריאה על כל פרטיה, ושבת ממלאכה ביום השביעי. הוא לא שבת מטרחה, אלא ממלאכה, מיצירה. הבערת אש היא מלאכת יצירה של אש שלא היתה כאן קודם, ואין שום הבדל אם המלאכה נעשית מתוך טרחה או בקלות רבה.

יקל עלינו להבין זאת כאשר נתבונן בעובדה שהאלוקים לא טרח ו''התעייף'' בששת ימי המעשה, אלא ''בִּדְבַר [=בדיבור] ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ, וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם'' (תהילים פרק לג פסוק ו). וכמו שנאמר בתורה בפרשת הבריאה: ''ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור'', ''ויאמר אלקים יהי רקיע בתוך המים'' וכו'. ברור אפוא, שהתורה מגדירה את הבריאה בשם מלאכה, על שם התוצאה שעניינה יצירה וחידוש, ולא משום עייפות וטרחה.

האלוקים בדיבורו ברא ויצר מלאכה, ''ויכל אלוקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה'' (בראשית פרק ב א-ב). ועל אותו משקל נאמר: ''לא תעשה כל מלאכה'' (שמות פרק יט פסוק י), ואין זה משנה כלל אם כרוכה טרחה בעשיית המלאכה או לא, כמלאכתו של בורא עולם.

וכיצד נדע איזו פעולה מוגדרת כמלאכה היוצרת ומחדשת, ואיזו אינה נחשבת כן? למשל, אריגה - האם היא נחשבת מלאכה לענין שבת? הרי חוטי הצמר היו כבר בעולם, אולם מצד שני חיבורם על ידי האריגה, יצר וחידש בגד שלא היה? אותה שאלה ניתן להציב לגבי תפירה, בישול, בניה, וכו'.

לשם כך ניתנה התורה שבעל פה. בה קיבלנו כי בהגדרת מלאכה לענין שבת, נכללות שלושים ותשע פעולות. משום כך הן על כל המסתעף מהן, אסורות בשבת. (ובלשון הלכתית: המלאכות נקראות ''אבות מלאכה'', וסניפיהן ''תולדות''. כמבואר להלן בשער ההלכה).

הנה למשל אחדות מהן: הזורע [אפילו תחב זרע אחד לאדמה, אין כאן טרחה, אבל יש כאן פעולת מלאכה, שהרי זרע זה יתחיל לנבוט!]. הקוצר [אפילו קצר שיבולת אחת או קטף פרי אחד מהעץ, אין כאן טרחה, אבל יש כאן מלאכה - ניתוק הנקטף ממקום גידולו]. המבעיר [אפילו הדליק גפרור או מצית או יצר ניצוץ באמצעות הנעת הרכב או לחיצה על מתג החשמל בשבת. אין כאן טרחה, אבל יש כאן פעולת מלאכה, שהרי יצר וחידש אש]. המבשל [אפילו השליך גרגיר אפונה אחד אל הסיר הרותח. אין כאן טרחה אבל יש כאן מלאכה] וכן הלאה.

נבין מעתה את הנאמר בתורה לענין מלאכת הבערה: ''לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת'' (שמות לה ג), מבלי לחלק בין הבערה שיש עמה טרחה, להבערה שאין עמה טרחה. בכל מצב, עצם ההבערה מלאכה היא, ואסרה בורא עולם בשבת.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה

כסלו התשע"ג
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן