הַפֶּרֶק הָאֶחָד [ע] - ספר מנורת המאור עם פירוש

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש הַפֶּרֶק הָאֶחָד [ע] - ספר מנורת המאור עם פירוש
תוכן עניינים

כְּבָר כָּתוּב לְמַעְלָה (סימן לח), חֹמֶר נִשְׁבַּע לַשֶּׁקֶר אוֹ לַשָּׁוְא, וְלָאו דַּוְקָא נִשְׁבָּע, אֶלָּא אֲפִילוּ אֲפוּקֵי שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה, בְּלִי שְׁבוּעָה, אָסְרָה תוֹרָה, מִדְּאַפְקֵיה קְרָא בְּלָשׁוֹן ''לֹא תִשָּׂא'' וְלֹא כְתִיב ''לֹא תִּשָּׁבֵע'', לָמַדְנוּ, שֶׁאֲפִילוּ אַדְכּוּרֵי שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה אָסוּר. וְלָא מִבָּעְיָא מוֹצִיאוֹ לְבַטָּלָה דְעָבִיד אִיסוּרָא, אֶלָּא אֲפִילוּ הַשּׁוֹמְעוֹ מִפִּי חֲבֵרוֹ, אִם לֹא הוֹכִיחוֹ, נֶעֱנָשׁ.

וּכְדֵי לְיַסְּרוֹ שֶׁלֹּא יֻרְגַּל עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה הֱחְמִירוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר, כִּדְגַרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דִּנְדָרִים (ז, ב): אָמַר רַב חָנָן אָמַר רַב: כָּל הַשּׁוֹמֵעַ אַזְכָּרַת הַשֵּׁם מִפִּי חֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְנַדּוֹתוֹ וְאִם לֹא נִדָּהוּ הוּא עַצְמוֹ יְהֵא בְנִדּוּי, שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁאַזְכָּרַת הַשֵּׁם מְצוּיָה, שָׁם עֲנִיּוּת מְצוּיָה. וַעֲנִיּוּת כְּמִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''כִּי־מֵתוּ כָּל־הָאֲנָשִׁים'' וגו' (שמות ד, יט). וְתַנְיָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כָּל מָקוֹם שֶׁנָּתְנוּ חֲכָמִים עֵינֵיהֶם, אוֹ מִיתָה, אוֹ עֹנִי.

השומע אזכרת וכו'. אזהרה למזכיר שם שמים לבטלה מדכתיב את ה' אלהיך תירא: שכל מקום. טעמא קאמר שהרי עונשו חמור דשם עניות מצויה דכתיב בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו' וברכתיך ומדהזכרת השם למצוה מביאה ברכה ועושר זכירה לשוא גורמת עניות אי נמי מדכתיב גבי שבועת שקר וכלתו ואת עציו ואבניו ובתמורה מדמה הזכרת השם לבטלה לשבועת שקר: שנאמר כי מתו כל האנשים וגו'. דלא מתו ממש דמיהוי הוו דכ''מ שנאמר נצים ונצבים אינו אלא דתן ואבירם ואינהו הוו במחלקותו של קרח אלא מפני שהענו אמר כי מתו: שנתנו חכמים עיניהם בו. שאמרו שחייב עונש למי שעבר על דבריהם:

אָמַר רַבִּי אַבָּא: הֲוָה קָאִימְנָא קַמֵּיהּ דְּרַב הוּנָא שְׁמְעָה לְהַהִיא אִתְּתָא דְּאָפְקָא אַזְכָּרַת הַשֵּׁם מִפּוּמָהּ לְבַטָּלָה, שָׁמְתָּהּ וְשָׁרְיָהּ לְאַלְתַּר בְּאַנְפָּהּ. שְׁמַע מִינָהּ תְּלַת: שְׁמַע מִינָהּ, הַשּׁוֹמֵעַ אַזְכָּרַת הַשֵּׁם מִפִּי חֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְנַדּוֹתוֹ; וּשְׁמַע מִינָהּ, נִדּוּהוּ בְפָנָיו אֵין מַתִּירִין לוֹ אֶלָּא בְּפָנָיו; וּשְׁמַע מִינָהּ, אֵין בֵּין נִדּוּי לַהֲפָרָה וְלֹא כְלוּם.

וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ: אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר זְבִיד, אָמַר רַבִּי טַבְלָא, אָמַר רַבִּי אַחָא אֲרִיכָא מִשּׁוּם רַבִּי אַחָא, דְּתָנֵי רַבִּי חִיָּא, אָמַר רַבִּי זֵירָא, אָמַר רַב, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא וּמָטוּ בָהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי אִלְעַאי: מַה דִכְתִיב: ''וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק'' (מלאכי ג, כ)? ''וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי'', אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁמִּתְיָרְאִין לְהַזְכִּיר שֵׁם שָׁמַיִם, לְבַטָּלָה. ''שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ'', אָמַר אַבַּיֵּי: שְׁמַע מִינָהּ, הַאי חִירְגָא דְיוֹמָא (פירוש: אבק הנראה בחמה הנכנסת דרך חלון קרוי חירגא. ויש אומרים: זיהרא דשמשא) מַסֵּי. וּפְלִיגָא דְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, דַּאֲמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: אֵין גֵּיהִנֹּם לֶעָתִיד לָבוֹא, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹצִיא חַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ, צַדִּיקִים מִתְרַפְּאִין בָּהּ וּרְשָׁעִים נִדּוֹנִים בָּהּ. צַדִּיקִים מִתְרַפְּאִין בָּהּ, דִּכְתִיב: ''וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי'' וגו'; וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמִּתְעַדְּנִין בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק''. רְשָׁעִים נִדּוֹנִים בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וְהָיוּ כָל־זֵדִים וְכָל־עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא אָמַר ה' צְבָאוֹת אֲשֶׁר לֹא־יַעֲזֹב לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָף'' (שם שם, יט).

ומטו בה. כלומר יש מבקשים לומר שאמר משמיה דר''י: ופליגא. דרשב''ל הא דאמרן דבחמה דבזמן הזה מיירי קרא דאיהו מוקי לה בחמה דלעתיד: מתרפאין בה. באותו שמש דלעתיד לבא: ולהט אותם היום הבא. שמש דלע''ל:

לָמַדְנוּ עֹנֶשׁ הַמּוֹצִיא שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וּמוּסָף עַל זֶה עָנְשׁוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא. וְהַטַּעַם, לְפִי שֶׁהַשֵּׁם הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, שֶׁהוּא קִיּוּם כָּל הַמְּצִיאוּת, כְּשֶׁיִּזְכְּרֶנּוּ אָדָם אֲפִילוּ בִּתְפִלָּתוֹ, אוֹ בִּקְרִיאַת הַתּוֹרָה, יֵשׁ לוֹ לְזָכְרוֹ בְאֵימָה וְיִרְאָה וְרֶתֶת וְזִיעַ וּבִקְדוּשָׁה וּבְטָהֳרָה, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיֵּשׁ לוֹ לִירָא מִלְהוֹצִיאוֹ בְפִיו לְבַטָּלָה.

ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א

לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט''א

ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה מיוחדת - אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן