הַמְזַכֵּה רַבִּים, וּמִתְנַחֵם בְּכָךְ עַל רַשְׁלָנוּתוֹ וְעַל מֶחְדָּלָיו בַּעֲבוֹדָתוֹ הָעַצְמִית שֶׁהִנֵּה לְפָחוֹת הִנּוֹ פּוֹעֵל וּמְזַכֶּה אֲחֵרִים, הַאִם צָדְקוּ דְּבָרָיו?

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר נפשי בשאלתי חלק ב - שו''ת הַמְזַכֵּה רַבִּים, וּמִתְנַחֵם בְּכָךְ עַל רַשְׁלָנוּתוֹ וְעַל מֶחְדָּלָיו בַּעֲבוֹדָתוֹ הָעַצְמִית שֶׁהִנֵּה לְפָחוֹת הִנּוֹ פּוֹעֵל וּמְזַכֶּה אֲחֵרִים, הַאִם צָדְקוּ דְּבָרָיו?
תוכן עניינים

--------

טעות גדולה לחשוב כן - כך הוא דרכו של היצר, ואין לנו אלא להביא בזה דבריו הנחרצים של הרב ''מכתב מאליהו'' (ח''ג עמ' 330):

...זולתי מוסר הפרטי, השבה אל הלב, פשוט לעצמנו, נטעה טעות רב בכל מה שנתחיל, ואפשר מה שנדמה לילך על זכויות גדולות יהי' זה לנו פתחי חטאים מכוערים. כך הוא דרכו של יצר זה הקשה, 'צו טרייבען אין פרעמדע לאנקעס', רק שלא נשתדל לעצמנו. גם ירשה היצר לאדם לזכות את הרבים רק בתנאי שלא מזכה את עצמו. ולפעמים נדמה, אם נראה שצלח מה בידינו לפעול על אחרים, והוא ברור לנו, נדמה, שישו בני מעי הרי זכות הרבים תלויה בי. ואין אנחנו יודעים כי היצר יודע את דרכי התורה יותר ממנו, ואם איננו מסרב, הרי דברים בגו.

ראיתי בזה דבר נורא ומאויים. ביבמות דף ק''ט ע''ב: ''תוקע עצמו לדבר הלכה כ' כל האומר אין לי תורה כו', אי בעית אימא לא צריכא דקא מגמר לאחריני ואזלו ועבדו'' - הרי שהשפיע על רבים בעבודת השי''ת עד שבאמת נתעלו למדרגה שעשו - ''מהו דתימא אית לי' אגרא'' - דעשי' (לשון רש''י) היינו כל מה שנעשה על ידי אחרים - על ידו, אם גם לדורות, ואם כן יהנה מפירות עבודתו לזכות את הכלל - ''קא משמע לן'' - שאין לו רק מקצת זה שבלמדו עמהם הרי גם בעצמו למד קצת. ואם נתיהר אז - הלומד לקנטר כדברי הראשונים - הרי גם זה אין לו, אבל בכל המון המעשים שנעשין על ידי גרמא דילי' אין לו שום חלק בהם, משום מה? משום שהיה דורש לאחרים ולא קיים בעצמו, עורר אחרים ליראת שמים, ולא השיב אל לב עצמו עד למעשה ממש. הרי יוצא הוא לפעמים נקי מכל העושר שיחשוב שעשה.

העולה לנו מכאן ידיעה גורלית, אם המרצה מיישם גם הוא את אשר ידרוש ויוכיח, ולפחות עובד על עצמו לתקן את אשר ידרוש מאחרים כל זכויותיהם של אלו שהוכיחם והחזירם נזקפים לזכותו מכל מה שיצא מכך לדורי דורות, ואילו זה המרצה לא היה מיישם בעצמו או אפילו לא עובד על עצמו ליישם את אשר יוכיח לאחרים - אין נזקף לזכותו התוצאות המבורכות שיהיו מזיכויו את הרבים.

טעות גמורה יטעה החושב, כי פשט דברי גמרא זו הוא ''האומר אין לי אלא תורה'' שהוא אומר כך להכעיס. גם אם מתרשל עד כדי כך, היינו שנאה דורש, מגלה טמירין, פועל על אחרים ומזכה את הרבים זכויות נפלאות, אבל אם שוכח הוא את עצמו ולא השיב אל לבו עד כדי מדרגת המעשה הדרושה ממש, אזי אין זכות הרבים תלויה בו כלל, ואין לו כלום מכל עבודתו. האם אין זו גמרא מפורשת? הרי נראה בחוש, כי היצר ידוע במה ללחום ומה לעזוב, אדרבא עוזב הוא לנו את הטעויות, אך ורק שנשאיר לו את הממש. שוב עומד לפנינו הפסוק הזה ודוקר בעינינו - ''נצרה כי היא חייך'', ולא שום דרך אחר ולא שום דבר אחר בשום פנים שבעולם.נוראים הדברים, אי אפשר לכתוב בהם יותר, מי יתן וידקרו דרך המחשבה לפתוח מעט את פתחי הלב.

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס''ד - כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט''א
נפשי בשאלתי חלק א - שו''ת

הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט''א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן