ד. אוצר שמתבזבז

תוכן עניינים

--------

אוצר יקר יש, ושמו ''זמן''.

אוצר יקר זה מתבזבז לנו והולך לטמיון, שעוד ננהם עליו באחריתנו, וכנאמר (משלי ה, יא): ''ונהמת באחריתך''.

אברך - ואף מצטיין - ששומר על שעות הכולל שאינם אלא כשמונה שעות ביממה, יתבונן כמה שעות מתבזבזות לו מהשעה 7.00 שמסיים הוא את לימודו בערב, ועד השעה 9.00 בבוקר ששב הוא ללימודו. ארבע עשרה שעות הפסקה - כמה מהן מתבזבזות? ומי מדבר על ערבי שבתות, שבתות, שאז עוזב האברך את הכולל ביום חמישי בשעה 7:00 בערב חוזר ביום ראשון בשעה 9:00 בבוקר צ פשוט ''בין הזמנים'' קצר, ומה נאמר על תקופות בין הזמנים, שתופסים בסך הכל כמחצית שנה, היאך בורחים לנו מהיד, והלא זה הפסד לנצח!

לחינם רואים אנו גזירות עול מלכות על ציבור שוחרי התורה לנגוש מהם בחורים לעבודת הצבא [נח''ל חרדי], או לגייס את כל בחורי הישיבה לאימון במשך שבועיים של בין הזמנים?! מה פתאום נוחתות עלינו גזירות שכאלה.

התשובה היא, כיון שאנו מזלזלים בנכס היקר של הקב''ה שניתן לנו, ובכן איננו ראויים לו, וכשם שארץ ישראל מקיאה את יושביה כאשר עושים המה כמעשה הגויים, כן הישיבות מקיאות אותנו כאשר איננו מבצעים את תפקידנו באמונה, והרי עוון ביטול תורה כנגד כולם.

אמרו בירושלמי (חגיגה פ''א ה''ז): ויתר הקב''ה על עוון עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, ולא ויתר על עוון ביטול תורה. והשאלה - יתכן עיסקה שכזו מצד הקב''ה כביכול לוותר על עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים, ורק שנעסוק בתורה?

אומר הקב''ה: בראתי יצר הרע תקיף וחזק מאד (כלשון המסילת ישרים, שער הזהירות פ''ה), ואי אפשר לנצחו מבלי התורה. ובכן מגיש הקב''ה עיסקה שכזו: קחו את התרופה, שנקראת תורה, נגד היצר הרע, והיה - אם בכל זאת תותקפו על ידי העוונות, ואפילו כעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים - אפטור אתכם. אחר שלקחתם את תרופתי, אם כן, אנוסים אתם. ואין חושש הקב''ה כביכול מעיסקה שכזו, ביודעו שבאם ניטול את תרופת התורה, בודאי נינצל.

ומכלל הן אתה שומע לאו - שבאם נבטול מהתורה, יגלגלו עלינו את אשמת עוונות גילוי עריות, עבודה זרה ושפיכות דמים. ואף שיצר הרע תקיף וחזק מאד מהאדם, נחשב אנו לפושעים, אחר שלא נטלנו את התרופה.

ובפרט בימינו שחזק ותקיף היצר הרע מאד - העצה היחידה: להנעל בחצרות בית המדרש.

הגאון הקדוש מצאנז היה אומר: פעם הנחיצות להנעל בבית המדרש ולעסוק בתורה יום ולילה היה נצרך לדורשי ה' המעוניינים להיות מורי הוראה, ראשי ישיבות, ואילו לייתר העם לא היתה כל כך נחיצות לכך. יכלו להיות יגיעי כפיים המתפרנסים באמונה, וקובעים עתים לתורה ודיו.

ואילו כהיום, הנחיצות לכל להיות חובשי בית המדרש רק בשביל לא להיות ''פושע''. גם מי שאינו חושב היום להשתלם בהוראה וברבנות, נחוץ להיות בבית ה' כל יומו ולילו, כי כל יציאת רחוב אחת יכולה להפילו לרשע ולפשע.

ובפרט ימי השבתות, שהינם קודש לה', הזדמנות נפלאה להתקרב לה', נעשים אצלנו כימי חופשה לשינה יתירה ולאכילה גסה ולדברים בטלים, הרי שבזה מחללים אנו את קדושת השבת, ולפחות לא מקבלים מקדושתה כלום, יוצאים ממנה כלעומת שנכנסנו אליה, ואולי גם ירודים יותר. וכי שבת ניתנה להתעלות רק לבעלי בתים? אמנם נכון, בעלי בתים יש להם לעסוק בתורה בשבת ביותר, אמנם קל וחומר שיש לבני התורה להפיק מהשבת קדושה יתרה שתימשך על כל ימות החול, אבל מה נעשה שזו רמת שמירת השבת אצלנו - ''שומרי השבת''...

--------

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך - בראשית

אמונה ובטחון
הרה''ג יעקב ישראל לוגאסי שליט''א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן