דרושי ראש השנה דרוש ט:

אין ללמוד בספר זה ללא הדרכה מרב ירא שמיים, לימוד קבלה נועד אך ורק למי שמילא כרסו ש"ס ופוסקים ועומד בתנאים שרבי חיים ויטאל מציין בהקדמת עץ חיים ללימוד הקבלה.

בסוד השופר והתקיעות וכונתם אבל מעורב יחד ונעתיקהו מכונות שמסר הר' ז"ל להרב יעקב ארזין ז"ל וכתב מורי ז"ל נראה לע"ד שיש בו תערובות רבות שאינם ממורז"ל ועכ"ז אעתיקם כולם לפניך פה וז"ל תחלת הכל אסדרם כפי יכולתי. שופר הם ש"ו עם י"ד פרקי האצבעות האוחזין בשופר הם ש"ך ניצוצין דמתערי מבוצינא דקרדינותא ופ"ר הם ה"ג דמנצפ"ך דמתערי מן בינה ועם ה' אצבעות האוחזין בו הם פר"ה אדומה כי הה' אצבעות הם שורש הה"ג. ואחר שנתבאר ענין השופר עצמו נבאר עתה ענין תקיעתו בר"ה:

הנה ביום ר"ה עולה אור פנימי של חגת"ם בתוך הבינה כדי להמתיק לכל בחי' הדין בפה התוקע ובהבל היוצא מפיו נכנס בתוך השופר ופוגע בז' הבלים אשר בתוך בינה ומוציא ר"ס אורות כמנין ז"פ הבל ונחלקים ק"ל לז"א שהוא ו' ונעשו קול וק"ל לנקבה שהיא ה' ונעשית קל"ה בסוד דעתן של נשים קלה ויכוין בז' הויות דס"ג שהם בגי' אמת תיקון ז' דדיקנא דעתיק' הנקר' תרין תפוחין קדישין ותכוין להמשיך מאותם הפנים העליו' ש"ע נהורין שבהם ומנין אר"ך נשארים בהם וק"ן יורדים לז"א. פה התוקע הוא הויה דס"ג וכ"ב אותיות והבל היוצא מתוכו הוא בגי' ל"ז המילוי של הויה דס"ג הנז' שהוא בסוד הפה. השפתים הם בומ"ף שהם בגי' ד' מילויים של ד' הויות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן קכ"ח היוצא דרך השפתים. החיך הוא גיכ"ק והם ד' מילויים של ד' הויות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן קכ"ח ועם ד' כוללים שלהם והכולל לכולם הרי קל"ג. הגרון הוא אחה"ע שהם ב"פ מ"ב מ"ב. ותחבר אותיות החיך והגרון שהם אחה"ע וגיכ"ק ויעלה בגימטר' רי"ו עם הכולל:

כונת התקיעות הם בסוד קר"ע שט"ן שהוא בגי' תש"ל עם הכולל והוא בגי' אלקים דיודין ש' וה' אלקים פשוטים הם ת"ל הרי תש"ל. גם תכוין שהוא בגי' מצפ"ץ והוא שם הממתי' לה' אלקים פשוטים שהם ת"ל הרי תש"ל. גם צריך לשלב שם קר"ע שט"ן עם שם הויה כזה יקהרועה ישהטונה וניקודותיו הוא קיבוץ ופתח ושבא פתח וחולם וסגול ושבא וחירק. ונבאר התקי' עצמם:

תשר"ת הנה בתחלה היא התקיעה פשוטה ותכוין כי תקיעה היא בגי' עשר י"ה פי' שתמשיך ק"ן נהורין שהם בגי' עשר פ' י"ה מן אבא הנקרא י"ה אל ז"א ומשם אל נוק' והתקיעה היא שיעורה ט' טרמוטין וסוד הטרמוטין זהו ענינם. דע כי טרמוט הוא בגי' ג"פ אלפים והנה בתקיעה הא' יש ט' טרמוטין שהם כ"ז פ' אלקים והם בגי' ב' אלפים וג' מאות ועשרים ושנים שהם כ"ז פ' פ"ו והם האחוריים של אדנות עם האותיות של האחוריים וד' פשוטות וש"ך ניצוצין שהם ה"פ דין ויכוין להמתיקם בב' אהיה דיודין שהם בגי' שכ"ב. ונלע"ד חיים ביאור דברים אלו כי האחוריים המלואים של אדנות הם בגימ' אלף ותתקע"ח ומספר האותיות האלו הם ל' קי"א תקמ"ה תרנ"א תרע"א תסיר יוד אותיו' המילוי נשארו י"ח אותיות ונקרא אותיות של אחוריים נשארו י"ח תוסיף עליהם ד' אותיות פשוטות של שם אדנ"י על י"ח אותיות הנז' יהיו כ"ב אותיות ועם אלף תתקע"ח הנז' יהיו בגי' ב' אלפים תוסיף עליהם ש"ך ניצוצים ועוד שני כוללים והם כולל א' של אדנ"י וכולל א' של הש"ך ניצוצין יהיו כולם יחד בגי' אלפים ושכ"ב. אח"כ תמתיק כל זה בב' אהיה דיודין העולים בגי' שכ"ב והם קס"א קס"א והנה כל החשבון הנ"ל זולתי הכוללים הם ב' אלפים משם אדנ"י וש"ך ניצוצין ולכן ב' אהיה שהם בגי' שכ"ב הש"ך ימתיקו אל הש"ך ניצוצין והב' ימתיקו אל הב' אלפים של שם אדנ"י כנלע"ד. נמצא כי כל תקיעה היא ט' טרמוטין ע"ד הנז' ולכן בתקיעה הא' של תשר"ת תכוין להמתיק הט' טרמוטין שהם כ"ז אלקים הנז' ולהמתיק את האחוריים של אדני ע"י הש"ך דינין כנז' וכ"ז ע"י תקיעה הפשו' שהיא סוד הויה דע"ב דיודין שהיא בגי' חסד ובו תמתיק כל הדינין הנז' וסוד ההויה הזאת נרמזת במילת פשוטה שהיא בגי' ת' שהם ד' יודין שיש בהויה הנז' הרומז אל החסד ומתפשט וממתיק כל הדינין הנ"ל:

אח"כ בג' השברים הנ"ל תכוין כי הם סוד הדינין העומדים בגרון והנה השבר הוא שיעורו שלשה טרמוטין נמצאו ג' שברים ט' טרמוטין. והענין הוא כי שורש הדינין אשר בגרון הם שלשה אלקים שהם סוד טרמוט א' כנ"ל וכן גרון בגי' שלשה אלקים עם הכו' ולכן כנגדם הם ג' קולות ג' שברים ולא נתחברו בקול א' כמו התקיעה הכוללת כל הט' טרמוטין כנז':

ואח"כ מתפשטין ג' של ג' ג' שהם ט' טרמוטין ותכוין להמתיק אלו הדינין ע"י החסד שבגרון שהם אותיות אחע"ה שהם בגי' פ"ד שהם ב"פ מ"ב אותיות שיש בב' הויות דע"ב דיודי"ן שהם סוד תרין טיפין דמ"ב העומדין בבינה בבחינ' הגרון והם מבחי' הויה דיודין. ואח"כ בתקיעה אחרונה תחזור ותכללם ביחד כי תחילה נתפשטו בבחי' ג' קולות שברים כנז' ועתה נתחברו ונעשה קול א' של תקיעה פשוטה:

ונחזור לענין התקיעה כי הנה תכוין כי כל סוד התקיעות האלו הם בשם של כ"ב של ברכת כהנים כמו שנבאר. והנה תקיעה היא בגי' פסתם עם ד' אותיות והכולל. גם תכוין כי זה נק' תקיעה פשוטה וכבר ביארנו מלת תקיעה ומלת פשוטה. שברים הם ט' טרמוטין אחרים ועם הט' טרמוטין של התקיעה הרי ח"י. ומלת שברים היא בגי' ש' הוא אלקים דמילוי יודין ואחוריים פשוטין דאלקים ר' ונ"ב אותיות שיש בפשוט [ובמלא] ובמילוי המילוי הרי שברים ותכוין לכלול ב"ן זה של אלקים עם ב"ן של הוי"ה דההין כי בן דהוי"ה דההין הוא סוד הים העליון וב"ן אותיות של אלקים יורדים שם בסו' גלי הים ומתגעשים ומתרעשים שם והחיצונים הנקרא' אלה נאחזים באלה האותיות שיש בפשוט [ובמלא] ובמילוי המילוי של הוי"ה דב"ן שהם בגי' לאה והם סו' ל"ו טרמוטין שיש בסימן תשר"ת שהם ד"פ ט' שהם בגי' לאה. גם תכוין לשם פספסים דיונסים שהם בגי' תק"י וחבר עמהם מ"ב אותיות שיש בשם של מ"ב שהוא אבגית"ץ הרי בגי' שברים. תרועה היא בגי' תרפ"ז והיא עם ה' אותיות תרועה והכו' והם בגי' ד' הויות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן שהם רל"ב ושלשה אהיה א' דיודין וא' דאלפין וא' דההין שהם תנ"ה וסך הנז' הם תרפ"ז. גם הוא בגי' אדנ"י במילואו והוא תרע"א ועם ד' אותיו' הפשוטי' של אדנ"י וי"ב אותיות של המילוי הרי תרפ"ז. ובקונטרים אדם א' מצאתי כי מלת תרע"ה הוא חסר ו' והוא אדני במילואו שהוא תרע"א עם ד' אותיותיו הפשוטות הרי תרע"ה. ושיעור התרועה גם היא ט' טרמוטין. ומצאתי ג"כ נוסח אחר שנמחה עליו הדיו והעביר עליו הקולמוס וכתוב שם כי מלת תרועה היא אדני במילואו והוא תרע"א עם כללות ט' טרמו' והוא תר"פ גם תכוין כי הוא בגי' פסתם במילואו כזה פ"ה סמ"ך ת"ו מ"ם והנר' לע"ד חיים כי הוא יתר עשרה וכפ"ז צ"ל כי כך צ"ל כי פסתם במילואו הוא בגי' תרועה ועודפים עוד מספר עשרה תחברם עם שם אדני במילואו שהוא תרע"א ויהיו ג"כ בגימטר' תרועה כנלע"ד כפי כתבו. תקיעה אחרונה עם ה' אותיות והכו' הם בגי' אנקת"ם גם תקיעה זו בגי' פסת"ם כנ"ל בתקיעה הא'. כל מספר הטרמוטין שבסימן תשר"ת הם ל"ו טרמוטין כמספר ל"ו אותיות שיש בהויה דב"ן דההין בפשוטו ובמילוי ובמילוי המילוי כנ"ל. ג"פ תשר"ת הם ג"פ ב"ן. והנלע"ד חיים פירושו כי בכל פעם יש ל"ו טרמו' כמנין ל"ו אותיות הויה דב"ן דההין נמצא כי ג"פ תשר"ת הם ג"פ ב"ן והם ח"ק טרמו' בג"פ תשר"ת והם סוד כי חק לישראל הוא הנאמר בענין ר"ה יום הדין והנה מלת ח"ק בגי' ב' שמות הויה ס"ג מ"ה שהם אימא עילאה וז"א:

תשת תקיעה פשוטה הא' היא ע"ד תשר"ת כי תקיעה היא בגי' עשר י"ה ר"ל י"פ י"ה שהם להמשיך ק"ן נהורין מן אבא לז"א ומשם אל נוק' גם היא בגי' פסת"ם כנ"ל ופשוטה גם היא בגי' ת' שהם ד' יודין הויה דע"ב והם ט' טרמוטין:

שברים הוא אלקים דיודין ש' והאחוריים הם ר' וב"ן אותיותיו כנ"ל גם הוא פספסים דיונסים עם מ"ב אותיו' שם בן מ"ב כנ"ל הם ט' טרמוטין:

תקיעה אחרונה עם חמש אותיותיה והכולל והם בגי' אנקת"ם כל מספר הטרמו' של תש"ת הם כ"ז והם כ"ז אותיות של מילוי המילוי של אהיה. ובג"פ תש"ת יש ג"פ כ"ז טרמו' והם ג"פ כ"ז אותיות שיש בג"פ אהי"ה ב' דיודין וא' דאלפין סך הכל טרמוטין תש"ת דהיינו ג' תש"ת ג"פ כ"ז והם א"ף טרמו' ותכוין לבטל בהם את חרון אף הגדול וזה ע"י ב' שמות יה אדני עם הכולל שהם בגי' א"ף גם תכוין ליה"ו דאלפין שהוא בגי' ט"ל וגם מ"ב אותיות של הוי"ה דס"ג הרי ט"ל ומ"ב והם בגי' א"ף לבטל עמהם האף והחרון. תרת תקיעה א' פשוטה תכוין ע"ד הנ"ל להמשכת ק"ן נהורין ולשם פסתם וגם במילת פשוטה תרוע' תכוין גם כנ"ל. ז"ך טרמו' יש בתר"ת תכוין בהם כמו בתש"ת אבל יש בזה קצת שינוי והוא כי כשתחבר ג"פ ז"ך טרמו' שהם פ"א תכוין בהם כונה אחרת והיא זאת כי תש"ת הם שבריאה שהם דינא קשיא אף הגדול כנ"ל אבל תר"ת היא דינא רפיא ולכן תכוין למתק אותו האף הרך ע"י פ"א טרמוטין האלו וזה בכח הויה דמ"ה דאלפין ול"ו אותיות דמילוי המילוי של הויה דב"ן כנ"ל. גם תכוין אל יה"ו דאלפין ואל מ"ב אותיות שבהויה דמ"ה כי גם הם בגי' אף תחבר ג"פ תשר"ת וג"פ תש"ת וג"פ תר"ת שהם ל' קולות דמיושב ובהם ר"ע טרמוטין ותכוין לבטל ע"י את יצה"ר של ע"ז. ור"ע טרמוטין שיש בל' קולות במוסף דלחש תכוין לבטל ע"י יצה"ר של גלוי עריות. ור"ע טרמוטין שיש בל' קולות דחזרת מוסף תכוין לבטל ע"י את יצה"ר של ש"ד. ועשר קולות אחרונות שלאחר התפלה בקדיש של תתקבל תכוין לבטל ע"י את היצה"ר של לשה"ר. כל מספר הטרמוטין של מאה קולות הנז' הם תת"ץ טרמוטין ותכוין לשם שדי במלואו ובשם אלקים פשוט ושניה' הם בגי' תת"צ. נלע"ד טעות חשבון וצריך להגיה כך מס' הטרמו' שבק' קולות הנז' הם תת"ק להיות שהם ג"פ ר"ע הם תת"י והי' קולות הם צ' הם תת"ק. וכן שם שדי במילואו כזה שין דלת יוד הוא בגי' תתי"ד ושם אלקים פשוט הוא פ"ו הרי כל האמור הוא בגי' תת"ק ויכוין לשדד כחות הדין של אלקים ע"י שם שדי במילואו. המאה קולות לבדם הם הויה דס"ג ומלואו ל"ז. ועתה נחלק הסימנין כל א' לבדו והנה הם י"פ תשר"ת שהם י"פ ל"ו טרמוטין והם בגי' ש"ס כמנין שטן עם הכולל ותכוין לבטל את כח השטן המקטרג ע"י שט"ן טרמו' אלו. ועשר פ' תש"ת יש בהם ר"ע טרמו' לבטל ע"י את כח היצה"ר הנק' ר"ע הממונה על הלאוין מצות ל"ת שהם דינין תקיפין תש"ת כנ"ל. וי' פ' תר"ת יש בהם ג"כ ר"ע טרמוטין ותכוין לבטל ע"י היצה"ר הממונה לבטל המצות עשה והם דינא רפיא כנ"ל. מצאתי בקונטרס לאדם א' וכתוב בו כך כי זה הרי"ו הנז' עובר בתוך השופר וממתק את הדין שהם מ"נ וצפ"ך הוא בגי' ק"צ והוא בגי' ג' הויות ע"ב ס"ג מ"ה עם עשרה אותיות המילוי הם בגי' צפ"ך וק"ץ וזה סוד ק"ץ שם לחושך כי אלו הק"ץ נתנים לשכינה ונק' חש"ך שהיא הויה דב"ן דההין ושם מתחברים ג' הויות הנז' דכורין והם בגי' ק"צ עם שם ב"ן דההין הנק' חש"ך והנה כשתוסי' מספר הויה עצמה פשוטה שהוא כ"ו והוא שורש לג' הויות המלאות הנז' יהיה הכל בגי' רי"ו וזה סוד הרי"ו של אחע"ה גיכ"ק. גם יש בחינת רי"ו אחר בסו' החניכים כמבואר אצלנו וע"ש והוא רי"ו בשינים העליו' ורי"ו בשינים התחתונים והם השוחקים מן לצדיקים והם סו' מ"ש למעלה כי מ"ן של מנצפ"ך נשחק ונטחן עם הצפ"ך העולים רי"ו עם ההויה פשוטה כנז':

הנה נודע כי במילת שופר נרמזים ג' אלקים והם אלו אלקים דמילוי יודין הוא ש' דשופר אלקים פשוט הוא פ"ו דשופר אלקים בריבו' הוא ר' דשופר והנה כדי למתק ג' אלקים הנז' צריכי' אנו לכוין בג' שמות של אהיה הנרמזי' ג"כ במלת שופר באופן הזה כי בשין דשופר תקח האו' האמצעית של הש' והיא י' ובאות הו' דשופר תקח האו' האמצי' והיא א' ואמנם באות פ' לא יש אמצעית ולא נקח ממנו כלום ובאות הר' דשופר תקח האות האמצ' והיא י' הרי נרמז שם יאי והוא שם אהיה ותמלא האהיה הא' ביודין ויעלה בגי' קס"א ותמלא הב' בההין ויעלה בגי' קנ"א והג' אהיה פשוט בגי' כ"א סך הכל בשלשתם בגי' של"ג. אח"כ תמנה עשר אותי' דשם אהיה דיודין ויוד אותיו' דשם אהי"ה דההין וד' אותיות דשם אהיה הפשו' הרי כ"ד אותי' תוסיף כ"ד על של"ג יעלו בגי' שנ"ז אח"כ תמנה סופי האותיות של שופר והם אות נון מהשין ואות וא"ו מהואו ואות א' מהפא ואות ש' מהריש והרי הם בגי' שנ"ז נמצא שג' שמות אהיה ממתקים את ג' שמות אלקים:

 

לעילוי נשמת מורנו ורבנו עטרת ראשנו רבי יצחק בן שלמה לוריא אשכנזי ולמורנו ורבנו עטרת ראשנו רבי חיים בן יוסף ויטאל ובנו רבי שמואל.

לעילוי נשמת ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים ומתים, לרפואת כל עם ישראל החיים והמתים - ולשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתא.

בס''ד - כל הזכויות שמורות ל - ''ויקיטקסט'' תחת רשיון ''GNU Free Doc.' 

דילוג לתוכן