דרושי ראש השנה דרוש ו

אין ללמוד בספר זה ללא הדרכה מרב ירא שמיים, לימוד קבלה נועד אך ורק למי שמילא כרסו ש"ס ופוסקים ועומד בתנאים שרבי חיים ויטאל מציין בהקדמת עץ חיים ללימוד הקבלה.

מדבר בענין כונת העמידה בקיצור ואח"כ אחזור לבארם באורך בע"ה וז"ל ברוך הנה בתפי' יוצר עד גאל ישראל העלינו את המל' עד היכל ק"ק דבריאה והנה היא בבחי' נקו' א' כלולה מי' ואינה עדיין בבחי' פר' כי היא בסוד לכי ומעטי את עצמך מבלי היות בה בחי' פר' ועדיין אף בהיות' בסוד נקו' היתה חסרה ממנה בחי' הדעת שלה שהוא סוד ע"ב ק"ל כנודע. ולכן עתה אנו רוצים לתתו לה עתה במלת ברוך. וזה כונתו כי עתה ע"י ריבוי' דברכאן דאית בה בנקו' זו שנכללה בכל היכלותי' כנז' בס"ה בפ' פקודי אשר לסיבה זו נק' ברוך. הנה גם אנו רומזים במלת ברוך אל יסוד דז"א הנקרא ברוך לפי שיורד בריבוייא דברכאן עילאין ונותן לה בחי' הדעת הנז' אשר הוא שם הויה שהוא בגי' כ"ו ובריבו' הפשוט שהוא בגי' ע"ב ובריבו' המלא במילוי אלפין כזה יוד יוד הא יוד הא ואו יוד הא ואו הא העולה בגי' ק"ל אשר ג' בחי' אלו הם. הדעת שבה והם בגימ' כמנין ברוך שהם כ"ו ע"ב ק"ל. אתה הנה עתה ניתן בה כח הכ"ב אתוון שיש ביסוד כנודע כדי שבכח הזה תוכל להעשות אח"כ בחי פר' שלם וזהו תי' אתה א"ת ה' כי היא סוד אות ה' תתאה ונמשכין בה כ"ב אותיות שיש מן אלף ועד תיו שהם א"ת. גם תכוין באות ה' של אתה אל ה' אותיות מנצפ"ך הכפולות. ידוד עתה תכוין להעלות זאת הנקו' של המל' עד מקום החזה דז"א באחוריו במקום שהיתה שם תחילה אצילותה:

אלקינו עתה אנו ממשיכין כח בזו"ן כדי שעי"כ יחזרו אח"כ פב"פ וזה נרמז במלת אל של אלקינו כו' זה בקיצור עוד ירצה באורך הדרוש הזה וכונתו היא מה שראוי לכוין בה ביום ר"ה בתפי' שחרית לבד והנה בתחל' נקדים לה הקדמה א' והיא כי אין שינוי וחילוק בין כונת ברכת אבות שבימי החול לימי ר"ה אלא בענין כונת הרי"ו שאנו מוסיפין לכוין ביום ר"ה בכל בחי' ובחי' בברכת אבות כמו שיתבאר אבל בכל שאר הכונות הם שוים, וטעם הדבר הוא לפי שעתה הם ימי הדין והגבו' ורי"ו הוא בגי' גבורה וכונתינו עתה אינה לבטל מציאותם אלא להמתיק ולבסם את הגבו' והרי"ו האלו. ונתחיל בביאר הברכה. ברוך תכוין בזה כי נודע הוא במשז"ל שבברכו' יוצר אור עד סוף גאל ישראל העלינו את המל' עד היכל ק"ק דבריאה הנה היא בבחי' נקו' א' כלולה מי' ואינה עדיין בבחי' פר' כי היא בסוד לכי ומעטי את עצמך וכונתינו עתה להעלותה עד מקום אצילותה שהוא כנגד החזה דז"א בסוד אב"א. ואח"כ נעשה אותה פר' שלם ונחזירנה פב"פ. והענין הוא כי ד' בחי' יש אל המל' כנ"ל בביאור משנת ד' ראשי שנים הם כו' הא' היא בחי' בסוד קשר של תפילין ש"ר תחת ג"ר שהם חב"ד דז"א ושם הניח' שורש א', עוד יש לה שורש ב' תחת חג"ת דז"א ושם הוא מקום החזה. עוד יש לה שורש ג' תחת נה"י דז"א תחת היסוד ושם הוא נקרא בסוד ה' אחרונה של הוי"ה, עוד יש לה שורש ד' למטה בהיכל ק"ק דבריאה ושם היא בסוד נקו' א' כלולה מי' אבל אין בה בחי' פר' ואז נקרא שם אדנ"י, ועיין בפ' חיי שרה בענין מערת המכפלה ותבין מה ענין ד' בחי' אלו היטב והנה כונתינו עתה היא להעלות' ולהמשיכ' אל שרשיה העליונים הד' אלו הנז':

ונחזור לבאר מלת ברוך הנה כונתינו להמשיך בה בתחיל' בחי' דעת ק"ל בבחי' היותה עדיין נקו' כלולה מי' כי עדיין היתה חסרה מן הדעת ק"ל והמשכה זו אנו ממשיכין אלי' מן היסוד דז"א הנק' ברוך. ונודע כי הדעת ק"ל שבה היא בחי' עטרא דגבו' מב' עטרין אשר בדעת דז"א כי עטרא דחסד נחלקת לה' חסדים המתפשטים בה' קצוות דז"א מחסד עד הוד שבו ועיטרא דגבורה הנחלקת לה' גבו' המתפשטות בה"ק שבנקבה מחסד עד הוד שבה. ואמנם עתה עדיין הם עומדות ביסוד דז"א ומשם נמשכת וניתנים בדעת שבה ולכן צריך שתכוין במלת ברוך כי היא זו הנקו' של המלכות הנק' ברוך בכל הנהו ריבויין דברכאן שהם ההיכלות שלה שנכללו בה' וגם תכוין אל היסוד דז"א כי גם הוא נק' ברוך ומשם יורדת ההיא עטרא דגבו' בנקו' הזו הנק' ברוך כנז' ועי"כ יש בה דעת ק"ל. וצריך שתכוין כי הנה בתחי' ההיא עטרא דגבו' היא הוי"ה א' פשוטה שהיא בגי' כ"ו וכשניתנה בדעת של הנקבה מתחלקת לה' הויות שהם ה"ג והם בגי' ק"ל הרי עתה בחי' כ"ו ק"ל וחסר ע"ב לתשלום ברו"ך וזה ענינם. הנה תכוין אח"כ כי המל' בהיות' בסוד נקו' א' אין בה רק ג' קוים והיא ג' כלילן בג' כי חב"ד שלה נכללת בחג"ת שבה. וגם נה"י שבה נכללת בחג"ת שלה ונמצא שאין בה רק הוראת ג' קוים ולכן אע"פ שאלו הה"ג שהם ה' הויות אשר בדעת שבה הם עתידות להתפשט בה אחר היותה בחי' פר' בה' קצוותיה שהם מחסד עד הוד שבה עכ"ז כיון שעתה היא נקו' א' בלבד אשר לכן אין בה רק הוראת גילוי ג' קוים בלבד כנז' לכן אין מתפשטות בה רק ג' ההויו"ת מן הה"ג בחג"ת שלה וב' הויות האחרות אינם מתפשטות עדיין. והנה ענין התפשטות הזה הוא כי מה שהיה עד עתה בדעת שבה בבחי' ד' אותיות הויה הם עתה בדרך התפשטות הזה י' י"ה יה"ו יהו"ה שהוא ענין ריבוע ההויה שהוא בגי' ע"ב והרי עתה הם ג' בחי' כ"ו ע"ב ק"ל שהם בגי' ברוך. וכבר ביארנו לעיל כי בכל בחי' ובחי' צריך לכוין בחי' רי"ו. והנה הרי"ו שצריך לכוין בכאן הוא בסוד ג' הויות הנז' המתפשטות בחג"ת שלה כנודע אשר כל א' מהם היא בגי' ע"ב כנז' והנה ג"פ ע"ב הם רי"ו גם תכוין אל רי"ו ב' באופן אחר. והוא כי תכוין במלת ברוך שהוא בגי' רי"ו ועוד י"ב והנה הרי"ו הם ג"פ ע"ב הנז' והי"ב הם י"ב אותיות שבמילוי אדנ"י במילואו כזה אלף דלת נון יוד. והנה הרי"ו הזה נמשך במל' הנק' אדנ"י כי כבר נודע לעיל כי שורש המל' היא תחת היסוד ושם עומד' בסוד ה' אחרו' של הויה אבל בהיותה בבריאה בבחי' נקו' נקר' שם אדנ"י והרי נתבאר ב' בחי' רי"ו. והנה עד עתה נתבאר הבחי' המתפשטת בנקו' ההיא ועתה צריך לכוין ע"י מי נמשכין אלו ההארו' וענין כונה זו היא בסוד ב' הכריעו' שצריך לכרוע במלת ברוך אתה כמבואר באורך בברכת אבות דתפי' שחרית. והנה הכריע' הא' היא לכרוע הגוף לבדו במלת ברוך והכריעה הב' היא לכרוע במלת אתה הראש כנז' בזוהר דבאתה גחין רישא וכונת אלו הכריעות הוא. דע כי ז"א יש בו הוי"ה א' שלימה הכולל את כולו והנה במלת ברוך תכוין בכריעה ההיא של גופך להוריד הב' בתחלה ו' לגבי ה' תתאה להאירה ולתת בה כח שתוכל המל' הנקרא אדנ"י בהיותה בסוד נקו' בבריאה להעלות למע' וזו הה' שאנו מורידין אות ו' לגבה היא שורש הג' של המלכות אותה הנק' ה' תתאה של הויה העומדת תחת היסוד דז"א. והנה בחי' הרי"ו שצריך לכוין בזה הוא זה כי ב' אותיות ו"ה הנז' נעשים רי"ו באופן זה כי ציור אות ה' ר"י ועם אות הו' הרי רי"ו. וענין רי"ו הזה הם ג' הויות דמלוי ס"ג ועם י' אותיות המילוי הרי ע"ג והנה ג"פ ע"ג הם רי"ו כי הא' המותרת בכל הויה מהם הוא בחי' הכללות שבה ותכוין כי ג' הויות אלו נמשכות מאות א' מאהיה דמילוי ההין שבבינה ותכוון כי גם א' ציורה הוא יו"ד כזה א' הרי רי"ו והרי ב"פ רי"ו אחרות:

אתה עתה צריך לכוין כי אחר שכבר נמשך בה בחי' דעת ק"ל בהיותו עדיין בסוד נקוד' אנו צריכין לתת בה כח לעשות פר' שלם אח"כ והנה אין הפר' נעשה אלא ע"י האותיו' כנודע ולכן תכוין בכריע' הראש אשר במלת אתה להוריד לה כ"ז אותיו' שהם כ"ב דא"ב וה' היתירות של מנצפ"ך מן היסוד דז"א כנודע כי כל האותיו' הם ביסוד הנק' ברוך בסוד נגילה ונשמח' בך וזהו ענין מלת אתה א"ת ה' כי א"ת הם כ"ב אתוון שיש מן א' עד תי"ו בא"ב ואות ה' הם ה' אותיות מנצפ"ך היתירים וענין הרי"ו שיש עתה הם ג"פ רי"ו כמ"ש. הא' הוא כי תכוין כי אתה הוא בגי' ת"ו כמנין רי"ו צפ"ך והענין הוא כי כונתינו הוא להמתיק את המנצפ"ך של המל' ע"י הורדת זה המנצפ"ך הרמוז בה' של אתה כנז' ואמנם ב' הגבו' הנרמזות בב' אותיות מ"ן שבמנצפ"ך דמל' כבר נתמתקו במלת ופי יגיד תהלתך כנ"ל בתפלת שחרית דחול כי פי הוא בגי' מ"ן ולכן א"צ עתה להמתיק ולבסם אלא ג' גבו' צפ"ך. והנה בארנו כי אתה הוא בחי' רי"ו צפ"ך והנה הרי"ו הם בחי' הכ"ב אתוון הנרמזים בא"ת מן אתה והצפ"ך הם רמוזים בה' של אתה. וענין היות הכ"ב אתוון בחי' רי"ו הוא באופן זה כי הנה כל אות מהכ"ב אתוון כלולה מי"ס והם עשר פעמים כ"ב הם ר"ך ולהיות כי מספר ר"ך הוא ענין רכות ורחמים ולא קושי הדין לכן צריך לסלק מהם ד' אותיו' וישארו רי"ו שהוא כמנין גבו' והד' אותיות האלו שנסיר הם ד' אותיות גיכ"ק השרשיו' בלבד פי' כי כבר נת"ל כי כל אות כלולה מי"ס והנה הם מ' אותיות ואין אנו מסירין רק ד' אותיו' גיכ"ק השרשיות בלבד וטעם למה אנו מסירים ד' אותיו' אלו ולא אחרות וגם איך אלו הם ר"ך ורחמים יותר מן האחרו' הענין הוא זה כי הנה כ"ב אותיו' נמשכות מן חמש מוצאות הפה כנודע והנה הם נוצרים מן חיבור החיך והגרון שהם בחי' חו"ב והנה אותיו' גיכ"ק הם אותיות החיך שהם חכמה ומשם נתפשטו כל שאר האותיו' וניתנו בגרון שהוא בינ' ולפי שחכמ' הוא רחמים גמורים אין להכניס אותיותי' שהם גיכ"ק במנין לפי שיתבטלו הדינין לגמרי ואין כונתינו לבטלם אלא להמתיקם ולבסמם בלבד ואמנם ענין אותיו' צפ"ך אם תחבר עמהם הויה אחת פשוטה העולה בגי' כ"ו יהיה הכל רי"ו אחד באות ה' של אתה. אמנם שני רי"ו הנזכר הם רמוזים בשתי אותיות א"ת של אתה בבחי' ציורם והנה הם ב' רי"ו אחד באות א' של אתה בבחינ' ציור' כי א' היא ציורה יוד וא"ו ריש גם ת' היא ציור רו"י כזה ת' הרי הם ב' רי"ו הא' הוא כנגד כ"ב אותיות א"ב והא' כנגד אותיות צפ"ך. והרי"ו הג' הוא בהתחברות הכ"ב אתוון וה' אותיות מנצפ"ך בחיבור א' ולכן צריך לצייר מלת אתה בציור אהיה בזה האופן א"ה של אתה הם א"ה של אהי"ה אבל אות ת' של אתה ציורה הוא רי"ו כנ"ל והנה הר' והואו של הת' הנז' הם ציור ה' והיא ה' א' ועם אות יוד של התי"ו שבסופה הרי י"ה של אהי"ה ותכוין כי ת' זו של אתה היא רי"ו א' ותכוין כי זה הרי"ו הוא בחי' שם אהי"ה אשר הוא בגי' כ"א וכל א' כלול מי' הרי י"פ כ"א הרי ר"י ועם ו' אותיות שבמילוי אהי"ה זולת ד' אותיותי' הפשוטות הרי רי"ו והרי נתבארו ג"פ רי"ו במלת אתה. ועתה נכוין ע"י מי נמשך כל הנז' והוא כי עת' בכריע' ב' שבמלת אתה שהיא כריעת הראש צריך לכרוע י' לגבי ה' א' אשר ב' אותיות י"ה האלו הם בחי' חו"ב דז"א עצמו כנודע. והנה ב' אותיות של י"ה הם סוד רי"ו אם תצייר אות ה' בציור כזה ר"ו ועם הי' הרי רי"ו. ותכוין בענין זה הרי"ו הנז' שהם ג' הויות דע"ב דיודין והנה ג"פ ע"ב הם רי"ו ואמנם ג' הויות אלו נמשכות מן אות א' של אהיה במילוי יודין שבבינה ותכוין כי גם א' היא ציורה רי"ו כזה א'. והנה ביארנו כי צריך לכוין בה"פ רי"ו בזה האופן ב' רי"ו במלת ברו"ך לפי שהב' האחרים שרמזנו בענין הכריע' הם הם הב' רי"ו שרמזנו במלת ברו"ך וג' רי"ו במלת אתה כנ"ל הרי הם ה"פ רי"ו. והכונ' היא שתכוין כי ע"י הה' הרי"ו האלו יש כח במל' לעלות אח"כ ע"י ב' זקיפות ה' עליות בה' מקומות אשר כ"א מהם הוא סוד שם יאהדונהי הנז' בס' התי' ד' ל' ע"ב ואלו הם יאהדונה"י א' במל' שתחת היסוד. יאהדונה"י ב' ביסוד עצמו. יאהדונה"י ג' בנצח והוד יהו"ה בנצח ואדנ"י בהוד. יאהדונה"י ד' בת"ת. יאהדונה"י ה' בחו"ג יהו"ה בחסד אדנ"י בגבו' והרי הם ה' מקומות בז"א שבהם עולה הנוק' ה' עליות. הד' מהן הם מן החזה ולמטה בז"א ע"י זקיפה א' ה' לגבי ו' ועליה הה' בחו"ג על ידי זקיפה ב' ה' לגבי י' כמו שיתבאר למטה שאינ' עול' אלא ע"י הזקיפות וכל זאת הכונה אשר בכריעו' אינה רק הכנה לתת בה כח שתעלה עליו' אלו אח"כ ע"י הזקיפ' וע"ש למטה וכל עליות אלו הם בסוד אב"א ובבחי' היותה עדיין נקו' קטנה בלי פרצוף:

ועתה צריך לבאר איך נרמזים ה"פ רי"ו הנז' בה' שמות יאהדונה"י הנז' הנה מקום הא' שהוא המל' שתחת היסוד דז"'א יש שם יאהדונה"י שהיא בגי' צ"א גם יש בה שם אדנ"י בריבוע כזה א' אד אדנ אדני שהוא בגי' קכ"ו והנה צ"א וקכ"ו הם רי"ו ע"ה. אח"כ עולה ביסוד והנה נודע כי ן' שערי בינה הם והם נחלקים כ"ה בז"א וכ"ה בנוק' והביאור הוא כי בז"א ניתנים ה"ח וכל חסד כלול מכל הה' הרי הם כ"ה חסדים ובנוק' ניתנים ה"ג וכל גבורה כלולה מכל הה' הרי הם כ"ה גבור' הרי הם נ' ש"ב גם צריך שתדע כי בכל בחי' דז"א מז"ת יש כ"ה חוץ מן הת"ת והוא כי בדעת יש כ"ה ובחסד יש כ"ה וגבו' כ"ה ובנצח כ"ה ובהוד כ"ה וביסוד כ"ה ובמל' שביסוד כ"ה אבל בת"ת לא יש כ"ה לפי ששם נשלם היסוד של אי' כנודע ולכן הם למע' בדעת שלו. עוד טעם אחר והוא לפי שבתחי' היה ז"א מן ו"ק בלבד וכ"א מהם היה כלול מנו"ן ש"ב ואח"כ נתחלק כ"א מהם לב' ונעשו כ"ה וכ"ה כיצד החסד נחלק חציו לחכמה וחציו לחסד והרי כ"ה כ"ה וכן הגבו' נחלק' לבינה וגבו' הרי כ"ה כ"ה וכן הת"ת נתחלק לדעת ולת"ת הרי כ"ה כ"ה:

ונחזור לענין א' כי הנה יש בו ביסוד שם יאהדונה"י שהוא בגי' צ"א ונודע כי הוא כולל את ה"ק ולוקח ה"פ כ"ה של החו"ג והנה"י הם קכ"ה הרי רי"ו, ואח"כ עולה בנצח הוד ויש בו הוי"ה בנצח ואדנ"י בהוד ולוקח ה"פ כ"ה של הדעת חו"ג נ"ה הם קכ"ה ועם יאהדונה"י הרי רי"ו. אח"כ עולה בת"ת ויש בו שם יאהדונה"י שהוא בגי' צ"א עו' יש בו ג' הויות דע"ב ס"ג מ"ה הכלולות בו ובכל הויה מהם יש מ"ב אותיות בפשו' ובמילוי ובמילוי המילוי והנה ג"פ מ"ב הם קכ"ו ועם צ"א הנז' הרי רי"ו ע"ה. אח"כ עולה בחו"ג ויש בהם שם יאהדונה"י שהוא צ"א לוקחים ה"פ כ"ה שהם חו"ב ודח"ג שהם בגי' קכ"ה ועם צ"א הרי רי"ו ונמצא כי בג' מקומות בלבד לקחנו בחי' ה"פ כ"ה והם א' ביסוד והב' בנצח והג' בחו"ג אבל בעלות' בב' מקומות הת"ת והמל' שביסוד לא לקחנום שבת"ת ובמל' שביסו' אין הרי"ו שלהם נעשה ע"י בחי' הכ"ה הנז' ונמצא כי ג"פ קכ"ה שיש בג' מקומו' הנז' הם בגי' שע"ה והוא בחי' המלכו' העולה שם הנק' שע"ה כנודע בס"ה תי' ס"ט בסוד מזל שע"ה גורם גם תמצא כי בשעה יש תתר"פ חלקים כנודע והם ה"פ רי"ו הנז' שלוקחתם המל' והם בגי' תתר"פ:

 

לעילוי נשמת מורנו ורבנו עטרת ראשנו רבי יצחק בן שלמה לוריא אשכנזי ולמורנו ורבנו עטרת ראשנו רבי חיים בן יוסף ויטאל ובנו רבי שמואל.

לעילוי נשמת ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים ומתים, לרפואת כל עם ישראל החיים והמתים - ולשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתא.

בס''ד - כל הזכויות שמורות ל - ''ויקיטקסט'' תחת רשיון ''GNU Free Doc.' 

דילוג לתוכן